בדיקות דם - כימיה

רקמת השומן בגוף משמשת מאגר אנרגיה עיקרי של הגוף. שומנים שונים נמצאים בדם כחלק מתהליך עיבוד ואגירת המזון. רמות השומנים בדם מלמדות על מאזן השומן בגוף ומשפיעות על מחלות רבות (כגון לב, כלי דם, דלקות של הלבלב). בדיקת שומני הדם נעשית לאחר צום של 10 עד 12 שעות כדי למנוע תוצאות שגויות.
בדיקות דם - כימיה - תמונת המחשה
בדיקת Angiotensin Converting Enzyme) ACE)
ACE) Angiotensin Converting Enzyme) הוא אנזים שמיוצר בעיקר בריאות ומשתתף בפעילות מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בגוף. בדיקת דם להערכת רמות ACE מבוצעת לרוב כאמצעי המסייע לאבחון מחלה בשם סרקואידוזיס (Sarcoidosis) והמעקב אחריה. רמות ACE יכולות להעיד על חומרת המחלה ועל טיב הטיפול הניתן לחולים. בדיקת רמת ACE בדם עשויה לסייע גם במקרים של מחלת גושה.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה הטווח התקין: פחות מ-40 מיקרוגרם/ליטר.   יש לשים לב למצבים הבאים: רמת ACE גבוהה יכולה להופיע גם במצבים רבים אחרים, כולל סוכרת, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית-כרונית, שחפת, תסמונת נפרוטית, מחלת הודג'קין, פעילות-יתר של בלוטת התריס ועוד רמת ACE נמוכה בדם עשויה להופיע במצבים דוגמת מחלת כבד או כליות כרונית, אנורקסיה נרבוזה, טיפול בסטרואידים, תת-פעילות של בלוטת התריס, או טיפול תרופתי לסרקואידוזיס 
להמשיך לקרוא
מבחן סבילות לגלוקוז (Glucose Tolerance Test – Non-Pregnant)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
140 0
מבחן העמסת סוכר (לא מיועד לנשים בהריון) משמש להערכת משק הסוכר בדם, לרוב כדי לאבחן סוכרת.   צילום: שאטרסטוק   אופן ביצוע הבדיקה לפני התחלת המבחן - מבצעים את בדיקת דם הראשונה שותים נוזל המכיל 75 גרם גלוקוז עוברים בדיקת דם מדי 30-60 דקות הבדיקה יכולה לארוך עד שלוש שעות. תופעות לוואי משמעותיות נחשבות לנדירות. הסבר תוצאות הבדיקה  לגברים ונשים שלא בהריון: תוצאות תקינות במבחן העמסת סוכר עם 75 גרם גלוקוז כוללות ריכוז סוכר בדם בצום בטווח 60-100 מ"ג/ד"ל ערך שאינו עולה על 200 מ"ג/ד"ל לאחר שעה ערך שאינו עולה על 140 מ"ג/ד"ל לאחר שעתיים שימו לב: רמת סוכר בדם בטווח 140-200 מ"ג/ד"ל לאחר שעתיים מעידה על הפרעה בסבילות לסוכר, ואילו רמת סוכר של מעל 200 מ"ג/ד"ל בנקודת זמן זה יכולה להעיד על סוכרת.   תקין הפרעה בסבילות לסוכר אפשרות לסוכרת בצום בטווח 60-100 מ"ג/ד"ל     אחרי שעה לא יותר מ-200 מ"ג/ד"ל     אחרי שעתיים לא יותר מ-140 מ"ג/ד"ל 140-200 מ"ג/ד"ל יותר 200 מ"ג/ד"ל   השפעה על תוצאות בדיקה מצבים שיכולים להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם כוללים דחק משמעותי, דוגמת טראומה, אירוע מוחי, התקף לב או ניתוח. מצבים שיכולים להוביל לירידה ברמות הסוכר בדם - פעילות גופנית מאומצת עשויה להביא להפחתת רמות הסוכר בדם. תרופות מסוימות יכולות להביא לעלייה או ירידה ברמת הסוכר בדם. לפני הבדיקה, הרופא המטפל ידריך את הנבדק אודות שינויים בטיפול התרופתי.
להמשיך לקרוא
העמסת סוכר בהריון (Glucose Tolerance Test-Pregnant)
העמסת סוכר היא בדיקת סקר שגרתית במהלך ההריון, שנועדה לבחון את רמות הסוכר בדם האישה. סוכרת הריונית היא מצב של רמות סוכר גבוהות בדם, המאובחנות לראשונה במהלך ההריון ודורשות מעקב מיוחד.   צילום: שאטרסטוק   יש שתי שיטות לערוך את הבדיקה:1. גישת שני שלבים אין צורך להתכונן או לשנות את הרגלי התזונה לפני הבדיקה. מהלך הבדיקה שותים נוזל המכיל 50 גרם גלוקוז, עושים בדיקת דם לאחר שעה אחת. אם רמת הסוכר בבדיקה זו גבוהה מהמקובל (מעל 140 מ"ג/ד"ל), אז תידרש המטופלת להשלמת מבחן העמסת סוכר בן שלוש שעות. להעמסה השנייה יש להגיע לבדיקה לאחר צום בן 8-14 שעות. הפעם שותים נוזל המכיל 100 גרם סוכר, ועוברים בדיקת דם שלוש פעמים, מדי שעה. הסבר תוצאות הבדיקה טווח תקין: עד 92 מ"ג/ד"ל בצום עד 180 מ"ג/ד"ל לאחר שעה אחת עד 155 מ"ג/ד"ל לאחר שעתיים ועד 140 מ"ג/ד"ל לאחר שלוש שעות   כשיש לפחות שני ערכים לא-תקינים - ניתן לאבחן סוכרת הריונית.   2. גישת שלב יחיד לפי גישה זו יש להגיע למעבדה רק פעם אחת ולשתות נוזל המכיל 75 גרם סוכר. בדיקות דם להערכת רמת הסוכר בדם יבוצעו טרם הבדיקה ופעמיים נוספות בכל שעה שלאחר מכן. הסבר תוצאות הבדיקה טווח תקין: עד 92 מ"ג/ד"ל בצום עד 180 מ"ג/ד"ל לאחר שעה אחת עד 153 מ"ג/ד"ל לאחר שעתיים אם יש ערך חריג אחד בבדיקה זו, יש מקום להתערבות ממוקדת.
