עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
בשורה לחולי מלנומה
ה-FDA אישר את אופדיבו כטיפול מניעתי המפחית משמעותית את...
מניעת הישנות סרטן השד
ד"ר מיה גיפס סוקרת את החידושים האחרונים בטיפולים למניעת...
חדשות סרטן השד
"גוף, נפש, שדיים - טיפולים למניעת חזרת המחלה והתמודדות עם...
הגידול שלך הוא הוא בשלב Ia אלא אם יש מעורבות בלוטות. אבל גם בשלב Ib עם מוטציה ב-EFGR צריך עוד גורמי סיכון כדי לקבל טיפול אדג'ובנטי בטגריסו. כך שיש מספר גורמים לקחת בחשבון. אני מציעה להתייעץ עם האונקולוג שלך בהקדם. בהצלחה
ראשית רצוי לדעת שמאחר והמחלה ברחם היתה ללא חדירה משמעותית אז סיכויי ההחלמה הם טובים, בשל הסוג ההיסטולוגי אומנם מקובל להמליץ על הטיפול שקיבלה אימך אך אין הוכחה חד משמעית שאומנם עוזר ונחוץ ולכן העיכוב לא נראה לי משמעותי ולאור תופעות הלוואינראה לי בהחלט הגיוני ההמלצה להסתפק בקרבופלין ואולי אף לותר על הטיפול האחרון וכל זאת מבלי חשש יתר שאימך לא מקבלת את הטיפול המספק
מכיון שמדובר בגידול די נדיר הנתונים הקיימים בספרות לא רבים לכן התשובות על שאלותייך הנכונות וממוקדות אינן חד משמעיות בכל אופן: בהחלט נשמע הגיוני להמשיך בקרבופלטין בלבד כי מבין שתי התרופות היא החשובה יותר ואין כל הוכחה שיש משמעות רבה לתוספת של טקסול ואילו לטקסוטר יש הרבה תופעות לוואי. מאחר והחדירה לדופן הרחם היתה פחות מ 50% (שלב IA) לא נראה לי שיש צורך בתוספת קרינה חיצונית בהצלחה
בשורה לחולי מלנומה
ה-FDA אישר את אופדיבו כטיפול מניעתי המפחית משמעותית את...
מניעת הישנות סרטן השד
ד"ר מיה גיפס סוקרת את החידושים האחרונים בטיפולים למניעת...
חדשות סרטן השד
"גוף, נפש, שדיים - טיפולים למניעת חזרת המחלה והתמודדות עם...
הגידול שלך הוא הוא בשלב Ia אלא אם יש מעורבות בלוטות. אבל גם בשלב Ib עם מוטציה ב-EFGR צריך עוד גורמי סיכון כדי לקבל טיפול אדג'ובנטי בטגריסו. כך שיש מספר גורמים לקחת בחשבון. אני מציעה להתייעץ עם האונקולוג שלך בהקדם. בהצלחה
ראשית רצוי לדעת שמאחר והמחלה ברחם היתה ללא חדירה משמעותית אז סיכויי ההחלמה הם טובים, בשל הסוג ההיסטולוגי אומנם מקובל להמליץ על הטיפול שקיבלה אימך אך אין הוכחה חד משמעית שאומנם עוזר ונחוץ ולכן העיכוב לא נראה לי משמעותי ולאור תופעות הלוואינראה לי בהחלט הגיוני ההמלצה להסתפק בקרבופלין ואולי אף לותר על הטיפול האחרון וכל זאת מבלי חשש יתר שאימך לא מקבלת את הטיפול המספק
מכיון שמדובר בגידול די נדיר הנתונים הקיימים בספרות לא רבים לכן התשובות על שאלותייך הנכונות וממוקדות אינן חד משמעיות בכל אופן: בהחלט נשמע הגיוני להמשיך בקרבופלטין בלבד כי מבין שתי התרופות היא החשובה יותר ואין כל הוכחה שיש משמעות רבה לתוספת של טקסול ואילו לטקסוטר יש הרבה תופעות לוואי. מאחר והחדירה לדופן הרחם היתה פחות מ 50% (שלב IA) לא נראה לי שיש צורך בתוספת קרינה חיצונית בהצלחה
יתכן ומדובר בוסת, פחות סביר, יש לבדוק תפרודי השחלה הדימום קרוב לוודאי מקורו ברירית הרחם ושינוי מקומי בה כדאי לבצע בדיקת FSH,LH,ESTRADIOL בהצלחה, ד"ר כהן
