גישור משפחתי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

זוגיות בימי קורונה: לשמור על הבריאות ועל היחסים

הבידוד החברתי שנוצר עקב מגפת הקורונה, הביא לשינוי במציאות היומיומית ובאופן טבעי משפיע גם על טיבם של קשרים זוגיים. מה עושים כדי לחלץ את הטוב ביותר מהתקופה הנוכחית ולשמור על זוגיות טובה? 8 כללים שכדאי לאמץ הבידוד הביתי שנכפה עלינו עקב מגפת הקורונה אינו פשוט: אורח החיים שאליו הורגלנו השתנה מקצה לקצה. זוגות רבים שהיו רגילים להתראות רק בשעות הערב, מבלים במשך שעות על גבי ימים אחד עם השניה. זמן הבילוי המשותף שעד כה היה מצומצם הפך לנרחב, הפרטיות והמרחב האישי צומצמו וגם מצב הרוח אינו בשיאו: חוסר הידיעה, המצוקה הכלכלית שרבים נקלעו אליה ואי הבהירות לגבי העתיד – כל אלה משפיעים על רבים מאיתנו, וכפועל יוצא מכך, גם על חיי הזוגיות. החדשות הטובות: בעזרת כמה צעדים, בהחלט אפשר לצלוח את התקופה הקרובה, לשמור על הזוגיות ואולי אף לאמץ מיומנויות שיעצימו את הקשר הזוגי גם בעתיד. אז איך בדיוק עושים את זה? 8 טיפים שיכולים לעזור במשימה: שמרו על מרחב אישי כאמור, אחד הדברים שנפגעים באופן משמעותי בתקופת...
ללמוד עוד על גישור משפחתי
זוגיות בימי קורונה: לשמור על הבריאות ועל היחסים-תמונה

הבידוד החברתי שנוצר עקב מגפת הקורונה, הביא לשינוי במציאות...

מאת: זאפ דוקטורס...
05/04/2020
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לגישור משפחתי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

גישור משפחתי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, אני אמא ל 2 בנות מקסימות בנות 3 וחצי ו 10 חודשים, אני כרגע מובטלת אחרי שפיטרו אותי, אני נשואה כבר 4 וחצי שנים. מערכת היחסים שלי עם בעלי, סבוכה מאד, בעלי איש מדהים באמת איש עבודה חרוץ,אבא אוהב לילדיו. הבעיה שלי היא זו שאני נואשת אני אישה מאד טובה ורק אומרים לי אני עומדת דום אם זה בעלי או כל מכר אחר שצריך עזרה. בעלי לוקח אותי כבר כמובן מאליו מס' לא פעוט של פעמים איימתי בגירושין, אבל הוא לא מתייחס, אנחנו יכולים לא לדבר אחד עם השני ולהתעלם שבוע וגם שבועיים ואח"כ הוא בא ומספיק לו מילה אחת שתמיס אותי והכל חוזר לקדמותו עד הפעם הבאה. הפעם אני כבר לא מדברת איתו כמעט שבוע ונורא כועסת על ההתנהלות שלו, על האדישות שלו מהבית מהצרכים שלי ומהבנות ואני לא מוכנה לדבר איתו, אני רוצה ללכת לעשות צעד קיצוני כמו לפתוח תיק ברבנות בשביל לזעזע אותו אבל אני מפחדת שניסחף למקומות ששנינו לא רוצים בהם... אבל ככה אי אפשר להמשיך מה אני עושה???????????

שלום רב, אני מבין שאת במצוקה רגשית גבוהה ומרגישה נואשת.( וניתן להבין זאת ולהדהות עם מצבך). ראשית אתמקד ברצונך לפתוח תיק גירושין. לאור תיאור פנייתך, אני ממש לא ממליץ לנקוט בצעד קיצוני כמו לפתוח תיק גירושין. בוודאות מוחלטת אני חייב לחומר לך לא לעשות את הצעד הזה כי ייתכן/עלול להיווצר מצב בלתי הפיך וגרימת נזק בלתי הפיך. אל תעשי זאת בשום אופן-אין זה המקרה וזאת אני יכול לומר לך בוודאות מוחלטת. גישתי זו הינה פרי ניסיון בתחום. עכשיו ננסה להתייחס לפן הבין זוגי וההתנהלות היחסים ביניכם. מספר עובדות העולות מפנייתך:(חצי הכוס המלאה) א."בעלי איש מדהים" ב. "אבא אוהב לילדיו" ג. איש עבודה חרוץ" העובדה כי לאחר נתק ורבלי ביניכם שנמשך לעיתים אף שבועיים ולאחר מכן מספיקה לו מילה אחת בשביל "להמיס אותך", מראה על השפעה חיובית עלייך וכי אכן את מעריכה אותו. גם עובדה זו מתפרשת אצלי כעובדה חיובית. היכן הבעיה? הבעיה היא בגישתו לבית, האדישות המופגנת כלפייך ובכלל. איני סבור כי את לא עובדת כרגע קשורה ח"עניין". אין ספק כי רף הציפיות שלך גבוה משלו. כאן נכנס הפן הפסיכולוגי לתמונה. ראשית, וכפי שגבר הזכרתי, אל לך לפתוח תיק גירושין על מנת "לזעזע" אותו. באם תעשי זאת, הרי תיפתח "תיבת פנדורה" וכל הבית יזדעזע, כולל את ובנותייך ,כמו גם, המעגל המשפחתי והמעגל החברתי, דהיינו, הכל יתמוטט. לדעתי דרושה כאן התערבות טיפולית אצל מטפל זוגי , מטפל אשר "ילמד" אותו איך וכיצד להתנהל אחרת. אין ספק כי את ברמת תסכול גבוהה ( את סוף פנייתך את מסיימת בלא מעט סימני שאלה וזאת אינדיקציה לרמת התסכול הגבוהה). ברור שאת נואשת אך אל ייאוש. קיימים יועצי זוגיות בכל רחבי המדינה, אנשי מקצוע ומטפלים אשר מוכשרים לטיפול במצבים מאין אלו ובטיפול במקרים סבוכים אף יותר.( אגב- העלות הכספית היא נמוכה יחסית). בעלך אינו אלים( בשום צורה ואופן), נהפוך הוא. בעלך אינו אלכוהוליסט, נהפוך הוא-איש עבודה חרוץ. לבעלך אין ולא קיימת גישה אלימה, בוטה, מעליבה וכו' כך שיש לראות זאת בחיוב. אגב, המצב אותו את מתארת יכול להיפתר אצל "מגשר, מפשר מוסמך ולווא דווקא פסיכולוג. בכל אופן ניתן לנסות ואם אותו אחד לא יצליח, הדלת תמיד פתוחה אצל מטפלים בתחום הבין-אישי ( לדעתי שווה לנסות). אז בואי נסכם כך: א. ראשית נסי לנהל איתו שיחה תרבותית בטונים נמוכים וללא "הרמת קולות" הגם שמצבך הרגשי אינו מאפשר זאת לכאורה כי את מגיעה לשיחה טעונה-נסי להתגבר עך כך ונהלי איתו שיחה ברמת שיחה. באותה שיחה "פתחי את כל הקלפים ושימי אותם "על השולחן". ואולי במהלך השיחה תגלי דברים המפריעים אף לו?. תמיד שיחה מובילה לתוצאה כלשהיא , בין אם טובה , בין אם פחות טובה, ואולם,נתקיימה כאן שיחה. והיה ותוצאות השיחה אינן לרוחך, כי אז אני מציע להתחיל לנסות לשכנע את עצמך וכמובן, אותו, להתחיל טיפול זוגי. אני די סמוך ובטוח כי הוא ייענה בחיוב להצעתך זו מאחר והוא לא נטש את הקן המשפחתי-נהפוך הוא- הוא דואג וממשיך לדאוג לכל המשפחה. סבורני כי גם העובדה כי נכון לרגע זה, ומאחר ויש לך תינוקת בת10 חודשים, כובלת אותך ( באופן חיובי) לשהות יותר בבית, אף היא יכולה להוות גורם להעצמת התסכול שקיים בין כי וכה. אני יכול להבין אותך בציינך כי את מזכירה השכם ונערב את המילה גירושין, עובדה אשר רק מחזקת את דעתי כי את באמת בסערה רגשית לא קטנה ( בלשון המעטה). אך כאן הסתייגותי מגישתך: אף איום מילולי בגירושין, הגם שאינך באמת מעוניינת בכך אלא את רואה באיום זה כפתרון לזעזוע, אף איום זה אינו מוביל לשיפור המצב- נהפוך הוא- איום מסוג זה רק יכול להוביל להרעת המצב. בקצרה: א.נסיון ללבן את הנושא בשיחה ביניכם- ייתכן כי כאן תתחיל כאן תסתיים "הבעיה".( וייתכן כי המצב ישתפר, ודאי לא יחמיר) ואם זה לא מועיל אזי ודאי שזה לא מזיק- כדאי ואפילו עדיף לנסות את הגישה הזו בטרם היערבות גורמים חיצוניים. ב. גישור משפחתי אצל מגשר מוסמך ג. פנייה למטפל זוגי , מומחה לזוגיות. מה לא לעשות: לאור המצב , לא לאיים בגירושין ככלי זעזוע.(איום שרק יכול להזיק- ודאי שלא יתרום לאוירה הכללית) ודאי ובודאי- בשום פנים ואופן לא לפתוח תיק גירושין. (הגירושין הינם "סרט אימה" של ממש ואני בטוח שאינך רוצה לצפות ב"סרט אימה" , ודאי לא ליטול חלק בו.). אין זה המקרה לגירושין ואין זו סיבה לגירושין. סבלנות וטיפול הינם "שם המשחק". בברכה, מוני ( אין דעתי מהווה תחליף לייעוץ מקצועי).