להמשיך לקרוא
בדיקת צרולופלאסמין (Ceruloplasmin)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
40 14
Ceruloplasmin הוא חלבון נושא נחושת שמיוצר בכבד. תפקידו לנייד את הנחושת לחלקים שונים בגוף. בדיקת רמות Ceruloplasmin חשובה במקרים שבהם מופיעים סימנים או תסמינים להפרעה במטבוליזם או באחסון נחושת.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה הטווח התקין בדם עומד על 14-40 מ"ג/ד"ל. רמת Ceruloplasmin נמוכה מהטווח התקין עלולה להצביע על מחלת כבד ממושכת, הפרעות ספיגה של חומרי תזונה, תת-תזונה, הפרעות ביכולת לשחרר נחושת מתאים, מחלת כליות, או מחלת וילסון Wilson Disease (מחלה תורשתית שבה כמות הנחושת ברקמות גדולה מדי) רמת Ceruloplasmin גבוהה יכולה להופיע במצבי זיהום, מחלות ממאירות, מחלות לב, פעילות-יתר של בלוטת התריס, הריון, דלקת מפרקים שגרונית או בזמן נטילת גלולות למניעת הריון
להמשיך לקרוא
בדיקת נחושת (Copper)
נחושת היא מינרל חיוני לפעילות אנזימים המשחקים תפקיד בבקרת מטבוליזם ברזל, ייצור רקמת חיבור, ייצור אנרגיה וייצור מלנין. בדיקת נחושת בדם משמשת לזיהוי מצבי חסר או עודף נחושת.   צילום: שאטרסטוק סיבות לביצוע הבדיקה בדיקה זו מתבצעת במצבים שבהם עולה חשד להפרעה במשק נחושת בדם; דוגמת צהבת, עייפות, כאבי בטן, שינויים בהתנהגות, רעד או תסמינים אחרים שיכולים לרמז למחלה על שם וילסון (Wilson Disease) או להפרעה אחרת במשק נחושת. הבדיקה תשמש גם לניטור הטיפול במצבים אלו. הסבר לתוצאות הבדיקהחשוב לדעת שרמות חריגות של נחושת לא מספיקות כדי לאבחן הפרעה ספציפית ויש חשיבות למדוד גם רמות Ceruloplasmin. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי רמות נחושת (וגם Ceruloplasmin) יכולות להיות מוגברות במהלך הריון או בעת נטילת גלולות למניעת הריון.טווח תקין: נחושת חופשית בדם: 1.6-2.4 מיקרומול/ליטר (10-15 מק"ג/ד"ל) כלל נחושת: 10-22 מיקרומול/ליטר (63-140 מק"ג/ד"ל) איסוף שתן 24 שעות לנחושת: 0.3-0.8 מיקרומול/ליטר (20-50 מק"ג)
להמשיך לקרוא
בדיקת עמיאלז (Amyalase)
טווח תקין (יחידות/ליטר)
140 40
בדיקת עמיאלז נועדה לקבוע את כמות החלבון עמילאז בדם. מדובר באנזים המיוצר ברובו בלבלב ובבלוטות הרוק וניתן לזהות עקבות שלו בדם או בשתן.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע הבדיקה בדיקת דם זו משמשת לאבחון בעיות לבלב, כולל דלקת לבלב. החשד לבעיות לבלב עולה כשיש תסמינים דוגמת בחילות/הקאות, כאבי בטן, חוסר תיאבון ו/או חום.   הסבר תוצאות הבדיקה הטווח התקין הוא בין 40 ל-140 יחידות/ליטר רמת עמילאז גבוהה - במצבי כיב פפטי, ניתוח בטני, חזרת, חסימת מעי, ממאירות ועוד. רמת עמילאז נמוכה - במקרים של דלקת כרונית של הלבלב (בעיקר משנית לצריכת אלכוהול מופרזת), מחלת כבד או ציסטיק פיברוזיס. מעבר לבדיקת דם לעמילאז ניתן להשלים בדם בדיקת ריכוז עמילאז בשתן וכן בדיקת אנזים נוסף בשם ליפאז.  
להמשיך לקרוא
בדיקת קריאטינין (Creatinine)
טווח תקין לגברים
1.3 0.7
טווח תקין לנשים
1.1 0.6
קריאטינין הוא תוצר לוואי המיוצר על ידי שרירים מפירוק חומר בשם קריאטין. קריאטינין מסולק מהגוף על ידי הכליות, שמסננות כמעט את כולו מהדם ומשחררות אותו בשתן. בדיקת דם להערכת ריכוז קריאטינין בדם משמשת להערכת תפקוד הכליות ומסייעת באבחון מחלת כליות או מעקב אחר טיפול.   סיבות לביצוע הבדיקה הבדיקה מבוצעת באופן שגרתי כחלק מבדיקות דם שגרתיות כשיש סימנים או תסמינים שעלולים לנבוע ממחלת כליות כשיש מצבים שיכולים להשפיע ו/או להחמיר עקב הפרעה בתפקוד כלייתי כמעקב אחר ניטור טיפול למחלת כליות כמעקב אחר התפקוד הכלייתי תחת תרופות מסוימות הסבר תוצאות הבדיקה במקרה של הפרעה בתפקוד הכליות, ריכוז קריאטינין בדם יעלה מכיוון שהכליות אינן מפרישות את החומר בשתן.רמת קריאטינין גבוהה בדם יכולה לנבוע מחסימת דרכי שתן, מחלת כליות, התייבשות או פירוק שריר (רבדומיוליזיס). רמת קריאטינין נמוכה תיתכן במצבי מסת שריר ירודה ו/או תת-תזונה.  
להמשיך לקרוא
בדיקת קראטין פוספוקינאז (Creatine Kinase - CPK)
טווח תקין לגברים (IU/L)
190 42
טווח תקין לנשים (IU/L)
160 32
CPK הוא אנזים המצוי בעיקר בלב, במוח, בשריר שלד וכן ברקמות אחרות. אנזים זה משחק תפקיד בתהליכי התכווצות שרירים. השם CPK הינו קיצור לשם המלא של אנזים Creatine Phophsokinase, המוכר גם בשם Creatine Kinase (ובקצרה, CK).    צילום: שאטרסטוק סיבות לביצוע הבדיקה ניבוי או מניעה של התקף לב. בירור כאבי חזה. הערכת נזק לשריר או לסייע בזיהוי מחלות שריר (דוגמת Dermatomyositis ו-Polymyositis). הסבר תוצאות הבדיקה במצב תקין CPK נמצא בדם בכמות קטנה, שמקורה בעיקר בשריר שלד. כל מצב הגורם לפגיעה בשריר ו/או מפריע לייצור או ניצול אנרגיה עלול להביא לעלייה ברמות החלבון בדם. לדוגמה, מאמץ גופני חריג, דלקת של השריר (מיוזיטיס) או מחלת שריר (מיופתיה) כמו Muscular Dystrophy.  רבדומיוליזיס (Rhabdomyolysis) הוא מצב פירוק קיצוני של רקמת שריר שלד ומלווה ברמות מוגברות משמעותית של CPK.
להמשיך לקרוא
בדיקת גלובולין (Globulin)
טווח תקין (גרם/ד"ל)
3.5 2
גלובולינים הם קבוצה של חלבונים בדם, המיוצרים בכבד על ידי מערכת החיסון. גלובולינים חשובים לתפקוד הכבד, קרישת דם ופעילות נגד זיהומים. ישנם ארבעה סוגים של גלובולינים, הקרויים: אלפא-1, אלפא-2, ביתא וגאמא. בדיקת גלובולינים בדם יכולה לעזור לאבחון מחלת כבד או כליות, הפרעות תזונתיות, מחלות אוטואימוניות וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמת גלובולינים בטווח של 2.0-3.5 גרם/ד"ל נחשבת לתקינה. רמת גלובולינים נמוכה יכולה לנבוע ממחלת כבד; לעומת זאת, רמת גלובולינים גבוהה יכולה להצביע על זיהום, מחלה דלקתית או הפרעה בפעילות מערכת החיסון. רמות גבוהות של חלבונים אלו יכולות להופיע גם בממאירויות דוגמת מיאלומה נפוצה או לימפומה. השפעה על תוצאות הבדיקה שימו לב: תוצאות חריגות יכולות לנבוע גם מטיפול בתרופות מסוימות, התייבשות ועוד.
להמשיך לקרוא
בדיקת ברזל (Iron)
טווח תקין לגברים (מיקרוגרם/ד"ל)
160 55
טווח תקין לנשים (מיקרוגרם/ד"ל)
40 155
ברזל הוא מינרל חשוב בגוף האדם ומקורו במוצרי מזון, דוגמת בשר אדום ודגנים מועשרים או מתוספים. ברזל חיוני ליצירת כדוריות דם אדומות ומהווה חלק חשוב מההמוגלובין, חלבון בכדוריות דם המסייע להוביל את החמצן מהריאות לשאר הגוף. בדיקת ברזל בדם משמשת להערכת כמות הברזל בגוף; הבדיקה מתבצעת במקרים של סימנים לחסר או עודף ברזל ובמצבי אנמיה.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות ברזל נמוכות בדם יכולות לנבוע ממחסור ברזל בתפריט היומי, מהפרעות ספיגת ברזל מהמזון, אובדן דם או בזמן הריון. רמות ברזל גבוהות בדם יכולות להיגרם מנטילת כמות גדולה מדי של תוספי מזון או עירויי דם. גם מחלה בשם "המוכרומטוזיס" גורמת לכך שהגוף מתקשה לפנות עודף ברזל.
להמשיך לקרוא
בדיקת חומצה לקטית (Lactic Acid)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
4.5 2
הבדיקה להערכת כמות חומצת חלב בדם משמשת בעיקר לאבחון חמצת לקטית, מצב שבו רקמות הגוף אינן מקבלות כמות חמצן מספקת. הדבר קורה במצבי אי-ספיקת לב, מחלת כבד, מחלת ריאות, הפרעה באספקת דם לאזור מסוים בגוף או בזמן זיהום חמור (אלח-דם).חומצת חלב בדם מיוצרת בעיקר בתאי שריר ובכדוריות דם אדומות, כשהגוף מפרק פחמימות ליצירת אנרגיה להגדלת רמות חמצן בדם, כמו למשל בזמן פעילות גופנית מאומצת, או כשיש זיהום או מחלה.   צילום: שאטרסטוק   הכנה לבדיקה מספר שעות לפני הבדיקה, יש להימנע מפעילות גופנית, כי היא יכולה להוביל לעלייה זמנית ברמות חומצת חלב.
להמשיך לקרוא
בדיקת Lactate Dehydrogenase) LDH)
טווח תקין (יחידות בינלאומיות/ליטר)
330 100
בדיקת LDH משמשת לעתים קרובות להערכת נזק לרקמה, אך יכולה לשמש גם להערכת גורמים לאנמיה או בחשד לגידולים סרטניים, דוגמת לוקמיה או לימפומה. Lactate Dehydrogenase) LDH) הוא חלבון המסייע לגוף לייצר אנרגיה ומצוי ברקמות רבות בגוף: בלב, כליות, שרירים, מוח, תאי דם וריאות.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות LDH גבוהות יכולות להופיע במצבי הפרעה באספקת דם, התקף לב, אירוע מוחי, אנמיה המוליטית, לוקמיה/לימפומה, מחלת כבד, לחץ דם נמוך, נזק לשרירים או דלקת לבלב. אם רמות ה-LDH גבוהות, ניתן לשקול השלמת בדיקת איזו-אנזימים של LDH, כדי לזהות את מיקום הנזק הרקמתי.  
