אבחון אוטיזם

שלום, יש סוגים שונים של אבחון פסיכולוגי: אבחון של הפרעה רגשית (כגון חרדה, דיכאון, הפרעה התנגדותית וכו'), אבחון אוטיזם (הפרעה בספקטרום האוטיסטי), אבחון פסיכודידקטי (ללקויות למידה וקשב ומצב רגשי), ועוד ועוד. אם הפסיכולוגית סיימה את האבחון, ולדעתה יש אבחנה מסוימת - מבחינה מקצועית היא צריכה לתת את האבחנה. העניין הוא, שלעיתים יש פסיכולוגים שכחלק מתהליך קבלת האבחנה ע"י ההורים, הם "זורמים" עם ההורים ונמנעים לתת אבחנה (למרות שהם משוכנעים שהיא נכונה) כדי למנוע התנגדויות ועזיבת תהליך האבחון או הטיפול. אם את מדברת על אבחנה של אוטיזם, אז כדי שהאבחנה תירשם בתיק הרפואי צריך שגם פסיכולוג וגם רופא יתנו את האבחנה של אוטיזם. לדעתי האישית אם איש מקצוע (פסיכולוג או רופא) בטוח שאבחנה מסוימת היא מובהקת - אסור לו להימנע מלתת אבחנה. בברכה

הדר שלום, אוטיזם הוא "בספקטרום", כלומר, ההפרעה בתקשורת יכולה להיות החל מקלה ביותר ועד קשה ביותר. אוטיזם בדרגת חומרה קלה יכול להיות מאובחן רק בגיל בי"ס. בבקשה

מיקי שלום התשובה לשאלה זו היא בפורום של אוטיזם ילדים. פורום זה מתייחס למתבגרים ובוגרים. באופן כללי אני יכולה לומר כי תוכלי למצוא את התשובות במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים או באלוט או בעמותת אפי . בהצלחה

מאיה שלום, על מנת שהאבחנה תהיה תקפה ומהימנה על הילד לעבור אבחון אצל צוות פארא-רפואי (לפחות פסיכולוג קליני ופסיכיאטר ילדים, ומומלץ שגם קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק יפגשו אותו ואת הוריו). כמו כן, על המאבחנים להיות בעלי ניסיון באבחון ובטיפול בספקטרום האוטיסטי בגיל הרך (ולא רק באופן כללי עם ילדים). ישנן אבחנות דומות במקצת לספקטרום האוטיסטי, לכן חשוב הניסיון של איש המקצוע בעבודה עם הספקטרום, כדי שיוכל לבצע אבחנה מבדלת, כלומר, לנמק מדוע הילד מתאים לתמונה קלינית X ולא אחרת. העובדה שהילד בן חמש מקטינה את הסיכוי לטעות באבחנה (לעומת ילד בן שנתיים שאצלו אפשר אולי עדיין לדבר במונחים של "עיכוב/איחור"). יחד עם זאת, כמו בכל אבחנה רפואית, תמיד יש מקום לחוות דעת שנייה, ובוודאי שהילד צריך להיות במעקב התפתחותי על מנת לבדוק האם וכיצד חל שיפור בתחומי הקושי והפערים שהתגלו. בברכה, ד"ר איריס שגב.