תוצאות חיפוש עבור כיבים-ברגליים

שלום ד''ר מזה כחודש מתפתח לאימי פצע לחץ, כיב, ברגל שמאל מעל הקרסול. היא נבדקה פעמיים ע''י כירורג שהמליצו שימוש במשחות כמו דרמה דרן, דרמה גן פלאמינל. החלק הלבן בתוך הפצע מתרחב עם הזמן והוא אף קשה. מצב תמונה בנוסף הרגל בצקתית מאוד מה ניתן לעשות? מה משך זמן הטיפול והאם יש סכנה במצב הנוכחי? תודה ושבת שלום

לאמי יש כיב ברגל שלא מתרפא, היא מורחת פלאמינל על האזור הפצוע וחשבתי אולי לרכוש לה פרונטוסן האם זה יועיל?

חייבת עזרה דחוףףףףף מזה שנה וחצי סובלת מכיבים ברגליים עקב בעיית ורידים פצעים מוגלתיים עד הברך בקושי מתפקדת כאבי עזים שותה אקסיקוט להרגעה מהבתי חולים אין תועלת ומצבי והפצעים רק מחמירים בבקשה תעזרו לי מה עושים

משזה שנים רבות, אני סובלת מורידים מורחבים ברגליים. בעקבות כיבים ברגליים שהם תוצאת אי-ספיקה, בשלוש השנים האחרונות אני נעזרת בגרביים אלסטיים לאורך כל הרגל. קראתי באינטרנט שלאנשים שסובלים ממחלת ורידים חמורה אסור לטבול בים המלח. האמנם?

השמי חוה אמא שלי עברה לפני חודהשיים תאונת דרכים ושברה את שוק רגל שמאל ועברה ניתוח פלטינה. כרגע היא נמצאת בשמואל הרופא לשיקום פיזוטרפיה. הבעיה היא שהיא סובלת מכיב גדול נפוח וזיהומי עם אדום מסביב וכואב מאוד.... היא טופלה באנטביוטיקה אוגמנטין ובמשחות עם חבישות. אמי איננה סוכרתית ובבדיקת דופלר אולטראסאנד הכל תקין. למרות שאיני בטוחה שפורום זה קשור גם בכיבים ברגל פניתי אליך בתקוה גדולה.... שתוכל לעזור לי או להפנות את אמי לטיפול. אני והיא מיואשות.... אשמח לתשובה מהירה בתודה מראש חוה נ.ב: אמי סובלת מלחץ דם גבוה

שמי חוה אמא שלי עברה לפני חודהשיים תאונת דרכים ושברה את שוק רגל שמאל ועברה ניתוח פלטינה. כרגע היא נמצאת בשמואל הרופא לשיקום פיזוטרפיה. הבעיה היא שהיא סובלת מכיב גדול נפוח וזיהומי עם אדום מסביב וכואב מאוד.... היא טופלה באנטביוטיקה אוגמנטין ובמשחות עם חבישות. אמי איננה סוכרתית ובבדיקת דופלר אולטראסאנד הכל תקין. למרות שפורום זה קשור בורידים הוא קשור גם בכיבים ברגל ופניתי אליך בתקוה גדולה.... שתוכל לעזור לי או להפנות את אמי לטיפול. אני והיא מיואשות.... אשמח לתשובה מהירה בתודה מראש חוה נ.ב: אמי סובלת מלחץ דם גבוה

שמי חוה אמא שלי עברה לפני חודהשיים תאונת דרכים ושברה את שוק רגל שמאל ועברה ניתוח פלטינה. כרגע היא נמצאת בשמואל הרופא לשיקום פיזוטרפיה. הבעיה היא שהיא סובלת מכיב גדול נפוח וזיהומי עם אדום מסביב וכואב מאוד.... היא טופלה באנטביוטיקה אוגמנטין ובמשחות עם חבישות. אמי איננה סוכרתית ובבדיקת דופלר אולטראסאנד הכל תקין. למרות שפורום זה קשור בורידים הוא קשור גם בכיבים ברגל ופניתי אליך בתקוה גדולה.... שתוכל לעזור לי או להפנות את אמי לטיפול. אני והיא מיואשות.... אשמח לתשובה מהירה בתודה מראש חוה נ.ב: אמי סובלת מלחץ דם גבוה

השמי חוה אמא שלי עברה לפני חודהשיים תאונת דרכים ושברה את שוק רגל שמאל ועברה ניתוח פלטינה. כרגע היא נמצאת בשמואל הרופא לשיקום פיזוטרפיה. הבעיה היא שהיא סובלת מכיב גדול נפוח וזיהומי עם אדום מסביב וכואב מאוד.... היא טופלה באנטביוטיקה אוגמנטין ובמשחות עם חבישות. אמי איננה סוכרתית ובבדיקת דופלר אולטראסאנד הכל תקין. למרות שפורום זה קשור בורידים הוא קשור גם בכיבים ברגל ופניתי אליך בתקוה גדולה.... שתוכל לעזור לי או להפנות את אמי לטיפול. אני והיא מיואשות.... אשמח לתשובה מהירה בתודה מראש חוה נ.ב: אמי סובלת מלחץ דם גבוה

שלום שמי חוה אמא שלי עברה תאונת דרכים ושברה את שוק רגל שמאל ועברה ניתוח עם פלנטינה. היא נמצאת כיום בשמואל הרופא בשיקום פיזוטרפיה. היא לא סוכרתית ועשו לה בדיקת דופלר והכל תקין. הכיב שלה גדול עם זיהום אדום מסביב נפוח וכואב מאוד... היא מטופלת באנטביוטיקה אוגמנטין ובמישחות עם חבישות ואין שיפור.... מאז חודשיים.... אני יודעת שהפורום עוסק בבעיות בורידים אבל זה הפורום היחיד שמצאתי שעוזר בבעיות כיב ברגל ואשמח לקבל תשובה ממך על המשך טיפול והמלצות לאן לפנות. אני נואשת.... אשמח לקבל תשובה מהירה בתודה בראש חוה ןהסלולרי שלי הוא: 052-3387347 נ.ב: היא סובלת מלחץ דם גבוה

שלום בהדסה ירושלים מאושפז חולה בגיל 60 שנשרט לפני חודש בטיול ומאז התפתח פצע נימקי שנוקה פעמיים בהרדמה אך לא נרפא . לאדם יש רקע של סכרת ובעיות לב. לאיזה מומחה באזור ירושלים כדאי לפנות כיון שבמחלקה הרופאים לא יודעים מה לעשות.

שלום רב אימי בת 80 עם עבר "עשיר" של מחלות: אירוע מוחי, כיבים ברגליים בגלל דליות, ארניה גדולה בבטן שלא ניתן לנתח בגלל הגיל והמצב הגופני הירוד, לחץ דם. לפני כ 16 שנה סבלה מדיכאון וחרדות ופסיכיאטר נתן לה תרופה בשם "מלודיל" אשר היא אמורה לקחת כל החיים. בחצי השנה האחרונה התחילה לדמיין שיש לאבא שלי אישה נוספת שישנה איתו בבית (יש לציין כי כבר הרבה זמן אינם ישנים יחד)ושעוזבת את הבית בשעות הבוקר. בבירור איתה התברר שהפסיקה לקחת את התרופה בטענה שהיא לא צריכה את זה ושזה מרדים אותה(היא לוקחת גם לוריוון).אני מאמינה שזה גם מחמיר בגלל הגיל כל בוקר קמה עצבנית, בוכה , צורחת על אבא שלי ועוד. כל הנסיונות לשכנע אותה לקחת את התרופה עלו בתוהו- כאשר ניסיתי אפילו בכוח פעם אחת היא צרחה,בכתה וכו' עד שעזבתי אותה.הרופאה הציעה לה תרופה אחרת אך ללא הועיל. יש לציין שהיא מודעת לסביבה מכירה אותנו זוכרת איך לבשל זוכרת את הימים ועוד. יש לה אובססיה רק לעניין הזה אני מנסה להיתעלם כפי שייעצת כאן אך זה מאוד קשה גם לי וגם לאבא שלי. יש לציין ש"הקריזה" היא בשעות הבוקר ואחר כך נרגעת פחות או יותר. מה ניתן לעשות? חשבתי אפילו לבדוק אם יש תרופה בטיפות שניתן לשים במיץ או משהו כזה בלי ידיעתה. אנחנו די אובדי עצות. לפני זמן קצר הייתה מאושפזת והרופאים נתנו לה את התרופה ואז היה שיפור במצב אבל כאשר שבה הבייתה שוב הפסיקה ושוב החמרה תודה רבה מראש

