כשמדובר באיכות החיים, לא מתפשרים על פתרון ממוצע ולא בטוח....
צילה שלום לקות שמיעה מעורבת - חמורה לרוב מצריכה שיקום שמיעה (מכשיר) תפקוד של אוזן אחת, בעיקר כשגם היא לא תקינה- אינו מחליף שמיעה דו אוזנית. רשמת שהליקוי מעורב, כלומר יש מרכיב חוסם באוזן, האם הרופא התייחס לכך? האם ידועה הסיבה? (נקב בעור התוף, פתולוגיה כלשהי אחרת?) לגבי שמירה, המנעות מרעשים זה הדבר הגורף היחיד שאני יכולה להמליץ על סמך מידע זה אך הייתי כן ממליצה להתעניין בשיקום, אין תחליף למכשירי שמיעה לצערי בברכה
שלום לך לא כתבת אם יחד עם הופעת האטימות יש שוב סחרחורות . האם הייתה חבלת ראש בעבר או חשיפה לשינויי לחץ אויר ניכרים ? האם את סובלת ממיגרנות . האם בוצע CT של האוזניים ? חשוב פרטים אלה ופרטים נוספים כדי לענות לשאלתך . כמובן MRI , שולל מקורות מדאיגים. בברכה ד"ר בן דוד
שלום ניתוח טיפנופלסטיקה ואוסיקולופלסטיקה מיועד לסגירת נקב בעור התוף ותיקון עצמות השמע. הסיכוי להצלחה בסגירת נקב, בתלות בגודל הנקב, מיקומו, מספר הניתוחים שבוצעו בעבר לצורך סגירתו ולא צלחו (ועוד גורמים נוספים) אכן הסיכוי לסגירה מוצלחת של הנקב כ 85% בממוצע. הסיכוי להצלחה של תיקון עצמות השמע קשה מאד לניבוי והוא קטן מהמספר שציינתי לגבי סיכוי לסגירת נקב. כמו כן תיקון מוצלח של השמיעה מיד לאחר הניתוח יכול אחר כך "להתקלקל" עקב הצטלקות אשר מנתקת את מערך עצמות השמע שתוקן בניתוח. ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית או כללית. הניתוח לוקח כשעהעד שעה וחצי נטו אולם ההכנה לניתוח וההתאוששות מהניתוח יכולים להוסיף זמן. במרבית המקומות קיים אישפוז לאחר הניתוח. בהצלחה פרופ' לונץ
כשמדובר באיכות החיים, לא מתפשרים על פתרון ממוצע ולא בטוח....
צילה שלום לקות שמיעה מעורבת - חמורה לרוב מצריכה שיקום שמיעה (מכשיר) תפקוד של אוזן אחת, בעיקר כשגם היא לא תקינה- אינו מחליף שמיעה דו אוזנית. רשמת שהליקוי מעורב, כלומר יש מרכיב חוסם באוזן, האם הרופא התייחס לכך? האם ידועה הסיבה? (נקב בעור התוף, פתולוגיה כלשהי אחרת?) לגבי שמירה, המנעות מרעשים זה הדבר הגורף היחיד שאני יכולה להמליץ על סמך מידע זה אך הייתי כן ממליצה להתעניין בשיקום, אין תחליף למכשירי שמיעה לצערי בברכה
שלום לך לא כתבת אם יחד עם הופעת האטימות יש שוב סחרחורות . האם הייתה חבלת ראש בעבר או חשיפה לשינויי לחץ אויר ניכרים ? האם את סובלת ממיגרנות . האם בוצע CT של האוזניים ? חשוב פרטים אלה ופרטים נוספים כדי לענות לשאלתך . כמובן MRI , שולל מקורות מדאיגים. בברכה ד"ר בן דוד
