תוצאות חיפוש עבור ראומטולוגיה

שלום רן, תודה ששיתפת. הסיפור והממצאים נשמעים כמו משהו רציני שיש להעמיק בו ואולי לבצע עוד בירור. עליך לסור בהקדם לפגישה עם נוירולוג שבץ בכדי שביצע רוויזיה ויתכלל את הממצאים לכדי החלטה טיפולית (לא בטוח שאספירין מספיק בטווח הקרוב בעיקר נוכח אבחנת הAPLA שאתה מציין). אתה מוזמן אלינו לבילינסון למרכז למניעת שבץ מוחי שם המקרה יעובד ויוצג לדיסיפלינות השונות (נוירולוגה וסקולרית, דימות, ראומטולוגיה, המטולוגיה) בכדי להגיע להחלטה טיפולית וקביעת תכנית עבודה ומעקב. מדובר במצב רפואי שאין להקל בו ראש ועלינו להיות בטוחים שכלל הפרטים הקליניים הובאו בחשבון. צור עימי קשר ונראה איך מתקדמים. [email protected]

הי טלי, SCLE זו פריחה שיכולה להופיע בלופוס. כדי לקבוע אם זה "רק" בעור או מערכתי, צריך לעבור בדיקה גופנית מדוקדקת וכן לעבור על כל בדיקות העזר הרלוונטיות, כולל בדיקות מעבדה אימונולוגיות אחרות, לוודא שאין מערכות נוספות מעורבות. אם לאחר רביזיה על כל הנתונים נשאר "רק" העור כבעיה רפואית, אפשר להגדיר זאת כך- כלופוס עורי. צריך להיות במעקב משולב עור-ראומטולוגיה לוודא שלא מתפתחת בהמשך מחלה סיסטמית. הטיפול באופן כללי מכיל מניעה מחשיפה לשמש, פלקווניל בכדורים, משחות שמכילות תרופות כמו סטרואידים, במידה ואין שיפור, אופציות נוספות כוללות MTX, בנליסטה, ועוד. לזכור שSCLE יכול להיגרם מטיפול תרופתי. בהצלחה!

שלום, השאלה צריכה להישאל בפורום ראומטולוגיה ולא אורתופדיה ירך וברך. בברכה,

שלום ניסים! יש מקום לבדיקה מדוקדקת של אורטופד כף רגל וקרסול ( לפחות בשלב ראשון ), יתכן והבעיה גם נמצאת בתחום רפואה אחר ( כלי דם / ראומטולוגיה וכו' )

שלום, זהו אינו פורום רפואי, אנא הפני שאלתך לאחד מהפורומים הרלוונטיים כאן: https://www.doctors.co.il/all/ בברכה, צוות האתר

שלום נראה כי הבדיקות תקינות

שלום צמרת, ראשית, אני מפנה אותך לפורום ראומטולוגיה העוסק במבוגרים. באופן כללי אוכל לומר כי הבדיקה מרמזת על כך שנחשפת בעבר לחיידק בשם כלמידיה. ייתכן כי כאבי המפרקים נובעים מהחשיפה לחיידק זה אולם לא ניתן לדעת בוודאות ללא נתונים נוספים. יתרה מכך, גם אם משפחה נדבקים מחיידקם או וירוסים, הרי שאינם נדבקים בד"כ בתופעות האוטואימוניות הנילוות כמו כאבי מפרקים. בברכה, ד"ר גיל אמריליו

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

זו שאלה לפורום של מחלות זיהומיות. מבחינת ראומטולוגיה, בהתייחס ובדגש רק לתרופות שאנחנו נותנים, אם מדובר בחיות בית מחוסנות ונקיות, לא צריכה להיות בעיה.

שלום טל, לגבי התסמינים, אם הם ממשיכים - ממליץ על ייעוץ ראומטולוג ילדים אבל לגבי בדיקות הדם אני לא מודאג בשלב זה. שקיעת הדם אינה ספציפית ויכולה לעלות גם במחלה וירלית פשוטה יחסית. בניגוד ל-CRP שמראה על רמת הדלקת הנוכחית, שקיעת דם מאחרת לרדת ולכן תאורטית, גם אם בנך סבל ממחלה זיהומית כלשהיא לפני כשבוע שבועיים וכעת חש בטוב, שקיעת הדם תהיה עדיין מוחשת. מציע להתייעץ כמובן עם רופא הילדים. בברכה, פרופ' אמריליו - ראומטולוג ילדים

לשאול בפורום ראומטולוגיה

שלום כדאי לצלם בטלפון את הממצא ולהראות לרופא. בהתאם ישלח למומחה המתאים.

