נגישות
נגישות

גן עירוני וגמילה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

15/05/2014 | 11:01 | מאת: גלית

אהלן קובי וליאת ותודה רבה מראש בני בן 2.9 בספטמבר יהיה בדיוק בן שלוש בעזרת השם. כרגע הוא נמצא בגן פרטי שמאוד טוב לו שם ואני מרוצה משיטת החינוך ומאנשי הצוות . איך אדע אם הבן שלי מוכן לגן עייריה ? הוא ילד חכם , מפותח שמח ומדבר שוטף. אני מתלבטת כיוון ששנה הבאה באותו הגן אני לא יודעת כמה ילדים יהיו בני גילו כרגע נראה שיהיו המון קטנים בגילאים שנה וחצי עד שנתיים וחצי . כמה ילדים צריך שיהיו בני גילו? והאם בכל זאת עדיף לתת עוד שנה שיהיה בשל מבחינה רגשית ובטחון עצמי בחממה? הוא עדיין לא גמול מ חיתולים אני מציעה לו תמיד לשבת בשירותים על המדרגות אפילו שלא עושה כלום , הוא לא אומר לפני שיש לו קקי או פיפי אך אני בגישה שלא להוריד חיתול וזהו אלא לתת לו שזה יגיע ממנו האם אני פועלת נכון ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גלית, אתחיל מהסוף. תהליך הגמילה נעשה ביוזמת ההורים, לאחר (!) שווידאו שקיימת בשלות מוטורית וקוגניטיבית. כלומר - כאשר הילד מסוגל פיזית לשבת על הסיר או האסלה, ולהבין מה רוצים ממנו. אני מדגישה "רוצים ממנו". כדי לחיות בחברה כבן-תרבות, מחוייב כל גור-אדם ללמוד את הרגלי הניקיון, ולעשות את צרכיו (רק!) במקום המיועד לכך. לכן, אני מציעה לא לחכות עם זה, ולהתחיל להציב את הדרישה בנועם אסרטיבי. כחלק משבירת מיתוסים, אזכיר גם כאן, שגן עירייה לא אמור להיות פחות איכותי/חם/מכיל בהשוואה לגן הפרטי. יש גנים טובים ורעים הן במגזר הפרטי והן בציבורי. עלינו לעשות הכל כדי למצוא לילד שלנו מסגרת איכותית שמתאימה לו, ללא קשר אם זה גן פרטי או גן עירייה. בעיני, להשאיר ילד בגן פרטי ("חממה") הוא פיתרון של הורים חרדתיים, שנבהלים מהמעבר. ילדים אינם גדלים בחממה, אלא במסגרות חינוכיות שאמורות לעודד את התפתחותם, תוך היכרות מעמיקה ומקצועית עם צרכיהם וכישוריהם. אל תפחדי. תני לילדך להיות גדול וכשיר, ועדכני את דרישותייך ממנו עפ"י גילו ויכולותיו. אין לי ספק שהוא מסוגל לעמוד בהן בהצלחה. מה את אומרת? ליאת

17/05/2014 | 21:20 | מאת: גלית

היי ליאת תודה רבה על התשובה , אני אומרת שאני אכן חרדתית ואני עצמי חוששת משינויים. אני מנסה לעשות את הטוב ביותר עבור הילד שלי אני גם משערת שלא תמיד אני מקבלת אולי החלטות נכונות והן וודאי מושפעות מהאישיות וממי שאנו כהורים , אני אחשוב על הכיוון האחר שאת מציעה ואולי אגלה שהשד לא כזה נורא - תודה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים