התינוק לא נרדם? תתפלאו אבל אפשר ללמד אותו לישון

כולנו חולמים על זה. ערב אחד שבו פשוט נשכיב את התינוק המתוק שלנו במיטה והוא יירדם לו בשלווה ובנועם, מבלי שנטלטל אותו שעות על הידיים, נשב לידו, נטפח על גבו או נצא לסיבובים בלילות קרים ברכב המשפחתי כשהוא קשור מאחור. שבוע שינה בטוחה לתינוקות חל השבוע, וזו הזדמנות מצוינת לבדוק האם יש מה לעשות בנושא או שכך ייראו השנים הבאות בחיינו.

במהלך השינה מתרחשים תהליכים מוחיים חשובים ושינה בריאה היא קריטית להתפתחות התינוק - פיזית, קוגניטיבית ונפשית. אולם מה אפשר לעשות כשהתינוק מסרב להירדם? דורית קרייזר, פסיכותרפיסטית, מדריכת הורים ויועצת שינה, דוקטורנטית בתחום שנת תינוקות ומחברת הספר "ש... ש... ש... בלילה ישנים" (הוצאת כנרת זמורה ביתן), שתורגם למספר שפות, מנפצת את כל המיתוסים.

למה תינוקות לא נרדמים לבד?

"זה לא מדויק", אומרת קרייזר. "תינוקות נולדים עם היכולת להרדים את עצמם לבד. בשלושה חודשים הראשונים, הם זקוקים לעזרה ולמידה של התהליך ואת זה ההורים עושים מצוין. ואז, כשמתפתח השעון הביולוגי, הם אמורים כבר להיות בעלי יכולת להרדים את עצמם ולעבור ממחזור שינה אחד לשני בכוחות עצמם. מה שמפריע להם, הוא שאנחנו – ההורים, מכוונות טובות וטהורות, ממשיכים להרדים אותם עם עזרה חיצונית כמו נדנוד, מנשא, טפיחה, ישיבה לידם וכדומה, ואז הם לא לומדים מה שהם אמורים ללמוד בגיל הזה – לישון באופן עצמאי. חשוב שתינוק ידע להרדים את עצמו, כי רק כשתינוק יודע את מיומנות ההירדמות העצמית, הוא יכול לעבור ממחזור שינה אחד לשינה אופן עצמאי וליצור שינה רצופה".

קרייזר מבטיחה למטופליה מאה אחוז הצלחה בתוך שלושה עד שישה ימים לאחר למידת התהליך הנכון.

"תינוק נולד עם תנועה רפטטיבית, חזרתית, שבאמצעותה הוא לומד לווסת את עצמו. תינוקות נולדים עם היכולת הזאת לוויסות עצמי או להרגעה עצמית. בשיטה שאני עובדת לפיה, אני מחזירה אותו אל היכולת שהוא נולד איתה. זה ממש כמו תינוק שיונק שנולד עם רפלקס ההנקה. לא צריך הרי ללמד אותו לינוק, אבל ברגע שאנחנו משבשים את זה, נותנים לו בקבוקים או מוצצים בחודש הראשון, זה פוגם ברפלקס היניקה.

"כך, כאשר אנחנו לא סומכים על התינוק ועל עצמנו במאה אחוז שהוא יירדם, אנחנו מפתחים אצלו תלות בגורמים חיצוניים כדי להכניס אותו למצב שינה. לא די בכך, אלא שאנחנו מנסים עליו בכל פעם שיטה אחרת ומבלבלים אותו. אני הייתי ממליצה להורים, אם כבר הם מתערבים בתהליך השינה, לדבוק בשיטה אחת ולהתמיד בה כדי לא לבלבל את התינוק. הבלבול הזה ימנע ממנו ללמוד וגם להירגע. תינוק שניכנס רגוע יותר להליך השינה, קל לו יותר להירדם".

האם ישנן פעולות שצריך לעשות לפני השינה?

"כן. תהליך שינה הוא גם תהליך הורמונלי. יש כאן משחק של הורמונים שמהווים את התנאים הבסיסיים לשינה. מצד אחד, רמות מלטונין גבוהות ולצד זה, רמות אדרנלין נמוכות. אלה הם הורמונים שנוגדים זה את זה. מלטונין הוא הורמון השינה ואדרנלין לעומתו הוא הורמון הערנות. אם אנחנו מכניסים תינוק לתהליך שינה, אבל רגע לפני כן הקפצנו אותו, דגדגנו אותו ושיחקנו איתו שעה באמבטיה, הוא ירצה להמשיך את הכיף הזה. כדי להיכנס לשינה, אנחנו צריכים להוריד את רמות האדרנלין.

"לוקח לפחות חצי שעה שבה צריך להוריד את הפעילות עם התינוק ולא לעשות לו יותר מדי 'גוד טיים' באמבטיה למשל כדי שיסכים זמנית, להיפרד מזה. גם אנחנו מכינים את עצמנו הרי להיפרד מהיום. גם אנחנו עושים לעצמנו טקס שינה ופעולות שנוסכות בנו רוגע. התינוק לא יכול לעשות את זה לבד, הוא צריך את התיווך של ההורים בהורדת רמות אדרנלין. זה התפקיד שלנו. לעצמנו, אנחנו עושים זאת באופן אוטומטי ולתינוקות אנחנו צריכים לעשות אותו הדבר, לפי המזג של הילד והאווירה בבית", מסבירה קרייזר.

