תוצאות חיפוש עבור מחט-לעירוי

שלום מירית, 1. הסיכוי להדבקה בנגיפי צהבת או 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשב כזניח. 2. הסיכוי להדבקה בנגיפי צהבת או 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשב כזניח. 3. הסיכוי להדבקה בנגיפי צהבת או 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשב כזניח. 4. הסיכוי להדבקה בנגיפי צהבת או 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשב כזניח. 5. הסיכוי להדבקה בנגיפי צהבת או 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשב כזניח. הרבה בריאות אפי

שלום לך אין צורך לדאוג , החומר כנראה לא נכנס לוריד והתאסף לידו . - עם חימום עי אלכוהול ותנועות המצב משתפר תוך שבועיים

שלום משה, הדבקה של אמך בנגיפי 'איידס' במהלך האירוע המתואר בשאלתך נחשבת כבלתי סבירה, ולו הייתי אני נקלע למצב דומה הייתי שוכח אותו וחוזר לשגרת חיי. הרבה בריאות אפי

שלום רב, בזמן החדרת העירוי מוציאים את המחט ומה שנשאר בוריד זה רק צינור פלסטיק בקוטר זעיר. המחט משמשת רק להחדרה וניקוב הוריד אולם לא נשארת ביד. אין לך מה לדאוג

אלו החיים . ניתן לחמם היד לשתות מיים לא קפה לפני הבדיקה

שלום טליה, הסיכוי נחשב נמוך מאד. הרבה בריאות אפי

פרולקטין יכול להיות גבוה גם בגלל כאב (מהדקירה), גם בגלל לחץ. על כן כשיש תופעה גבוהה אני מבקש שיכניסו מחט לוריד שעה אחרי מריחת משחת אמלה המרדימה את העור ולאחר הכנסת המחט לשכב במנוחה עוד חצי שעה לפחות ורק אז לקחת את בדיקת הפרולקטין. הזמן הוא אינו הבעיה כאן

מוכר חולף כעבור שבוע שבועיים+ גירוי של עצב מהדקירה או מהשטף דם הקטן אין מה לדאוג .

בדיקה כזו מבצעים באשפוז יום של בתי החולים ובאיזור שבו יש אישפוז יום של קופת החולים שלך. שאל במזכירות קופת החולים. לא סביר לי שמי ששלח אותך לבדיקה לא נתן לך מכתב הפניה למקום שהבדיקה אמורה להתבצע מהלך הבדיקה: מכניסים מחט לוריד שתשאר כל מהלך הבדיקה בוריד מזריקים לוריד ACTH הנקרא גם סינאקטן ובו זמנית מזריקים LH-RH. לפני ההזרקה לוקחים דגימת דם בסיסית ולאחר מכן דרך אותה מחט שוריד לוקחים בדיקת דם כל חצי שעה עד תום הטסט. משך הבדיקה תלוי ברופא המבקש והיא יכולה להמשך בין שעה לשעתיים בהצלחה

שלום את מתארת מצב של דלקת עם פקקת בוריד בו מוקם העירוי. זוהי תופעה יחסית שכיחה ולרוב אינה מסוכנת. אם הכאבים והאודם בשיפור, אין צורך בטיפול. אם יש החמרה, פני לבדיקת הרופא המטפל שימליץ על טיפול.

שלום רב, למעשה, כל רופא יכול לעשות בדיקה ראשונית ואני ממליץ לבצע זאת בהקדם. במידת הצורך, מומלץ טיפול על ידי רופא כף יד. בברכה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

לירון, איני יכולה לחוות דיעה מקצועית כל עוד לא בדקתי את הכלבה ולא ראיתי את כלל הבדיקות והממצאים. אך כמה מילים בגדול: צהבת הינה סימן קליני ולא מחלה בפני עצמה, צהבת נוצרת עקב שקיעה של פיגמנט צהוב הנקרא בילירובין בעקבות פירוק חלבונים מיוגלובין והמוגלובין.יש להבדיל בין שני מצבים עיקרים: צהבת המתפתחת בעקבות עודף יצור ופרוק מוגבר של כדוריות דם אדומות כמו זה המופיע באנמיות המוליטיות למינהן, או עקב חוסר פינוי מהגוף המתלווה למחלות כבד ודרכי מרה, אם בשל פגיעה תאית או חסימתית כבדית או חוץ כבדית, עקב גידולים, מחלות זיהומיות, ויראליות טפיליות, אוטואימוניות, תרופות והרעלות או אף שמקורה בלתי ידועה. לעיתים הפיכה ובמקרים אחרים בלתי הפיכה, יכולה להיות חריפה או כרונית. נראה כי במקרה שלכם לא נמצאה אנמיה וחום ולכן מתמקדים בבעיה בכבד או בדרכי המרה, אך טרם הוגדרה הבעיה הספציפית. אינזימי הכבד אכן גבוהיים אך כדאי לבצע גם בדיקה של חומצות מרה. אולטרסאונד של הבטן והכבד הינם חיוניים ביותר (האם נעשה על ידי מומחה??? חשוב מאד כדי לשלול הרבה סימני שאלה !!!)רנטגן וביופסיה מוסיפים רבות לאבחנה אך לא אחת אכן יש צורך בניתוח בטן חוקר. מקווה שעזרתי לך, בגדול נראה כי אתם בידיים טובות.

זו את. באמת. החיטוט שאת קוראת לו "אינטנסיבי" עם הקיסמים באוזניים, ועוד האטמים ?? ממש צער בעלי אוזניים. הטיפול בפתיל בדלקת חיצונית חמורה הוא נכון, מוצדק וראוי וכן הטיפול התרופתי שהרופאה רשמה לך בנוסף. שימי את הטיפות על הפתיל כל שעה 2 טיפות, ותרגעי עם אופטלגין לכאבים. בברכה ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, יעוץ להתאמת מכשירי שמיעה, טיפול בטיניטוס (טינטון) והיפראקוזיס, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, www.tinnitus.co.il

הבדיקה לאיבחון כלבת שלאחר המוות בבעלי חיים מבוצעת באחת מן השיטות : 1.קשירה לנוגדנים זוהרים (תשובה תוך 24 שעות) 2. זיהוי חומצות גרעין (תשובה תוך 5 ימים) בשני המקרים הטיפול הרפואי שעברה החתולה אינו משפיע על אמינות הבדיקה.

למיטב הבנתי אין קשר בין הונפלון והגידול. לגבי הונפלון התקוע בחדר ימין מזה שנים ללא תזוזה קרוב לודאי שאין צורך לעשות דבר. כדאי שתבצע (אם לא ביצעת) אקו לב ו-CT של החזה להדמיית הממצא ועל סמך זה ניתן יהיה לקבל החלטות.

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.. הוונופר ניתן במסגרת אשפוז יום בבית חולים כי הוא יכול לגרום לתגובה אנפילקטית (תגובה אלרגית שמתבטאת במצב מסכן חיים)=מצב לא ממש שכיח וראיתי יותר מטפול אחד בוונופר(אבל רצית לדעת הכל,,,) מגיעים,,,שוכבים,,,,הרופא מחדיר ברנולה(מחט) לוריד,,,מתחברים לוונופר וזה לוקח כשעה לא ספור -באמת שלא ספור

שלום רב, ככל הידוע לי, ויש לציין כי ידיעתי בתחום אינה מתוך ידע מניסיון בתחום רפואי או פרה רפואי, תרומת דם נעשת בדומה לעריוי - החדרת מחט לוריד והדם עובר לתוך שקית לצורך איסוף הדם. לא ידוע לי על גיל מינימלי אך אני חושב שייתכן ויש צורך באישור ההורים אם מדובר בקטין. ידוע לי כי ניתן לתרום דם פעם אחת ב - 3 חודשים ויש מקרים בהם תורם הוא פסול מסיבות רפואיות כגון - עברו הרפואי, משקל, המוגלובין וכו'. מציע לך לפנות לצורך קבלת מידע מדוייק יותר לפורום המטולוגיה באתר - בניהולו של ד"ר ציצוביץ - המטולוג. בהצלחה, אלון

שלום ירדנה, באתר עמותת אחת מתשע מוקדש חלק נרחב על כימותרפיה בכללה ועל תרופות כימותרפיות, לנוחיותך הועתק הפרק על כימותרפיה באופן כללי לפורום:- כימותרפיה מהי כימותרפיה ? כימותרפיה זו שיטת טיפול המשתמשת בתרופות אנטי-סרטניות ( cytotoxic ). אשר מטרתה להרוס את כל התאים הסרטניים שייתכן והתפשטו מהגידול העיקרי לחלקי גוף אחרים. שיטה זו מוכרת גם בשם "טיפול סיסטמי" היות וכל הגוף נחשף לתרופות הניתנות. סריקות המתבצעות ובדיקות סטנדרטיות (כמו בדיקת דם) אינן מצליחות תמיד לאתר תאי סרטן בודדים והטיפול הסיסטמי ניתן על כן במקרה בו קיימת הסכנה שתאים סרטניים נותרו בגוף למרות שהבדיקות לאיתורם הראו תוצאה שלילית. קיימות תרופות רבות בהן משתמשים בטיפולים כימותרפיים וצורת מתן הטיפולים והרכבי התרופות משתנים מחולה לחולה. למי ניתנת כימותרפיה ? ההחלטה לגבי מתן טיפול כימותרפי נובעת ממצבך האישי, כאשר בקבלת ההחלטה מעורבים מספר שיקולים. בדרך כלל יומלץ על טיפול כימותרפי כאשר הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי ומתחת לזרוע ( nodes ) . גם אם אין התפשטות כזו יומלץ טיפול כימותרפי כאשר הגידול הוא בגודל של יותר מ- 2 ס"מ או אם התאים הסרטניים מתחלקים במהירות רבה, דבר המגביר מאד את סכנת התפשטותם. גילך מהווה אף הוא שיקול בעת קבלת ההחלטה על הטיפול. כימותרפיה ניתנת בנוסף להתערבות כירורגית ו\או להקרנות (רדיותרפיה), כאשר במקרה זה נקרא הטיפול Adjuvant chemotherapy (טיפול הניתן כתוספת לטיפול ראשוני אחר במטרה להגביר את יעילותו. טיפול בכימותרפיה או טיפול הורמונלי או טיפול קרינתי לאחר ניתוח ה ניתנים במטרה להגביר את השמדת התאים הסרטניים נחשבים על פי רוב כטיפול מסייע (אדג'ובנט). ברוב המקרים ניתנת הכימותרפיה לאחר הניתוח ולפני ההקרנות, למרות שגם כאן יכולים להיות שינויים בהתאם למצבך. בדרך כלל מתחילים בטיפול כימותרפי כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לגוף להתאושש. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה לפני הניתוח, וטיפול זה נקרא "כימותרפיה ראשונית" (Primary chemotherapy ). המטרה בטיפול זה היא לכווץ את הגידול אם הוא גדול במיוחד או לעצור את התפשטותו במידה והוא מראה סימני התפשטות מהירה בטרם שלב ההתערבות הכירורגית. מתפקידו של הרופא המטפל להסביר לך את הסיבות להחלטה על מתן כימותרפיה ראשונית. במקרים מסוימים ניתנת כימותרפיה להאטת ההתפשטות של סרטן משני ( סרטן אשר התפשט מהגידול הראשוני לחלקי גוף אחרים) ולהקלת הכאבים (palliative treatment ). כיצד ניתנת הכימותרפיה ? קיימות מספר שיטות למתן טיפול כימותרפי. בדרך כלל לטיפול בסרטן השד מוחדרות התרופות לוריד על ידי אינפוזיה או על ידי זריקה ליד או לזרוע, או ניתנות ככדור או כמוסה הנלקחים דרך הפה. כימותרפיה דרך הוריד צורה זו של מתן התרופה כרוכה בהחדרת צינורית דקה (קנולה cannula ) לתוך הוריד והזרקת התרופה המדוללת במשך מספר דקות. במקרים בהם יש צורך בהחדרת כמות נוזלים גדולה תיתכן החדרת התרופה באמצעות אינפוזיה בעזרת הצינורית הדקה למשך מספר שעות. כאשר תרופה ניתנת באמצעות עירוי חשוב לדווח מיד לאחות או לרופא אם את חשה כאב או צריבה במהלך הטיפול. דליפת החומר אל מחוץ לוריד עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות. אין זה אומר שבכל מקרה שתחושות אלו קיימות פירושו של דבר שיש בעיה, אך בכל מקרה צריך לבדוק זאת מיידית. אל תהססי לקרוא לרופא או לאחות גם אם הבעיה נראית לך שולית. לעתים משתמשים בקו תוך-ורידי מיוחד, כדוגמת "קו היקמן", אשר נשאר בגוף במשך כל תקופת הטיפול. קו היקמן ( Hickman Line ) קו היקמן הינו צנטר (קטטר) מיוחד או צינור עדין המוחדר לתוך וריד רחב באמצעות חתך קטן בחזה. ההתקן יכול להישאר בגוף מספר חדשים, ובכך נחסך הצורך להחדיר קנולה בכל פעם שניתן טיפול. ההתקן משמש גם ללקיחת דם לצרכי בדיקות. החדרת קו היקמן יכולה להתבצע בהרדמה מקומית ו\או כללית. יוצרים מעין מנהרה מתחת לעור דרכה מוחדר הקו לתוך וריד רחב המוביל אל הלב. שרוולית קטנה מחוברת לקו היקמן ישירות מתחת לעור בצמוד לפתח היציאה. במשך הזמן גדלה רקמה סביב השרוולית ובכך מאפשרת