להמשיך לקרוא
בדיקת עופרת (Lead)
טווח תקין (מיקרוגרם/ד"ל)
10 0
עופרת היא מרכיב נפוץ בסביבה ולכן לעתים קרובות תימצא בגוף בכמות קטנה. בדיקה להערכת רמות עופרת בדם מתבצעת במקרים בהם קיים חשד להרעלת עופרת, כמו למשל בקרב עובדי מפעלים ובילדים המתגוררים באזורים עירוניים. הבדיקה משמשת גם למעקב אחר הטיפול במקרים של הרעלת עופרת.   צילום: שאטרסטוק אם רמות העופרת בדם גבוהות ו/או כשיש תסמינים של הרעלת עופרת, יש מקום לשקול טיפול במבוגרים ובילדים.   טווח תקין מבוגרים: עד 10 מיקרוגרם/ד"ל ילדים: עד 5 מיקרוגרם/ד"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת ליפאז (Lipase)
טווח תקין (יחידות/ליטר)
160 0
Lipase הוא חלבון המשוחרר מהלבלב לתוך המעי הדק ומסייע בספיגת שומנים. הבדיקה משמשת להערכת כמות ליפאז בדם, לאיתור מחלות לבלב, בפרט דלקת לבלב חדה.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות Lipase גבוהות בדם יכולות להופיע במצבי מחלות לבלב, חסימת מעי, מחלת צליאק, כיב תריסריון או גידול סרטני בלבלב. רמות Lipase נמוכות יכולות להעיד על נזק לתאים בלבלב המייצרים ליפאז, תופעה שיכולה להופיע במחלות כרוניות מסוימות, דוגמת ציסטיק פיברוזיס.
להמשיך לקרוא
בדיקת מגנזיום (Magnesium)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
2.2 1.7
מגנזיום הוא מינרל חיוני שמסייע בשמירה על תפקוד תקין של השרירים והעצבים ולשמירה על חוזק העצם. מגנזיום חיוני לתפקוד תקין של הלב ולאיזון לחץ הדם. המינרל מסייע גם לאיזון רמות הסוכר בדם ותומך בפעילות מערכת החיסון. בדיקת להערכת כמות מגנזיום בדם תבוצע במקרים בהם עולה חשד לרמה לא-תקינה של מגנזיום.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות מגנזיום גבוהות בדם יכולות לנבוע ממצבים דוגמת אי-ספיקת כליות כרונית, התייבשות, מחלת אדיסון, או חמצת סוכרתית. רמות מגנזיום נמוכות של המינרל עשויות להופיע, בין השאר, במקרים של שלשול כרוני, שחמת כבד, טיפולי דיאליזה, גמילה מאלכוהול, דלקת לבלב.
להמשיך לקרוא
בדיקת אוסמולליות (Osmolality)
טווח תקין (מיליאוסמול/ק"ג)
295 275
בדיקת Osmolality משמשת להערכת הריכוז של כל הכימיקלים המצויים בזרם הדם ומסייעת בהערכת מאזן המים בגוף.   צילום: שאטרסטוק סיבות לביצוע הבדיקה בירור מצב של רמות נתרן נמוכות (היפונתרמיה) או אובדן מים בעיות הנוגעות למתן שתן הרעלת חומרים מסוכנים, דוגמת אתנול, מתאנול או אתילן גליקול הסבר תוצאות הבדיקה רמות Osmolality גבוהות יכולים להיות במצב של Diabetes Inspidius, רמות סוכר גבוהות בדם, רמות גבוהות של תוצרי פסולת של חנקן, רמות נתרן גבוהות, אירוע מוחי או חבלת ראש או התייבשות רמות Osmolality נמוכות ייתכנו במצבי הפרשת-יתר של הורמון ADH, פגם בתפקוד בלוטות יותרת הכליה, סרטן ריאות, שתיית כמות מים גדולה מדי, רמות נתרן נמוכות, או תת-פעילות של בלוטת התריס
להמשיך לקרוא
בדיקת  Phenylketonuria Test) PKU)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
2 0
פנילקטונוריה (Phenylketonuria) היא מחלה נדירה בה ישנו חסר מולד של היכולת לפרק חומצות אמינו, עם הפרעה בייצור מלנין, הפיגמנט האחראי לצבע העור והשיער. מסיבה זו התינוקות החולים לרוב בעלי גוון עור, שיער ועיניים בהירים יותר מאחיהם הבריאים.   צילום: שאטרסטוק   במדינות רבות ברחבי העולם מבוצעת בדיקת סקר ל-PKU לכל התינוקות כחלק מבדיקות הסקר אחרי הלידה. הבדיקה מבוצעת לרוב על סמך מספר טיפות דם שנלקחות מהתינוק בטרם שחרורו מבית החולים. אם בדיקת הסקר חיובית, נדרשות בדיקות דם ושתן נוספות לאישור האבחון. בנוסף ניתן להשלים בדיקה גנטית.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת הזרחן בדם (Phosphorus)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
4.5 2.8
זרחן הוא מינרל חיוני לשמירה על חוזק העצמות והשיניים, ויש לו גם חשיבות במעבר אותות בין תאי עצב ולהתכווצות שרירים. בדיקת דם לרמת זרחן משמשת במטרה להעריך את רמות הזרחן בגוף, כאשר מחלות כליות, כבד ומחלות עצם מסוימות יכולות להשפיע על רמות הזרחן בדם.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות זרחן גבוהות בדם (Hyperphosphatemia) יכולות להיגרם ממספר מצבים: כשל כלייתי, מחלת כבד, עודף ויטמין D, צריכה מופרזת של זרחן בתזונה, שימוש בתרופות מסוימות המכילות פוספט (דוגמת משלשלים מסוימים), תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס או חמצת סוכרתית. רמות זרחן נמוכות בדם (Hypophosphatemia) ייתכנו במצבי אלכוהוליזם, חסר ויטמין D, תזונה לקויה או צריכה מעטה של זרחן בתזונה; עודף סידן בדם או פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס.   טווח תקין: מבוגרים: 2.8-4.5 מ"ג/ד"ל ילדים: 4.0-7.0 מ"ג/ד"ל
להמשיך לקרוא
בדיקת אבץ (Zinc)
טווח תקין (מיקרומול/ליטר)
100 70