שלום רב ד"ר, לפני כחודשיים חזרתי מטיול במזרח הרחוק המדינות הודו ותאילנד. בשבועיים האחרונים לטיול התחילו כאבים עזבים באזור האשכים שהקרינו לבטן ולגב. מאז חזרתי לארץ וחשבתי שזה מהמשקלים שהרמתי(היו לי תרמילים כבדים)ואולי זה קילה. הלכתי לרופא המשפחה להיבדק וגם הוא חשד בזה לפי התאור.משם המשכתי לכירוג ולבדיקת אולטראסאונד שגילתה שאין לי קילה ושהכל תקין בבטן ובמפסעות אבל התגלתה בלוטת לימפה במפסעה שמאל במראה תקין ובהגדלה של 2 ס"מ.אמרו לי שאי אפשר לדעת מה זה בלי לדקור ולפני שדוקרים עדיף לעשות מעקב ולהיבדק אחרי חודש.נבדקתי בשנית ושוב הייתה בלוטה גדולה הפעם ב-2.5 ס"מ כבר חודשיים אחרי שחזרתי.היה לי פצע מיניאטורי באזור השוק(ממש בחלק שמחבר את כף הרגל לרגל)בקוטר כחצי ס"מ במהלך הטיול בהודו שלא דימם אלא היה מהנעל(הלכתי כל הזמן עם כפכפים). אני לא יודע אם הרקע שנתתי בקשר לטיול קשור אבל נתתי אותו לכל מקרה. הרופאים כל הזמן אומרים שאם הבדיקות דם תקינות(ספירת דם,כדוריות וכו')אין ממה לדאוג וזה לא אמור להיות זיהום אבל הם לא עשו שום בדיקה ספציפית לחיידק/וירוס מזהם.אני מפחד שאולי בגלל הטיול קרה משהו.אציין עוד כי במהלך הטיול בהודו לקחתי דוקסילין למניעת מלריה.הכאב אמנם בעבר היה יומיומי ובלתי נסבל וירד לפעיים-שלוש בשבוע של התקפים שבהם כואב הכל-מהאשך,דרך הבטן התחתונה ממשיך ברגל,קצת בגב התחתון ועד הכף רגל.הכל אך ורק בצד שמאל.זה מקרין כאב גם בזמן השפיכה בסקס באשך לפעמים כאב ממש עז ולפעמים כאב חלש. הייתי רוצה לדעת מנסיונך מה מומלץ לעשות-האם זה הגיוני שבגלל פצע כל כך קטן(אך במיקום "אסטרטגי" באזור כף הרגל שדרכה בכל מיני מקומות לא סטריליים)התפתח זיהום? ובכלל מזה יכול להיות וממה זה יכול להגרם הגדלה של בלוטה שכזו באזור שכזה? האם יש עוד בדיקות מלבד ביופסיה בבלוטה שהיית ממליץ לעשות?אולי CT?MRI?בדיקות דם? אני לא יודע אם זה הפורום הנכון ואם לא אז אשמח שתפנה אותי לרופא האחראי על תחום זה.בברכת חתימה טובה תודה מראש.

שלום... אימי סובלת מזה שנים רבות מבעיית ורידים בולטים ברגלים. לאחרונה הופיע אצלה פצע כואב בקרסול רגל ימין שאינו נרפא מזה מס' שבועות. למרות שהיא טרם נבדקה ע"י רופא לדעתנו מדובר בכיב, נקבע לה תור לרופא לעוד 10 ימים לערך. שאלתי היא האם עדיף שהיא תיתן לרגל לנוח ותמנע מהפעלת הרגל עד כמה שניתן או שאין לכך השפעה כלל? תודה...