שלום רב! יש צורך בבדיקה גופנית ( לצד ממצאי דימות ומעבדה) בברכה

שלום את מתארת פגיעה קשה בחוליות שיכולה לגרום להפרעות עצביות בגפיים בתלות במיקום הפגיעה ( צוואר/עמוד שדרה מותני). אני בספק שראומטולוגיה זו הכתובת לסבלך.

שלום תומר, מיאזיס של הלוע (Oral myiasis) יכולה להגרם כאשר זבוב מטיל ביצים בלוע, ומהן בוקעים הזחלים שלו. המחלה נחשבת כנדירה מאד בארץ. הרבה בריאות אפי

שלום הפרעות תחושה המערבות גם את הפנים מקורן תמיד במערכת העצבים המרכזית ( מוח). נרה כי הבירור צריך להתבצע דרך הנוירולוג.

שלום גברת טור, הפורום עוסק בשאלות ראומטולוגיות בילדים בלבד. אנא פני לפורום ראומטולוגיה מבוגרים, בברכה, פרופ' גיל אמריליו - ראומטולוג ילדים

שלום קשה לומר. זה יכול לקחת זמן רב וכל עוד נוטלים פרדניזון התהליך נמשך.

ברוך שלום, זהו פורום ראומטולוגיה ילדים, אנא פנה לפורום ראומטולוגיה מבוגרים. בברכה, פרופ' אמריליו - ראומטולוג ילדים

הי, אבחנה נקבעת על סמך שילוב של ממצאים בבדיקה גופנית, בדיקות עזר (מעבדה, פתולוגיה וכו) ורקע רפואי אישי ומשפחתי. לא תמיד ניתן להגיע לאבחנה חותכת או חד משמעית ויש להמשיך מעקב. מומלץ במקרה כזה להיות במעקב במרפאה משולבת, עם מומחים למחלות אוטואימוניות מתחומים שונים (עור, ראומטולוגיה, גניקולוגיה). מרפאות כאלה יש בדר"כ בבתי חולים (כמו באיכילוב).

שלום TRUXIMA מאושרת בארץ להתוויות ראומטולוגיות והמטולוגיות

אורי שלום רב הטיפול הינו בטוח וניתן לכלל האוכלוסיה כולל מבוגרים וילדים. הטיפול נמצא כיעיל במגוון התוויות רחב בינהן בתחום הנוירולוגיה, ראומטולוגיה, אורטופדיה, סכרת, מחלות כלי דם ועוד. בנוסף נמצא כי הטיפול משפר יכולות קוגניטיביות אצל מבוגרים בריאים ואף משפר ביצועים אצל ספורטאים. כך שהטיפול מומלץ ומיועד גם לאוכלוסיה בריאה. לטיפול בתא לחץ ישנה קונטרה אינדיקציה מוחלטת אחת והיא חזה אוויר (פנאומוטורקס) לא מטופל. בנוסף לכך יש להתייחס באופן ספציפי למצבים נוספים היכולים להשפיע על בטיחות הטיפול כגון : הריון מתקדם, שימוש בקוצב לב, אפילפסיה לא מאוזנת, מחלת לב או ריאות פעילה המשפיעה על היכולת לבצע מאמץ, קושי בהשוואת לחצים , חום אקוטי , פוליצטמיה.

שלום רב, מחלות ראומטיות בילדים שונות שוני רב בהשוואה למחלות מבוגרים. אאלץ להפנותך לפורום ראומטולוגיה הכללי (ישנם מספר פורומים ברשת). בהצלחה והחלמה מהירה, פרופ' גיל אמריליו - ראומטולוג ילדים

שלום רב, לרוב זו בעייה בתחום של רפואת הפה או כרוריגה פה ולסת. לא אתן טיפול בפורום כי לא יודע על מה מדובר. "בעייה של פרקי הלסת" יכולה להיות המון בעיות שונות כל אחת עם הטיפול שלה בהצלחה