גוניוסקופיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על גוניוסקופיה
קטרקט וגלאוקומה: כדאי לשים עין
קטרקט וגלאוקומה: כדאי לשים עין
בגיל מבוגר נפוצות שתי מחלות עיניים העלולות להביא לעיוורון -...
גוניוסקופיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום, הבנתי שלכל אדם בריא ותקין יש פיזור פיגמנט באופן טבעי.. אז איך יודעים לאבחן עם זה pds כלומר תסמונת פיזור הפיגמנט? או לא אם יש קשתית כחולה ובין האישון לקשתית יש עיגול צהוב קטן בקשתית זה מעיד על זה? האם אפשר לאבחן pds גם לאחר כמה שנים שכבר נפסק התקף פיזור פיגמנט? או שצריך בלייב לאבחן? האם שאדם מתגבר ומופרש פחות פיגמנט בקשתית עם עליית הגיל והשנים.. זה יכול לגרום לקטרקט ניוון מקולרי או עין יבשה? או שאין קשר?
שלום, פיזור פיגמנט קל קיים אצל הרבה אנשים בריאים, במיוחד בעלי קשתית בהירה. תסמונת פיזור הפיגמנט (PDS) מאובחנת רק כשיש שלושה סימנים קלאסיים יחד: פיגמנט על האנדותל של הקרנית (Krukenberg spindle), פיגמנט כבד בזווית (בגוניומטריה), ופגמים טרנס-אילומינציה בקשתית. עיגול צהוב קטן סביב האישון אינו סימן אבחנתי, זה שכיח ולא קשור. אפשר לאבחן PDS גם שנים אחרי שהפיזור הפעיל נרגע, כי הפיגמנט נשאר בזווית ובקרנית לכל החיים. אין צורך לתפוס את זה "בלייב" – הבדיקה הסטנדרטית מספיקה. עם הגיל הפיזור אכן פוחת (העדשה מתקשחת, פחות חיכוך), ולכן הסיכון לגלאוקומה יורד אחרי גיל 50–60. PDS עצמו לא גורם לקטרקט, לניוון מקולרי או לעין יבשה. הוא מגביר רק סיכון לגלאוקומה משנית (לא תמיד, רק ב-15%–30% מהמקרים). מומלץ מעקב שנתי אצל גלאוקומטולוג עם גוניוסקופיה ו-OCT. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
שלום, רציתי לדעת, כשמצוין בדף הסיכום שהרופא נותן: "זויות פתוחות עם פיגמנט grade 4 מה זה אומר? זה אומר שזה קשור לתסמונת פיזור הפיגמנט או שאין קשר?
"זוויות פתוחות עם פיגמנט grade 4" פירושו שבבדיקה של זוויות הניקוז בעין (באמצעות גוניוסקופיה), הן רחבות ופתוחות לגמרי, ואין בעיה של סגירת זווית. הפיגמנט שמתואר הוא פיגמנט שנצפה בזווית, מה שיכול להופיע גם באנשים בריאים. זה לא אומר בהכרח שיש לך תסמונת פיזור פיגמנט. תסמונת כזאת מאובחנת רק כשיש שילוב של ממצאים נוספים כמו משקעי פיגמנט אופייניים על הקרנית ועל עדשת העין, לחץ תוך עיני מוגבר או שינויים בעצב הראייה. כלומר, עצם הנוכחות של פיגמנט בזווית לא בהכרח מצביעה על מחלה, אלא רק על תיאור של מה שנראה בבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום וברכה לפני כמה חודשים בחורף עשו לי לייזר לעין שמאל ברשתית בגלל שהצמיגו לי עדשה על הקרנית עם חומר נהיה לי בעיה בקרנית באותה עין באותה זמן ביקשתי מי קופת חולים שיתן לי הפניה למיפוי קרנית ועד שהגיע לי את המיפוי קרנית כבר היה פורים בבוקר כשפתחתי אותה לא ידעתי מה לחשוב באותה עין שעשו לי את הלייזר נהיה לי מורם הקרנית עין ימין הרשתית עוד יותר גרוע וגם הקרנית הבעיה היא שרוצים לעשות לי בדיקת fa לרשתית שזה גם מוסכן או שאפשר לעשות את אותו בדיקה של גניוסוקופיה בעין ימין כמו שעשו לי לעין שמאל האם עדיף לותר על הקרנית באותה עין ולעשות גוניוסקופיה ואז אותה קרנית גם יהיה מורם במיפוי קרנית תןודה רבה
שלום רב, יש להמשיך מעקב הרופא המטפל.
שלום וברכה לפני שנתיים התחלתי לקבל בעיה של קרטקונוס אז כבר התחילו לעשות לי בדיקה של גוניוסקופיה עם עדשה וחומר על הקרנית לפני כמה חודשים הייתי בביקורשגרתית ברשתית כשבאותו יום אמרו לי שראו קע קטן בעין שמאל ועשו לי על אותו עין לייזר לרשתית כשקיבלתי את הצילום לקרנית ראיתי שעין שמאל הקרנית נהיתה מורמת יותר מי עין ימין אז הבנתי שזה נובע מי החומר מי הלייזר לרשתית בעוד שבוע אני צריכה להגיע למרפאת רשתית ורוצים לעשת לי שם בדיקת fa בגלל עין ימין שהעין אמוד קטן והעצב מאוד דחוס אני מאוד מפחדת מי הבדיקה האם עדיף שהם יעשו לי גונסיוקופיה במקום הבדיקה או עדיף כן לעשות את הבדיקה ולא להרוג עוד קרנית אשמח לדעת תשובה תודה רבה
כדאי לברר בבלינסון
