ישי לוי הלך לעולמו לאחר מאבק ב -COPD: מהם סימני האזהרה של מחלת הריאות וכיצד ניתן למנוע את הידרדרותה?

הזמר ישי לוי נפטר לאחר התמודדות ממושכת עם מחלת ריאות. אילוסטרציה: AI

עיקרי הכתבה:

• מותו של ישי לוי לאחר מאבק ב – COPO, העלה מחדש את המודעות למחלת הריאות הכרונית שמאובחנת לעיתים רק בשלב מתקדם.
• קוצר נשימה, שיעול ממושך וירידה בכושר הגופני, אינם תמיד "סימני גיל" ועלולים להעיד על COPD.
• אבחון מוקדם, טיפול מתאים וחיסונים ייעודיים, יכולים לסייע בהאטת הידרדרות המחלה ובהפחתת הסיכון לסיבוכים קשים.

________________________________________

מותו של הזמר ישי לוי בגיל 63 לאחר מאבק ממושך ב-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), היכה בתדהמה רבים מאיתנו וגרם לצער עמוק. הטרגדיה של הזמר אשר עבר חיים מורכבים ומלאים בעליות ומורדות, כולל התמכרות קשה לסמים וגמילה, מפנה את תשומת הלב למחלה שפוגעת במאות אלפי אנשים, אך במקרים רבים מתגלה רק בשלב מתקדם. אחד האתגרים המרכזיים באבחון הוא שהתסמינים הראשונים - קוצר נשימה, שיעול מתמשך וירידה ביכולת לבצע מאמצים יומיומיים - נתפסים לעיתים כחלק טבעי מהעישון, מהגיל או מ"כושר ירוד".

"לצערנו, הזיהוי של המחלה לרוב אינו מתרחש בשלבים המוקדמים שלה", מסביר ד"ר מאיר קרופסקי, מומחה ריאות. לדבריו, לא רק מעשנים נמצאים בסיכון: גם חשיפה ממושכת לעישון פסיבי, לחומרים ואבק במקום העבודה, וכן אסתמה שאינה מטופלת לאורך שנים, עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה. בראיון מיוחד ל-Doctors הוא מסביר מהם סימני האזהרה שאסור להתעלם מהם, כיצד מאבחנים COPD, ואילו טיפולים עשויים לשפר את איכות החיים ולהאט את הידרדרות המחלה.

המטופל שנשם "מהזימים": 7% תפקוד ריאות בלבד

כדי להמחיש עד כמה חולים עלולים להתעלם מהמחלה במשך שנים, ד"ר קרופסקי משתף במקרה חריג שפגש לאחרונה:

"לפני כשישה שבועות הגיע אליי לקליניקה גבר בן 42. הוא נכנס בכיסא גלגלים, מחובר לשני מיכלי חמצן, כולו כחול מחוסר חמצן - ועדיין החזיק סיגריה ביד. עשיתי לו בדיקת תפקודי ריאות, ובמקום כ-75% תפקוד המצופים בגילו, מצאתי 7% בלבד. הבן אדם פשוט נשם מהזימים".

לדבריו, מצבו היה כה חמור עד שלא נותרה אפשרות טיפולית משמעותית מלבד בחינת התאמה להשתלת ריאות. "שלחתי אותו בדחיפות לבית החולים, אבל שם התברר שהמצב מורכב עוד יותר. הוא המשיך לעשן גם במהלך האשפוז וסירב להפסיק. התור להשתלות ריאה בישראל ארוך מאוד, והעדיפות ניתנת למטופלים בעלי סיכויי הצלחה גבוהים יותר, ולכן הוא לא נמצא מתאים להשתלה. שבוע לאחר מכן אשתו התקשרה אליי וסיפרה שהוא נפטר".

לדברי ד"ר קרופסקי, מדובר במקרה קיצוני, אך כזה שממחיש את הסכנה שבהתעלמות ממחלת הריאות לאורך שנים. "אנשים מתרגלים לקוצר הנשימה, לשיעול ולמגבלות התפקוד שלהם, ומגיעים לטיפול רק כשהמחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם מאוד".

