תוצאות חיפוש עבור פחד-להיות-לבד

שלום מבולבל וחרד, כדי להתייחס לנושא ברצינות דרוש ריאיון אינטראקטיבי פנים אל פנים. מרוניל היא תרופה טריציקלית מהדור הקודם של נוגדי דיכאון וחרדה ואני משער שזו לא התרופה הראשונה שניתנה לך. על כל פנים, זו תרופה סימפטומטית שאינה מצליחה להפחית את חרדתך. אתה מציין טיפול משולב ולא ברור לי אם בכך נכלל טיפול פסיכולוגי (שיחות) בנוסף לטיפול התרופתי. ככל הנראה בבסיס ההפרעה קיים פחד להיות לבד (מונופוביה) שבסיסו בחרדת נטישה שמקורה מוקדם והדמיון על שכנים שחדרו הביתה הוא ביטוי לפחד זה. הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות בגישה התנהגותית ע"י חשיפה הדרגתית למצבים בהם תהייה לבד תוך כדי עיסוק בהסחת דעת כלשהי ו/או גישה פסיכודינמית שתעזור להבין את מקור הבעיה. טיפול תרופתי נראה הכרחי בשלב זה והשאלה מה נוסה עד כה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

הי סוריקטה, לילה טוב, ומקווה שלפחות וירטואלית - ירגיש קצת פחות לבד... אודי

שלום שירן, את מתארת מצב מתמשך של פחד מלהימצא לבד, גם כאשר ברור לו שהוריו בבית. מתוך תיאורך הקצר ברור שאין לי כל דרך לנחש מדוע זה קורה לו ובכל מקרה כאשר מדובר במצב מתמשך (כרוני), הגורם/גורמים לסימפטום כבר הופכים פחות חשובים ומה שחשוב הוא אבחון וטיפול בתופעה. אני מציעה לך לפנות בהקדם לפסיכולוג ילדים ולהתייעץ איתו פנים מול פנים תוך שאת שוטחת בפניו בהרחבה את המצב המשפחתי ואת מאפייני הילד. בנתיים שימי לב שאינך דורשת ממנו "להיות גדול" או מעבירה לו מסרים סותרים בהקשר הזה, באופן שמתיישב לו בדיוק על הסימפטום הלא מטופל. בברכה, ירדן פרידון ברשף

שלום. אתה מתאר תסמונת חרדה שהיא מאוד שכיחה. הבירור הגופני עוזר במובן שהוא לא מראה על מחלות אחרות. עליך לפהות ליעוץ, אשפרי בקליניקה שלי, ולקבל חוות דעת על דרכי טיפול פרופ' לאון גריהאוס צירפתי לך קישור ל2 סרטים שהכנתי וגם מאמר שאמור לצאת בקרוב באתר שלי. https://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://expertv.co.il/videos/leon-grinhouse-depression/ תציל אותי דוקטור אני פוחד למות פרופסור לאון גרינהאוס על טיפול בהתקפי חרדה 1. מה זה התקף חרדה? התקפי חרדה הינם תופעה פסיכיאטרית ופסיכולוגית מרשימה. אדם הנמצא בביתו, בעבודתו, בזמן נהיגה, או במקום בילוי כמו קולנוע או בית קפה, חש באופן פתאומי ולעיתים קרובות ללא סיבה נראית לעין תחושות גופניות ונפשיות שגורמות לו להרגיש שהוא עומד למות, להתעלף או לבייש את עצמו. לעיתים קרובות הוא מובהל למיון ואחרי בדיקות אומרים לו "אין לך מימצא גופני, יש לך רק חרדה". האדם יוצא מבולבל ממיון, הוא חושב "חשבתי שעמדתי למות ואומרים שאני רק עצבני?" 2. מה מרגיש האדם שסובל מהתקף חרדה ?. בדרך כלל התקף החרדה מגיע לשיאו תוך מספר דקות ויכול להימשך עד ל 1-2 שעות. הוא מלווה סימפטומים פיזיולוגים כמו כאבים בחזה או בגרון, תחושת של מחנק וחסור באוויר, סחרחורת, דופק מהיר, רעד בכל הגוף, ותחושות חום וקור, וסימפטומים פסיכוליגיים כמו תחושה שהוא עומד להשתגע או לעשות בושות לעצמו, או שהוא עצמו או הסביבה משתנים לו מול העיניים. האדם שהווה התקף חרדה סובל מפחד משמעותי מאוד, לפעמים עד כדי הזמנת אמבולנס כדי שיפנו אותו לחדר מיון של בית חולים. 3. האם התקפי החרדה חוזרים על עצמם? בדרך כלל התקפי החרדה חוזרים על עצמם כל מספר ימים, מה שגורם לסבל רב ולדאגות רבות על מתי והיכן יגיע ההתקף הבא. הרבה פעמים האדם שסובל מהתקפי חרדה מתחיל בירורים גופניים רבים אצל קרדיולוג, נוירולוג, עף אוזן וגרון, ועוד. הממצאים התקינים לא מגדיעים את הפחד ואת ההתקפים. 4. אתה יכול לתת מספר דוגמאות קליניות של התקפי חרדה. בהחלט יש דוגמאות רבות של אנשים שאני בודק בקליניקה: • בחור צעיר שטס לאילת לחגוג את סיום הלימודים שלו וקיבל התקף חרדה בזמן הטיסה והובהל לחדר המיון בחשד להתקף לב. • אישה צעירה, בת 35 לערך, נשואה ואם ל-2 ילדים, עובדת בכירה בבנק שהחלה לקבל התקפי חרדה בעבודה וכבר מספר שבועות מתקשה להיות בעבודה עקב התקפי חרדה. • גבר נשוי ואב ל-3 ילדים. עבד כרואה חשבון בחברה מובילה ושכבר מספר חודשים מתייצב בחדרי מיון כפעמיים בשבוע עם תחושות פאניקה משמעותית שלא מאפשרת לו לתפקד בעבודתו. 5. האם יש להתקפי חרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות? להתקפי החרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות שיכולות להחמיר את המצב ולהגביל עוד יותר את התפקוד האישי. התופעה הראשונה נקראת חרדה מצופה. שם זה מגדיר את המחשבות ופחדים מפני ההתקף הבא אשר מלווים את הסובל בשגרת חייו. ככל שהאדם סובל מיותר התקפי חרדה הוא נוטה יותר לסבול מחרדה מצופה. החרדה המצופה בא לידי ביטוי המתח גופני רב, חוסר שקט נפשי, קשיי שינה, ואפילו בסימנים קלים של דיכאון. עם החמרת ההתקפים יכולה להתפתח אגורפוביה. מקור המילה מלטינית ומשמעותה פחד ממקומות פתוחים. ככל שהאדם סובל מהתקפי חרדה לעיתים תכופות יותר הם מפתחים פחד להישאר לבד בבית, בעבודה, בזמן נהיגה וכדומה ובתגובה הם נמנעים מלבקר במקומות בהם קיבלו התקף חרדה בעבר. כתוצאה מכך אנשים מפתחים התנהגות המנעותית משהייה במקומות הומי אדם כגון קניון או סופר והימנעויות רבות נוספות. איך מטפלים בהתקפי חרדה? ישנם טיפולים רבים להתמודדות עם התקפי חרדה. ניתן לחלק את סוגי הטיפולים השונים לטיפולים תרופתיים, טיפולים בשיחה ונוירופידבק שזהו טיפול שמשפיע ישירות על פעילות גלי המוח. הטיפול הראשוני הוא טיפול שנועד להרגיע ועוזר למנוע את התקפי החרדה. תרופות כגון XANAX ו – CLONEX נמצאו יעילות מאוד בשלב זה של הטפול. לאחר הטיפול הראשוני יש לשקול טיפול מניעתי של התקפי החרדה. התרופות המועדפות בשלב זה של הטיפול הן תרופות נוגדות דיכאון בעלות השפעה טיפולית גם על חרדה כגון CIPRALEX, LUSTRAL ועוד. חשוב לקחת בחשבון שכדורים אלה עלולים להחמיר את תופעות החרדה בתחילת הטיפול לכן חשוב להתחיל את הטיפול בהם בהדרגתיות ורק בשילוב עם טיפול הרגעתי ראשוני כפי שציינתי בתחילה. הסוג השני של הטיפול, הטיפול בשיחה בגישה קוגניטיביתת התנהגותית-CBT הוא טיפול מומלץ להתקפי חרדה. הבדיקה והאיזון של המחשבות הנוגעות באסונות או דאגות מוגזמות מסייעות בטיפול לטווח הארוך. אהרון בק תיאר מקרה קלאסי של אדם אשר קיבל התקף חרדה תוך כדי שעשה סקי ועקב כך היה צריך פינוי במסוק לבית החולים. בבחינה של ההיסטוריה האישית שלו התברר שאביו נפטר מספר חודשים קודם מהתקף לב. הוא היה שרוי בפחד שיקרה לו דבר דומה ואחרי שהדופק שלו עלה בזמן הסקי הוא חש את התפף החרדה. הטיפול ב CBT המחיש לו את הפחדים והבנה זו הובילה לשיפור קליני. היום אנחנו משתמשים בטיפול חדש במרפאתנו שהוא הנוירופידבק. התקפי חרדה מתלווים לשינויים בפעילות החשמלית של המוח. שינוי זה מתבטא בעלייה או ירידה בתדרים מסוימים בגלי המוח. שינויים אלו ניתנים לאבחון וניתן להחזיר אותם לטווח התקין בעזרת אימון בשיטת הנוירופידבק. הטיפול מתבסס על מדידה של גלי המוח באמצעות בדיקת EEG שהיא למעשה דומה במהותה לבדיקת EKG של הלב. לסיכום אני יכול לומר שהתקפי החרדה הם תופעה קלינית עוצמתית אשר עלולה לפגוע באנשים צעירים ומבוגרים גם יחד. התופעה מחמירה כתגובה לשימוש באלכוהול וסמים וגורמת לסבל אישי ולפגיעה בתפקודים רבים. על אף שהסובל מרגיש שמצבו קשה מאוד, אפשר לטפל בתופעה ביעילות ולהחזיר את האדם לתפקוד תקין. אני מאוד ממליץ לא לדחות הגעה לרופא מומחה.