צר לי אך את לא בפורום המתאים. אנא פני לפורום גניקולוגיה אונקולוגית
אני מציע לפנות לרוםא גינקו אונקולוג בישראל או בחול עם סיפור כזה לא ניתן לתת לך יעוץ מוסכל ללא בדיקה ממליץ לפחות לבצע פפ ועל קול ובדיקה ידנית בתור התחלה בברכה
שלום רב בעקרון - במיוחד אם נשארה גרורה מוחית - יש צורך בהקרנה. קיימות מספר גישות לגבי סוג ההקרנה - האם להקרין נקודתית (מה שנקרא רדיוכירורגיה ) רק את הגרורה הנותרת, האם להקרין גם את איזור הגרורה שנכרתה, האם להקרין את כל המח? אלה שאלות שאין עליהן תשובה חד משמעית - ולגביהן כדאי להתייעץ עם הרופא במחלקת ההקרנות. כמובן שגם המצב הכללי של אימך ומשך הזמן שחלף בין הניתוח להופעת הגרורות הם פרמטרים חשובים בהחלטה. לגבי טיפול לשאר הגוף - יש צורך לעשות סיטי או PET-CT כדי לראות מה המצב. אם יש גרורות באתרים נוספים - כדאי לשקול טיפול. במידה ולא - ניתן להסתפק בשלב זה בטיפול למוח ולעקוב. בהצלחה
במידה והישנות המחלה בכבד כעת לא נתיחה, הטיפול המומלץ כולל אבסטין עם כמוטרפיה, הכמוטרפיה יכולה להיות אוקסליפלטין ו5FU לאור ההפסקה של שנה וחצי מתום הטיפול הקודם, או אירינוטקאן ו5FU.
יעל היקרה שלום, טיפול אדג'ובנטי הוא טיפול הניתן לאחר שנערך ניתוח שבו הוסרו כל הגידול והחלקים הקשורים אליו, והושארו שוליים נקיים. הסיבה לכך שממליצים על טיפול אדג'ובנטי במצב כזה היא שהניתוח לא תמיד מביא לריפוי. בחלק מהמקרים, קיימת מחלה שאנו קוראים לה מחלה מיקרו-גרורתית (מיקרו-מטסטטית), כלומר, קיימים תאי גידול שנשארו באזור השד ו/או באיברים מרוחקים, אך לא ניתן לראות אותם באמצעים העומדים לרשותנו (בדיקות דם, בדיקות הדמיה כמו CT, מיפויים וכד'). תאי גידול מיקרוסקופיים אלה הם האחראים לחזרת המחלה בחלק מהחולות, אלא שלא מדובר למעשה בחזרה של המחלה, כי אם בגידול שנותר בלתי נראה, ובהמשך הלך וגדל עד שבנקודה מסוימת ניתן היה לאבחן אותו. קיימים מחקרים רבים המראים שניתן למנוע את חזרת המחלה, ועל ידי כך לרפא חלק מן הנשים, אם נותנים להן טיפול אדג'ובנטי. טיפולים אדג'ונבטיים שהוכחו כיעילים הם - כימותרפיה, קרינה, טיפול הורמונלי, הרצפטין וכן שילובים של טיפולים אלה. מובן שהטיפול צריך להיות מותאם באופן אינדיבידואלי לחולה, ולא כל טיפול מתאים לכל חולה. כשליש מהחולות שלא הבריאו בזכות הניתוח, יבריאו בזכות הטיפול האדג'ובנטי, ובגלל קבוצה זו של נשים (אשר לא ניתן לאפיין אותה מראש), הגישה המקובלת היא לתת את הטיפול לכל הנשים שנותחו. אנו מוכנים "לשלם את המחיר" של טיפול בנשים רבות אשר לא תהיה להן כל תועלת מהטיפול, לטובת אותן נשים, שיבריאו בזכות הטיפול האדג'ובנטי. פרוגנוזה היא הערכה של מהלך מחלה ותוצאותיה בחולה מסוים, המבוססת של ידע ועל מהלך המחלה בחולים אחרים בני אותו גיל, מין ומצב בריאותי. ככל שהפרוגנוזה טובה יותר הסיכוי להחלים גבוה יותר בדיקת מרקרים היא בדיקת דם בה מודדים סמנים לסרטן. שני סמנים לסרטן השד הם CEA ו- CA 15-3. בד"כ רמת הסמנים האלה גבוהה אצל נשים עם סרטן שד גרורתי. מכיוון שרגישות הבדיקות אינה גבוהה בדיקות אלה שימושיות פחות לשלבים מוקדמים של סרטן השד. מקווה שעניתי, בברכה, אנה
