תוצאות חיפוש עבור אנצפלופתיה-סטטית

שלום רב אני בת 36, סובלת ממיגרנות עם אאורה מגיל 20, בתדירות משתנה, בדכ התקף אחת לחודשיים-שלושה ולפעמים שני התקפים רצופים יום אחר יום. לפני 8 חודשים, כ 3 חודשים לאחר שילדתי עברתי אירוע של שיתוק ביד ימין, אובדן יכולת לדבר ברור ובעיה בהבנה. האירוע קרה לאחר מיגרנה בצד שמאל שנמשכה כארבעה ימים בה לא טיפלתי כיוון שהנקתי ונמנעתי מכדורים בהנקה ובהריון. לאחר כשעה וחצי הכל התחיל לחזור בהדרגה וחוויתי כאב ראש עז, בשלב זה הייתי כבר בבית חולים ונתנו לי מורפיום. עשו לי בדיקות אקו, סיטי ואם אר איי, כל הבדיקות יצאו תקינות. בייעוץ שקבלתי נמסר לי שעברתי התקף של קומפליקייטד מייגרן. מאז בכל יום אני סובלת לרגעים ספורים ביום כל מיני תחושות מוזרות, עקצוצים או נימול בידיים וברגליים, דקירות באחורי הראש, ורטיגו קצר ועוד, אני די מבינה שחלק מהתופעות שפוקדות אותי הן ביטוי לחרדה, יחד עם זאת רציתי לשאול אם התופעות שקורות לי מוכרות, האם הסיכוי שלי ללקות בשבץ גדול? האם ייתכן שיש לי בעיה נוירולוגית שפוספסה? כמו כן רציתי לשאול האם תמיד רואים באם אר איי סימנים לאירוע מוחי גם אם מדובר ב tia? יצויין שאני מטופלת בריזאלט, דיקור סיני, ופסיכותרפיה, אבל המיחושים השונים לא מרפים ופוקדים אותי כמעט מדי יום. איזה עוד בדיקות כדאי לעשות ואיפה לדעתך אוכל לקבל עזרה? תודה וסליחה על אורך ההודעה

אני סובלת ממיגרנה שנים רבות ונוטלת אימיטרקס בעת התקפה. לאחרונה החמירו לי ההאורות והן קורות לי יום אחרי יום ולאחר מכן יכולה להיות הפסקה של כמה חודשים ושוב חוזר אאורה כמה ימים יום אחרי יום. למרות שידוע שזה לא גורם נזק ממשי אני נלחצת מאד כשזה קורה. האם זה מסוכן בצורה כלשהיא, האם יש דרך לחזות ולמנוע את האאורה, אודה עבור תשובה מהירה.

שלום רציתי לדעת מה הזמן הארוך ביותר המתועד שבנאדם שהה מתחת למים ללא נשימה, והצליחו להחיות אותו ללא נזק מוחי קבוע. שמעתי פעם שבטמפרטורות מים מאוד נמוכות היו מיקרים שהצליחו להחיות אנשים גם אחרי 30-40 דקות מתחת למים ללא נשימה, זה ייתכן? מה המנגנון הפיסיולוגי שמאפשר את זה?

שלום! סבי (בן 77) עבר לפני יומיים אירוע מוחי שמוגדר ע"י הרופאים חולף. הוא מאושפז במחלקה הנוירולוגית תחת השגחה. הוא אינו משותק בגופו והבדיקות הנוירולוגיות תקינות. האירוע התרחש כנראה בחלק הימני של המוח האחראי לתפקודים המנטליים. שפתו של סבי תקינה והוא מדבר ברור ומבין את הנאמר. יחד עם זאת נראה כי הוא לא מתמצא במרחב - אמנם לא מרשים לא לקום מהמיטה אך הוא מבלבל בין התקרה לרצפה ורואה דברים שרחוקים ממנו קרובים אליו וההפך. כמו כן הוא שואל אותנו למה ציירנו באדום על האף ולמה העיניים שלנו שחורות. בנוסף הוא גם מבולבל מאוד, יודע היכן הוא נמצא אך שוכח האם ביקרנו אותו לפני מספר שעות או לא. היום בשעות הבוקר הוא התעורר והחליט שהוא יורד מהמיטה להתקלח ופשוט התפרע- התחיל לרוץ לכל הכיוונים מבלי לדעת איפה השירותים, התנפל על האחיות שניסו להרגיע אותו ואף הרביץ להם. בסופו של דבר קיבל זריקת הרגעה. האם מצב זה הוא חלק מהתופעות הנלוות לאירוע המוחי? האם תופעות כאלו יחלפו או שמא זה המצב החדש אליו עלינו להתרגל ועד כמה ניתן לשפר הפרעות מנטליות מעין אלו? האם בכלל יומיים לאחר האירוע הוא זמן שמהווה אינדיקציה להסקת מסקנות? אודה לתשובה כי אנו מודאגים מאוד ולא מפסיקים לבכות.... מיכל.