שלום. צירפתי לך משהו שכתבתי עבור סירטו על חרדה. תציל אותי דוקטור אני פוחד למות פרופסור לאון גרינהאוס על טיפול בהתקפי חרדה 1. מה זה התקף חרדה? התקפי חרדה הינם תופעה פסיכיאטרית ופסיכולוגית מרשימה. אדם הנמצא בביתו, בעבודתו, בזמן נהיגה, או במקום בילוי כמו קולנוע או בית קפה, חש באופן פתאומי ולעיתים קרובות ללא סיבה נראית לעין תחושות גופניות ונפשיות שגורמות לו להרגיש שהוא עומד למות, להתעלף או לבייש את עצמו. לעיתים קרובות הוא מובהל למיון ואחרי בדיקות אומרים לו "אין לך מימצא גופני, יש לך רק חרדה". האדם יוצא מבולבל ממיון, הוא חושב "חשבתי שעמדתי למות ואומרים שאני רק עצבני?" 2. מה מרגיש האדם שסובל מהתקף חרדה ?. בדרך כלל התקף החרדה מגיע לשיאו תוך מספר דקות ויכול להימשך עד ל 1-2 שעות. הוא מלווה סימפטומים פיזיולוגים כמו כאבים בחזה או בגרון, תחושת של מחנק וחסור באוויר, סחרחורת, דופק מהיר, רעד בכל הגוף, ותחושות חום וקור, וסימפטומים פסיכוליגיים כמו תחושה שהוא עומד להשתגע או לעשות בושות לעצמו, או שהוא עצמו או הסביבה משתנים לו מול העיניים. האדם שהווה התקף חרדה סובל מפחד משמעותי מאוד, לפעמים עד כדי הזמנת אמבולנס כדי שיפנו אותו לחדר מיון של בית חולים. 3. האם התקפי החרדה חוזרים על עצמם? בדרך כלל התקפי החרדה חוזרים על עצמם כל מספר ימים, מה שגורם לסבל רב ולדאגות רבות על מתי והיכן יגיע ההתקף הבא. הרבה פעמים האדם שסובל מהתקפי חרדה מתחיל בירורים גופניים רבים אצל קרדיולוג, נוירולוג, עף אוזן וגרון, ועוד. הממצאים התקינים לא מגדיעים את הפחד ואת ההתקפים. 4. אתה יכול לתת מספר דוגמאות קליניות של התקפי חרדה. בהחלט יש דוגמאות רבות של אנשים שאני בודק בקליניקה: • בחור צעיר שטס לאילת לחגוג את סיום הלימודים שלו וקיבל התקף חרדה בזמן הטיסה והובהל לחדר המיון בחשד להתקף לב. • אישה צעירה, בת 35 לערך, נשואה ואם ל-2 ילדים, עובדת בכירה בבנק שהחלה לקבל התקפי חרדה בעבודה וכבר מספר שבועות מתקשה להיות בעבודה עקב התקפי חרדה. • גבר נשוי ואב ל-3 ילדים. עבד כרואה חשבון בחברה מובילה ושכבר מספר חודשים מתייצב בחדרי מיון כפעמיים בשבוע עם תחושות פאניקה משמעותית שלא מאפשרת לו לתפקד בעבודתו. 5. האם יש להתקפי חרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות? להתקפי החרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות שיכולות להחמיר את המצב ולהגביל עוד יותר את התפקוד האישי. התופעה הראשונה נקראת חרדה מצופה. שם זה מגדיר את המחשבות ופחדים מפני ההתקף הבא אשר מלווים את הסובל בשגרת חייו. ככל שהאדם סובל מיותר התקפי חרדה הוא נוטה יותר לסבול מחרדה מצופה. החרדה המצופה בא לידי ביטוי המתח גופני רב, חוסר שקט נפשי, קשיי שינה, ואפילו בסימנים קלים של דיכאון. עם החמרת ההתקפים יכולה להתפתח אגורפוביה. מקור המילה מלטינית ומשמעותה פחד ממקומות פתוחים. ככל שהאדם סובל מהתקפי חרדה לעיתים תכופות יותר הם מפתחים פחד להישאר לבד בבית, בעבודה, בזמן נהיגה וכדומה ובתגובה הם נמנעים מלבקר במקומות בהם קיבלו התקף חרדה בעבר. כתוצאה מכך אנשים מפתחים התנהגות המנעותית משהייה במקומות הומי אדם כגון קניון או סופר והימנעויות רבות נוספות. איך מטפלים בהתקפי חרדה? ישנם טיפולים רבים להתמודדות עם התקפי חרדה. ניתן לחלק את סוגי הטיפולים השונים לטיפולים תרופתיים, טיפולים בשיחה ונוירופידבק שזהו טיפול שמשפיע ישירות על פעילות גלי המוח. הטיפול הראשוני הוא טיפול שנועד להרגיע ועוזר למנוע את התקפי החרדה. תרופות כגון XANAX ו – CLONEX נמצאו יעילות מאוד בשלב זה של הטפול. לאחר הטיפול הראשוני יש לשקול טיפול מניעתי של התקפי החרדה. התרופות המועדפות בשלב זה של הטיפול הן תרופות נוגדות דיכאון בעלות השפעה טיפולית גם על חרדה כגון CIPRALEX, LUSTRAL ועוד. חשוב לקחת בחשבון שכדורים אלה עלולים להחמיר את תופעות החרדה בתחילת הטיפול לכן חשוב להתחיל את הטיפול בהם בהדרגתיות ורק בשילוב עם טיפול הרגעתי ראשוני כפי שציינתי בתחילה. הסוג השני של הטיפול, הטיפול בשיחה בגישה קוגניטיביתת התנהגותית-CBT הוא טיפול מומלץ להתקפי חרדה. הבדיקה והאיזון של המחשבות הנוגעות באסונות או דאגות מוגזמות מסייעות בטיפול לטווח הארוך. אהרון בק תיאר מקרה קלאסי של אדם אשר קיבל התקף חרדה תוך כדי שעשה סקי ועקב כך היה צריך פינוי במסוק לבית החולים. בבחינה של ההיסטוריה האישית שלו התברר שאביו נפטר מספר חודשים קודם מהתקף לב. הוא היה שרוי בפחד שיקרה לו דבר דומה ואחרי שהדופק שלו עלה בזמן הסקי הוא חש את התפף החרדה. הטיפול ב CBT המחיש לו את הפחדים והבנה זו הובילה לשיפור קליני. היום אנחנו משתמשים בטיפול חדש במרפאתנו שהוא הנוירופידבק. התקפי חרדה מתלווים לשינויים בפעילות החשמלית של המוח. שינוי זה מתבטא בעלייה או ירידה בתדרים מסוימים בגלי המוח. שינויים אלו ניתנים לאבחון וניתן להחזיר אותם לטווח התקין בעזרת אימון בשיטת הנוירופידבק. הטיפול מתבסס על מדידה של גלי המוח באמצעות בדיקת EEG שהיא למעשה דומה במהותה לבדיקת EKG של הלב. לסיכום אני יכול לומר שהתקפי החרדה הם תופעה קלינית עוצמתית אשר עלולה לפגוע באנשים צעירים ומבוגרים גם יחד. התופעה מחמירה כתגובה לשימוש באלכוהול וסמים וגורמת לסבל אישי ולפגיעה בתפקודים רבים. על אף שהסובל מרגיש שמצבו קשה מאוד, אפשר לטפל בתופעה ביעילות ולהחזיר את האדם לתפקוד תקין. אני מאוד ממליץ לא לדחות הגעה לרופא מומחה פרופ' לאון גרינהאוס מיינד קליניק 036962733 036962745

