תוצאות חיפוש עבור חרדה-בילדים

הי שלי, בנך מפתח מחשבות אובססיביות המהוות סימפטום של הפרעת חרדה וזה בעצם לא ממש משנה מה הנושא (למרות שבתוך טיפול בהחלט תהיה חתירה להבנת המשמעות של הנושא הספציפי הזה עבור בנך). לכן עלייך להמשיג לעצמך ולבנך שמדובר כרגע במצב חרדתי מוגבר שצריך לטפל בו על ידי שיחות עם איש מקצוע (בשלב ראשון ולפעמים אחרון. במצבים מסוימים אפשר להעזר גם בטיפול תרופתי אך כדי להמנע מזה, כדאי לא להמתין ולגשת בהקדם לקבלת טיפול פסיכולוגי). חשוב גם להסביר לו שאם המחשבות הללו יעברו לו, יתכן מאוד שיתקבע על מחשבות מלחיצות אחרות (שימי לב שהמחשבות כבר קיבלו צורה אחרת) ולכן חשוב לטפל במצב בהקדם. מה שאני עוד ממליצה לומר הוא הוא שבשתי הפגישות הראשונות רק יספרעל עצמו באופן כללי, ואם ירגיש מספיק בנוח, יוכל להחליט שבפגישה השלישית מדבר על חרדותיו או מחליט לסיים את הטיפול. עד אז כבר יווצר קשר עם המטפל ואת כמובן תסבירי למטפל מבעוד מועד את הקושי כך שיוכל להחזיק זאת בראש ולהתנהל בהתאם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום, יש בהחלט טיפולים תרופתיים להפרעות חרדה בילדים. ההחלטה כמובן כפופה להחלטה של רופא פסיכיאטר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

ענת, התקפי חרדה בילדים (ובמבוגרים) הם בהחלט לא מסוכנים אך מפחידים. כדאי לברר כי אלו הם התקפי חרדה ואין בעיה רפואית. כדאי מאוד לטפל בזה מכוון שהסבל גדול, הפגיעה בתפקוד יכולה להיות משמעותית והשלכות של לחץ לטווח ארוך כמובן אינן טובות. טיפול CBT להתקפי חרדה (הפרעת פאניקה) הינו יעיל ביותר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

ירום שלום, לא תמיד קל לזהות תסמיני חרדה אבל הנה רשימה של מאפיינים שיעזרו לזהות תסמיני חרדה (או פחדים משמעותיים): ילד מגיב באופן קיצוני לסיטואציות שונות:בכי, סממנים פיזיים, עצבות, כעס, תסכול, חוסר-תקווה, מבוכה. כאשר הילד נמצא בסיטואציה מלחיצה הוא מרגיש במצוקה, נסער או כעוס. הילד שואל שאלות חוזרות לאישור המבטאות דאגה, כמו "מה יקרה אם…", לא יקבל טיעונים הגיוניים ויהיה קושי גדול לנחמו. כאבי ראש, כאבי בטן והחסרת לימודים עקב כך באופן קבוע. הילד מפגין חרדה המתעוררת זמן רב טרם המאורע המלחיץ – שעות, ימים ואפילו שבועות לפני האירוע. הפרעות בשינה – קושי להירדם, תלות בהורים, סיוטים חוזרים. פרפקציוניזם– הילד מציב סטנדרטים גבוהים מאוד, לעיתים אף לא אפשריים. הילד לוקח על עצמו אחריות רבה ויתרה, דואג באופן תמידי מכך שאחרים לא מרוצים ממנו, מתנצל גם כשהדבר לא נחוץ. הימנעות מהשתתפות בפעילויות חברתיות מקובלות, כולל הגעה לבית הספר. הפרעות של תפקוד הילד או המשפחה: קשיים בהליכה לבית הספר, לחברים, לפעילויות דתיות, למפגשים משפחתיים, לסידורים שונים, לחופשות וכדומה. ההורים מקדישים זמן רב לניחום הילד עקב תחושות לחץ ומועקה שהוא חווה מהתמודדות עם מצבים שונים. בנוסף, הקדשת זמן רב לשידול הילד לבצע פעולות יום-יומיות נורמטיביות: שיעורי בית, פעולות היגיינה, אכילת ארוחות. הורים מרגישים מתוסכלים, כעוסים ומלאי רגשות אשם על התנהלותם מול קשיי ילדיהם ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

זיו שלום, אני שמח כי הבדיקה הרפואית תקינה. יש קשר רב בין פחדים והפרעות חרדה בילדים לבין סימנים גופניים, בעיקר כאבי בטן וראש. חשוב להגיע לאבחנה קלינית נכונה ולתכנן טיפול בהתאם. בד"כ תסמינים אלו פוחתים במהלך טיפול מוצלח ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

שלום עינת, מציעה לסיים את הבירור הרפואי, לפני שנכנסים לאספקטים הפסיכולוגיים. מה שברור, זה שקיימת רמת חרדה גבוהה, הן אצל הילד ואולי גם אצלכם. חשוב לזכור שההבחנה בין מציאות לדמיון עדיין יכולה להיטשטש בגיל זה, ולכן אנחנו רואים גילויי חרדה אצל ילדים בעיקר בלילה, לפני השינה. יש ספר נחמד שעוסק בנושא זה ממש, שנקרא "בלילה חשוך אחד" מאת אורה אייל. ממליצה מאד להיעזר בו, גם כשמדובר בילדי בי"ס. נסי להישאר רגועה מול התקפי החרדה הללו. במידה והבירור הרפואי לא יעלה דבר (מתפללת שאכן כך) שווה יהיה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים קליני, ולקבל הנחיות מפורטות כיצד לעזור לו. במידת הצורך, אפשר יהיה להתערב גם מול הילד עצמו, ולסייע לו בעיבוד תכנים תוך נפשיים בדרך של משחק בחדר הטיפול. בהצלחה והרבה בריאות ליאת

