מתלבטים אם לסרס את הכלב או לעקר את החתולה? חוששים מהשלכות...
סירוס בכל גיל כרוך במידה מסוימת של סיכון עצם העובדה שהעניין כרוך בהרדמה. סיכוני הרדמה עולים עם הגיל ובגילו ההמלצה לבצע בדיקות דם מלאות טרם הניתוח להעריך כשירותו לעבור פרוצדורה בהרדמה. יש הממליצים בגיל זה גם על ביצוע צילומי בית חזה לפני כן. גם אם כל הבדיקות תקינות עדיין יש סיכון אך ברוב המקרים בבעל חיים בריא, הסירוס עובר ללא סיבוכים. סירוס בגיל מאוחר לא בהכרח יפתור בעיות התנהגות
המלצתי קודם כל לפנות לרופא וטרינר לייעוץ רפואי ובהמשך לשקול את סירוס הכלב. מאחל הרבה בריאות.
אין בעיה לסרס כלב בגיל זה... יש צורך בבדיקות דם מקדימות ובבדיקה גופנית להעריך כשירות להרדמה לצמצם למינימום את סיבוכי ההרדמה שיכולים לקרות גם בכלב צעיר ללא תלות במצבו הבריאותי. סירוס יכול לעזור בהפחתת תוקפנות, אך לא תמיד. לפעמים יש התנהגויות נרכשות ולפעמים חלק מאופיו של הכלב. ייתכן צורך בשילוב עם אילוף/טיפול התנהגותי
מתלבטים אם לסרס את הכלב או לעקר את החתולה? חוששים מהשלכות...
סירוס בכל גיל כרוך במידה מסוימת של סיכון עצם העובדה שהעניין כרוך בהרדמה. סיכוני הרדמה עולים עם הגיל ובגילו ההמלצה לבצע בדיקות דם מלאות טרם הניתוח להעריך כשירותו לעבור פרוצדורה בהרדמה. יש הממליצים בגיל זה גם על ביצוע צילומי בית חזה לפני כן. גם אם כל הבדיקות תקינות עדיין יש סיכון אך ברוב המקרים בבעל חיים בריא, הסירוס עובר ללא סיבוכים. סירוס בגיל מאוחר לא בהכרח יפתור בעיות התנהגות
המלצתי קודם כל לפנות לרופא וטרינר לייעוץ רפואי ובהמשך לשקול את סירוס הכלב. מאחל הרבה בריאות.
אין בעיה לסרס כלב בגיל זה... יש צורך בבדיקות דם מקדימות ובבדיקה גופנית להעריך כשירות להרדמה לצמצם למינימום את סיבוכי ההרדמה שיכולים לקרות גם בכלב צעיר ללא תלות במצבו הבריאותי. סירוס יכול לעזור בהפחתת תוקפנות, אך לא תמיד. לפעמים יש התנהגויות נרכשות ולפעמים חלק מאופיו של הכלב. ייתכן צורך בשילוב עם אילוף/טיפול התנהגותי
כשבועיים לאחר מכן בתבנאי שחתך הסירוס נסגר והחלים לחלוטין. מומלץ לגשת לוטרינר שסירס לצורך ביקורת ולקבל אישור לרחיצת הכלב.
עמי שלום יש צורך במידע נוסף. מה מצבו הבריאותי הכללי של הכלב והאם ישנה סיבה נוספת שברצונך לסרס אותו. סירוס יכול להועיל מבחינה בריאותית, למנוע גידולים של האשכים ושל הפרוסטטה.
ובכל זאת ההמלצה היא כן לסרס חד משמעי.
ספיר, אם מחליטים לנתח, יש לעשות בדיקות מקדימות כדי להפחית סיכונים הקשורים בהרדמה. בדיקות דם חובה.
ליטל, בהחלט יש מקום לבירור, אין סיבה שלאחר סירוס שמבוצע כהלכה יופיע דם בשתן.