אבץ הוא מינרל בעל תפקיד חשוב במסלולים ביוכימיים רבים בגוף האדם. בדיקת רמת האבץ בדם מיועדת להערכת מצבי חסר אבץ שיכולים להשפיע על העור ועל מערכת העיכול, כמו גם על מערכת העצבים המרכזית, מערכת החיסון, השלד והפוריות.   צילום: שאטרסטוק   גורמים אפשריים לחוסר אבץ כוללים: תזונה ירודה, הפרעות ספיגה או מחלה כרונית. גם לצריכת אלכוהול ופעילות גופנית השפעה על רמות אבץ בגוף.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת כולסטרול (Total Cholesterol)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
200 0
הכולסטרול נמצא בכל התאים בגוף, כשמצד אחד הוא חיוני לתפקוד התקין, ומנגד - כמות גדולה מדי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כולסטרול מיוצר בגוף האדם על ידי הכבד, אך מצוי גם בחלק ממוצרי המזון, דוגמת מוצרי חלב ובשר. בדיקת כולסטרול כולל (Total Cholesterol) משמשת להערכת הכמות הכוללת של כולסטרול בגוף והיא מדד של מספר סוגי חלקיקים הנושאים טריגליצרידים: LDL- Low-Density-Lipoprotein HDL - High-Density Lipoprotein VLDL- Very Low Density Lipoprotein צילום: שאטרסטוק הכנות לבדיקה חשוב לצום לפחות 8-12 שעות טרם בדיקת הדם לרמות טריגליצרידים. מועד ותדירות ביצוע בדיקות להערכת פרופיל השומנים תלויות בגיל המטופל, גורמי סיכון והיסטוריה משפחתית. הסבר תוצאות הבדיקה רמות כולסטרול גבוהות יכולות להצביע על מחלה תורשתית או מחלה שהתפתחה בגלל תזונה עתירת שומן רווי. בחלק גדול מהמקרים, רמות הכולסטרול הגבוהות נובעות משילוב של דיאטה עתירת שומן רווי ושומן טראנס עם נטייה מולדת לרמות כולסטרול גבוהות. קיימים גורמים נוספים שיכולים להשפיע על רמות הכולסטרול בדם מעבר לתזונה - כולל משקל גוף, פעילות גופנית, עישון, תרופות ועוד.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות פוספטזה בסיסית בדם (Alkaline Phosphatase)  
טווח תקין (יחידות/ליטר)
120 30
בדיקת Alkaline Phosphatase או פוספטזה בסיסית נועדה למדוד את רמות האנזים המצוי בגוף ונפוץ בפרט בכבד, עצמות ומערכת העיכול. במקרים של נזק לכבד, תיתכן דליפה של פוספטזה בסיסית לזרם הדם. רמות גבוהות של פוספטזה בסיסית עלולות להעיד על מחלת כבד או עצם. נזק לכבד מוביל ליצירת סוג שונה של פוספטזה בסיסית, בהשוואה לסוג הנוצר במקרים של פגיעה לעצם. מסיבה זו בחלק מהמקרים, כשבדיקות המעבדה מעידות על רמות גבוהות של האנזים, יתבצעו בדיקות נוספות כדי לזהות מהו המקור לעלייה זו.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של פוספטזה בסיסית ייתכנו במקרים של שחמת כבד, דלקת כבד, חסימת דרכי מרה, וגם במקרים של זיהום. עלייה מתונה באנזים יכולה להופיע במקרים של מחלת הודג'קין או אי-ספיקת לב.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות ALT) Alanine Transaminase)
טווח תקין (יחידות/ליטר)
34 0
הבדיקה נועדה להעריך את רמות ALT בדם, אנזים המצוי ברובו בכבד. הבדיקה היא חלק מהבדיקות להערכת תפקודי כבד, מהן ניתן ללמוד על הגורם להפרעה בפעילות הכבד. במקרים של נזק לתאי הכבד משתחרר ALT לזרם הדם, ולכן רמות ALT גבוהות יכולות להעיד על בעיה בכבד, עוד לפני שיופיעו סימני מחלת כבד - דוגמת צהבת.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות ALT גבוהות יכולות להופיע במצבים של צהבת, דלקת כבד, זיהום, שחמת כבד, גידול סרטני בכבד או מחלות כבד אחרות.   השפעה על תוצאות הבדיקה יש לקחת בחשבון כי תרופות מסוימות יכולות להשפיע על תוצאות בדיקות אלה.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת AST) Aspartate Aminotransferase)
טווח תקין (יחידות/ליטר)
31 0
בדיקה להערכת רמות AST בדם, אנזים המצוי ברובו בכבד, אך קיים גם בשרירים. הבדיקה היא חלק מהבדיקות להערכת תפקודי הכבד ובשילוב עם תוצאות הבדיקות האחרות - נותנת רמזים על הגורם להפרעה בכבד.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה במקרה של נזק לתאי הכבד AST משתחרר לזרם הדם, ולכן רמות AST גבוהות בדם יכולות להעיד על בעיה בכבד. רמות AST גבוהות יכולות להופיע במצבים של דלקת כבד, זיהום, שחמת כבד או מחלות כבד אחרות. רמות גבוהות ייתכנו גם במצבי דלקת לבלב.יש לקחת בחשבון כי תרופות מסוימות עשויות להשפיע על תוצאות בדיקות אלה.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות בילירובין בדם (Bilirubin)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
1.2 0.1
בילירובין הוא פיגמנט צהבהב שמיוצר על ידי הכבד ונמצא במרה. באופן תקין חלק מכדוריות הדם האדומות מתחלפות מדי יום בחדשות, כשהבילירובין הוא החומר שנותר אחרי אותו חילוף. הכבד מסייע בפירוק בילירובין כך שניתן יהיה לסלקו מהגוף בצואה.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע בדיקה חשד לצהבת: ריכוז בילירובין גבוה בדם עלול להוביל לצהבת, המתבטאת בגוון צהבהב של העור, הריריות או העיניים. צהבת היא הסיבה הנפוצה ביותר בגינה הרופא יפנה מטופל לבדיקת בילירובין, בין אם מדובר בצהבת של היילוד (מצב שכיח בקרב תינוקות שרק נולדו) או בצהבת בגיל מבוגר יותר. חשד למחלת כבד או הפרעות בכיס או דרכי מרה חשד לאנמיה - ריכוז בילירובין גבוה בדם יכול להופיע גם במצבים של פירוק מואץ של כדוריות דם אדומות (אנמיה המוליטית)
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת סידן
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
10.5 8.5
בדיקה זו משמשת להערכת כמות הסידן בדם, מרכיב חיוני לתפקוד כל התאים בגוף. הסידן מסייע בבניית עצמות ושיניים חזקות, יש לו חשיבות לתפקוד הלב והוא מסייע בהתכווצות שרירים, פעילות עצבית וקרישת דם.   צילום: שאטרסטוק   השפעה על תוצאות הבדיקה לפני בדיקת דם לסידן, ייתכן שתתבקשו על ידי הרופא להפסיק זמנית את הטיפול בתרופות, שיכולות להשפיע על רמות הסידן בדם כולל מלחי סידן, ליתיום, תיאזידים, תירוקסין וכן ויטמין D. שתיית כמות גדולה של חלב או נטילת כמות רבה של תוספי ויטמין D, יכולים להביא גם הם לעלייה בריכוז הסידן בדם.   הסבר תוצאות הבדיקה ריכוז גבוה של סידן בדם (היפרקלצמיה) יכול להיות תוצאה של צריכת כמות רבה מדי של סידן או וויטמין D, עודף הורמון פארא-תירואיד, זיהומים מסוימים (דוגמת שחפת או זיהום פטרייתי), מיאלומה נפוצה, גרורות לעצמות, פעילות-יתר של בלוטת התריס, תרופות מסוימות (כולל ליתיום, טמוקסיפן ותיאזידים) ועוד. ריכוז נמוך של סידן בדם (היפוקלצמיה) יכול להעיד על הפרעות ספיגה של חומרי תזונה ממערכת העיכול, תת-פעילות של בלוטות פארא-תירואיד, אי-ספיקת כליות, מחלת כבד, חסר מגנזיום, דלקת לבלב או חסר ויטמין D.
להמשיך לקרוא
רמת כלור בדם (Chloride)
טווח תקין (מיליאקוויולנט/ליטר)
106 98
הכלור הוא אלקטרוליט שעובד בשיתוף פעולה עם אלקטרוליטים אחרים, דוגמת אשלגן ונתרן. מלחים אלו מסייעים לשמור על מאזן הנוזלים בגוף בטווח התקין ולשמור על מאזן חומצה-בסיס בגוף.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של כלור בדם יכולות לנבוע משלשולים, טיפול בתרופות לגלאוקומה (ממשפחת מעכבי Carbonic Anhydrase) או חמצת מטבולית. רמות נמוכות של כלור בדם ייתכנו משנית להתייבשות, הזעה מופרזת, הקאות, אי-ספיקת לב, כוויות, מחלת אדיסון ועוד.  
להמשיך לקרוא
בדיקת חלבון CRP בדם (C-Reactive Protein)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל (משתנה מאוד בין מעבדות שונות))
0.5 0
חלבון CRP מיוצר בכבד, והרמה שלו בדם עולה במצבי דלקת בגוף. נהוג לבצע את הבדיקה כדי להעריך התלקחות של מחלות דלקתיות ו/או לבדוק את התועלת של טיפול תרופתי נוגד-דלקת. צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות CPR גבוהות מצביעות על תהליך דלקתי בגוף, שאיננו יודעים היכן הוא מתרחש. הדלקת יכולה לנבוע ממגוון סיבות: מחלות ממאירות מחלות רקמת חיבור אירועי לבבי זיהומים מחלות מעי דלקתית זאבת דלקת ריאות דלקת מפרקים שגרונית שחפת מצבים רבים אחרים במחצית השנייה של ההריון/ בזמן נטילת גלולות למניעת הריון רמות CRP נמוכות - אינן שוללות בהכרח מצב של דלקת.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות "הכולסטרול הטוב" (High-Density Lipoprotein- HDL)
טווח תקין לגברים (מ"ג/ד"ל)
50 40
טווח תקין לנשים (מ"ג/ד"ל)
60 50
חלקיקי HDL מכונים גם "הכולסטרול הטוב", מכיוון שהם מסייעים בסילוק "כולסטרול רע" מהגוף על ידי העברתו מכל הגוף אל הכבד, שם הם מסולקים מהגוף. בצורה זו מסייעים חלקיקי HDL במניעת הצטברות כולסטרול בעורקים; הוכח מחקרית כי לאנשים בעלי רמות HDL גבוהות - סיכון מופחת למחלות לב וכלי דם.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמות HDL גבוהות ייתכנו בנבדקים המקפידים על פעילות גופנית סדירה או בעקבות ירידה במשקל, וגם במקרים של מחלת כבד כרונית. רמות HDL נמוכות נפוצות אצל אנשים שמנהלים אורח חיים יושבני, סובלים מהשמנה ו/או סוכרת לא מאוזנת, אי ספיקת כליות כרונית, תסמונת מטבולית או תת תזונה.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות "הכולסטרול הרע" (Low-Density Lipoprotein  - LDL)
חלקיקי LDL מכונים גם "הכולסטרול הרע" ונחשבים לאשם העיקרי בהתפתחות טרשת עורקים. רמות LDL גבוהות מעלות את הסיכון להתפתחות מחלת עורקים כלילית ודורשות טיפול מתאים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע הבדיקה מטרת הטיפול בחולים עם מחלות לב או כלי דם הוא להוריד את ריכוז  LDL בדמם לרמה של מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל. אצל מטופלים עם גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם - עישון, יתר לחץ דם, רמות HDL נמוכות והיסטוריה משפחתית של מחלת עורקים כלילית - מומלץ להוריד רמות LDL אל מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל. הכנה לבדיקה חשוב לצום לפחות 8-12 שעות לפני בדיקת הדם לרמות טריגליצרידים.   תוצאות הבדיקה להלן טווחי LDL עבור אנשים ללא גורמי סיכון להתפתחות מחלות לב ובכל הדם: טווח אופטימלי כמעט אופטימלי גבולי-גבוה גבוה מאוד גבוה רמת LDL מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל 100-129 מ"ג/ד"ל 130-159 מ"ג/ד"ל 160-189 מ"ג/ד"ל מעל 190 מ"ג/ד"ל   רמות LDL נמוכות - אלו לרוב אינן מהוות מקור לדאגה. רמות LDL נמוכות ייתכנו במצבים תורשתיים מסוימים, או בחולים עם פעילות יתר של בלוטת התריס, זיהום, דלקת, או שחמת כבד.