שלום ניתוח טיפנופלסטיקה ואוסיקולופלסטיקה מיועד לסגירת נקב בעור התוף ותיקון עצמות השמע. הסיכוי להצלחה בסגירת נקב, בתלות בגודל הנקב, מיקומו, מספר הניתוחים שבוצעו בעבר לצורך סגירתו ולא צלחו (ועוד גורמים נוספים) אכן הסיכוי לסגירה מוצלחת של הנקב כ 85% בממוצע. הסיכוי להצלחה של תיקון עצמות השמע קשה מאד לניבוי והוא קטן מהמספר שציינתי לגבי סיכוי לסגירת נקב. כמו כן תיקון מוצלח של השמיעה מיד לאחר הניתוח יכול אחר כך "להתקלקל" עקב הצטלקות אשר מנתקת את מערך עצמות השמע שתוקן בניתוח. ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית או כללית. הניתוח לוקח כשעהעד שעה וחצי נטו אולם ההכנה לניתוח וההתאוששות מהניתוח יכולים להוסיף זמן. במרבית המקומות קיים אישפוז לאחר הניתוח. בהצלחה פרופ' לונץ
שלום, לא ניתן לקבוע אבחנה מבלי לבדוק אותך ומבלי לראות את בדיקת השמיעה וההדמיה שלך.נראה שאם הומלץ לך שם הניתוח, אז כנראה שאת זקוקה לו והוא יעזור לך. בניתוח כזה יש סיכוי טוב לשיפור השמיעה. ניתן לבצע את הנתוח גם בהרדמה מקומית. אין קשר לממצאים באף שיתכן שאין להם משמעות קלינית (כדי לקבוע צריך לבדוק אותך). שיהיה בהצלחה.
רייצ'ל שלום סף שמיעה של 55/45 דציבל הוא אכן ירידה בשמיעה הדורשת שיקום בעזרת מכשירי שמיעה. הרכבת מכשירי שמיעה (ילדים רבים מרכיבים מכשירי שמיעה עם אוזניות רכות לאחר ניתוח כפתורים, אך שאלה זו רצוי להפנות לרופא אא"ג) בלווי שיקום צמוד של קלינאית תקשורת יכול לקדם מאוד את בתך, והיא תוכל לשפר את תפקודה. כיצד היא תדבר תתקשר ותלמד - לא ניתן לדעת מכיוון שלכל ילד ההתפתחות שלו ללא קשר לירידה בשמיעה, אך ילדים עם לקות בשמיעה המשוקמים בצורה טובה יכולים להראות תוצאות טובות מאוד כולל שילוב במסגרות החינוך הרגיל. כאמור כל ילד וההתקדמות שלו אשר תלויה בגורמים רבים מלבד הירידה בשמיעה האם כבר עברתם בדיקות על מנת לנסות ולהבין את מקור הירידה בשמיעה? (CMV, גנטיקה וכד'). תוצאות אלו יוכלו לעזור לדעת מה המקור של הירידה ולהבין את התנהלותה. האם אתם מטופלים על ידי מסגרת שיקום כלשהי? מיח"א AV וכד'? אם לא אני מציעה לגשת למסגרת כזו ולקבל שם ליווי צמוד ותמיכה, ואולי גם תשובות לשאלות הרבות בברכה
שלום אליה למרות שקרוב לוודאי מקור הטינטון בתהליך וירלי שגרם גם לבעיה באוזן תיכונה, רק MRI מח ואוזניים יכול לשלול סיבה מעבר לשבלול. שוב, הסיכוי לכך עם ברה תקינה - מאד נמוך. בברכה ד"ר בן דוד
שלום קרן מתוך המידע שמסרת נשמע שלילדה ליקוי שמיעה מעורב דו צדדי יותר חמור מימין. חסר לי מידע לגבי היסטוריה השמיעתית של הילדה. בכל מקרה נראה שמכשיר שמיעה הוא הפתרון הרצוי בשלב זה. חשוב מעקב שמיעתי כוון שהשמיעה יכולה להשתנות (לרוב לרעה) בברכה ד"ר גורדין אחראי שרות אאג ילדים, בי"ח רמב"ם 050-4039348 טל לקביעת תורים
שלום רב ראשית בתך צריכה מעקב צמוד ועקבי אצל רופא אא"ג - שכולל בדיקה וניקוי אוזניים כל חצי שנה (משום שיש לה מכשירי שמיעה והם נוטים לדחוס את השעווה לעומק). הרופא יוכל גם להעריך את הדמם מהאף ולטפל בו, וכן לבדוק אם היה דמם מהאוזן ומדוע. אם אתם מנקים אוזניים עם קיסמים = חדלו מכך, ולסיכום: לבדיקת אא"ג בהקדם. בברכה ד"ר טלי מרק
שלום יהודה בלי לבדוק אותך ובלי לראות את הבדיקות עצמן (לא רישום של חלקים מהן) אני לא יכולה לענות לך. בכל מקרה, גם כשאני יושבת בועדות הביטוח הלאומי, האחוזים ניתנים בהתאם למצב החולה, אמינות הבדיקות, מידת הדיוק שלהן, ההיסטוריה והמצב הנוכחי. נתוני התוצאות השמיעתיות משוקללים לפי טבלה של הביטוח הלאומי בין 0 ל - 60% במקסימום (מה שמחייב חרשות עמוקה מאוד מאוד). שיהיה בהצלחה ד"ר טלי מרק
> 1.מחלה מתבטאת בפגיעה בשני המנגנונים (העצבי וההולכתי) , בעיקר ההולכתי. > 2. אם מדובר במצב בו באוזן אחת יש ירידה עצבית בינונית עד קשה, > ובאוזן השניה -ליקוי שמיעה מעורב קשה. האם בהכרח מדובר בתוצאות של > מחלה זו בשתי האזניים?, שאלה זו נשאלת על רקע העובדה שהייתי > חשופה משך שנים רבות לרעש חזק. === לא ניתן לקבוע > 3. פגיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת ועקבית לרעש חזק מתבטאת אך ורק בפגיעה עצבית > 4. האם ניתן בהתאם לאופי הפגיעה (דהיינו עצבית או הולכתית או > מעורבת) אם היא נתרמה כולה ע"י המחלה או ע"י החשיפה הממושכת לרעש > חזק או ע"י שניהם גם יחד.== לא ניתן לקבוע > 5. האם יכול להיות מצב בו אותה מחלת האוטוסקלרוזיס תגרום באוזן > אחת לליקוי עצבי ובשניה תגרום לליקוי מעורב? === לא והאם אין ההבדלים בין> האזנים מעידים על כך כי לא רק המחלה גרמה לליקוי ולהדרדרות בשמיעה> אלא היה מעורב עוד גורם (כמו החשיפה לרעש)?== לא ניתן לקבוע > 6. נאמר לי .... מדובר בסברות טלאולוגיות שאין כל דרך להעריכן
לא יקרה נזק בלתי הפיך פרט להוצאה הכספית הניכרת - אם יש לרופאכם ספק כדאי לחזור על הבדיקה
הבדיקה הנדרשת נקראת טימפנומטריה - מדידת לחצים באזניים והענות עור התוף. ליקוי שמיעה יכול להיות הובלתי(=קונדוקטיבי) כתוצאה מפגיעה באוזן חיצונית או תיכונה שמובילות את הקול. ליקוי שמיעה יכול להיות עקב פגיעה באוזן פנימית או עצב השמיעה ואז נקרא ליקוי תחושתי-עצבי. לפעמים יש ליקוי שמיעה מעורב = הובלתי + תחושתי-עצבי. במקרה שלך בדיקת השמיעה מראה ליקוי קונדוקטיבי (הובלתי) - בדיקת הרופאה שללה בעיה בתעלת השמע ולא ראתה נקב בעור התוף (אחרת כבר היה לה הסבר) - היא מחפשת בעיה באוזן התיכונה שנמצאת מעבר לעור התוף (לא ניתן לראות בבדיקה כי עור התוף סגור). אפשרויות: נוזלים באוזן תיכונה (בדיקת טימפנומטריה עשויה לסייע באבחנה), הסתיידויות/קיבוע של עצמות השמע, נתק בין עצמות השמע. לעיתים האבחנה הסופית תקבע רק בניתוח שבו מרימים את עור התוף, סוקרים את מקור הבעיה באוזן תיכונה ומתקנים את הליקוי.