שלום, אני מצטער לשמוע על מה שאחותך עברה. לצערי לא תוכל לפנות לטיפול ללא אישור הוריה. אתה מתאר סימנים המתאימים להפרעה פוסט טראומתית. כמובן שחשוב שהיא תראה איש מקצוע שיוכל לאבחנה ולתת טיפול כראוי. באופן עקרוני ניתן לעזור בצורה טובה לאנשים שעברו/חוו ארועים טראומתיים. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

שלום שי, לא בטוח שכל הסצינה הלילית הזו נעשית במכוון, וגם אם כן, אני מציעה (אך ורק בלילה, לפני השינה) להשתמש בתחתוני הגמילה המפורסמים, שמבחינת הילד הם תחתונים, אבל למעשה הם טיטול סופג. נסו לא להתרגש מהמרווחים שבין קקי לקקי. יש ילדים עם מחזורי יציאות ארוכים יותר. התרכזו בשלב זה בביסוס השליטה בצרכים לאורך היום. יתכן שהמתח שלו ("יברח לי או לא") מפריע לו להירדם. הטיטול יעזור לו להירגע ולישון. בקיץ, תוכלו לנסות להוריד את הטיטול גם בלילה. כרגע, זה יחסוך לפחות את הסדינים הרטובים... בהצלחה ליאת

יתכן ומדובר בהתקפי פניקה ,מומלץ לפנות לפסכאטר להבדק ולקבל טיפול

שלום שושי, כל החלטה צריכה להתקבל לגופו של עניין, אבל את זו שהעלית את נושא היציאה מהבית, ואני מניח שעשית זאת מתוך מצוקה או קונפליקט מסוים. במלים אחרות, איפה שהוא בתוכך את מכירה בכך שהמגורים בגיל 29 בבית ההורים הם גורם שמעכב את התפתחותך ועצמאותך. יש אכן יוצאים מן הכלל (אינני יודע אם אחיך הוא אחד מהם או לא) שמצליחים להתפתח למרוךת מגוים עם ההורים בגיל מבוגר, אך הכלל הוא שברוב המקרים מתלוות לכך הפרעות נפשיות או לפחות סיכון להן: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 מניסיוני האישי והמקצועי, העניין הכלכלי הוא עניין של סדר עדיפויות. אפשר להאריך לימודים, למשל, ואפשר לקחת עבודות נוספות (אולי שיעורים פרטיים אם את בתחום החינוך), אפשר לרדת ברמת החיים החומרית אך בהחלט להעלות את רמת החיים הפסיכולוגית ואין ספק שמדובר בגורם שבאופן כללי מאוד מעכב עצמאות בגיל הזה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

שלום לי, אכן דילמה. ככלל, מעבר דירה (או כל משבר 'נורמטיבי' אחר) יכול לעבור לגמרי בשלום, אם מעגלי התמיכה של הילד זמינים ורגישים. אני חייבת להודות שהדאגה שלי מתעוררת לאו דווקא ממעבר הדירה, אלא מכך שהזוגיות שלך אינה יציבה דיה ("אי מעבר דירה כאמור יעמיד את הזוגיות שלי בסכנה"), ובכל זאת את מוכנה לצאת להרפתקה חדשה ולטלטל את כולכם פעם נוספת כדי לרצות מישהו אחר. אחרי הכל, ילדים יכולים לגור בחדר אחד לזמן מה, מבלי לסכן את הוריהם בפרידה. בעיני, זאת הדילמה המרכזית והחשובה כרגע, וחשוב להקשיב גם לה. אני שומעת שהילד שלך מאד עמוס כרגע, ולכן חשוב לצמצם גורמי לחץ בחייו. מעבר דירה יכול להיות מערער או מחזק, ורק את יכולה לדעת לעומק את פוטנציאל הנזק, אם קיים כזה. העובדה שאתם מתחילים טיפול במרפאה המצויינת של שניידר מרגיעה מאד. אולי שווה לחכות קצת עם ההחלטה, ולהתייעץ עם המטפל. בהצלחה בכל מקרה ליאת

שלום איילה, לא ציינת כמה זמן נמשך הפחד הזה. בדר"כ, אם הפחד נמשך זמן רב, יוצר מצוקה פסיכולוגית, מפריע למהלך התקין של החיים ופוגע באיכות החיים של המשפחה כולה - ההמלצה היא לפנות לפסיכולוג ילדים קליני. אם מדובר במשהו שהתעורר לאחרונה, אפשר לנסות להיענות ברגישות לצורך של הילד בליווי והרגעה, אך לעשות זאת מבלי להשתעבד לחרדה שלו בעצמכם. רצוי ליצור מגמה של שיפור הדרגתי ביכולתו של הילד להתנהל בכוחות עצמו, וצמצום הדרגתי של הנוכחות שלכם. למשל - אפשר ללוות אותו לחדר, ואז להגיד "עכשיו נשמור עליך מהסלון". או ללוות אותו אל השירותים, ואז לומר "אתה יכול לעשות פיפי עם דלת פתוחה, ואנחנו נשגיח מרחוק". אם זה ממשיך או מחמיר - פנו לעזרה של פסיכולוג ילדים קליני. בברכה ליאת

שלום, את נשמעת מאוד שלמה עם הרצון שלא לחיות יותר עם בעלך, ורק חוששת מאוד. הסיבה הכלכלית היא תמיד עניין חשוב, אבל לפעמים זה נעשה משהו שנתלים בו כדי שלא לקחת סיכון ולעשות דבר שגם מייצר קושי. בין השאר, יש פחד להיות לבד, קושי לסמוך על עצמך שתצליח לבדך ודברים אחרים. אי בהחלט מבינה את הקושי, נשים וגברים רבים נשארים כל חייהם בקשר לא מוצלח בגלל הפחדים הללו. ולגבי הילד, אני לא חושבת שבהכרח הדבר יפגע בו. ומי יודע? אולי זה שאמא שלו חיה בקשר נטול אהבה עם בן זוגה פוגע באותה המידה לפחות? מציעה לך לפנות לטיפול אישי פסיכולוגי (ולא לזוגי כפי שעשיתם) שם תוכלי לחזק את עצמך לפני שתעשי צעד כזה וע"מ שתכיני את עצמך אליו.

שלום לך, הטיפול התרופתי אמור להשתיק את הקולות והדימיונות. בנוסף, הרופא ו/או פסיכולוג שמטפלים באשתך אמורים להדריך אותך כיצד אצה יכול לעזור לאשתך ולעצמך להתמודד עם המצב. מידע נוסף על התמודדות של משפחה עם מצבים פסיכוטיים ניתן לקרוא באתר: www.mindclinictlv.co il אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

שלום ודאי שכדאי לקחת טפול הייתי מציע לך לפנות למרפאה לבריאות הנפש במכבי ושם ינחו אותך לגבי הטפול המתאים

שרון היקרה לא ברור מדוע את חוזרת ויוצרת קשר עם גבר שאת מוצאת בו פגמים שלדעתך עלולים לפגום או פוגמים באופן משמעותי באיכות הקשר. יש סיבות רבות לחזור לקשר שלא עושה לנו לגמרי טוב כגון: פחד מבדידות, פחד לא למצוא משהו טוב יותר, משיכה מינית או גורמים לא מודעים הגורמים לנו לחזור ולהמשך דווקא לאדם איתו אנו סובלים במידה זו או אחרת. אינני מכירה אותך באופן אישי ולכן איני יכולה לתת תשובות לשאלות המטרידות אותך. נראה שחלק גדול מהתשובות לשאלות אינו במודע שלך בשלב הנוכחי ולפיכך גם את לא יודעת אותן. הייתי ממליצה לך מכל הלב לפנות ליעוץ פסיכולוגי אישי על מנת להטיב להבין את עצמך ועל מנת שתוכלי לפעול בדרך הטובה ביותר עבור עצמך ולא להיות מונעת על ידי גורמים שאינך מבינה אותם בתוך עצמך. כל טוב ובהצלחה אילנה

שבת שלום, לא פירטת מה קורה בתחום העבודה ומה בדיוק הקושי החברתי. האם את מבלה עם החברה שלך כמו כולם, או שאת מסתגרת בבית. האם יש לך גם דיכאון, דימוי עצמי ירוד ותבוסתנות? מציע שתפני לחוות דעת שניה בקשר לטיפול התרופתי ובקשר לשיחות. לא להתייאש, בשום אופן לא! יש תקווה. בברכה, ד"ר יוליאן יאנקו פסיכיאטר מומחה מנהל מרפאת ברה"ן יבנה קליניקה ברמת חן פל- 050-6261588

ראשית, צריך שניים לטנגו, וכשאחד אינו רוצה אז צריך להקשיב לזה. שנית, כדאי להיות עם מניע חיובי (רצון להיות עם) ולא עם מניע שלילי (פחד להיות לבד; קושי למצוא בן זוג יותר מתאים). הפרידה לא קרתה ללא סיבה, ולכן טוב לתת לרגשות להתבהר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

באמת בלי חנפנות מיוחדת אבל אני שוב אומרת דינדין את מדהימה- שאת היום במקום אחר ואני יודעת שכשיוצאים מהפרעת אכילה רוצים להתרחק מכל מה ומכל מי שקשור בכך אבל במקום זה את באה ואומרת אני מוכנה לתרום מנסיוני ווממה שאני עברתי ולעזור לבנים ובנות אחרות שנמצאים שם כי אפשר גם אחרת. גם הבת שלי שהיתה באנורקסיה 4 שנים תורמת היום מנסיונה לבנות שמבקשות ממנה עזרה, מדברת איתם, מייעצת להם ולפעמים אף נפגשת איתם ויש לכך ערך מוסף זה חשוב מאוד כי "אין חכם כבעל ניסיון"

שלום קרן, לדעתי, יש לפעול בשני מישורים, התרופתי והפסיכותרפויטי. מבחינה תרופתית, ציפרלקס היא תרופה מצוינת, אך עלולה לגרום להפרעות בשינה ולכן הייתי ממליץ להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על תרופה בעלת אפקט סדטיבי (למשל, מירו). מבחינה פסיכותרפויטית, אני מאמין שאפשר לעזור אך כאן חסרים לי פרטים על חייך. ייתכן שהסיוטים מבטאים, בין היתר, חרדת נטישה (פחד להיות לבד, שכן בלילה אנחנו למעשה נשארים לבד) ובמקרה כזה מן הראוי "לרפד" ו"לעטוף" את עצמך בחברים רבים, בקבוצת תמיכה כזו או אחרת וכיו"ב אמצעים מרגיעים שיש לשקול אותם בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

דני שלום, אתחיל מסוף דבריך: בתך אינה פוחדת אלא סובלת מחרדה שהיא בת-דודתו של הפחד. הפחד הוא רציונאלי (עומד מולי נחש ואני מפחד, עכשיו יש גנב בבית ואני מפחד ממנו וכו'). החרדה, זה בעצם לחבר סוס עם כנפיים, היא לא רציונאלית (אין נחש לידי ואני חרד ממנו, אין סיבה לפחד כי הבית מוגן ויש כלבה ך בתך חרדה להשאר לבד). ההתמודדות עם חרדה לא יכולה לבוא מהפן הרציונאלי, כלומר על ידי הסברים כמו "אבל אין לך מה לפחד כי הבית מוגן....", זו פניה לשכל הרציונאלי וזה לא מרגיע את החרדה. מה שניתן לעשות הוא להשתמש בדימיון מודרך: לפני שמתחילים מסבירים לילדה שאתם הולכים לתרגל ביחד מצבים מלחיצים וללמוד ביחד איך להתמודד איתם, אתם לא תעזבו אותה עכשיו והכל יהיה בדימיון. תבחרו מקום נעים ורגוע בבית. ראשית תבררו עם בתכם מה הכי מרגיע אותה (עדיף חפץ כלשהו, או משפט שהיא אומרת לעצמה). עכשיו תרגיעו אותה בעזרת החפץ ("תחזיקי את החפץ, תרגישי שאת נרגעת"). כשהיא רגועה תבקשו ממנה את החפץ ותשמרו עליו בשבילה. תבקשו ממנה לדמיין (עדיף בעיניים עצומות) דלת שמאחוריה נמצא המצב שבו היא לבד בבית (תשאלו אותה עם היא רואה את הדלת - לעיתים הילדים צריכים לעבור דרך ארוכה, בדימיון, כדי להגיע אליה. תבקשו ממנה לדמיין ולספר לכם בדיוק, כמה שיותר פרטים כדי שתוכלו לחזור על זה שוב ושוב). כשהיא מגיעה לדלת, לבקש שהיא תפתח אותה ולדמיין שהיא לבד. לשאול מה היא מרגישה. שתסתובב קצת במקום הזה של הלב. לאחר מספר דקות שתדמיין שהיא יוצאת משם, עושה את כל הדרך חזרה ל"כאן ועכשיו" (בדרך, להדריך אותה שרמת הלחץ שלה יורדת ככל שמתרחקת מהמקום). לנשום איתה עמוק ולשאול כיצד היא מרגישה. לחזור על התרגיל מספר פעמים במהך כשבועיים. זה מתרגל אותה לשלוט על הלחץ - להגביר אותו ולהנמיך אותו. לאחר מכן, תעשו דימיון מודרך ולאחריו תצאו מהבית לגינה ל- 5 דקות (כמובן לומר לה שאן אתם הולכים ומתי אתם חוזרים). תראו מה קורה. אם היא בלחץ שתקח את החפץ הבטוח ותרגילי נשימות. אם היא עוברת את העניין בסדר להמשיך במשך שבוע לרדת ל- 5 דקות ושבוע לאחר מכן להאריך את היציאה ל- 10 דק'. זה נשמע מורכב, אך זה רק נשמע כך. מדובר על דימיון מודרך דיי פשוט. אם אתם זקוקים לסיוע נוסף אתם מוזמנים לפנות אלי. בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il