שלום סבתי חולת סוכרת מס' רב של שנים. לאחרונה הכיבים ברגליה הפכו לרציניים ביותר. אני מעונין לשמוע על מקומות בהם אפשר לעבור טיפול בתא לחץ ואם הטיפול מסוכן לאשה בשנות השמונים לחייה. בכבוד רב מארק

מיכל שבת שלום אני חולת סוכרת בת 52 והחל להתפתח כיב ברגל, שאני יודעת שזה דבר שקורה אצל חולי סוכרת. איזה ויטמינים יכולים לעזור לי או משהוא אחר. מאד רוצה את עזרתך. ברכה

יש לי חולה סכרתי עם כיב ברגל שלא התרפא, במרפאת כף רגל סכרתית הוחל טיפול בפרומוגרן וביאטאין עם שיפור ניכר של הכיב, היום יש מצב גרנותציה לא רע. שאלתי- מה הם מנגנוני פעולה של שני התכשירים האלה? תודה

מחבר: רופא משפחה ([email protected]) תאריך: 7.8.2004 שעה: 20:11 שלום ד''ר קנטר בעבודתי כרופא משפחה לעיתים אני נתקל בבעיות של כיב ברגל בחולה סכרתי ובעצם לא קיבלתי מעולם כולל בבית ספר לרפואה הדרכה מסודרת איך לטפל בזה בצורה הכי נכונה ומקצועית. החולים האלה בד''כ עוברים כמו כדור פינג פונג מאורטופד לכירורג ומשם לכלי דם או לעור או לפלסטיקאי אך אף פעם אין להם אבא אמיתי. האם אני יכול בתור רופא משפחה לבד לנהל את החולים האלה (כולל הטריות כירורגיות) והאם אתה מכיר מסגרת (או אולי ספר) אשר יכולה לסייע לי. בכבוד רב

שלום רב אבי בן 66 , היה בבי"ח עקב דופק מהיר הוא אובחן בכך שיש לו פעילות יתר של בלוטת התריס , עקב כך , בין התרופות שהוא קיבל , ישנה תרופה שניקראת ליתיום , מאז שהוא החל לקחת אותה , הוא מדבר מאוד לאט , כאילו כבדה לו הלשון , ישן כל הזמן , עייף , לא מסוגל לתפקד , אנחנו במעקב רפואי איתו , אך בינתיים לא חל שום שינוי לטובה . השאלה שלי היא כזאת : האם הליתיום יכול לגרום לתופעות הלוואי שלו : לחוסר תיאבון,בחילות , עייפות , קושי בדיבור , כלומר דיבור איטי יותר ובלשון כבדה ? תודה מראש על התשובה , אור.

שלום רב! אבקשך ליעץ בנושא כיב ברגל,הרגל לאחר DVT (חוסר פרוטאין S),כאבים חזקים,והפרשות. בתודה

זהו המשך של כתבה שהועברה לכאן בקשר לטיפול בפצעים בכלל וברגליים בפרט. הכתבה מועברת לכאן בשלמותה מפני שהיא מופיעה באתר רפואה שהכניסה אליו סגורה לקהל הרחב. עדכון לכתבה בנושא 'תזונה ופצעים' בסדרת 'פצעים' - מאת קטי נוה בעקבות הפרסום של הכתבה האחרונה בנושא "תזונה ופצעים", קבלתי מספר רב של פניות בבקשה לפירוט יותר מעמיק של ויטמינים ומינרלים. לכן אני מוסיפה את הרשימה להלן: פירוט תוספי המזון החשובים לריפוי פצעים מספר עצום של מטופלים קשישים וחולים כרוניים, מגיעים לטיפול כאשר מאובחנת אצלם תת תזונה חריפה ביותר – מדובר בעיקר בירידה דרסטית ברמת חלבון, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E, אבץ וברזל. חולים הצורכים אלכוהול וסמים, סובלים מתת - תזונה חריפה והפרעה בתפקודי המערכות החיוניות האחראיות על סינתזה של החלבונים וכן הפרעות ספיגה קשות. חלבון – מצב של תת תזונה האובחן ב 25% מהמטופלים המאושפזים ואילו בין המטופלים הכירורגיים, נצפה אצל 50% מן המטופלים מצב של תת תזונה בינונית עד חריפה. תזונה בלתי מאוזנת מאטה את תהליכי הריפוי בפצעים, מחלישה את המערכת האימונית, מעלה את הסיכוי לזיהומים, גורמת להארכת תקופות האשפוז ומעלה את התחלואה והתמותה. על מנת לשפר את תהליכי ריפוי הפצע, נקבעו המלצות יומיות USRDA ( המנה המומלצת ליום של ארה"ב) חלבון בכמות של 2עד 4 גר/קג, משקל ליום, לעומת 0.8 גר'/קג, משקל לאדם בריא. מדובר בחסר בחלבון קל כאשר מדד האלבומין בדם נע בין 3.5 – 3.9 גר'/ דל', בינוני כאשר הטווח נע בין 2.5 – 3.5 גר'/דל, וחריף כאשר מדובר בפחות מ- 2.5 גר'/דל' ויטמין C – דרוש לתהליך הידרוקסילציה של פרולין ובהמשך סינתזה של קולגן חזק. הפרעות בריפוי פצעים יכול להיות אינדיקטיבי לחסר בויטמין C, יתרה מזאת, מחסור בויטמין C, עשוי לגרום לפתיחה של הפצעים שכבר נסגרו. מצבים של כוויות, שברים גדולים וניתוחים נרחבים גורמים לירידה חדה ברמות ויטמין C. ההמלצות USRDA – למטופלים בריאים : 60-100 מג' /יום מטופלים עם כוויות ופצעים קשים: 500 – 1500 מג' / יום תואר בספרות הקשר בין סטרס להפרעה בריפוי פצעים – גם כאן מומלץ להעלות את רמת תהליך ריפוי פצעים מלווה בחמצון החומצה האסקורבית (ויטמין C), העלאת מינון הצריכה של ויטמין C לרמה של 1000 מג' ביום, תקדם ותחזיר את רמתה בפלזמה לחולים לאחר ניתוח ואלה שסובלים מפצעים קשים. לחולים הנוטלים ויטמין C ברמה זו נצפה שיפור רב בחוזק וגמישות העור וכן כמות הפיברובלסטים ברקמת הצלקת עולה פלאים. מחסור בשני הגורמים הנ"ל הינו אחד הגורמים הקרדינליים בהאטת ריפוי הפצע. כבר לאחר 24 שעות של טיפול בויטמין C, ניתן לזהות עליה בסינתזה של קולגן TYPE I בתוך הפיברובלסטים – פי 2 – 3. מינונים מוגברים (megadoses) של ויטמין C, אשר ניתנות למטופלים עם רמות תקינות של ויטמין C בדם, מזרזות את יצירת הקולגן. מאד מומלץ טיפול בויטמין C לחולים עם כיבים ברגליים. כמו כן, ויטמין C, הניתן זמן קצר לאחר כוויה טרמית, מפחית באופן משמעותי את התנמקות הרקמות. ויטמין A – לרוב החסר אינו סימפטומטי ומאד קשה לאבחון ללא בדיקות ממוקדות. מחסור בויטמין A מאובחן אצל מספר גבוה של מאושפזים. חולים עם כוויות קשות ונרחבות ונפגעי טראומה סובלים ממחסור בויטמין A, אשר מעקב ריפוי פצעים. לויטמין A תפקיד נכבד ביותר בכל שלבי ריפוי הפצע. ויטמין A מזרז את התגובה הדלקתית הראשונית בשלבי ריפוי הפצע. במקרה של מחסור בו, ירידה ברמת fibronectin על פני שטח הפצע ובהמשך הפרעה בתהליכי הריפוי – chemotaxis של התאים, הדבקות ותהליך שיקום הרקמות. מתן ויטמין A לאחר ניתוח למשך 7 ימים, עשוי לשפר את סינתזת הקולגן, כח המתיחה של הצלקת והפעלת לימפוציטים. מתן ויטמין A במינון גבוה, יחזיר את מצב התגובה האימונית לקדמותו, כמו לפני הניתוח או היווצרות פצע ולשפר את תהליך ריפוי הפצע, אשר עוכב ע"י סטרס, סכרת או הקרנות. מינונים גבוהים מן המקובל בטוחים דיים אם ניתנים במצב של מחסור חריף בויטמין A ואין סכנת אגירה. ויטמין A פעילות אנטי- סטרואידית , פצעים, אשר תהליך הריפוי בהם הואט או הופרע על ידי סטרואידים אנטי דלקתיים, מושפעים באופן יותר משמעותי על ידי הרטינואידים. למניעת התופעה האנטי – סטרואידית, ניתן להשתמש בויטמין A ישירות על הפצע בטיפול מקומי. ויטמין A בשימוש מקומי מגביר באופן משמעותי את תהליך האפיתליזציה של הפצעים ומשפר את המראה הקוסמטי של צלקות. מקורות תזונתיים לויטמין A – כבד, בעיקר בקר, מוצרי חלב, חלמון ביצה, ירקות צהובים וירוקים, ירקות עליים, גזר, דלעת ופרי הדר. ויטמין A הוא אחד הויטמינים המסיסים בשומן. המלצות למינונים לפי RDA : 5000 IU , לנשים בוגרות 2300 IU למטופלים עם פצעים ניתן להגיע עד 10,000 IU ללא סכנת אגירה, לתקופה קצרה. מאד חשוב להתיחס לפרקורסור precursor של ויטמין A – זהו b-caroten המסיס במים ואין סכנת אגירה בזמן שצורכים אותו, לכן קיימות המלצות להשתמש בו ולא בויטמין A בצורתו הגולמית. b-caroten הופך לרטינול בגוף. 6 מג' b-caroten שווה ערך ל- 1 מג' retinol. אבץ – Zinc – ידוע מאז ימי קדם כמסייע בריפוי פצעים. מתואר בספרות, שהמצרים הקדמונים השתמשו בו כטיפול מקומי יעיל ביותר כבר בשנת 1500 לפנה"ס. קיימים בגוף בסביבות 200 אנזימים, אשר דרוש אבץ לבנייתם, כמו למשל DNA polymerase – הדרוש לשגשוג התאים בזמן ריפוי הפצע. superoxide dismutase דרוש לסילוק רדיקלים חופשיים של superoxide המופרשים ע"י הלויקוציטים בזמן הטרייה. מחסור באבץ מאד נפוץ בכל רחבי העולם. רמה של <70 g/dl מצביעה על מחסור בצינק ובמצב של מחסור, תהיה הפרעה בריפוי וסגירת פצעים ואילו הקולגן יהיה חלש יותר. כמו כן קיימת הפרעה במערכת החיסונית, הפחתת כמות הלימפוציטים והקטנת גודלה של בלוטת התימוס, אשר לה נודע תפקיד במערכת החיסון. . נטיה לזיהומים חוזרים וריפוי פצעים איטי, הם סממנים נוספים של מחסור באבץ. טיפול מקומי באבץ מעכב התפתחות צמיחת החיידקים לאורך זמן, במיוחד החיידקים gram+ . במצבי מחסור באבץ נפגעים גם החושים – טעם, ריח וראיה.