"לפעמים הורים מגיעים מאוחר הביתה ובאופן טבעי הם מתגעגעים לתינוק. אבל הם לא מבינים שיש כאן ניגודי אינטרסים. הילד מתרגש מההורים שלו וההתרגשות מגבירה את האדרנלין. הרבה אדרנלין, כאמור, נוגד שינה, ואז הוא לא נרדם, ההורים כועסים ונוצר מעין מעגל קסמים. חשוב להבין שהשינה היא עולם. כמו שיש לנו התנהלות במשך היום, יש לנו התנהלות בזמן השינה וצריך להכניס את התינוק נכון לתהליך הפרידה מהיום. מבחינתו זו פרידה וכך גם מבחינת ההורים. זה תהליך דיאדי מנטלי של פרידה", אומרת קרייזר.

מהי שינה אידאלית אצל תינוק?

"השינה האידאלית היא שינה שבה התינוק מכניס עצמו לשינה בכוחות עצמו והיא נמשכת משקיעה ועד זריחה. אדיסון עשה לנו הרבה בעיות בשינה עם התאורה המלאכותית, אבל הדבר הכי טוב הוא הטבעי - לישון משקיעה עד זריחה".

קרייזר מספרת כי ישנם הורים ששואלים אותה אם הם יכולים לגרום לתינוק לישון עד שבע בבוקר ועל זה היא עונה להם: don’t push your luck. "עודף שינה מסוכן ממש כמו חסך בשינה", היא מדגישה.

איך נכון להרדים את התינוק?

"כאמור, השיטה הכי טובה היא כשהילד נרדם בכוחות עצמו. כדי לעזור לו לפתח את המיומנות הזו, צריך לנהוג בשיטתיות. קודם כל, לסדר הורמונלית את השינה: ברגע שיש אור בחדר, הוא עלול לפגוע ברמות המלטונין שכדי לשמר אותן, יש לדאוג לחדר חשוך, בלי אור בכלל ובעיקר להוריד רמות אדרנלין לפני כן. המלטונין שומר על רמה קבועה בעקבות החושך אבל אם משאירים תאורה בחדר היא פוגעת בייצור המלטונין.

"כדי להוריד אדרנלין – כשעה לפני השינה, כדאי להוריד את טון הדיבור, להחשיך את הבית, להוריד פעילויות, כולל משחקים, לעשות מקלחת קצרה ונעימה ועם מינימום צעצועים. אני גם ממליצה להורים שחוזרים מהעבודה מאוחר, שיכנסו הביתה אבל ידמו כאילו באו מהחדר הסמוך. לא להיכנס הביתה בטרראם גדול, אלא בעדינות, לחבק כאילו היו בחדר השני, כיוון שתינוקות מאד מתרגשים מנוכחות ההורים".

קרייזר מוסיפה שגם בכניסה לחדר הילדים באמצע הלילה לעתים קרובות, ההורים פוגמים בשנת התינוק, כיוון שהוא נרגש, מתעורר ולא נרגע. "חשוב לדעת מתי ואיך להיכנס", היא ממליצה.

מה עם הסיבובים ברכב?

"לא מומלץ", אומרת קרייזר. "אני מתנגדת לכל הסיבובים האלה ברחוב. אם היינו צריכים לעשות את זה פעם אחת – זה היה מושלם. גם אני הייתי יוצאת לסיבוב, אבל כיוון שהארכיטקטורה של השינה היא כזו שבנויה ממחזורי שינה, ההורה יצטרך לעשות את הסיבובים האלה כמה פעמים בלילה, כי אחרת התינוק ממש יכעס. ילדים אוהבים התנהגות הורית קבועה, וכשההורים עושים שינוי – פעם בקבוק, פעם מוצץ, פעם סיבוב, פעם נדנוד - זה גורם לילד לפרוץ בבכי של מחאה, בכי שדורש עוד מאותו הדבר. לא סתם הם תמיד רוצים לשמוע אותו סיפור".

ואפרופו סיפורים לפני השינה, תתפלאו אבל קרייזר גם לא כל כך בעד סיפורים. "כי אנחנו לא באמת יודעים מה נכנס לתת המודע. פרח יכול להפוך פתאום למפלצת. סיפורים עדיף לספר אחר הצהריים, במקום בהייה במסכים. אבל לפני השינה אנחנו רוצים לסגור את היום. סיפור הוא חלק מהיום. לפני השינה, הוא עלול לעורר פחדים ואנחנו לא יודעים אם וכמה יעורר חרדה. עדיף שיר ערש".

קרייזר מסכמת: "השינה היא צורך בסיסי. כדי לחיות, תינוק צריך חמצן, אוכל ושינה. זהו המשולש הקדוש. כל הורה יכול לבחור את ה'איך' ואת ה'מה', אבל באחריות ההורים שהילד שלהם ינשום טוב, יאכל טוב וישן טוב. כל אחד יכול לבחור בשיטה שהוא רוצה, אבל כבר ידוע ממחקרים רבים שחסך בשינה גורם לנזקים ולסיכונים ממשיים למחלות ולליקויים התפתחותיים וזו אחריות הורית מובהקת, ללמד את התינוקות שלהם לישון".