לשמור על יציבות הקו המוחדר במקומו. יש צורך לשמור את פתח היציאה נקי על מנת למנוע סכנת זיהומים. הסברים כיצד לעשות זאת יינתנו לך על ידי האחיות המטפלות. עם תום הטיפול הכימותרפי מוציאים את הקו בהרדמה מקומית. משאבה ניידת תרופות כימותרפיות מסוימות ניתנות באמצעות קו היקמן כאשר זה מחובר למשאבה ניידת המופעלת על ידי סוללות. ישנם מספר גדלים למשאבות אך ברוב המקרים הן מספיק קטנות וקלות משקל שניתן לשאתן בארנק או על חגורה. המשאבה מתוכנתת להחדיר את התרופה במנות קצובות ובמועדים קבועים. משמעות הדבר היא כי הטיפול יכול להינתן בבית וביקור בבית החולים יידרש רק לאחר התרוקנות התרופה. האחיות המטפלות ינחו אותך כיצד לטפל במשאבה. כימותרפיה לטיפול בסרטן השד ניתנת בדרך כלל כסדרת טיפולים לאורך תקופה של ארבעה עד שישה חדשים , במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות. שינויים ייתכנו בהתאם לסוג הסרטן שאובחן אצלך , לדרגתו ( ( Stage למצב הבריאות הכללי שלך, ולהרכב התרופות בהן משתמשים. פרק הזמן שבין הטיפולים ( הקורסים ( Coursesמיועד לתת לגוף אפשרות להתאושש מתופעות לוואי קצרות טווח העלולות להופיע. תכנית הטיפולים אמורה להיות מותאמת אישית לכל חולה. בדרך כלל ניתן הטיפול במסגרת טיפול יום בבית חולים, כך שניתן לחזור הביתה בו ביום. משך כל טיפול כחצי יום. כדאי לדעת : בקופות החולים יש שירות טיפול בית לנשים המקבלות טיפול כימותרפי דרך פורט עירוי. השרות מספק את כל צרכי העירוי והציוד הנלווה בביקור בית של אחות. כיצד פועלת הכימותרפיה ? באילו תרופות משתמשים ? תאי סרטן מתרבים על ידי חלוקה בלתי סדירה ובלתי ניתנת לשליטה. הכימותרפיה משמידה את התאים הסרטניים על ידי התערבות ביכולתם להתחלק ולגדול. התרופות בהן משתמשים בטיפול כימותרפי משפיעות בשלבים שונים של חיי התא ועל כן משתמשים בשילובים שונים ביניהן כדי להבטיח את השמדת התאים הסרטניים. בנוסף, מחזורים חוזרים של טיפולים יבטיחו שגם תאים שהצליחו להתחמק יושמדו בטיפול החוזר. התרופות הכימותרפיות בהן משתמשים בדרך כלל בטיפולים בסרטן השד פועלות כולן על אותו עקרון - התערבות ב- DNA במטרה להשמיד את תאי הגידול המתפשטים במהירות. במהלך ניסויים קליניים אקראיים שבוצעו ניסו חוקרים להגדיר מהו הטיפול הכימותרפי האופטימלי מבחינת המינון וקצב בעת מתן טיפול מסייע בסרטן השד ( אדג'וונט Adjuvant ) . על בסיס ניסויים אלו וניתוח הממצאים הגיעו החוקרים למסקנות הבאות : - טיפול רב-תרופתי משולב יעיל יותר מאשר טיפול בתרופה אחת. - ארבעה עד שישה מחזורי טיפול ("קורסים") האורכים כשלושה עד שישה חדשים - מניבים בדרך כלל את התוצאה האופטימלית. - טיפול הכולל "קורסים" נוספים מעבר למינון האופטימלי עלול להחמיר את הרעילות בגוף ואינו תורם בהכרח לשיפור התוצאה. יחד עם זאת חשוב לציין שאין מידע ברור ומוחלט בנושא יתרון מתן הטיפולים הנוספים ויידרש מחקר נוסף על מנת לאשר הנחה זו. דוגמאות לשילובי תרופות נפוצים לטיפול בסרטן השד כוללים : • CMF =Cyclophosphamide (Cytoxan ), methotrexate (Amethhopterin, Mexate, Folex ) AND fluorouracil (Fluorouracil, 5-Fu, Aducil) • CAF =Cyclophosphamide, doxurubicin (Adriamycin) AND flourouracil • AC = Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide • Doxorubicin (Adriamycin) AND Cyclophosphamide with paclitaxel (Taxol) • Doxurubicin (Adriamycin) followed by CMF • Cyclophosphamide, epirubicin (Ellence) AND flourouracil טיפול ב CMF ניתן בדרך כלל כטיפול יום ללא צורך באשפוז. מרכיב ה- Cyclophosphamide יכול להינתן ככדור לבליעה או כנוזל להחדרה דרך הוריד. שתי התרופות האחרות של ה- CMF ניתנות תמיד בהחדרה לזרוע או לגב היד דרך הוריד ובעזרת צינורית ( קנולה cannula ). בדרך כלל מכניסים לעירוי גם תרופה המיועדת להפחית את הבחילות. משך הטיפול כשעה ולאחריה מוצאת הקנולה מהוריד. CMF ניתן ב- 6 - 4 מחזורים על פני תקופה של 6 - 3 חודשים. תרופות כימותרפיות נוספות בשימוש נפוץ לטיפול בסרטן השד כוללות טקסוטר - Taxotere (doxetaxel), וינורלבין Vinolerbine ( Navelbine ), גמזאר Gemzar ( gemcitabine ) ו- קסלודה Xeloda ( capecitabine ). קבוצה נוספת של תרופות כימותרפיות היא ה- אנטרציקלינים ( Anthracyclines ) עליה נמנות הדוקסורוביצין ( Doxorubicin ) וה-אפירוביצין ( epirubicin ). בתרופות אנטרציקליניות משתמשים בעת מתן טיפול רב-תרופתי משולב לסרטן השד. המידע הקיים מראה כי טיפולי כימותרפיה הכוללים תרופה אנטרציקלינית מביאים לשיפור של סיכויי ההחלמה, אמנם קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית, בהשוואה לתכניות טיפול המבוססות על תרופות שאינן אנטרציקליניות. שילובים של תרופות כימותרפיות עם תרופות אחרות (למשל הורמונים - טמוקסיפן, או פרדניזון ) מקובלים גם כן, בהתאם לנסיבות הספציפיות של החולה. תופעות הלוואי של כל התרופות דומות , כמתואר בהמשך פרק זה. יחד עם זאת קיימים הבדלים ביניהן, כמו האדריאמיצין ( Adriamycin ) הנחשבת לתרופה החזקה ביותר ועלולה לעתים לגרום לפגיעה בלב. התרופה גורמת גם לנשירה מלאה של השיער, יותר מתרופות כימותרפיות אחרות. האפירוביצין ( epirubicin ) דומה לאדריאמיצין וניתנת בשילוב הנקרא CEF אשר יעילותו משתווה למשטר CAF אך רמת הרעילות שלו נמוכה יותר. לאיזו תועלת עלי לצפות ? מחקרים אחרונים מראים כי חולות רבות יכולות להפיק תועלת מכימותרפיה. מידת התועלת הצפויה שונה מחולה לחולה וגם היא תלויה בגורמים שונים דוגמת סוג סרטן השד, גודל הגידול , דרגתו ושלב התפתחותו (מידת ההתפשטות). ישנם מקרים בהם יתרונות הטיפול הכימותרפי ברורים ביותר, בעוד שבמקרים אחרים היתרונות הצפויים מותנים בגורמים שונים. במקרים אלו קשה להחליט האם כדאי לקבל את הטיפול המוצע או לא ויש צורך לשקול את היתרונות הפוטנציאליים מול תופעות הלוואי שתיתכנה. החלטתך תהיה מושפעת מסדרי העדיפויות האישיים שלך והתחייבויותיך המשפחתיות או המקצועיות. מומלץ שתדברי על התלבטויות אלו בפתיחות עם הצוות המטפל או עם הגורמים המייעצים האחרים התומכים בך. ברוב המרכזים הרפואיים בארץ כולל הצוות מלבד הרופאים גם אחות או עובדת סוציאלית מתאמת סרטן שד. כמו כן כדאי לשקול גם קבלת חוות דעת רפואית נוספת. כימותרפיה לטיפול בגרורות טיפול כימותרפי מקובל גם במקרים של סרטן גרורתי מפושט שלא הגיב טוב לטיפול הורמונלי. במקרים כאלו סביר להניח שלמרות הטיפולים בעבר לא כל תאי הסרטן הושמדו. לאחר טיפול כימותרפי צפויה התכווצות הגידול בשיעור ניכר אצל % 82 - 42 מהחולות ואצל % 27 מהמקרים צפויה היעלמות הגידול לתקופה של 12 - 6 חדשים. מחקרים מראים כי איכות החיים של החולה משתפרת למשך 4 - 1 שנים , ולעתים אף לתקופה ארוכה יותר, עקב טיפול כימותרפי, כמו גם עקב טיפול הורמונלי, כ- 10 תרופות ציטוטוקסיות נמצאות בשימוש לטיפול בסרטן גרורתי. הנפוצות ביותר הן : Cyclophosphamide ( C )(M) . Methotrexate (A) 5 Fluorouracil (F), Adriamycin Paclitaxel (Taxol) ו- Docetaxel (Taxotere) . אלו התרופות היעילות ביותר שהן גם בעלות התנגדות צולבת נמוכה. בניגוד להורמונים הניתנים כל אחד בנפרד ניתן להשתמש בשילובים שונים של התרופות הכימותרפיות ( CMF או CAF ) או בנפרד - אדריאמיצין. שילוב בין-תרופתי עלול להחמיר את תופעות הלוואי אך קיימות היום תרופות יעילות לטיפול בבחילות ולשיקום מנגנון בניית תאי הדם. למשל - פילגסטרים ( Filgasrim-Neupogen ) המחזקת את מנגנון החיסון של הגוף במלחמתו בזיהומים ו- אפואטין אלפא ( Epoeitin Alpha - Procrit ) המגבירה את אספקת תאי הדם האדומים ומתקנת מצב של אנמיה. התווית הטיפול מותאמת לכל חולה בנפרד ולא ניתן לצפות מה תהיינה התגובות אצל כל אחת. בדרך כלל כאשר תרופה או טיפול משולב מסוימים מוכיחים את יעילותם ממשיכים בהם למשך זמן מה. הרופאים חלוקים ביניהם באשר למשך הזמן האופטימלי למתן טיפול כימותרפי : ישנם החושבים שהתועלת המירבית של הטיפול תהיה במהלך ששת החדשים הראשונים, שלאחריהם יש להפסיק את הטיפול. אחרים טוענים כי יש להמשיך בטיפול כל עוד החולה מגיבה להם, וכאשר החולה נהיית חסינה לתרופה מחליפים את הטיפול. אין הוכחות לתוצאות טובות יותר במקרים של טיפול הורמונלי משולב בתרופות. השתלת מח עצם (Stem Cell Transplant, BMT-Bone Marrow Transplant) תגובה מוגבלת אצל חולות