עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
איפה הילד? על חשיבותו של מרד נעורים
מה קורה שם מעבר לדלת הסגורה בחדר של הנער או הנערה שלכם? איך ניתן להמשיך איתם הקשר המשמעותי עם ההורים ולאן נעלמו הילד או הילדה המתוקים, שמתגלים עתה כמתבגרים נוהמים? הפסיכולוג הקליני אריק שפירא מסביר ומשיא עצות להורים מודאגים
משברים באמצע החיים? יש מי שמטפל גם בהורים לילדים
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
שלום גלית, אתחיל מהסוף. תהליך הגמילה נעשה ביוזמת ההורים, לאחר (!) שווידאו שקיימת בשלות מוטורית וקוגניטיבית. כלומר - כאשר הילד מסוגל פיזית לשבת על הסיר או האסלה, ולהבין מה רוצים ממנו. אני מדגישה "רוצים ממנו". כדי לחיות בחברה כבן-תרבות, מחוייב כל גור-אדם ללמוד את הרגלי הניקיון, ולעשות את צרכיו (רק!) במקום המיועד לכך. לכן, אני מציעה לא לחכות עם זה, ולהתחיל להציב את הדרישה בנועם אסרטיבי. כחלק משבירת מיתוסים, אזכיר גם כאן, שגן עירייה לא אמור להיות פחות איכותי/חם/מכיל בהשוואה לגן הפרטי. יש גנים טובים ורעים הן במגזר הפרטי והן בציבורי. עלינו לעשות הכל כדי למצוא לילד שלנו מסגרת איכותית שמתאימה לו, ללא קשר אם זה גן פרטי או גן עירייה. בעיני, להשאיר ילד בגן פרטי ("חממה") הוא פיתרון של הורים חרדתיים, שנבהלים מהמעבר. ילדים אינם גדלים בחממה, אלא במסגרות חינוכיות שאמורות לעודד את התפתחותם, תוך היכרות מעמיקה ומקצועית עם צרכיהם וכישוריהם. אל תפחדי. תני לילדך להיות גדול וכשיר, ועדכני את דרישותייך ממנו עפ"י גילו ויכולותיו. אין לי ספק שהוא מסוגל לעמוד בהן בהצלחה. מה את אומרת? ליאת
שלום אמא יקרה,תודה על הפירגון לגבי הפורום! 1. עכשיו זה זמן מצויין להתחיל להוסיף עוף/הודו/בשר בקר לתוך המרק ירקות. המתוק זקוק גם לחלבון, שומן וברזל שיש בבשר ולכן חשוב להוסיף את זה למרק. הכמות הרצויה זה כ50 גרם ליום - וזה בערך שווה לכמות הבשר שיורדת משוק של עוף.כמו כל התחלה - מתחילים קודם המנה קטנה (לדומא שוק של עוף ל3 ימים - אך אם אין סיבה - ניתן אחרי ההתנסות הזאת להעלות למנה שלמה ליום.)המרק גם בד"כ טעים יותר עם העוף/בשר. כמובן בגיל זה - עוד טוחנים הכל.אפשר גם להוסיף למרק קטניות למיניהם - עדשים,אפונה, גריסים אורז.אפשר אפילו להוסיף קצת איטריות למרק - ולטחון הכל יחד. 2. לגבי פירות - כן, מומלץ לתת פירות טריים - לטחון או למעוך - בדיוק כמו שעשית עם הבננה והאבוקדו. בכל יומיים ניתן להוסיף פרי חדש למחית.אפשר להוסיף טחינה או שקדיה או סילאן - וכמו המרק - כל דבר שמתחילים - זה בכמות קטנה וולהעלות את הכמות בהדרגה. 3.רוב אבקות הכביסה של ימינו הן היפו אלרגניות כך שלא צריכה להיות בעיה גם לכבס באבקת כביסה ומרכך "של גדולים" - רק לודא שאכן כתוב על האבקה/מרכך - היפואלרגני. 4.על פי המלצת משרד הבריאות - רצוי לעשות סטרליזציה עד גיל שנה. 5. אין שום בעיה להישאר עם מוצץ שלב 1 - ואין צורך למהר לעבור למוצץ עם פיטמה יותר גדולה. אם נח למתוק - והוא נהנה מהמוצץ - מעולה! 6.גם אני שמעתי לגבי שרשרת הענברים - אבל אני לא בקיעה בסגולותיו... 