גלוקגון: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

איך מתמודדים חולי סוכרת עם צום יום כיפור?

חולי סוכרת רבים מתכננים לצום ביום כיפור, אך מתקשים לעשות זאת עכב מגבלות בריאותיות האופייניות למחלה שלהם. הדילמה הגדולה שבין לא לצום ולשמור על הבריאות, לבין לקיים תענית מזון שעלולה לגרום לנזק בריאותי, היא לא פשוטה. נשאל: האם קיים איסור גורף על צום לחולי סוכרת? האם יש היתר הלכתי ברור שלא לצום? ד"ר מאיה איש שלום, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ב"איכילוב", מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, עונה ד"ר מאיה איש שלום, רופאה בכירה במכון האנדוקריני בבית החולים איכילוב, מאוחדת מודיעין ומרפאת DMC, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת מגישה את המדריך המלא.כמה זמן צום יום כיפור נמשך? משך הצום הוא בסביבות 25 שעות. כלומר, ישנה שעה נוספת של צום המתווספת לשעה המקבילה של תחילת הצום ביום שלפני כן. צום מקובל, כולל הימנעות גורפת מכל פעולת אכילה ושתייה בפרק זמן זה. בעוד הצום אצל אנשים לא סוכרתיים עלול לגרום לרוב לכאבי ראש וחולשה כללית, הרי שאצל חולי סוכרת המצב חריף יותר בעקבות רמת סוכר בדם שונה, ובעיות כמו יתר לחץ דם וכד'.   האם לחולי סוכרת מותר לצום? "בחולי סוכרת סוג 2, סוג הסוכרת השכיח יותר, הנוטלים תרופות כמו מעכבי SGLT2, כגון גרדיאנס או פורסיגה, עלולים להיות בסיכון, שכן תרופות...
ללמוד עוד על גלוקגון
מצבי חירום בסוכרת: מה חשוב לדעת?-תמונה

חוסר איזון ברמות הסוכר בדם עלול לגרום למצבים מסכני חיים...

מאת: פרופ'...
28/01/2020
כשהלבלב מעכל את עצמו-תמונה

ברוב המקרים, דלקת חריפה של הלבלב תחלוף תוך זמן קצר, בעזרת...

מאת: ד"ר ארוין...
15/05/2018
איך מתמודדים חולי סוכרת עם צום יום כיפור?-תמונה

חולי סוכרת רבים מתכננים לצום ביום כיפור, אך מתקשים לעשות...

מאת: נעמי נתן -...
12/09/2021
מהי סוכרת? כל מה שחשוב לדעת-תמונה

חודש נובמבר הוא חודש המודעות לסוכרת. מהי מחלת הסוכרת? מהם...

מאת: זאפ דוקטורס...
02/11/2004

גלוקגון: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, כיום אני בן 20. מתחילת שנת 2018 התחלתי להרגיש כאבי בטן פתאומיים ועוויתיים שבאים באקראיות כל מספר ימים למשך מספר שניות או דקות. באוקטובר 2018 התחלתי לסבול מכאבי בטן חזקים מאוד בבטן התחתונה עם חום גבוה שלא יורד, הופנתי למיון ואושפזתי למשך שבוע בבית חולים עם אבחנה של דלקת חריפה בלבלב. במשך שבוע האשפוז בקושי הייתי מסוגל ללכת וטופלתי במשככי כאבים ובאנטביוטיקה עד שהכאבים החזקים והחום נעלמו. בתחילת האשפוז אלו היו המדדים הגבוהים ביותר שלי בבדיקות דם: לויקוציטים 21,000 CRP 46 ליפז 122 עמילז 259 בCT הכל יצא תקין מלבד הלבלב שהיו מעובה ובצקתי בראש דסטלי – אונציונייט, והייתה עלייה מתונה בתתפקודי הלבלב. שוחררתי והופנתי לרופא גסטרו. לאחר כמה שבועות עברתי בדיקת קלפרוטקטין עם תוצאה של יותר מ1000. עברתי MRI MRCP של הלבלב ואלו התוצאות: סריקה בתהודה מגנטית של הבטן העליונה כולל MRCP: הבדיקה בוצעה במנחים אקסיאלים וקורונלים ברצפי MAP ADC, DWI, MRCP, DIXON T1, T2 ,דיכוי שומן. לפני ולאחר הזרקת חומר ניגוד. אינדיקציה לבדיקה: הערכת דרכי מרה ולבלב. ממצאים: כבד בגודל תקין ב- line Midclavicular ,גבולות הכבד סדירים ,ואות תקין וללא ממצא מוקדי. כיס מרה אינו מוגדל עם דופנות סדירות וללא פגמי מילוי החשודים לאבנים בתוכו. התקבלה הדגמה רציפה של דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות אינן מורחבות. לבלב בעל אות תקין, ללא ממצא מוקדי או הרחבת צינור הלבלב. לא נצפו אזורי האדרה פתולוגית לאחר הזרקת חומר ניגוד או אות מוגבר ברצפי דיפוזיה VALUE B גבוה. גבולות הלבלב סדירים. הטחול מעט מוגדל נמדד כ5.13 -ס"מ בחתכים קורונלים, אות של הטחול תקין. בלוטות יותרת הכליה בגדר הנורמה. שתי כליות בגודל תקין עם פרנכימה שמורה. כליות מרכזות סימטרית היטב וללא עדות להרחבת מערכות האיסוף. לא נצפו קשריות מוגדלות ברטרופריטונאום העליון. לציין ריבוי קשריות לימפה מזנטרליות בגודל עד 8 מ"מ בציר הקצר. האאורטה הבטנית אינה מורחבת. פיתולי המעיים שנכללו בסריקה אינם מורחבים ובמהלך תקין. לסיכום: הדגמה תקינה של לבלב ודרכי מרה. טחול מעט מוגדל נמדד כ 5.13 ס"מ, באזור שער הטחול הודגם טחולון בקוטר כ 21 מ"מ. לציין ריבוי קשריות לימפה מזנטרליות בגודל עד 8 מ"מ בציר הקצר לאחר מכן עברתי MRE אנטרוגרפיה ואלו היו התוצאות: להלן תוצאות MR-אנטרוגרפיה: אקסיאלי במישור, T1, T2 בשקלול B-TSE, THRIVE, BFE, DWI,SPAIR/TSE בטכניקת בוצעה הבדיקה וקורונלי ובשקלול T1 לאחר מתן גדוליניום )סריקה דינמית( כולל חיסור שומן. הבדיקה בוצעה לאחר הכנה מתאימה של המעי הדק והזרקה תוך שרירית של גלוקגון. סיבת הבדיקה: לאחר אירוע של דלקת לבלבית חריפה. הקיבה והתריסריון הודגמו ללא חריג. לולאות מעי דק הודגמו לכל אורכן בקוטר תקין עם תבנית רירית שמורה. אין עיבוי דופן חריג או האדרה בגדוליניום לאחר הזרקה תוך ורידית. השסתום האיליוצקלי שמור. השומן המזנטריאלי תקין. צבר קשריות לימפה שקוטרן עד 8 מ"מ הודגם בשורש המזנטריום. קשריות לימפה גדולות יותר )קוטרן עד 9 מ"מ( נראו במזו-קולון הימני. הקולון הודגם לכל אורכו בעמדה תקינה עם האוסטרציה שמורה. שאר איברי הבטן והאגן לרבות הלבלב על מרכיביו הודגמו ללא חריג. בסיכום: קשריות לימפה מוגדלות במזנטריום כמתואר )למעקב וביקורת(. מלבד זה סריקה תקינה. קטגוריה: 2 אתמול עברתי קולונסקופיה והמעי הגס היה תקין לחלוטין. במעי הדק הסופי הודגם לעומקו ונצפו מספר אפטות קטנות על רקע רירית תקינה. נלקחה ביופסיה. אבחנות: colitis: ileitis עדיין אין לי את התשובות של הביופסיה. מאז השחרור מבית החולים כמעט ואני לא סובל מכאבי בטן. היציאות רגילות, אני אוכל מה שבא לי (אוכל שומני לעיתים) ולא חש בכאבים שונים. אני מרגיש טוב. ברצוני לדעת על סמך כל הנתונים הללו אם הביופסיה תצא תקינה זה אומר שיש לי קרוהן ? כי הבנתי שכיבים יכולים לנבוע מתרופות ההכנה (לקחתי פיקולקס), ממשככי כאבים (אני לא לוקח) ועוד סיבות שונות. אודה למענה.

נא לסכם את הדברים ולקצר לשאלה קלינית

היי, כיום אני בן 20. מתחילת שנת 2018 התחלתי להרגיש כאבי בטן פתאומיים ועוויתיים שבאים באקראיות כל מספר ימים למשך מספר שניות או דקות. באוקטובר 2018 התחלתי לסבול מכאבי בטן חזקים מאוד בבטן התחתונה עם חום גבוה שלא יורד, הופנתי למיון ואושפזתי למשך שבוע בבית חולים עם אבחנה של דלקת חריפה בלבלב. במשך שבוע האשפוז בקושי הייתי מסוגל ללכת וטופלתי במשככי כאבים ובאנטביוטיקה עד שהכאבים החזקים והחום נעלמו. בתחילת האשפוז אלו היו המדדים הגבוהים ביותר שלי בבדיקות דם: לויקוציטים 21,000 CRP 46 ליפז 122 עמילז 259 בCT הכל יצא תקין מלבד הלבלב שהיו מעובה ובצקתי בראש דסטלי – אונציונייט, והייתה עלייה מתונה בתתפקודי הלבלב. שוחררתי והופנתי לרופא גסטרו. לאחר כמה שבועות עברתי בדיקת קלפרוטקטין עם תוצאה של יותר מ1000. עברתי MRI MRCP של הלבלב ואלו התוצאות: סריקה בתהודה מגנטית של הבטן העליונה כולל MRCP: הבדיקה בוצעה במנחים אקסיאלים וקורונלים ברצפי MAP ADC, DWI, MRCP, DIXON T1, T2 ,דיכוי שומן. לפני ולאחר הזרקת חומר ניגוד. אינדיקציה לבדיקה: הערכת דרכי מרה ולבלב. ממצאים: כבד בגודל תקין ב- line Midclavicular ,גבולות הכבד סדירים ,ואות תקין וללא ממצא מוקדי. כיס מרה אינו מוגדל עם דופנות סדירות וללא פגמי מילוי החשודים לאבנים בתוכו. התקבלה הדגמה רציפה של דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות אינן מורחבות. לבלב בעל אות תקין, ללא ממצא מוקדי או הרחבת צינור הלבלב. לא נצפו אזורי האדרה פתולוגית לאחר הזרקת חומר ניגוד או אות מוגבר ברצפי דיפוזיה VALUE B גבוה. גבולות הלבלב סדירים. הטחול מעט מוגדל נמדד כ5.13 -ס"מ בחתכים קורונלים, אות של הטחול תקין. בלוטות יותרת הכליה בגדר הנורמה. שתי כליות בגודל תקין עם פרנכימה שמורה. כליות מרכזות סימטרית היטב וללא עדות להרחבת מערכות האיסוף. לא נצפו קשריות מוגדלות ברטרופריטונאום העליון. לציין ריבוי קשריות לימפה מזנטרליות בגודל עד 8 מ"מ בציר הקצר. האאורטה הבטנית אינה מורחבת. פיתולי המעיים שנכללו בסריקה אינם מורחבים ובמהלך תקין. לסיכום: הדגמה תקינה של לבלב ודרכי מרה. טחול מעט מוגדל נמדד כ 5.13 ס"מ, באזור שער הטחול הודגם טחולון בקוטר כ 21 מ"מ. לציין ריבוי קשריות לימפה מזנטרליות בגודל עד 8 מ"מ בציר הקצר לאחר מכן עברתי MRE אנטרוגרפיה ואלו היו התוצאות: להלן תוצאות MR-אנטרוגרפיה: אקסיאלי במישור, T1, T2 בשקלול B-TSE, THRIVE, BFE, DWI,SPAIR/TSE בטכניקת בוצעה הבדיקה וקורונלי ובשקלול T1 לאחר מתן גדוליניום )סריקה דינמית( כולל חיסור שומן. הבדיקה בוצעה לאחר הכנה מתאימה של המעי הדק והזרקה תוך שרירית של גלוקגון. סיבת הבדיקה: לאחר אירוע של דלקת לבלבית חריפה. הקיבה והתריסריון הודגמו ללא חריג. לולאות מעי דק הודגמו לכל אורכן בקוטר תקין עם תבנית רירית שמורה. אין עיבוי דופן חריג או האדרה בגדוליניום לאחר הזרקה תוך ורידית. השסתום האיליוצקלי שמור. השומן המזנטריאלי תקין. צבר קשריות לימפה שקוטרן עד 8 מ"מ הודגם בשורש המזנטריום. קשריות לימפה גדולות יותר )קוטרן עד 9 מ"מ( נראו במזו-קולון הימני. הקולון הודגם לכל אורכו בעמדה תקינה עם האוסטרציה שמורה. שאר איברי הבטן והאגן לרבות הלבלב על מרכיביו הודגמו ללא חריג. בסיכום: קשריות לימפה מוגדלות במזנטריום כמתואר )למעקב וביקורת(. מלבד זה סריקה תקינה. קטגוריה: 2 אתמול עברתי קולונסקופיה והמעי הגס היה תקין לחלוטין. במעי הדק הסופי הודגם לעומקו ונצפו מספר אפטות קטנות על רקע רירית תקינה. נלקחה ביופסיה. אבחנות: colitis: ileitis עדיין אין לי את התשובות של הביופסיה. מאז השחרור מבית החולים כמעט ואני לא סובל מכאבי בטן. היציאות רגילות, אני אוכל מה שבא לי (אוכל שומני לעיתים) ולא חש בכאבים שונים. אני מרגיש טוב. ברצוני לדעת על סמך כל הנתונים הללו אם הביופסיה תצא תקינה זה אומר שיש לי קרוהן ? כי הבנתי שכיבים יכולים לנבוע מתרופות ההכנה (לקחתי פיקולקס), ממשככי כאבים (אני לא לוקח) ועוד סיבות שונות. אודה למענה.

שלום רב, כפי שציינת, יש סיבות רבות להופעת כיבים קטנים (אפטות) במעי הדק הסופי כגון תרופות ההכנה לקולונוסקופיה, תרופות שונות, זיהומים, ומחלות דלקתיות שונות לרבות מחלת קרוהן. האבחנה של מחלת קרוהן מורכבת משילוב של קליניקה, בדיקות מעבדה, בדיקות צואה, הדמיה, אנדוסקופיה וביופסיות מרקמת המעי, ולכן יש להתחשב בכל הנתונים ועל סמך זה להחליט אם אבחנה זו באה בחשבון. לעיתים לא ניתן להגיע למסקנות חד משמעיות והאבחנה מתבהרת במשך הזמן. תוצאות ביופסיה תקינות אינן שוללות מחלת קרוהן אך מורידות את הסיכוי שאכן מדובר במחלה דלקתית כרונית. מציעה לחזור למרפאת גסטרו להמשך מעקב והחלטה על צורך בבירור נוסף במידת הצורך, תרגיש טוב ד"ר שניר במקרים אלו חשוב להמשיך מעקב מרפאת גסטרובמידה והביופסיות תצאנה תקינות, הסבירות הממצאים שתוארו יכולים להתאים למחלה קלה של המעי הדק הסופי, כמובן שביופסיות תומכות יחזקו את האבחנה, וגם אם כןיכולים להיות מש

ביקרתי אצלך ב 13 למאי באופן פרטי עם מאיה.הפנית אותנו לטסט שני של הורמון גדילה לאחר שבראשון התגלה חוסר.שלחתי לך במייל את התוצאות על מנת שתפענח אותן ותנחה אותנו להמשך לפי הבנתי גם הבדיקה מראה על חוסר..טרם ענית לי ואני חוששת שאולי לא קיבלת המייל ולכן מנצלת פורום זה לבדוק מולך האם קיבלת את תוצאות הבדיקה או לא. אודה לתשובה או שיחת טלפון. ת.ז של מאיה .214422867

לצערי הפענוח שלך של הבדיקות הוא שגוי בדיקת הורמון הגדילה השנייה שבצעתם (גלוקגון) היא תקינה. הסבר: רמת הורמון הגדילה מופרשת באופן רגיל במספר שיאים ביום ובלילה. בין השיאים, רמת הורמון הגדילה נמוכה מאד. על כן, אין יכולת לקחת בדיקת דם רגילה בבוקר כמו שלוקחים דם בדרך כלל. כדי לגלות האם הגוף מסוגל להפריש הורמון גדילה, נותנים גירוי מלאכותי הגורם לבלוטת יותרת המוח להפריש את הורמון הגדילה לדם. הגירוי גורם לכך שרמת הורמון הגדילה הולכת ועולה ומגיעה לשיא מסויים ויורדת בהמשך. זה בדיוק מה שקרה בבדיקת הגלוקגון. השיא עלה עד 15 ננוגרם. בעולם הוחלט ששיא מעל 10 הוא תקין. גם אם ערך אחד הוא מעל 10 והיתר נמוכים יותר, עדיין הבדיקה תקינה. בדיקות הורמון הגדילה אינן תמיד חוזרות על עצמן ונותנות אותה תוצאה. על כן בהסכמה בינלאומית, אם בדיקה יצאה נמוכה מהנורמה, יש לבצע בדיקה נוספת. רק אם שתי בדיקות נמוכות, האבחנה היא חוסר בהורמון גדילה. מאחר ולפי הבדיקות, אין חוסר בהורמון גדילה, טיפול בהורמון גדילה אינו בסל הבריאות עבור מאיה. תחזית הגובה הסופי של מאיה הוא נמוך מהנורמה. ניתן יהיה לתת לה טיפול בהורמון גדילה רק לאחר קבלת רשות לטיפול חריג הטיפול: א. מוסיף לגובה הסופי, בממוצע 5-5.5 סמ. ב הטיפול ניתן בזריקה יומיומית עד סוף הגדילה, בערך גיל 17. ג. הטיפול ניתן על חשבון המשפחה. קופת חולים שלך יכולה לתת הנחה של כ50% במחיר. אבל אין לי בטחון בכך נדון בנושא בפגישתנו אם אין תשובה במייל תוך חצי יום . אני מציע לשאת תפילה: אלוהים תן לי סבלנות, אבל מיד בברכה צ.צ.

לצערי הפענוח שלך של הבדיקות הוא שגוי בדיקת הורמון הגדילה השנייה שבצעתם (גלוקגון) היא תקינה. הסבר: רמת הורמון הגדילה מופרשת באופן רגיל במספר שיאים ביום ובלילה. בין השיאים, רמת הורמון הגדילה נמוכה מאד. על כן, אין יכולת לקחת בדיקת דם רגילה בבוקר כמו שלוקחים דם בדרך כלל. כדי לגלות האם הגוף מסוגל להפריש הורמון גדילה, נותנים גירוי מלאכותי הגורם לבלוטת יותרת המוח להפריש את הורמון הגדילה לדם. הגירוי גורם לכך שרמת הורמון הגדילה הולכת ועולה ומגיעה לשיא מסויים ויורדת בהמשך. זה בדיוק מה שקרה בבדיקת הגלוקגון. השיא עלה עד 15 ננוגרם. בעולם הוחלט ששיא מעל 10 הוא תקין. גם אם ערך אחד הוא מעל 10 והיתר נמוכים יותר, עדיין הבדיקה תקינה. בדיקות הורמון הגדילה אינן תמיד חוזרות על עצמן ונותנות אותה תוצאה. על כן בהסכמה בינלאומית, אם בדיקה יצאה נמוכה מהנורמה, יש לבצע בדיקה נוספת. רק אם שתי בדיקות נמוכות, האבחנה היא חוסר בהורמון גדילה. מאחר ולפי הבדיקות, אין חוסר בהורמון גדילה, טיפול בהורמון גדילה אינו בסל הבריאות עבור מאיה. תחזית הגובה הסופי של מאיה הוא נמוך מהנורמה. ניתן יהיה לתת לה טיפול בהורמון גדילה רק לאחר קבלת רשות לטיפול חריג הטיפול: א. מוסיף לגובה הסופי, בממוצע 5-5.5 סמ. ב הטיפול ניתן בזריקה יומיומית עד סוף הגדילה, בערך גיל 17. ג. הטיפול ניתן על חשבון המשפחה. קופת חולים שלך יכולה לתת הנחה של כ50% במחיר. אבל אין לי בטחון בכך נדון בנושא בפגישתנו אם אין תשובה במייל תוך חצי יום . אני מציע לשאת תפילה: אלוהים תן לי סבלנות, אבל מיד בברכה צ.צ.

לנכדי בן שנה וחצי עשו בדיקה עם גלוקגון לבירור רמת הורמון גדילה. התוצאות שקיבלנו 0.insulin - 2 IGF-1 = 3.25 L GH 3.7 בט. ייחוס 0.0-5.0 אחרי 30 ד' - 1.1 " 60 ד' - 1.1 " 90 ד' - 3.5 " 120 ד' - 9.8 " 150ד' - 3.7 " 180ד' - 3.8 האם אילו ערכים נורמליים לגילו או שיזדקק לטיפול? הוא באחוזון 3 מבחינת גובה ומשקל.

הילד שלי בן 13 ושלושה חודשים עבר תבחין קלונודין (בגיל 13 וחודש) לא בהצלחה ועכשיו אמור לעבור תבחין עם גלוקוגון. בתבחין זה אמור להיות שימוש ב sex hormone priming עם testosterone (כאמור גיל 13 ושלושה חודשים) . הבנתי שלהורמון זה יש תופעות לוואי מתועדות בניגוד להורמונים אחרים כגון: 17b-oestradiol e.g estradiol valerate או conjugated oestrogen e.g premain אשמח לדעת האם יש פרוטוקול שעושה שימוש בהורמון אחר מאשר testosterone ?

החל מגיל 13.5 קיימת הוראה לתת לפני בדיקת הורמון גדילה זריקת טסטוסטרון של 50-100 מגר תוך שרירית. עושים זאת כבר מעל 50 שנים בכל העולם. באף אחד מהנערים שקבלו זריקת טסטוסטרון (היו מאות נערים כאלה במרפאתי) לא ראיתי אף תופעות לוואי.

שלום פרופ' ותודה על התגובה, מה לגבי ילד גבולי בגיל ( 13 ושלושה חודשים במועד הבדיקה) מה הפרוטוקול האם כן לעשות שימוש בהורמון?( הילד לאחר תבחין ראשון קלונודין לא תקין ללא הזרקת טטטובטרון) תודה.

אתה טועה במונח סוגי ההורמונים וכותב את שמות התרופות בשגיאות. סוגי החומרים שנותנים כדי לבדוק את שיא ההפרשה של הורמון גדילה הם: גלוקגון ואינסולין חומרים המשמשים לגרוי ואינם הורמונים הם: כלונידין הניתן בכדור וארגינין הניתן בערוי. הגבול המדוייק מעליו נותנים הכנה בהורמון מין הוא נושא זה נדון במסגרת האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית והוסכם כי בילדים בגיל ההתבגרות ) מעל 11.5 שנים בבנות, ומעל 13 שנים בבנים (לא 13.5) ( בין אם נראים סימני התבגרות ובין אם לאו, יש צורך במתן הורמוני מין לתקופה קצרה לפני ביצוע התבחין. במצב של התבגרות מתקדמת בשני המינים ניתן לוותר על ההכנה) שנועדה לדמות מצב של התבגרות מתקדמת הקיימת בלאו הכי(. פרוטוקול הכנה שכיח הוא: בבנים: 100 מיליגרם של טסטווירון 10-7 ימים לפני התבחין. בבנות: 2 מיליגרם של אסטרופם ליום למשך 3 ימים לפני התבחין. אולם, קיימים פרוטוקולים שונים קבילים.

הבן שלי הופנה לטסט שני לאחר שקיבל ערכים נמוכים מ 7.1 מ''ג . קיבל את הזריקה של הטוסט' ועברו רק שישה ימים מהזריקה לטסט לו זומן. ידוע שצריך בין 7-10 ימים... אז זה בעייתי?