להמשיך לקרוא
בדיקות רמת טריגליצרידים בדם (Triglycerides level)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
150 0
טריגליצרידים הם סוג של שומן בגוף - חלקם נוצרים בגוף וחלקם מגיעים מהמזון שאנו אוכלים. הקלוריות העודפות מומרות לטריגליצרידים המאוחסנים בתאי שומן לשימוש עתידי. אם צורכים כמות קלוריות העולה על הצרכים של הגוף, תירשם עלייה ברמות טריגליצרידים בדם.   צילום: שאטרסטוק השפעה על תוצאות הבדיקה חשוב לצום לפחות 8-12 שעות לפני בדיקת טריגליצרידים. צריכת אלכוהול ותרופות מסוימות יכולה לשבש את תוצאות בדיקת הדם. הסבר תוצאות הבדיקה רמות טריגליצרידים גבוהות יכולות להופיע במצבים נוספים, דוגמת שחמת כבד או נזק כבדי, תת-פעילות של בלוטת התריס, סוכרת לא מאוזנת, תרופות מסוימות, מחלת כליות (תסמונת נפרוטית), תזונה דלה בחלבונים ועתירת פחמימות. רמות טריגליצרידים נמוכות פחות נפוצות וייתכנו עקב תכולת שומן נמוכה בדיאטה, פעילות יתר של בלוטת התריס, תת תזונה או הפרעות ספיגה.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות פריטין בדם (Ferritin)
טווח תקין לגברים (ננוגרם/מ"ל)
300 15
טווח תקין לנשים (ננוגרם/מ"ל)
150 12
פריטין הוא חלבון המשמש לאחסון ברזל, אותו מספק לגוף לפי הצורך. בדיקת פריטין משמשת כמדד עקיף של כמות הברזל בגוף. ברזל חיוני ליצירת כדוריות דם אדומות תקינות, שאחראיות בתורן לנשיאת חמצן לרקמות הגוף. צילום: שאטרסטוק סיבות לביצוע הבדיקה סימנים או תסמינים של אנמיה על רקע חסר ברזל. הסבר תוצאות הבדיקה ריכוז פריטין גבוה יכול להעיד על כמות ברזל רבה מדי בגוף (מצב הקרוי המוכרומטוזיס), מחלת כבד על רקע צריכת אלכוהול, הפרעה אוטואימונית (דוגמת דלקת מפרקים שגרונית) או עירויים תדירים של כדוריות דם אדומות. ריכוז פריטין נמוך מהתקין יכול להצביע על דיאטה דלת ברזל, דימום נרחב או ספיגה ירודה של ברזל מהתזונה.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת טרנספרין בדם (Transferrin)
טווח תקין (מ"ג/ד"ל)
360 170
טרנספרין הוא החלבון העיקרי הנושא ברזל בגוף. בשילוב בדיקות אחרות, בדיקת טרנספרין יכולה לשמש לההערכה ו/או מעקב אחר חסר או עודף ברזל.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה רמת טרנספרין בדם תלויה בתפקוד הכבד ובמצב התזונתי של הנבדק ריכוז טרנספרין גבוה מעיד לרוב על חסר ברזל, אך יכול לקרות גם במצבי הריון או בזמן נטילת גלולות למניעת הריון ריכוז טרנספרין יכול לרדת בנוכחות כל תהליך דלקתי, תת-תזונה, מחלת כבד או תסמונת נפרוטית.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות אלבומין בדם (Albumin)
טווח תקין (גרם/ד"ל)
4.5 3.5
אלבומין הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד ומסייע לשמירת הנוזלים בזרם הדם, כך שלא תהיה דליפה לרקמות אחרות. חלבון זה מתפקד בין היתר כנשא של מספר מרכיבים ברחבי הגוף, כולל הורמונים, ויטמינים ואנזימים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לביצוע הבדיקה חלק מבדיקת תפקודי כבד שגרתית נוכחות סימנים של מחלת כבד (דוגמת צהבת, ירידה במשקל, ירידה בתיאבון, שתן כהה או צואה בהירה) סימנים למחלת כליות (נפיחות סביב הבטן, הירכיים והפנים, השתנה מרובה, שתן קצפי או דמי, בחילות, גרד)   הסבר תוצאות הבדיקה רמות אלבומין נמוכות מהתקין יכולות להעיד על מחלת כבד, כולל שחמת כבד, מחלת כליות, תת תזונה, זיהום, מחלת מעי דלקתית או מחלה של בלוטת התריס. רמות אלבומין גבוהות מהתקין יכולות להעיד על התייבשות או שלשול חמור.   השפעה על תוצאות הבדיקה ריכוז אלבומין מעבר לטווח התקין אינו מעיד בהכרח על בעיה רפואית. תרופות מסוימות, כולל סטרואידים, אינסולין והורמונים, יכולים להעלות את רמות אלבומין בדם. תרופות אחרות, דוגמת גלולות למניעת הריון, יכולות להוריד רמות אלבומין בדם.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת נתרן בדם (Sodium/Natrium)
טווח תקין (מיליאקווילנט/ליטר)
145 135
נתרן הוא מרכיב חיוני לפעילות גוף, הנמצא ברוב מוצרי המזון. הצורה הנפוצה של נתרן היא נתרן-כלוריד - מלח שולחן. בדיקת דם לנתרן בדם היא חלק מבדיקת אלקטרוליטים בדם. ריכוז הנתרן בדם מייצג את המאזן בין כמות הנתרן לכמות המים במזון ובמשקאות שאנו צורכים והכמות המשתחררת בשתן. כמות קטנה של נתרן משתחררת גם בצואה ובזיעה.   צילום: שאטרסטוק הסבר תוצאות הבדיקה ריכוז נתרן גבוה יכול לקרות מהסיבות הבאות: אובדן נוזלים עקב שלשול, הזעה מוגברת, כוויות או טיפול בחומרים משתנים צריכת כמות רבה של מלח בתזונה בעיות בבלוטת יותרת הכליה שימוש בתרופות מסוימות, כולל סטרואידים, משלשלים, ליתיום ותרופות דוגמת איבופרופן או נקסין ריכוז נתרן נמוך בדם נמדד מהסיבות הבאות: תרופות (דוגמת משלשלים, מורפין, נוגדי-דיכאון) אובדן נוזלים בעקבות הקאות או שלשולים; צבירת נוזלים בגוף (דוגמת אי-ספיקת לב, מחלות כליה, או שחמת כבד) הפרעה בבלוטת יותרת הכליה תסמונת (SIADH (Syndrome of Inappropriate ADH Secretion.