ואכן זהו סוג של פוביה. כיצד לטפל התייעצי בפורום הפרעות חרדה בילדים. בברכה ד"ר מיכל לוסטיג

שלום אבי, הטיפול בהפרעות חרדה בילדים בהחלט יכול לעזור. מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, עם או בלי טיפול תרופתי (בהתאם לשיקול דעתו של המטפל). בטיפול מכוונים למערך המחשבות ה'אוטומטיות' הנלוות למצב המאיים (החלק הקוגניטיבי), ובמקביל, יוצרים מערך היררכי של משימות מפחידות, מהקל אל הכבד, ומתאמנים בהפחתת הפחד ויציאה ממעגלי הימנעות. לא מדובר ב'מחלה', ולכן קשה לדבר במונחים של 'ריפוי'. מדובר בדר"כ בהפרעה הפוגעת באיכות החיים, ולכן הטיפול מכוון לשיפור רמת התפקוד והשבת תחושת הרווחה הנפשית של הילד הסובל. אין אנו נוהגים להמליץ על מטפלים מעל גבי הפורום, ולכן אני מציעה לך להיכנס לאתר המטפלים הקוגניטיביים-התנהגותיים הישראלי, ולבדוק ברשימת המטפלים שם, מי עובד עם ילדים באזור שלכם. הנה האתר - http://www.itacbt.co.il/ בהצלחה רבה ליאת

שלום אתי, כשאנחנו מדברים על חרדה אצל ילדים, אנחנו לוקחים בחשבון שני היבטים עיקריים. האחד, מתייחס לאיזו מוכנות או רגישות ביולוגית מולדת, והשני מתייחס לאספקטים הנרכשים/נלמדים במהלך ההתפתחות. בשני המקרים מעורבים ההורים, הן כקובעים גנטית והן כמודלים התנהגותיים-חברתיים. כאשר את שואלת "אם זה יעבור?", אוכל לומר שחלק מפחדי הילדות אכן עוברים עם הגיל, אך יש להניח שילד רגיש וחרדתי יישאר רגיש וחששן גם בעתיד. כמובן שכהורים, יש לנו יכולת למתן או להעצים התנהגויות וביטויים רגשיים, וכאן את נכנסת לתמונה. כאשר את מגיבה בקריאות פתאומיות ולא צפויות לאירועים יומיומיים תמימים, זה עלול ליצור מידה של דריכות אצל ילד קטן, שלא יודע מתי זו "אזעקת-אמת". לכן, אם את מכירה את הרגישויות שלו, נסי למתן את התגובות שלך, ולנסות להגיב באופן תואם יותר לנסיבות. בנוסף, נסי לבחון את עצמך ולבדוק איך את מגיבה להתרחקויות שלו ולפרידות ממנו. האם את נוטה לעודד גילויים של אומץ לב ועצמאות או מעדיפה אותו קרוב וזהיר? גם היחס שלו לרכוש (כולל צעצועים ומשחקים) נצבע במידה רבה ביחס שלך עצמך לחפצים ורכוש. בדר"כ, להורים משוחררים ו'זורמים' יהיו ילדים משוחררים וזורמים, ולהורים שמרניים - יהיו ילדים בדמותם. העובדה שאת אם חד-הורית, שמה עליך אחריות עודפת, מאחר וחסרה דמות 'מאזנת' כמו במקרה של שני הורים. המשמעות היא, שעליך להשתדל ולהיות קשובה ומודעת יותר לעצמך, ולדרך בה התנהגותך ותגובותיך משפיעות על בנך. אני ממליצה מאד לגייס מידה נכבדה של הומור וסלחנות, הן כלפיו והן כלפי עצמך, ולקבל את החולשות הקטנות הללו כחלק מהצבע המיוחד של המשפחה הקטנה שלכם. אם תרגישי שהחרדות והפחדים יוצאים מגדר הנורמה והופכים חריגים ומפריעים לתפקוד, פני להדרכת הורים. בהצלחה וחג שמח ליאת

ללילך אכן הביטוי של חרדה אצל ילדים עלול להיות בדברים גופניים, הם עלולים להתלונן על כאבים או להגזים בעוצמת הכאבים כאשר משהו אחר מטריד אותם. אם החרדות אצל הבת נמשכים לאורך זמן ואת מודאגת כדאי לפנות לפסיכולוג המתמצא בילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש

לשלי אני פסיכיאטר המומחה למבוגרים ולכן לצערי איני יכול לענות לשאלתך, תצטרכי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המומחים לילדים ונוער. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום מאיה הבעיה הזאת מוכרת ובהחלט ניתן לעזור לה. אבל הגן מתחיל בשבוע הבא והזמן נראה לי קצת קצר..... לכן עליך לפנות לטיפול עוד היום-רשימת הומאופתים תמצאי באתר נאגודה: www.homeopathy-israel.co.il שתהיי לכם קליטה קלה עירית

צביקה שלום אפשר לעשות טיפול קוגניטיבי התנהגותי לפוביה מכלבים, זה עובד מהר וסביר להניח שתוך פגישות ספורות הבעיה תעבור. היפנוזה יכולה להשתלב בעניין אבל העיקר הוא דווקא החשיפה המסודרת לכלבים בעזרת איש מקצוע מיומן וכלב מאולף המתאים למטרה זו בדיוק. שלח אלי מייל ואסביר לך את התהליך ודרך הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן