עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
תסמונת דאון - ההיבט האורתופדי
לתסמונת דאון היבטים רבים, בכתבה זו ננסה לסקור את ההבטים...
פחד עם שיניים - על חרדה דנטלית
חוששים מטיפול שיניים?, מבועתים מטיפולי שורש ומתעלפים מרעש...
אנטומיה ופתולוגיות של מערכת העצבים
כאן תוכלו לקרוא על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית: המוח...
לצערי אין לא אפשרות לראות במסוף בו אני עונה את התמונות - מציע להגיע ליעוץ מסודר במרפאתי בכל מקרה כי אם יש לך חולשה בכף הרגל - מדובר במצב מאד משמעותית נערה בגילך ולא הייתי מקבל החלטה כזו בלי בדיקה גופנית ועיון מלא בכל בדיקת ה - MRI ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-7478864
שלום יהודה, ניתן לאבחן את כמות המגנזיום בדם באמצעות בדיקת דם ובכך לאבחן האם קיים עודף או חוסר של החומר. ראשית, אסור להשתמש בתוספת מגנזיום במקרים של פגיעה בשריר הלב או אוטם לבבי. שנית, כמו כל חומר אחר, גם מגנזיום במנות גבוהות יכול לגרום לנזק כדוגמת התופעות הבאות: לחץ דם נמוך, ירידה ברפלקסים, דיכוי מערכת העצבים המרכזית, דיכוי נשימתי, האטת קצב לב, וקומה. בברכה, צוות בית המרקחת
כפי שציינתי זאת רבות בעבר, בכל טיפול צריך להשוות את התועלת לעומת הנזק. בגידולי אשך עם גרורות בריאות ובבטן כאשר כימותרפיה מאד אגרסיבית יכולה לרפא 95% מהחולים, אין ספק שהמחיר ברעילות נמוך בהרבה מהתוצאות המצוינות של הטיפול. בגידולי לבלב או ריאה גרורתיים ובגידולים אחרים, כאשר היעילות נמוכה וסיכויי הריפוי אפסיים צריך לשקול בכובד ראש את המחיר של הטיפולים ברעילות ולהשוות ליעילות. לאחר בחינה מדוקדקת ניתן לוותר על חלק מהטיפולים או להקטין את המנות ולהפחית את הרעילות. ד"ר יוסף ברנר
תסמונת דאון - ההיבט האורתופדי
לתסמונת דאון היבטים רבים, בכתבה זו ננסה לסקור את ההבטים...
פחד עם שיניים - על חרדה דנטלית
חוששים מטיפול שיניים?, מבועתים מטיפולי שורש ומתעלפים מרעש...
אנטומיה ופתולוגיות של מערכת העצבים
כאן תוכלו לקרוא על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית: המוח...
לצערי אין לא אפשרות לראות במסוף בו אני עונה את התמונות - מציע להגיע ליעוץ מסודר במרפאתי בכל מקרה כי אם יש לך חולשה בכף הרגל - מדובר במצב מאד משמעותית נערה בגילך ולא הייתי מקבל החלטה כזו בלי בדיקה גופנית ועיון מלא בכל בדיקת ה - MRI ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-7478864
שלום יהודה, ניתן לאבחן את כמות המגנזיום בדם באמצעות בדיקת דם ובכך לאבחן האם קיים עודף או חוסר של החומר. ראשית, אסור להשתמש בתוספת מגנזיום במקרים של פגיעה בשריר הלב או אוטם לבבי. שנית, כמו כל חומר אחר, גם מגנזיום במנות גבוהות יכול לגרום לנזק כדוגמת התופעות הבאות: לחץ דם נמוך, ירידה ברפלקסים, דיכוי מערכת העצבים המרכזית, דיכוי נשימתי, האטת קצב לב, וקומה. בברכה, צוות בית המרקחת
כפי שציינתי זאת רבות בעבר, בכל טיפול צריך להשוות את התועלת לעומת הנזק. בגידולי אשך עם גרורות בריאות ובבטן כאשר כימותרפיה מאד אגרסיבית יכולה לרפא 95% מהחולים, אין ספק שהמחיר ברעילות נמוך בהרבה מהתוצאות המצוינות של הטיפול. בגידולי לבלב או ריאה גרורתיים ובגידולים אחרים, כאשר היעילות נמוכה וסיכויי הריפוי אפסיים צריך לשקול בכובד ראש את המחיר של הטיפולים ברעילות ולהשוות ליעילות. לאחר בחינה מדוקדקת ניתן לוותר על חלק מהטיפולים או להקטין את המנות ולהפחית את הרעילות. ד"ר יוסף ברנר