7. לעיתים נכנסים לרווח של הציפורניים אפילו "שבבים" של בגדים - ויתכן וזה מה שמצטבר מתחת לציפורניים - ואם הוא לעיתים על משטח פעילות - אז גם ליכלוכים למיניהם/שאריות פליטות יכולים להצטבר מתחת לציפורניים. פרט לנקיון יומי באמבטיה - וגזירת הציפרוניים בעת הצרך - אין דרך להשתלט באופן מושלם על הליכלוכים הללו... 8. השימוש בבייביסנס מיועד יותר עקב חרדת הורים ממוות בעריסה - אמנם הוא לא יכול למנוע את התופעה - אבל אם הוא מפחית את חרדת ההורים - זה גם משהו.בכל מקרה גם אם בייביסנס ההמלצה להשכיב את התינוק על הגב בשעות שינה. הסיכון למוות בעריסה ממילא פוחת כאשר התינוק מתחיל להתהפך לשני הכיוונים - וזה בד"כ קורה סביב גיל 6 חודשים. 9.זה נשמע כי עדיין השליטה בחגורת הכתפיים לא מושלמת - ולכן כאשר הוא מתרגש או הוא עייף - הראש - שהוא האיבר הכבד ביותר של גופו - מגיב בתנועה חזקה קדימה או אחורה. מצב זה אמור להשתפר כאשר טונוס הגוף יתחזק - וניתן לגרות אותו לחיזוק הטונוס על ידי הרבה שעות רצפה. כך גם הוא ילמד להתהפך בקלות ל2 הצדדים - כביטוי של שיפור הטונוס. במידה והוא עדיין יתקשה להתהפך סביב גיל 8 חודשים - כדאי להתייעץ עם פיזוטרפיסטית. תמשיכי להנות מהאוצר!
בגיל שנה ניתנים מספר חיסונים, משאלותיכם אני מניחה שאתם מתכוונים לחיסון ה MMR (למעשה החיסון שניתן כולל גם חיסון נגד אבעבועות ומכונה MMRV ) את החיסון ניתן לתת בכל גיל, כדאי לזכור שהסבה שהוא ניתן בגיל שנה היא שהסכנות, בעיקר לגבי חצבת וחזרת גבוהות יותר כאשר מדובר בילדים צעירים, ולכן לא מומלץ לדחותו. אין בנמצא חיסון מפוצל, למעט מרכיב האבעבועות אין צורך לחשוש מהרכב החיסון. מערכת החיסון מסוגלת להתמודד עם יותר ממאה אלף אורגניזמים, והיא ניתקלת מדי יום במגוון רב של גורמים מזהמים. מתן חיסון כנגד 4 אורגניזמים עושה שימוש בטל בשישים במערכת החיסון. אין חשש ל"עומס יתר" ואין שום בסיס לחשש מ "טראומה לגוף". לא ידוע לי על סטאטיסטיקות לגבי הורים שדיווחו על אוטיסם כתוצאה מחיסונים. בנקודה זאת צריך לזכור שכל מאורע בשנות החיים הראשונות של הילד , ובכלל זה הפרעות בהתפתחות שפתית או חברתית, יכולות להיקשר כרונולוגית לחיסונים, שכו הילדים מקבלים מספר חיסונים לאורך השנה וחצי הראשונות לחייהם. לא ניתן להסיק מקשר כרונולוגי כזה שהמדובר בסיבה ומסובב. לעומת זאת מחקרים אפידמיולוגיים ענקיים, על מאות אלפי ילדים (שהשוו למשל שכיחות אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לעומתת כאלו שלא קיבלו) - שללו לחלוטין קשר בין החיסון להתפתחות אוטיזם. מעולם לא נמצאה הוכחה מעבדתית או אפידמיולוגית לקשר זה, ומחקריו של וויקפילד, שכביכול תמכו בתאוריה זו הוכחו כשרלטניים ומעוותים אין ספק שקיימת עלייה מתמדת באיבחון של אוטיזם, חלקה נובעת מהרחבה של הקריטריונים האבחנתיים, וחלקה נובעת כנראה מאיזשהו גורם סביבתי (או אולי מספר גורמים)- שעדיין לא זוהה, אך ללא ספק אין מדובר בחיסונים. החיסון אינו מומלץ לילדים עם חסר במערכת החיסון שכן מדובר בנגיפים חיים מוחלשים. פרט לכך אין הוראות נגד מיוחדות.
איפה הילד? על חשיבותו של מרד נעורים
מה קורה שם מעבר לדלת הסגורה בחדר של הנער או הנערה שלכם? איך ניתן להמשיך איתם הקשר המשמעותי עם ההורים ולאן נעלמו הילד או הילדה המתוקים, שמתגלים עתה כמתבגרים נוהמים? הפסיכולוג הקליני אריק שפירא מסביר ומשיא עצות להורים מודאגים
משברים באמצע החיים? יש מי שמטפל גם בהורים לילדים
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
שלום גלית, אתחיל מהסוף. תהליך הגמילה נעשה ביוזמת ההורים, לאחר (!) שווידאו שקיימת בשלות מוטורית וקוגניטיבית. כלומר - כאשר הילד מסוגל פיזית לשבת על הסיר או האסלה, ולהבין מה רוצים ממנו. אני מדגישה "רוצים ממנו". כדי לחיות בחברה כבן-תרבות, מחוייב כל גור-אדם ללמוד את הרגלי הניקיון, ולעשות את צרכיו (רק!) במקום המיועד לכך. לכן, אני מציעה לא לחכות עם זה, ולהתחיל להציב את הדרישה בנועם אסרטיבי. כחלק משבירת מיתוסים, אזכיר גם כאן, שגן עירייה לא אמור להיות פחות איכותי/חם/מכיל בהשוואה לגן הפרטי. יש גנים טובים ורעים הן במגזר הפרטי והן בציבורי. עלינו לעשות הכל כדי למצוא לילד שלנו מסגרת איכותית שמתאימה לו, ללא קשר אם זה גן פרטי או גן עירייה. בעיני, להשאיר ילד בגן פרטי ("חממה") הוא פיתרון של הורים חרדתיים, שנבהלים מהמעבר. ילדים אינם גדלים בחממה, אלא במסגרות חינוכיות שאמורות לעודד את התפתחותם, תוך היכרות מעמיקה ומקצועית עם צרכיהם וכישוריהם. אל תפחדי. תני לילדך להיות גדול וכשיר, ועדכני את דרישותייך ממנו עפ"י גילו ויכולותיו. אין לי ספק שהוא מסוגל לעמוד בהן בהצלחה. מה את אומרת? ליאת
שלום אמא יקרה,תודה על הפירגון לגבי הפורום! 1. עכשיו זה זמן מצויין להתחיל להוסיף עוף/הודו/בשר בקר לתוך המרק ירקות. המתוק זקוק גם לחלבון, שומן וברזל שיש בבשר ולכן חשוב להוסיף את זה למרק. הכמות הרצויה זה כ50 גרם ליום - וזה בערך שווה לכמות הבשר שיורדת משוק של עוף.כמו כל התחלה - מתחילים קודם המנה קטנה (לדומא שוק של עוף ל3 ימים - אך אם אין סיבה - ניתן אחרי ההתנסות הזאת להעלות למנה שלמה ליום.)המרק גם בד"כ טעים יותר עם העוף/בשר. כמובן בגיל זה - עוד טוחנים הכל.אפשר גם להוסיף למרק קטניות למיניהם - עדשים,אפונה, גריסים אורז.אפשר אפילו להוסיף קצת איטריות למרק - ולטחון הכל יחד. 2. לגבי פירות - כן, מומלץ לתת פירות טריים - לטחון או למעוך - בדיוק כמו שעשית עם הבננה והאבוקדו. בכל יומיים ניתן להוסיף פרי חדש למחית.אפשר להוסיף טחינה או שקדיה או סילאן - וכמו המרק - כל דבר שמתחילים - זה בכמות קטנה וולהעלות את הכמות בהדרגה. 3.רוב אבקות הכביסה של ימינו הן היפו אלרגניות כך שלא צריכה להיות בעיה גם לכבס באבקת כביסה ומרכך "של גדולים" - רק לודא שאכן כתוב על האבקה/מרכך - היפואלרגני. 4.על פי המלצת משרד הבריאות - רצוי לעשות סטרליזציה עד גיל שנה. 5. אין שום בעיה להישאר עם מוצץ שלב 1 - ואין צורך למהר לעבור למוצץ עם פיטמה יותר גדולה. אם נח למתוק - והוא נהנה מהמוצץ - מעולה! 6.גם אני שמעתי לגבי שרשרת הענברים - אבל אני לא בקיעה בסגולותיו... 7. לעיתים נכנסים לרווח של הציפורניים אפילו "שבבים" של בגדים - ויתכן וזה מה שמצטבר מתחת לציפורניים - ואם הוא לעיתים על משטח פעילות - אז גם ליכלוכים למיניהם/שאריות פליטות יכולים להצטבר מתחת לציפורניים. פרט לנקיון יומי באמבטיה - וגזירת הציפרוניים בעת הצרך - אין דרך להשתלט באופן מושלם על הליכלוכים הללו... 8. השימוש בבייביסנס מיועד יותר עקב חרדת הורים ממוות בעריסה - אמנם הוא לא יכול למנוע את התופעה - אבל אם הוא מפחית את חרדת ההורים - זה גם משהו.בכל מקרה גם אם בייביסנס ההמלצה להשכיב את התינוק על הגב בשעות שינה. הסיכון למוות בעריסה ממילא פוחת כאשר התינוק מתחיל להתהפך לשני הכיוונים - וזה בד"כ קורה סביב גיל 6 חודשים. 9.זה נשמע כי עדיין השליטה בחגורת הכתפיים לא מושלמת - ולכן כאשר הוא מתרגש או הוא עייף - הראש - שהוא האיבר הכבד ביותר של גופו - מגיב בתנועה חזקה קדימה או אחורה. מצב זה אמור להשתפר כאשר טונוס הגוף יתחזק - וניתן לגרות אותו לחיזוק הטונוס על ידי הרבה שעות רצפה. כך גם הוא ילמד להתהפך בקלות ל2 הצדדים - כביטוי של שיפור הטונוס. במידה והוא עדיין יתקשה להתהפך סביב גיל 8 חודשים - כדאי להתייעץ עם פיזוטרפיסטית. תמשיכי להנות מהאוצר!
בגיל שנה ניתנים מספר חיסונים, משאלותיכם אני מניחה שאתם מתכוונים לחיסון ה MMR (למעשה החיסון שניתן כולל גם חיסון נגד אבעבועות ומכונה MMRV ) את החיסון ניתן לתת בכל גיל, כדאי לזכור שהסבה שהוא ניתן בגיל שנה היא שהסכנות, בעיקר לגבי חצבת וחזרת גבוהות יותר כאשר מדובר בילדים צעירים, ולכן לא מומלץ לדחותו. אין בנמצא חיסון מפוצל, למעט מרכיב האבעבועות אין צורך לחשוש מהרכב החיסון. מערכת החיסון מסוגלת להתמודד עם יותר ממאה אלף אורגניזמים, והיא ניתקלת מדי יום במגוון רב של גורמים מזהמים. מתן חיסון כנגד 4 אורגניזמים עושה שימוש בטל בשישים במערכת החיסון. אין חשש ל"עומס יתר" ואין שום בסיס לחשש מ "טראומה לגוף". לא ידוע לי על סטאטיסטיקות לגבי הורים שדיווחו על אוטיסם כתוצאה מחיסונים. בנקודה זאת צריך לזכור שכל מאורע בשנות החיים הראשונות של הילד , ובכלל זה הפרעות בהתפתחות שפתית או חברתית, יכולות להיקשר כרונולוגית לחיסונים, שכו הילדים מקבלים מספר חיסונים לאורך השנה וחצי הראשונות לחייהם. לא ניתן להסיק מקשר כרונולוגי כזה שהמדובר בסיבה ומסובב. לעומת זאת מחקרים אפידמיולוגיים ענקיים, על מאות אלפי ילדים (שהשוו למשל שכיחות אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לעומתת כאלו שלא קיבלו) - שללו לחלוטין קשר בין החיסון להתפתחות אוטיזם. מעולם לא נמצאה הוכחה מעבדתית או אפידמיולוגית לקשר זה, ומחקריו של וויקפילד, שכביכול תמכו בתאוריה זו הוכחו כשרלטניים ומעוותים אין ספק שקיימת עלייה מתמדת באיבחון של אוטיזם, חלקה נובעת מהרחבה של הקריטריונים האבחנתיים, וחלקה נובעת כנראה מאיזשהו גורם סביבתי (או אולי מספר גורמים)- שעדיין לא זוהה, אך ללא ספק אין מדובר בחיסונים. החיסון אינו מומלץ לילדים עם חסר במערכת החיסון שכן מדובר בנגיפים חיים מוחלשים. פרט לכך אין הוראות נגד מיוחדות.
שלום, ראשית אתם לא היחידים. אין כל מאמר רפואי או מדעי אחר שקושר בין החיסונים לאוטיזם. הנושא נבדק לאורך ולרוחב ולעומק ולא נמצא כל קשר. החיסונים היום הם אצלולריים ואינם מכילים כספית שהיא היתה חשודה בגרימת האוטיזם. ניתן לדחות את החיסון של גיל שנה עד אפילו שנה וחצי ואין בכך בעיה מיוחדת. ניתן גם לפצל את החיסונים בתיאום עם אחות טיפת חלב.
מומחים ומכונים
