הפרעה דו קוטבית – משיא ה-High ל-Down מדכא

עיקרי הכתבה:

• מהי "הפרעה דו קוטבית"? הפרעה נפשית ממשפחת הפרעות "מצבי הרוח". ההפרעה מאופיינת בשני מצבים – מאניה, כלומר מצב רוח מרומם במיוחד, לצד אפיזודות של דיכאון או מצב רוח מדוכדך במיוחד.
• מה הם התסמינים של הפרעה דו קוטבית? שינויי קיצון במצבי הרוח, שנעים בין אפיזודות של דיכאון ודכדכוך, לבין תקופות של שמחה ואושר אינסופי. באפיזודה של "מאניה", התסמינים הם תחושת אושר מוגברת, שינויים פתאומיים במצב הרוח, כמו מעבר משמחה לכעוס ועוינות, אי שקט, דיבור מהיר ועוד. אפיזודות דכאוניות מאופיינות בעצב תהומי, באנרגיה נמוכה ועייפות, חוסר מוטיבציה, תחושות של חוסר תקווה או חוסר ערך ועוד.
• כיצד מטפלים בהפרעה דו קוטבית? להפרעה אין תרופה שמרפאת אותה לחלוטין. הטיפול בתסמינים כולל תרופות, טיפול באמצעות שיחות ושינויים באורח החיים.
  _________________________________________

הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית ממשפחת הפרעות "מצבי הרוח". ההפרעה מאופיינת בשני מצבים – מאניה, כלומר מצב רוח מרומם במיוחד, לצד אפיזודות של דיכאון או מצב רוח מדוכדך במיוחד. ההפרעה מזוהה גם עם השמות "מאניה-דיפרסיה" ו"הפרעה בי פולארית. לא מדובר בהפרעה נפשית נדירה. לפי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב, כ-3% מהמבוגרים בארה"ב סובלים ממנה. להפרעה אין תרופה ייעודית, אך קיימים טיפולים יעילים רבים שמסייעים למתמודדים עם ההפרעה לשפר את איכות חייהם באופן משמעותי.

סוגי הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית I - מאפיינת אנשים שחוו לפחות אפיזודה מאנית אחת שהתפרצה בסמוך או לאחר אפיזודה היפו-מאנית או דיכאון קליני.

הפרעה דו קוטבית II – מזוהה עם אנשים שהתמודדו עם לפחות תקופת דיכאון אחת ותקופה היפו-מאנית אחת אך לא חוו התפרצות של מאניה.

הפרעה ציקלותימית - מזוהה עם אנשים שחוו תסמינים היפו-מאניים וכן תקופות של תסמיני דיכאון שנמשכו לפחות שנתיים (שנה בקרב ילדים ובני נוער).

מה הם התסמינים של הפרעה דו קוטבית?

כאמור, הפרעה דו קוטבית מאופיינת בשינויי קיצון במצבי הרוח שנעים בין אפיזודות של דיכאון ודכדכוך, לבין תקופות של שמחה ואושר אינסופי. התסמינים של אפיזודות מאניות והתסמינים של אפיזודות דכאוניות הם כמובן שונים.

תסמינים של תקופת מאניה:

• מחשבות מנותקות ומהירות מאוד.
• התרוממות רוח או אופוריה בלתי הולמת.
• עצבנות.
• התנהגות חברתית לא הולמת.
• חשק מיני מוגבר.
• מהירות דיבור או עוצמת קול מוגברת.
• אנרגיה מוגברת.
• שיקול דעת לקוי ולקיחת סיכונים.
• ירידה בצורך בשינה עקב אנרגיה גבוהה.

מה ההבדל בין מאניה להיפו-מאניה?

אפיזודה של מאניה כרוכה לרוב בתחושה של שיא רגשי, במהלכה המתמודדים נרגשים, אימפולסיביים ומלאי אנרגיה. חלק מהאנשים חווים במהלכה גם הזיות ותסמינים אחרים של פסיכוזה. אפיזודות מאניות עלולות לכלול התנהגות אימפולסיבית קיצונית, וזאת מפני שהמתמודדים מרגישים בלתי מנוצחים או נעלים. מתמודדים עם ההפרעה דיווחו על ההתנהגויות הבאות בעת התמודדות עם האפיזודה:

• קיום מוגבר של יחסי מין.
• שימוש באלכוהול וסמים, או שימוש בהם יותר מהרגיל.
• עזיבה של מקום עבודה בפתאומיות.
• יציאה לחופשה בלי לספר לאף אחד.
• הוצאה של כסף רב.
• נהיגה מעל המהירות המותרת.
• השתתפות בספורט אתגרי, שלא מאפיין את ההעדפות הספורטיביות.