בהמשך לכותרת ב" ידיעות אחרונות" וכותרות דומות אחרות, ובהמשך לוויכוח המתנהל בפורום הזה, ברצוני לציין את ההישגים וחוסר ההישגים בטיפול בסרטן השד. זה נכון שמשך החיים הממוצע של חולות סרטן השד עלה ב 10 השנים האחרונות והתמותה ירדה במידה מסוימת. 1. הסיבה העיקרית לכך היא כאמור הגילוי המוקדם בעזרת ממוגרפיה, אולטרהסאונד ו MRI. לגילוי המוקדם יתרונות וחסרונות. מצד אחד הוא מביא לגילוי בשלבים מוקדמים יותר ולכן הסכוי לנתח ולרפא לחלוטין הוא גדול יותר. מצד שני מנתחים חולות רבות שאצלן הגידול הסמוי לא היה מתפתח לגידול חיצוני. קיים בספרות הרפואית גם ויכוח האם הגילוי המוקדם באמת מאריך את ממוצע החיים של חולות סרטן השד, או שעקב הקדמת הגילוי משך המחלה מוארך (בהפרש בין זמן הגילוי המוקדם לזמן הגילוי לו לא היו כל הבדיקות הנ"ל). 2. טיפול מונע-אדג'ובנטי בכימותרפיה מפחית את התמותה של החולות לאחר הניתוח ב כ 7-10%. 3. טיפול מונע-אדג'ובנטי הורמונלי מפחית את התמותה באחוזים בודדים ובעיקר דוחה את החזרות במספר שנים. 4. טיפול אדג'ובנטי בהרספטין מפחית את התמותה ב 3% ב 3 שנים בקבוצה של נשים עם קולטנים לתרופה זו (כ 25% מכלל חולות סרטן השד). מאחר והמחקרים האדגובנטים בהרספטין הם חדשים, אין עדין פרספקטיבה של 5, 10 או יותר שנים כדי לראות את אפקט הריפוי בטווח ארוך יותר. 5. ריבוי התרופות ההורמונליות, הכימותרפיות והביולוגיות, מאריך את ממוצע משך החיים של חולות עם סרטן שד בלתי נתיח או גרורתי. בסיכום, הטיפולים הקונבציונלים מפחיתים את התמותה מסרטן השד בכ 10%-15%. מאחר ובממוצע 50% מהחולות המנותחות נרפאות, הטיפולים הקונבנציונליים מעלים זאת ל 60%-65%. חולות רבות עדין אינן מתרפאות מהטיפול בניתוח וטיפולים אדגובנטים שונים כך גם חולות עם גרורות מהתחלה או גידול בלתי נתיח. לכן מצד אחד אינני חושב שניתן לזלזל בהישגים בטיפול בסרטן בשיטות הקונבנציונליות, מצד שני אני חושב שצריך להוסיף לטיפולים אלה טיפולים רבים אחרים בשיטות משלימות ולשלב את הטיפולים זה בזה. לגבי הטיפולים הקונבנציונליים, לדעתי יש לעשות סלקציה יותר קפדנית של החולים המתאמים לטיפול אדג'ובנטים. חולים עם סיכון נמוך, מתחת ל 20% של הישנות, רק בודדים מהם נהנים מהטיפול האד'ובנטי ויש לשקול לחסוך מהם את הטיפול הזה עם כל מה שקשור בו. ד"ר יוסף ברנר
תיאורך יכול להתאים לטריגר של האגודל. לא בטוח כי קיים קשר לניתוחים שעברת. פני לבדיקה לרופא מומחה בכירורגית יד. בברכה, ד"ר יעקב פעילן
למרבית הטיפולים אין פגיעה לטווח ארוך אך יש תרופות מסוימות וכן משכי טיפול שיכולים להביא לפגיעות כרוניות הפגיעות הספציפיות של טיפולים כימיים תלויים בסוג התרופה שמקבלים. לכל תרופה תופעות לואי יחודיות שלה 8 טיפולים כל שבועיים הם אחת מתוכניות הטיפוליות המקובלות היום לסרטן שד מוקדם עם גרורות לבלוטות בבית השחי.
מומחים ומכונים