להמשיך לקרוא
בדיקת גלוקוז (סוכר) Glucose
טווח תקין (מ"ג/ד"ל (בצום))
100 70
הגלוקוז הוא מקור אנרגיה מרכזי למרבית התאים בגוף, בין היתר תאי המוח. הורמונים המיוצרים בגוף האדם מסייעים לשמור על איזון רמות הסוכר בדם.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה בדיקת סקר לסוכרת; כשיש סימנים המרמזים לסוכרת, הבדיקה תבוצע לרוב בזמן צום. מעקב אחרי חולי סוכרת. הערכת תסמינים הנובעים מהפרעות ברמות הסוכר בדם: תכיפות מתן שתן, עלייה ניכרת במשקל, טשטוש ראייה, בלבול או שינוי בדיבור, אירועי עילפון, פרכוס או אובדן הכרה. הסבר תוצאות הבדיקה   טווח תקין טרום סוכרת סוכרת רמת גלוקוז בדם 70-100 מ"ג/ד"ל (בצום) 101-125 מ"ג/ד"ל 126 מ"ג ומעלה רמות סוכר גבוהות בדם ייתכנו במצבים הבאים: סוכרת אירועי דחק (כתוצאה מטראומה, אירוע מוחי, התקף לב או ניתוח) דלקת לבלב פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירוידיזם) סרטן לבלב גידולים נדירים (פיאוכרומוציטומה, תסמונת קושינג, אקרומגלי)   רמות סוכר נמוכות בדם נובעות לרוב מטיפול תרופתי לסוכרת, אך ייתכנו במצבים נוספים אחרים, לדוגמה: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח צום או תזונה לקויה מחלת כבד מחלת כליות ירידה במשקל לאחר ניתוח בריאטרי פעילות גופנית מאומצת גידול מפריש אינסולין (אינסולינומה)
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת אשלגן (Potassium)
טווח תקין (מיליאקווילנט/ליטר)
5.2 3.5
בדיקה זו משמשת להערכת כמות האשלגן בדם, ומהווה חלק מבדיקות דם להערכת רמות אלקטרוליטים.   צילום: שאטרסטוק   סיבות לבדיקה הבדיקה עשויה לשמש לאבחון או מעקב אחר מחלות כליה, הגורם הנפוץ ביותר לרמות אשלגן גבוהות בדם. הסבר תוצאות הבדיקה רמות אשלגן גבוהות (היפרקלמיה) יכולות לנבוע מגורמים רבים, כולל תרופות מסוימות, אי-ספיקת כליות, עירוי דם, צריכת כמות אשלגן רבה בדיאטה, הרס כדוריות דם אדומות ועוד. רמות אשלגן נמוכות (היפוקלמיה) ייתכנו במקרה לשלשול כרוני, טיפול בחומרים משתנים, הקאות, היצרות עורק הכליה, צריכה לא-מספקת של אשלגן בתזונה ועוד.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמות GGT - Gamma-Glutamyl Transferase
טווח תקין (יחידות/ליטר)
55 0
בדיקה זו משמשת להערכת רמות GGT בדם, אנזים המצוי ברמות גבוהות בכבד, כליות, לבלב, לב ומוח. האנזים מצוי בכמות קטנה יותר ברקמות אחרות. הבדיקה בוצעת לרוב כחלק מהבדיקות להערכת תפקודי הכבד (דוגמת ALT, AST, Alkaline Phosphatase ובילירובין).   צילום: שאטרסטוק סיבות לביצוע הבדיקה הערכת מחלות כבד או דרכי מרה: מסייעת להבחין בין מחלות כבד או דרכי מרה ומחלות עצם. בדיקת GGT יכולה לשמש גם כבדיקת סקר או מעקב אחר צריכת אלכוהול, שכן האנזים עולה בעקבות צריכת אלכוהול.   הסבר תוצאות הבדיקה רמות גבוהות של GGT בדם ייתכנו בעקבות חסימת דרכי מרה, דלקת כבד, גידול של הכבד, שחמת כבד, מחלות לבלב, צריכת אלכוהול, סוכרת, אי-ספיקת לב. השפעה על תוצאות הבדיקה תרופות מסוימות מגבירות את ריכוז החלבון בדם.
להמשיך לקרוא
בדיקת רמת BUN בדם (Blood Urea Nitrogen)  
טווח תקין (מ"ג/ד"ל (קיימים הבדלים רבים בטווח התקין בין מעבדות))
20 6
בדיקת BUN מודדת את רמות רמות אוריאה חנקתית (Urea Nitrogen), תוצר פירוק של חלבונים בגוף. הבדיקה היא חלק מהבדיקות להערכת התפקוד הכלייתי.   צילום: שאטרסטוק   הסבר תוצאות הבדיקה ריכוז BUN גבוה יכול לנבוע מאי-ספיקת כליות או מחלות כליה (דוגמת זיהום באגן הכליה או גלומרולנפריטיס). תוצאות דומות ייתכנו גם במצבי התייבשות, דימום ממערכת העיכול, חסימת דרכי שתן או אי-ספיקת לב. ריכוז BUN נמוך יכול להיות תוצאה של דיאטה דלת חלבונים, תת תזונה, צריכת נוזלים רבה או אי-ספיקת כבד.
להמשיך לקרוא

עוד בתחום

לכל סוגי תוצאות בדיקות הדם