לעומת זאת, היפו-מאניה, הקשורה בדרך כלל להפרעה דו קוטבית II, כוללת רבים מאותם תסמינים אם כי הם פחות חמורים. שלא כמו מאניה, היפו-מאניה לרוב לא מובילה לקשיים בעבודה, בלימודים או במערכות היחסים. פרקים של היפו-מאניה אינם כרוכים בפסיכוזה. הם בדרך כלל לא יחזיקו מעמד זמן רב כמו אפיזודות של מאניה והם לרוב לא דורשים אשפוז. במהלך התקף היפו-מאני עשויים להרגיש מאוד פרודוקטיביים ומלאי אנרגיה, אבל ייתכן שלא יהיו שינויים אחרים במצב הרוח.

תסמינים של דיכאון

• ירידה בתיאבון ו/או ירידה במשקל, או אכילת יתר ועלייה במשקל.
• קושי להתרכז וקושי בקבלת החלטות.
• עייפות.
• רגשות אשמה, חוסר ערך, חוסר אונים.
• תחושות של חוסר תקווה, פסימיות.
• נדודי שינה, התעוררות מוקדמת בבוקר או שינה יתר.
• אובדן עניין או הנאה בתחביבים ופעילויות שבעבר גרמו להנאה, כולל מין.
• כאבי ראש, הפרעות עיכול וכאבים כרוניים.
• חרדות.
• עצבנות.
• מחשבות על מוות או התאבדות, נסיונות התאבדות.

כיצד מאבחנים הפרעה דו קוטבית?

ניתן לאבחן את ההפרעה באמצעות בחינת היסטוריה רפואית שכוללת סימפטומים מסוימים, היסטוריה משפחתית ועוד. לרוב, רופא המשפחה יפנה לפסיכיאטר שיבצע אבחנה מקצועית.

אבחנה של הפרעה דו קוטבית כוללת לפחות אפיזודה אחת של מאניה או היפו-מאניה. מומחי בריאות הנפש משתמשים לרוב במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM) כדי לאבחן את סוג ההפרעה הדו-קוטבית שממנה סובלים.

טיפול בשיחות עשוי להקל על מהלך המחלה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה הם התסמינים שעלולים להצביע על הפרעה דו-קוטבית בקרב ילדים?

בדיוק כמו אצל מבוגרים, גם ילדים שחווים הפרעה דו-קוטבית יתמודדו עם שינויים חריגים במצב הרוח וינועו מתחושת שמחה לתחושת עצב עמוק. אפיזודות דיכאון מאופיינות בתקופות שבהן הילד מרגיש עצוב מאוד. לילדים, בניגוד למבוגרים, אין אפיזודות חד משמעיות של עצב או שמחה. במקום זאת, ייתכן שהם יחוו אפיזודות "מעורבות", במהלכן הם יפגינו סימפטומים מאניים ודכאוניים כאחד. חלק מהילדים יעברו מהר בין מאניה או היפו-מאניה לדיכאון, פעמים רבות אפילו באותו היום. כמו כן, חשוב לציין שחלק מהתסמינים עלול להצביע על מצבים נפשיים אחרים, כגון ADHD או דיכאון.

כיצד מטפלים בהפרעה דו קוטבית?

קיימים מספר טיפולים שיכולים לסייע בהתמודדות עם הפרעה דו קוטבית והם כוללים תרופות, טיפול באמצעות שיחות ושינויים באורח החיים:

תרופות: מייצבי מצב רוח כגון ליתיום (Lithobid), תרופות אנטי פסיכוטיות כגון אולנזאפין (Zyprexa), תרופות נוגדות דיכאון כגון פלווקסטין-אולנזאפין (Symbyax).

פסיכותרפיה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול בשיחות שבאמצעותו המטפל מזהה ומטפל במחשבות שליליות במטרה לשנות דפוסי התנהגות לא רצויים במטופל.

ליתיום. מייצב מצב רוח. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

תרופות טבעיות – מחקרים הוכיחו כי תוסף אומגה 3 עוזרת להתמודד עם תסמינים של הפרעה דו קוטבית מסוג I. בנוסף, תרופות המבוססות על צמח רודיולה רוזאה עשויים לסייע בהתמודדות עם דיכאון. מומלץ להיוועץ עם הפסיכיאטר המטפל לפני שאתם מתחילים ליטול תרופות טבעיות כי במקרים מסוימים הן עלולות לפגום בהשפעה של תרופות אחרות שאתם נוטלים.

מה למדנו? הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית שמאופיינת במצבי רוח קיצוניים ומשתנים. ניתן לטפל בתסמיני ההפרעה באמצעות נטילת תרופות, טיפול פסיכולוגי ונטילת תוספים טבעים. אם זיהיתם שאתם חווים תסמינים דומים או שאדם הקרוב אליכם מתמודד עימם, חשוב לגשת לאבחון רפואי כדי שתוכלו לקבל את הטיפול המתאים.