שלום רב, איקסל היא תרופה הניתנת לדיכאון. לפי התאור שנתת אינני רואה את הדיכאון.... יש הרבה כעס, ואולי גם תסכול. בספק אם יש מעבר לזה. אני הייתי מכוון אותך גם לטיפול קבוצתי. בדקי בנעמ"ת או ויצ"ו האם יש להן קבוצות נשים. נראה שתוכלי לשאוב מקבוצה כזו הרבה כוח. בהצלחה.

שלום ילדה, לפעמים מתעוררות בנו תחושות משונות, מפחידות, לא ברורות... וזה באמת יכול להיות מאוד מעיק. הדבר הראשון שאני מבקשת ממך לעשות הוא די קשה: לנסות לא להיבהל מדי ולהיות עם המחשבות והתחושות האלה. נסי לומר לעצמך: או.קי., רוב הזמן אני שמחה וזה מצוין, אבל עכשיו אני פוחדת ומיואשת וגם זה בסדר. גם זו אני, או יותר נכון - חלק ממני. ככל שתצליחי יותר להיות עם הרגשות שלך (בין אם הם נעימים ובין אם לא), כך תרגישי טוב יותר בתוך עצמך. הדבר השני שאני מבקשת הוא לא להישאר עם הדברים לבד. טוב שכתבת אלינו, אבל הצעד הבא הוא לדבר עם מישהו פנים אל פנים - הורים, יועץ/ת ביה"ס, פסיכולוג/ית... תני למישהו להקשיב ולעזור. שיהיה קל, אורנה

שלום נטלי, את מאד צודקת. גם אני לא מאמינה בבדיקת-קשר שנעשית לחוד. קשר בודקים יחד, מקרוב, מתוך פתיחות ואומץ, ומתוך נכונות להתמודד עם קשיים ולפתור אותם. אם הוא בוחר לעשות את זה מרחוק, שווה לבדוק - איתו או עם עצמך - האם משהו בך אינו מאפשר זאת. אולי את משדרת סוג של פגיעות ושבריריות (או, לחילופין, תוקפנות) שאינה מאפשרת לו לומר ביושר בחיי היומיום מה מפריע לו. הלחץ שלך להינשא, שהבהיל לדברייך גם את החבר הקודם, ונובע אולי מתוך אותו פחד להיות לבד, אינו נקודת פתיחה טובה לחיי נישואים. לכן, אני מציעה לך מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי, ולנסות להבין מה קורה לך בתוך קשר או מחוצה לו. אחרי הכל, אין לנו שליטה על ההחלטות והפעולות של בן הזוג שלנו, אך על אלה שלנו - יש ויש. נסי לקחת אחריות ולפעול לשינוי למען עצמך. בהצלחה ליאת

מותשת יקרה את אומרת שהטיפול כן עוזר.... מצד שני את מרגישה תקועה... אולי זו המטפלת ואולי יש אכן מקום לרענון...? ואולי לך יש את ההתנגדות לעשות את השינוי??? פחד להיות לבד אבל גם פחד להיות ביחד... אולי כדאי לפנות להתייעצות חד פעמית או יותר... ולנסות לברר אולי מישהו מבחוץ יוכל לעזור... ידליק אור חדש... את מתלבטת יותר מדי זמן...כדאי ללכת... לנסות... איתך אידה