הסימנים שרבים נוטים להתעלם מהם

קוצר נשימה במאמץ, שיעול ממושך וירידה הדרגתית ביכולת לבצע פעולות יומיומיות עשויים להיות סימני אזהרה מוקדמים ל COPD – אך רבים נוטים לייחס אותם לגיל, לעישון או לכושר גופני ירוד.

"מחלת ה-COPD מתאפיינת בעיקר בקוצר נשימה שמחמיר בזמן מאמץ", מסביר ד"ר קרופסקי. "זה יכול להתחיל מקושי בעליית מדרגות, בהליכה בשיפוע, בנשיאת משאות או אפילו בביצוע עבודות בית. בנוסף, רבים מהחולים סובלים משיעול טורדני, יבש או כזה המלווה בליחה צמיגה, מוגלתית ומזוהמת, המעידה על מצב זיהומי".

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא שהמחלה אינה תמיד מאובחנת בשלב מוקדם. "לא פעם חולה מגיע לרופא, והרופא שומע צפצופים או תזמורת שלמה על בית החזה שלו. במקום לשלוח אותו מיד לבדיקת תפקודי ריאות או לרופא מומחה, הוא פוטר את זה באמירה של 'ככה זה אצל מעשנים' ושולח אותו הביתה".

ד"ר קרופסקי מדגיש כי בדיקת תפקודי ריאות מודרנית, ספירומטריה, מבוצעת במכשיר ממוחשב קטן ומהיר, ויכולה לספק בתוך נשיפה או שתיים תמונה על הנפחים, החסימה והחמצן.

קוצר נשימה במאמץ עלול להיות סימן מוקדם ל-COPD ולא רק תוצאה של גיל או כושר ירוד. אילוסטרציה: AI

לא רק מעשנים: מי עוד נמצא בסיכון ל – COPD?

למרות שהמחלה מזוהה בעיקר עם עישון, ד"ר קרופסקי מדגיש כי גם אנשים שמעולם לא עישנו עלולים לפתחCOPD .

לדבריו, אחד מגורמי הסיכון המוכרים הוא עישון פסיבי. "כחמישה אחוזים מהחולים מגיעים מרקע כזה", הוא אומר. "מדובר באנשים שחיים במשך שנים לצד בני זוג מעשנים או נחשפים באופן קבוע לעשן בסביבתם".

גורם סיכון משמעותי נוסף הוא חשיפה תעסוקתית ממושכת לאבק ולחומרים מזיקים. לדבריו, מדובר בעובדים בתעשיות ובמכרות של פחם, גיר, צמנט ומלט, וכן באנשים הנחשפים לאורך שנים לנסורת ולאבק במפעלי עץ ובנגריות ללא מיגון מתאים.

עוד מזהיר ד"ר קרופסקי מפני אסתמה שאינה מטופלת לאורך שנים. "זהו גורם משמעותי מאוד", הוא מתריע. "אנשים שנולדו עם אסתמה - שבה דרכי האוויר גמישות וניתנות להרחבה באמצעות טיפול - מזניחים את עצמם ואומרים 'זה יעבור'. אם הם לא לוקחים משאפים או מרחיבי סימפונות, ברבות הימים, לאחר שניים או שלושה עשורים, דרכי האוויר שלהם הופכות לקשיחות ולא מגיבות, והם הופכים לחולי COPD לכל דבר".

במקרים נדירים יותר, המחלה עשויה להיות קשורה גם למחלות רקע גנטיות. לדברי ד"ר קרופסקי, סיסטיק פיברוזיס עלולה לגרום להתפתחות המחלה בגיל צעיר יחסית ולפגיעה מוקדמת במערכת הנשימה.

חשיפה ממושכת לאבק, נסורת וחומרים תעשייתיים עלולה להגביר את הסיכון ל-COPD גם בקרב לא-מעשנים. אילוסטרציה: AI

כך משנה COPD את מבנה הריאות

ד"ר קרופסקי מסביר כי COPD אינה מחלה אחידה, אלא קבוצה של מצבים הפוגעים בדרכי הנשימה ובריאות בדרכים שונות.