לטיפול בכימותרפיה במינון גבוה, יחד עם הנזק העלול להיגרם למח העצם, הובילו לפיתוח טיפול משולב של כימותרפיה עתירת מינון עם "הצלת" תאי מח עצם, הנקראת "השתלת מח עצם". על פי שיטה זו נלקחים מגוף החולה תאי מח עצם בריאים או "תאי גזע" ( stem cells, תאי דם בשלבי התפתחות ראשונים ) לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. תאים אלו מוחזרים לגוף החולה עם השלמת הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי ובכך מסייעים להחייאת המנגנון החיסוני וליצירת תאי דם חדשים. טיפול זה אינו מתאים לכל הנשים ובשלב זה הוא כבר אינו מקובל בישראל. אילו תופעות לוואי צפויות ? פעולת התרופות הכימותרפיות מתבטאת בהריסת תאי הסרטן המתחלקים במהירות. תאים בריאים מתחלקים וגדלים ומושפעים מהטיפול , דבר העלול ליצור תופעות לוואי ולפגוע במערכת החיסונית. מטרת הטיפול היא לתת מינון כזה שיהרוס את תאי הסרטן בעוד שהנזק לתאים הבריאים יהיה מינימלי. התאים הבריאים מסוגלים לשקם את עצמם במהירות ועל כן תופעות הלוואי הן זמניות. התגובות לטיפולים כימותרפיים משתנות מחולה לחולה גם כאשר המינון הניתן זהה. ישנן חולות הסובלות מתופעות לוואי שוליות ומסוגלות להמשיך בפעילות רגילה בעוד אחרות סובלות מהפרעות בדרגות שונות המקשות על מהלך חייהם התקין. התופעות הרווחות ביותר הן עייפות רבה, בחילות, הקאות, שלשולים, פצעים בפה ונשירת שיער. לעתים יכולה להיות פגיעה גם במיח העצם. ניתן לשלוט בתופעות הלוואי ואנשי המקצוע מסייעים לכל מקרה לגופו. מומלץ לקרוא את הפרק עצות להתמודדות עם תופעות לוואי באתר זה העוסק בתופעות הלוואי השונות בצורה מפורטת , ממליץ מתי חשוב לפנות לרופא וכולל גם עצות להתמודדות עם התופעות השונות שלוקטו מפי שנשים שהיו חולות. בחילות והקאות הסיכוי לסבול מבחילות והקאות מותנה בסוג התרופות בהן משתמשים ובמינונן, כמו גם בתכונותיך האישיות. למשל , אם את נוטה בדרך כלל לחרדות או בחילות בנסיעה את עלולה לסבול מהתופעות גם בעקבות הטיפול. הסימפטומים עלולים להופיע מיד בתום הטיפול או עד למספר שעות לאחר סיומו. במקרים אחדים זה נמשך מספר שעות אך זה יכול לקחת גם מספר ימים. רצוי שתדווחי על התגובות לצוות המטפל היות וניתן להפחית את עצמת התגובות על ידי תרופות שיותאמו לצרכיך באופן אישי. לעתים נדרש שילוב של תרופות להשגת הקלה, או שימוש בסטרואידים. שיטות שונות של רפואה משלימה - טכניקות הרפייה, היפנוזה או ארומתרפיה (יעילות הארומתרפיה אינה ברורה היות ומדובר בשמנים) עשויות לסייע להקלת תופעות הלוואי ולחיזוק המערכת החיסונית. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים יש חולות העלולות לסבול מפצעים בפה או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לשם בדיקת פה כוללת ובעקבותיה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם. כהנחיה כללית מומלץ להימנע משתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים) . נשירת שיער אבדן או התדלדלות השיער נחשבת כאחת מתופעות הלוואי הטראומטיות ביותר ואת עלולה לחוש כעס רב ודיכאון. כאשר השיער נושר יש לכך פעמים רבות השפעה על הדימוי עצמי של החולה ועל איכות החיים שלה. לעתים קשה להתמודד עם תגובותיהם של הסובבים אותך על אבדן שיערך. אם את מרגישה שהם נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג היי את הראשונה לדבר על כך ואז ייקל עליהם לעמוד לצידך ולהציע עזרה ותמיכה. גם כאשר את צפויה לנשירת השיער בעקבות הטיפולים שהותוו לך אל לך להתייאש. גישה מושכלת לנושא והכנה מראש מתאימה תקל עליך את ההתמודדות ותשפר את הרגשתך. זכרי תמיד שהניסיון של כל חולה וחולה הוא שונה ושלא כל התרופות הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער. חלקן גורם לדלדול השיער בעוד אחרות אינן משפיעות על השיער כלל. תרופות מסוימות רעילות יותר מהאחרות כך שמידת הסיכוי לנשירת השיער קשורה ישירות לסוג התרופה בה תשתמשי ולמינונה. נשירת שיער בעקבות טיפול כימותרפי מתרחשת בגלל היחלשות זקיקי השיער וכתוצאה מכך השיער נושר בקצב מהיר יותר מהרגיל. הנשירה היא תהליך הדרגתי המתחיל בדרך כלל כשבועיים או שלושה מתחילת הטיפול. השיער