חולים שאצלם קיימת ירידה ברמת האבץ בפלזמה יגיבו באופן חיובי למתן פומי של אבץ. חולים לאחר ניתוחים וחולים עם פצעים קשים יגיעו במהרה למחסור באבץ ועל כן מומלץ להוסיף צינק לתפריט. מינון לפי RDA: - 15 מג' לאדם בריא; 22 מג' לחולה עם פצעים. ויטמין E – עוד ויטמין המסיס בשומן, ידוע כאנטיאוקסידנט חזק, מצטבר בד"כ בממברנת התא, שם הוא שומר על חומצות שומן רב בלתי רוויות מחמצון ע"י רדיקלים חופשיים. לויטמין E תכונה הנוגדת דלקת בזכות עיכוב הפעילות של phospholipase A2, בד בבד עם יצירת הפרוסטגלנדינים. כמו כן נודע לויטמין E תפקיד בייצוב ליזוזומים, וכך ייצוב הממברנה בכלל. ויטמין E מגביר את התגובה החיסונית, כמו כן משפר את האלסטיות של העור בחולים אשר טופלו בהקרנות קודם הניתוח. שיפור בריפוי הפצע נצפה גם בחולים אשר סבלו מ- Deep Vein Thrombosis . מינון מומלץ לפי RDA : 15-30 מג' ליום ברזל Iron – מלבד תפקידו הידוע של הברזל, כחלק מהמוגליבין לסייע בקשירת חמצן ושיפור בחימצון הרקמות, הברזל דרוש גם לסינתזה של אבני הבניין של DNA, שהם deoxyribonucleotides, וכן ל- ribonucleotide reductase בתור קו-פקטור. התאים אינם יכולים להתחלק ללא סינתזה של DNA ועל כן מחסור בברזל יעכב את שגשוג כל סוגי התאים המשתתפים בתהליך הטרייה וריפוי הפצע. ערכים הנמוכים מ- 30 מג'/ 100 מל' ברזל בדם נחשבים כנמוכים מאד ודרשים תוספת. ערך תין נע בין 70 ל- 100 מג' / 100 מל'. לברזל תפקיד נוסף בסינתזה של proline , אחד מאבני הבניין של הקולגן, כאשר קיימת הפרעה זו, זה מתבטא בהפרעה במבנה המרחבי של הקולגן ופוגע בחוזקו. המלצת RDA : 18 מג' ליום, אך לחולים במצב מורכב, פצעים קשים ניתן להוסיף ברזל עד פי 10 מהמינון המומלץ. נחושת Copper – מרכיב חשוב בסינתזה של המוגלובין, דרושה ליצירת תאי הדם האדומים, סינתזה של המוגלובין. מהווה מרכיב חשוב באנזימים רבים, כולל superoxide dismutase , הדרוש לסילוק רדיקלים חופשיים של superoxide המופרשים ע"י הלויקוציטים בזמן הטרייה. מינון מומלץ לפי RDA : 2 מג' ליום סלניום Selenium - קשור לאנזים בעל חשיבות רבה בפעילות אנטיאוקסידנטית של התאים – glutation peroxidase, תומך בפעילות אנטיאוקסידנטית של ויטמין A, E ו- C ועל כן מומלץ להוסיף בזמן ריפוי פצעים. אין המלצה מדוייקת של RDA מקורות: 1. "Nutrition and Wound Healing", Mazzotta, Mary Y., Ph.D., J. of the American Podiatric Med. Assoc., September 1994;84(9):456-462. 2. Potter J, Langhorne P, Roberts M. Routine protein energy supplementation in adults: systematic review. BMJ 1998;317:495-501. 3. http://secure.lf.com/drug/ce/ce00_vitamindef_lesson.htm 4. http://www.nutrition.org.uk/

שלום רב, אודה לך אם תציעי לי טיפול להורדת טרומבוציטים בדם. הנני בגיל 51 עוסקת בספורט ורזה ולמרות זאת נמצא אצלי מצב של קרישתיות יתר. אודה לך על תשובתך. בברכה, רות

שלום רב, אודה לך אם תציעי לי טיפול להורדת טרומבוציטים בדם. הנני בגיל 51 עוסקת בספורט ורזה ולמרות זאת נמצא אצלי מצב של קרישתיות יתר. אודה לך על תשובתך. בברכה, רות

ביום שני 26 מרץ 2001 הופיעה כתבה בידיעות אחרונות בנושא טיפול בכיב סוכרתי מתקדם. האם מישהו יודע האם אפשר לפנות באופן פרטי לטיפול? אם כן, לאן? חוצמזה, מדוע לא נעשה טיפול מניעתי באמצעים המשוכללים, תא לחץ, ע"מ למנוע החרפה במצב שעשוי להביא לנמק שמוביל לקטיעה?