מאיה, בהחלט ההמלצה הנניה לסרס ולהוציא את שני האשכים. הסיכונים חלקם קשורים להרדמה וחלקם ליכולות של המנתח ולמצב הכלב. המחיר אינו אחיד ונקבע על ידי הוטרינר המנתח. שיהיה בהצלחה.
שני, יש להבדיל בן שני המצבים שתארת, היפראקטיביות ותוקפנות. תוקפנות יכולה להיגרם מסיבות רבות ואינה בהכרח קשורה להורמוני מין. אם זאת בכל מקרה מומלץ לסרס את הכלב בשלב הראשון במקביל להתחיל טיפול התנהגותי לסיווג וטפול באגרסיביות.
הסירוס לא יפגע בו או ישנה את אופיו הנמרץ והשובב אלא ימנע התנהגות של תוקפנות, אגרסיביות ודומיננטיות הקשורות לסביבה ולכלבים אחרים ורדיפה אחר נקבות מיוחמות.
רותם, תלוי בכמות וסוג ההפרשה, מעט הפרשה צהבהבה אצל כלב זכר בלתי מסורס הינה נורמאלית, מעבר לכך ובכמויות גדולות המצב אכן חריג. יש לבדוק את איבר המין לכל אורכו ולוודא כי אין גוף זר גירוי מתמשך או פגם אנטומי. במרבית המקרים מדובר בדלקת עורלה, ניתן לשלוח מן ההפרשה לבדיקה ציטולוגית ועל ידי כך להתאים את האנטיביוטיקה הספציפית המתאימה לטיפול, אם זה לא עוזר לבצע שטיפות יומיומיות של האזור בתכשיר מתאים.
סירוס ניתן לבצע מגיל חצי שנה. אין כל קשר בין התאפקות בבית לבין הסירוס ולפיכך הניתוח לא ישפר את המצב. במידה ולא מדובר בגור כדאי לקחתו לוטרינר ולברר את פשר אי ההתאפקות שלו. לגבי מחיר תשאל את הוטרינר המטפל.
שלומית שלום, יתכן ומדובר כבר בדפוסי התנהגות שלא ישתנו, אך בהחלט ההמלצה הינה חד משמעית, אם הכלב אינו מיועד להרבעה,לסרס.
טלי שלום, לא נראה כי הכלב אינו מסוגל להתאפק אלא הורגל כך. האבחנה בין בעיה התנהגותית לבריאותית תעשה בתחילה על ידי הוטרינר. סירוס הכלב ובמקביל להתיעץ עם מאלף.
ימית שלום, התפלשות בצואה תופעה מוכרת ונפוצה, רקע התנהגותי טריטוריאלי. גשי לוטרינר והתיעצי בענין סירוס הכלב, יכול לפתור את התופעה, תלוי בגילו ובדפוסי התנהגותו.
ריבי שלום, האשכים הוצאו משק האשכים דרך הפתח הקטן שאותו את רואה (בין שק האשכים לאיבר המין) השק, שאותו את מכנה האשכים כעת הינו שק ריק שיתכווץ עם הזמן. כלומר, בסרוס למעשה מוציאים את האשכים מתוך שק האשכים דרך חתך קטן שלא באזור האשכים. מקווה שהייתי ברורה מספיק, אם לא חיזרי אלי.
אביטל שלום, הסרוס מומלץ ע"י וטרינרים בעיקר כדי לדכא התנהגות אגרסיבית, דומיננטית ותוקפנית. פרט לכך אכן יש חשיבות רפואית נודעת במניעת גידולי אשכים ובעיות פרוסטטה נפוצות. לעיתים (במקרים מועטים) הכלב נוטה להשמין אך פרט לכך לא צפוי כל שינוי בהתנהגותו ואופיו של הכלב. הניתוח עצמו פשוט וההתאוששות מהירה.
הסרוס יוריד את רמת ההורמון הגברי, טסטוסטרון, ועל ידי כך יגרום לדיכוי ההתנהגות הגברית המתבטאת בדומיננטיות, אגרסיביות, שמירה על טריטוריאליות וכו'. הניתוח פשוט, ההחלמה קלה ואינה מלווה בפגיעה נפשית.