את מגדירה את עצמך כאישה נואשת. האם זה רק בעניני הבית הזוגיות או בכלל? , חשוב שתבררי זאות לעצמך . 1 האם את פגיעה, וכאשר אינך מקבלת ,או נידמה לך שאינך מקבלת יחס אות מענה , את מיד נסוגה פנימה לתוך עצמך. אנו בנויים ברבדים אישיותים , חלק רוצה קשר ומגע ,וחלק נעלב ונסוג. בררי לעצמך. תמיד יהיה טוב להתחיל בשינוי אישי/רגשי ואח"כ ללכת ליעוץ זוגי עם יהיה צורך. זכרי שעשרה חודשים אחרי לידה את במצב רגיש במיוחד וכדי גם להתיחס לזה

..בבקשה עזרו לי למצוא פתרון לבעיתי...אני אשה בת 42 נשואה ואם לשני ילדים בן 18 ובת בת 12. לפני כחודש בני מצא את המייל שלי פתוח וקרא תכתובת של מיילים שלי עם גבר תכתובת בעלת תכנים אישיים ואינטימיים (אני מעולם לא נפגשתי איתוורק התכתבנו)...בני לאחר הקריאה הסיק מכך שאני בוגדת באביו..הוא סיפר לחברו שסיפר לי...ניסתי כמה פעמים לדבר איתו אך הוא מסרב ובמילים קשות ובוטות מוציא אותי מחדרו וסוגר את הדלת....עירבתי את בעלי וסיפרתי לו את הכל שיש לי קשר במיילים עם גבר והבן קרא ועל כן לא מדבר איתי...בעלי לקח את זה קשה הסברתי שמתוך בדידות ומכך שהוא עובד עד מאוחר נקלעתי לקשר כזה....בעלי ניסה כמה פעמים לדבר איתו ואמר לו שהוא יודע על המיילים והקשר הזה שלי..בעלי מנסה לגשר בנינו אך הוא מסרב לדבר איתו על הנושא....כרגע המצב שאני ובעלי התקרבנו הוא מגיע מוקדם הביתה ואנו מבלים יחד ומנסים לשקם את הזוגיות שלנו אך בני לא מדבר איתי וכשאני בבית מסתגר בחדרו...המצב הזה מאוד מעיק עלי...קשה לי מנושא המחשבה שבני קרא את המיילים ועל כן לא מדבר איתי... ואני לא מוצאת דרך לגרום לו להקשיב לי....בבקשה עזרו לי למצוא דרך אל ליבו ולגרום לו להבין...

יעל יקרה, בנך קצת כנראה בהלם מהמצב שנקלע אליו, ראשית חשוב לתת לו זמן ומרחב ויחד עם זאת חשוב שידע שבעלך ואת אחראים לקשר ביניכם זה המקום הפרטי וייחודי שלכם שבו לבנך אין מקום להכנס אליו. הוא פגוע עבור בעלך אך עליו להבין שבעלך חזק מספיק ואינו זקוק לפגיעה של בנך.שיחה זו חשוב ביותר שבעלך יעשה איתו מחוץ לבית מן "שיחת גברים" במידה ובנך נשאר עם הכעס וההתעלמות ממך שווה לפנות לטיפול משפחתי על מנת ליישר הדורים. בהצלחה בתיה