ברונכיטיס כרונית חסימתית מתאפיינת בחסימה קבועה של דרכי האוויר, המלווה בהתלקחויות ובזיהומים חוזרים.

אמפיזמה (נפחת) ומחלה בועית הן מצבים שבהם, לדבריו, "האוויר נכנס לריאות אך לא מצליח לצאת בקלות בשל שסתום חד-כיווני שנוצר. כתוצאה מכך, הריאות הופכות לבלונים גדולים וחל איבוד כושר חמצון".

צורה נוספת היא מחלה ברונכיאלית (ברונכיאקטזיות).

"הסימפונות מאבדות את המבנה החלק והצר שלהן, ומתרחבות לכדי כיסים. הכיסים הללו אוגרים בתוכם ליחה ומוגלה באופן קבוע, וכמו כל דבר שעומד - מזדהם", מסביר ד"ר קרופסקי. "כך גם החולים סובלים מזיהומים כרוניים בלתי פוסקים, לעיתים עם חיידקים אלימים במיוחד כמו פסאודומונס".

התקווה: אבחון מוקדם וטיפולים מתקדמים

למרות שמדובר במחלה כרונית שעלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, ד"ר קרופסקי מדגיש כי אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לשנות את מהלך המחלה ולסייע בהפחתת התסמינים.

"אם מאבחנים בזמן, לפני שדרכי האוויר מצולקות לחלוטין, אפשר לעשות רוורסיה של המחלה ולהחזיר חולה מדרגה קשה לדרגה קלה. היום ישנם משאפים חדישים משולבים המכילים שלוש תרופות בלחיצה אחת. אני אישית מעדיף משאפי ספריי על פני אבקה, שכן האבקה נוטה לשקוע בלוע ובמיתרי הקול ולגרום לצרידות או לפטרת מקומית, בעוד הספריי מגיע עמוק אל איברי המטרה בריאות".

לדבריו, גם במקרים מתקדמים יותר קיימות כיום אפשרויות טיפול שלא היו זמינות בעבר.

"במצבים קשים שבהם הריאות כבר הפכו לבועתיות, הרפואה מציעה פתרונות כירורגיים מתקדמים להקטנת נפח הריאה (LVR) כדי לאפשר לחלקים הבריאים לתפקד. פעולות אלו מבוצעות בניתוח או בשיטה ברונכוסקופית זעיר-פולשנית, במסגרתה מזריקים חומר מצלק או משתמשים בטכנולוגיה מודרנית של אדים חמים כדי לצלק את הדופן של הסימפון המורחב ולנטרל את האזור החולה".

אל תחכו לסימנים: אבחון מוקדם יכול לעשות את ההבדל

לסיום, ד"ר קרופסקי מדגיש כי לצד הפסקת עישון, טיפול מתאים ומעקב רפואי, גם לרפואה מונעת ולחיסונים יש תפקיד חשוב בהפחתת הסיכון לסיבוכים קשים של המחלה.

"חולי ריאות כרוניים חייבים להתמגן. מעבר לחיסוני השפעת, יש כיום את חיסון הפרבנר 20 בקהילה, המגן מפני 20 זנים נפוצים של חיידקי דלקת ריאות, וחיסון חדש וקריטי נגד וירוס ה – RSV שבקרב מבוגרים וחוליCOPD  עלול להוביל לדלקת ריאות ויראלית קשה ללא מרפא.

אבל הכל מתחיל ונגמר במודעות. לכו להיבדק. אם אין בדיקה, אין אבחנה. אם אין אבחנה, אין מחלה. אם אין מחלה, אין טיפול, ואין מניעה. ברגע שיש מודעות וטיפול הולם – אפשר לחיות".

ד"ר מאיר קרופסקי הוא מומחה במחלות ריאות ודרכי נשימה, מחלות פנימיות ורפואת צלילה.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

 ** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]