אינני רוצה להתווכח עם אף רופא קונבנציונלי מאחר ומניסיוני זה לא עוזר. רציתי רק להדגיש נקודה שדווקא מובאית על ידי הרופאה המצוטטת לעיל. לדבריה "ברפואה הקונבנציונלית אנחנו יודעים שיש הבדלים בין אנשים". כלומר כל חולה הוא שונה מחולה אחר. לכן כל החולים מקבלים את אותו הטיפול. אני מסכים בהחלט לקביעה שיש הבדלים בין כל חולה וחולה. רק המסקנה שלי היא שונה ב 180 מעלות מזו של הרופאים הקונבנציונלים. מאחר וכל חולה הוא שונה, לא ניתן לתת לכולם בדיוק אותו טיפול. ברפואה המשלימה הטיפולים הם tailored maid. כל חולה מקבל טיפול לפי סוג המחלה, מצבו הגופני, מצבו הנפשי, מצבו התזונתי, המנטליות שלו, מצב המחלה, איזה טיפולים קיבל בעבר וכו'. ושוב ברצוני לציין שברפואה הקונבנציונלית, 80% מהטיפולים הניתנים לחולים הם אינם evidence based medicine ואינם מבוססים על מחקרים קליניים אלא על הניסיון של כל רופא, על השערה שזה יעבוד ועל חוסר ברירה כאשר הטיפולים שהם evidence based כבר נכשלו כולם ו"אין משהו אחר להציע". הדוגמאות הם כל הטיפולים בקו שלישי רביעי וחמישי. מה שהכי מפריע לי זה שאותם רופאים המטיפים כנגד טיפולים שאין הוכחות חד משמעותיות שהם עוזרים, נותנים לעיתים קרובות טיפולים שיש הוכחות חד משמעותיות שאינם עוזרים. ד"ר יוסף ברנר
איתן שלום. השימוש בגז הצחוק תופס תאוצה ברפואת שינים לילדים ואף במבוגרים בשל פשטותו בטיחותו היחסיתכאשר הוא נעשה בידי רופא שיניים שעבר הכשרה מיוחדת לשימוש בו .הוא מאפשר טיפול ללא כאבים וללא התנגדות במטופלים עם חרדה דנטלית ומומלץ כטיפול רוטיני בילדים (כמובן שהוא ניתן כתוספת לאילחוש .הילד המטופל מרגיש תחושת ריחוף במהלך הטיפול תחושת העדר כאב ואובדן יחסי של תחושת הזמן . גז הצחוק הוא בטוח יחסית לחומרי טשטוש אחרים והוא כמעט ואיננו מעורר בעיות .יתרונות הגז הם שאפשר להרים בעזרתו את סף הכאב בשיעור ניכר ולשמור עדיין את המטופל כבמצב ערנות יחסית ללא אובדן רפלקסים כללי .יתרון נוסף של השימוש בגז צחוק הוא שניתן להשתמש בו לדיכוי יחסי של רפלקס ההקאה ולטפל בהשפעתו במטופלים שבתנאים אחרים לא ניתן להכניס מכשיר או אצבעות לפיהם . לגאז ההצחוק יש רק שתי קונטראינדיקציות : 1) מצב פסיכיאטרי לא יציב (עלול לעורר הזיות שיחמירו את המצב ועלול להכפיל השפעת תרופות פסיכיאטריות ). 2)מחלות הגורמות קשיי נשימה (קשה לשלוט על כמויות הגאזים ולכן מומלץ לא להשתמש ). וכמובן לא מומלץ להשתמש בו בזמן הריון שעדיין לא נחקרו ההשפעות על העובר וההריון. מעבר לכך אם נוקטים בכל הפרוצדורות הדרושות אין כמעט סיבוכים למעט בחילות . יחד עם זה לעיתים כאשר אין משתמשים במינון מדוייק של יחס גאזים ועוברים את המינון המותר (לא מומלץ לעבור את 45% נייטרוס )מגיעים ליחס המביא את המתרפא אל סף אינדוקציה של הרדמה כללית (מעל 50%) ואז לעיתים נותרות השפעות מאוחרות לפי המקרה הספציפי . גם בשלב "שטיפת הריאות" מהנייטרוס באמצעות חמצן נקי אם לא משלימים את תהליך זה ומקדישים לו את הזמן הראוי לו (זה די אינדיבידואלי ) מקוצר זמן ,מופיעות תחושת מאוחרות של טישטוש ובחילות והטלת שתן מוגברת . השפעות ארוכות טווח יכולות להביא לעליה בספירה האדומה . כמובן שישנן השפעות לא רגילות ובלתי צפויות הקרויות IDIOSYNCRACY שקשה לצפותן אך אלה נדירות ביותר (פחות מ1:10000) וישנן השפעות של חרדה או תגובות פסיכוסומטיות הנובעות מחרדות או פחדים בעקבות הטיפול ובעקבות האלחוש שגם לו השפעות מאוחרות . לסיכום רופא שינים מיומן ומוכשר בתחום יכול להקדם את הבעיות שמניתי ללא סיכון כלל ולכן הטיפול מועדף ע"י רופאי שינים רבים כאמצעי עזר לטיפול במרבית החולים הצעירים והבוגרים כאחד.
למה הרדמה כללית דווקא ?