עלול לנשור מכל חלקי הגוף, כולל גבות ריסים ושיער הערווה. חשוב שתזכרי כי אבדן השיער הוא זמני וכי שיערך יגדל מחדש עם תום הטיפול. צמיחת השיער מחדש תתחיל מיד עם סיום הטיפול הכימותרפי, אך יעברו בין שישה לשנים עשר חדשים עד שהוא יחזור לקדמותו. לפעמים הצמיחה המחודשת מתחילה עוד בטרם הסתיים הטיפול ויתכן גם שהשיער החדש יהיה שונה מעט משהיה קודם - מתולתל יותר או שונה בצבעו. למניעת נשירת השיער משתמשים לפעמים בשיטות לצינון הקרקפת במטרה להקטין את כמות תרופות הכימותרפיה המגיעות אל זקיקי השיער, דבר המפחית ואף עשוי למנוע את הנשירה. פעולה זו נקראת חבישת "כובע קר" . בבתי החולים בישראל נהוגות שיטות שונות וכדאי שתשאלי על כך לפני הטיפול. ניתן להכין "כובע קר" פשוט על ידי עטיפת שקית קרח במגבות. 15 דקות לפני קבלת הכימותרפיה נכרכת תחבושת קרה רטובה סביב הראש. צריך להגן על האזניים מפני הקור על ידי כיסוין בפדים. הכובע מולבש בזהירות ומוחזק במקומו על ידי תחבושת , ונשאר על הראש במשך הטיפול וכשעה לאחריו. "כובע קר" מסחרי משתמש בג'ל המחזיק מעמד זמן רב, ניתן לחבשו בקלות והוא מוצמד לראש בעזרת סרט דביק ( velcro ). שיטה אחרת היא שימוש במכונה ניידת הדומה למייבש שיער במספרה, אשר מפזרת אוויר קר על הקרקפת. "הכובע הקר" יעיל רק עם תרופות מסוימות ומומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי השימוש בו. חשוב לציין שיש גישות רפואיות המתנגדות לקירור הקרקפת ורצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל בך בקשר לכך. עצות מעשיות להתמודדות עם אבדן שיער , הצעות לחבישת פיאה או תוספות שיער, ועוד תוכלי למצוא בחוברת התמודדות עם נשירת שיער. דיכוי מח העצם מח עצם הוא החומר הספוגי הנמצא בתוך חלל העצם ובו מתהווים תאי הדם לפני השתלבותם במחזור הדם. סוגי תאי הדם הם : תאים לבנים - המופקדים על הגנה מפני זיהומים תאים אדומים - האחראים להובלת חמצן לחלקי הגוף השונים תאי קרישה ( platelets ) - האחראים ליצירת תהליך התקרשות הדם טיפול כימותרפי עלול לפגוע במיח העצמות ולפגוע ביצירת תאי דם חדשים מכל שלושת הסוגים הללו. לפני תחילת כל שלב בטיפול נלקחת דגימת דם מהחולה לבדיקה על מנת להבטיח מעקב מתמיד על רמות תאי הדם. כדאי שתדווחי לצוות המטפל על הופעת סימפטומים חריגים העלולים להעיד על ירידה מסוכנת של רמות אלו. כאשר ספירת התאים הלבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, אך זאת רק לאחר התייעצות עם הרופא. רמת תאים אדומים נמוכה מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה והרגשה כללית גרועה. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. התאים בדרך כלל משתקמים בכוחות עצמם אך במקרה הצורך נותנים עירוי. דימומים תכופים (למשל לאחר ניקוי שיניים) או פציעות, עלולים להעיד על רמה נמוכה של תאי קרישה . במקרה הצורך ניתן לקבל עירוי של תאי קרישה. קיימים מקרים בהם השפעת הטיפול הכימותרפי על תאי הדם כה חזקה עד שיש צורך לדחות את מתן הטיפול. תאי הדם מתחדשים בדרך כלל תוך שבוע ואז ניתן לחדש את הטיפול. על מנת להימנע מזיהומים ופציעות תשתדלי לא לשהות במקומות צפופי אדם, הקפידי על היגיינה אישית, אכלי בצורה מאוזנת ובריאה, הימנעי מפעילויות העלולות לגרום לפציעה ומחשיפה לשמש, והיי מודעת לצורך במנוחה רבה. האם יש תופעות לוואי נוספות ? תרופות שונות עלולות לגרום לתופעות לוואי שלא צויינו כאן ויש לזכור תמיד כי כל חולה מגיבה בצורה שונה גם על אותה התרופה. הצוות המטפל יוכל לסייע במתן מידע מורחב לגבי התרופה בה הוחלט להשתמש. מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר . חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן\בת הזוג של המטופלת. שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו. ומה לגבי פוריות ? טיפול כימותרפי עלול לפגוע בתהליך היווצרות הביציות ובכך לפגוע בפוריות האישה. אם את נמצאת בגיל הפוריות זהו על כן שיקול שיש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה על מתן הטיפול. נשים אחדות עלולות להבחין בהפרעות בהופעת המחזור החודשי עד להפסקתו הזמנית. אצל אחרות עלולה להיות הפסקת מחזור מוחלטת, דהיינו פגיעה בפוריות. התגובה תלויה בסוג התרופה הניתנת ובמינונה, וכן בגיל החולה ( נשים מתחת לגיל 40 צפויות לחידוש המחזור החודשי עם תום הטיפול יותר מנשים מעל לגיל זה ). גם בנושא זה רצוי שתתייעצי עם הצוות המטפל לפני קבלת ההחלטה על הטיפול. ומה עם השימוש באמצעי מניעה ? אפשר לקיים חיי מין רגילים במהלך קבלת טיפול כימותרפי אך רצוי להימנע מכניסה להריון. למרות שסדירות המחזור החודשי עלולה להיפגע עדיין חשוב להיעזר באמצעי מניעה. מכיוון שגלולות המניעה מכילות הורמונים אשר עלולים להמריץ את סרטן השד כדאי להשתמש רק באמצעי מניעה שלא על בסיס הורמונלי ( קונדומים, התקן תוך רחמי ). האם אוכל לקחת תרופות אחרות ? חשוב ביותר שתיידעי את הצוות המטפל בך לגבי תרופות נוספות שאת נוהגת לקחת, כולל ויטמינים ותוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא. האם אפשר לנסוע לחופשה ? יציאה לחופשה צריכה להיות מתואמת עם הצוות המטפל ובהתאם ללוח הזמנים של הטיפולים. בשלב קבלת הטיפול לא רצוי לנסוע לחו"ל, במיוחד אם מדובר ביעד נסיעה המחייב קבלת חיסונים. ייתכנו גם קשיים בהוצאת פוליסת ביטוח נסיעה. בארץ, נכון ליוני 2003, רק סוכנות ביטוח מקבוצת הפניקס בשם "חידוש" מבצעת ביטוח נסיעות לחו"ל לחולי סרטן. החברה נמצאת בתל אביב בטלפון 5608555 – 03. הביטוח כולל ביטוח סטנדרטי + הרחבה לטיפולי עזרה ראשונה וטיפול חירום כתוצאה ממחלת סרטן קיימת, כולל צורך דחוף בטיסה חזרה לארץ. בכל מקרה של צורך בקבלת חיסונים את חייבת ליידע את נותן החיסון שאת מקבלת טיפול כימותרפי, ובשום מקרה אין לקבל חיסונים הכוללים נסיוב חי ( חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, שחפת וקדחת צהובה). התמודדות עם הכימותרפיה הידיעה שאת צפויה לעבור טיפול כימותרפי עלולה להכניס אותך ואת הקרובים לך למערבולת רגשית. יש חולות החשות בטחון מתוך ידיעה שעושים עבורן את כל מה שניתן , אך יש כאלו החשות חרדה עמוקה הנובעת בעיקר מתפישה מוטעית שטיפול כימותרפי ניתן כאשר הסרטן מפושט יותר והמצב חמור. צריך לזכור שכימותרפיה ניתנת פעמים רבות כתוספת להתערבות כירורגית או להקרנות, גם במקרים שאין הוכחה להתפשטות הסרטן. ברוב המקרים החרדה נובעת מהחשש מפני הבלתי נודע. יש לשער כי ככל שתדעי יותר על הטיפול המוצע יהיה לך יותר קל להתמודד עם מה שיבוא. תוכלי גם להיעזר בטכניקות השונות של הרפואה המשלימה לשם כך, אך זכרי שתמיד להיוועץ בצוות המטפל כדי להבטיח שלא תהיה התנגשות עם הטיפול הכימותרפי. בכל שלב במהלך הטיפול חשוב שתזכרי גם כי מצבי העייפות, מצב הרוח הירוד, והרגישות הגבוהה הם חלק מהתהליך, וכי האנשים הקרובים לך, אנשי המקצוע למיניהם המטפלים בך ומנגנוני התמיכה השונים רוצים כולם לעזור. ככל שתהיי פתוחה לקבל עזרה ותשתפי את האחרים בתחושותיך ורגשותיך יכולתם לתמוך ולסייע תהיה טובה יותר. אנו מקוות שמידע יעזור לך ויענה על שאלותייך. בהצלחה ובברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב לרוב זוהי איננה פטרת - הסביבה אינה אסטרוגנית בגיל זה זיהום חיידקי הרבה יותר שכיח ולכן רצוי לבצע תרבית על ידי מטוש רטוב בסליין סטרילי כמובן באנמנזה יש לשלול גוף זר או בעיות אחרות טריק נחמד שלימד אותי מורי בטוסון הינו לקחת תרבית פנימית על ידי קצה הניילון של ונפלון - נדירות צריך להגיע לכך אם יש ריח לא נעים והפרשה ירוקה קצפית ניתן לבצע משטח ישיר ותרבית לפרזיטים ובעיקר לשלילת טריכומונס - נדיר נסה לקבל תרבית ועדכן אותנו בברכה

קיימים מס' מרכזים רפואיים המאפשרים ליולדת (במידה ואיין מגבלה רפואית ) ללדת בכל תנוחה בה היא חפצה. ברוב המקומות מחייבים עירוי או לפחות הכנסת ונפלון. במס' קטן של בתי חולים, לדוגמא בי"ח מאיר, קיימת אפשרות ללידה טבעית ללא כל התערבות או החדרת צנטרים. במידה ואת מעונינת בלידה כגון זו פני לבי"ח בו את מעונינת ללדת וקבלי הסבר נוסף. (מומלץ להגיע לפגישת הכרות והכנה לפני הלידה)

יש פקקים צהובים המכונים heparinlock ובהם יש כמות קטנה של הפרין לשמירת פתיחות הונפלון. יותר מכך אני לא יודע. באיכילוב אין רוטיהנה לשטוף את הונפלון בהפרין - אבל לא ממש מוכרת לי הרוטינה בכל המחלקות. תודה