סודות המצמוץ

באופן טבעי, הגוף שלנו מבצע אין ספור פעולות, את חלקן אנחנו מבצעים במודע ואת חלקן באופן אוטומטי. מצמוץ למשל, הוא אחת הפעולות המעניינות ביותר שהעיניים שלנו יודעות לבצע – אם באופן רצוני או אוטומטי. במהלך פעולת המצמוץ, העפעפיים שלנו נפתחים ונסגרים במהירות. בפעולה זו מעורבים מספר שרירי העין. העיקרי שבהם הוא "שריר העין החוגי" - Orbicularis Oculi. שריר זה למעשה אחראי על סגירת העין. לעומתו, השריר שמרים את העפעף העליון ופוקח את העין מכונה  Levator Palpebrae Superioris.

לשם מה מצמוץ? 

מצמוץ הוא תהליך הכרחי לעין, החיוני לשם מספר תפקידים פיזיולוגיים:

1. סיכוך והגנה על הקרנית, ומניעת אידוי מהיר של הדמעות משטח הקרנית.
2. שמירה על הראייה: כל מצמוץ מפזר נוזל דמעות על הקרנית כדי להשאיר אותה לחה וע"י כך למעשה שומר על הראיה טובה וחדה יותר.
3. סילוק גופים זרים: בעזרת המצמוץ אנו מסלקים גופים זרים ואבק מהקרנית.

3 סוגי מצמוצים

1. מצמוץ ספונטני (רפלקסיבי) – זהו למעשה המצמוץ השכיח ביותר, אשר מתרחש באופן בלתי מודע וללא כל גורם גירוי חיצוני.
2. מצמוץ תגובתי (רפלקטיבי) - המתרחש בתגובה לגוף זר שמתקרב לעין או פוגע בה.
3. מצמוץ רצוני - מתבצע באופן מודע ונשלט ע"י האדם.

מהו מצמוץ יתר?

באופן פיזיולוגי ותקין, בן אדם יכול לבצע בין 10 - 25 מצמוצים בדקה. תדירות המצמוצים הממוצעת בקרב תינוקות היא פעם או פעמיים בדקה. הסיבה לתדירות נמוכה זו, נובעת ככל הנראה מנטייה פחותה להתייבשות העיניים, מאחר שמפתח העיניים של תינוק הוא קטן יותר ושעות השינה שלו ארוכות יותר. למעשה, זוהי הסיבה לכך שעיניהם של התינוקות פחות חשופות לסביבה, ולכן גם פחות נוטות להתייבש. במשך הילדות, תדירות המצמוצים גדלה, ובגיל ההתבגרות היא בד"כ זהה לזו של מבוגר.

ישנם מצבים מסוימים שעשויים להתבטא במצמוץ יתר: דלקות עיניים, עייפות, יובש בעיניים, ליקויי ראיה בגיל צעיר (ילדים הסובלים מראיה מטושטשת מנסים למקד את הראייה על ידי מצמוץ יתר), תסמונת טורט (במקרה כזה מצמוץ היתר מכונה "טיקים") וכן הפרעה במערכת העצבים המרכזית.

מה ההבדל בין מצמוץ לבין "טיק"?

להבדיל ממצמוץ, טיקים הם עוויתות בלתי רצוניות קצרות, החוזרות על עצמן. זוהי תופעה נוירולוגית - פיזיולוגית. בדומה לתופעות גופניות אחרות, גם "טיקים" מושפעים ממצבים רגשיים, כגון: מתח, חרדה, עייפות וכעס.

אמנם, מרבית הילדים הסובלים מ"טיקים" אינם סובלים מתופעות או מהפרעות אחרות, אך מדובר בתופעה השכיחה יותר בקרב ילדים שסובלים ממצבים כגון: הפרעת קשב וריכוז, הפרעות תקשורת, או בקרב ילדים עם תסמונת טורט.

אצל רוב הילדים ה"טיקים" עשויים לחלוף מאליהם תוך זמן קצר, ואצל חלקם הם עלולים להימשך לאורך תקופה ארוכה, לעתים אף במשך מספר שנים. חשוב לציין כי ישנן מספר צורות של "טיקים", העשויות להופיע בו זמנית, או באופן רציף – אחת אחרי השנייה במשך תקופה. אחת הצורות המוכרות של "טיקים" היא כאמור מצמוץ יתר.

באיזה מצב מצמוץ דורש בדיקת רופא?

במצבים רבים, מצמוץ יתר עשוי להוות ביטוי למצבים פתולוגיים ברפואת עיניים ובייחוד כאשר קיים סיפור רקע העלול לגרום לבעיה עינית. במצבים כאלה, אין צורך להמתין ויש לפנות לשירותי הרפואה בקהילה, או אפילו למיון עיניים במרכז הרפואי הקרוב.

פעמים רבות, מצמוצים אצל ילדים למשל, יכולים להיות הביטוי הראשוני לראיה לקויה או שהם יכולים להעיד על מצבים פסיכולוגיים או מצבי דחק שילדים עשויים לחוות במהלך חייהם. לפיכך, על ההורים להיות קשובים לילדים ולגלות ערנות. בהתאם לאבחון, מומלץ לפנות לרופא עיניים כדי לבדוק מצבים אותם ניתן לתקן ולשפר.

מהו הטיפול המומלץ למצמוץ יתר?

כפי שניתן להבין עד כה, ישנם גורמים שונים לבעיית המצמוץ. למרבה הצער, אין טיפול "פלא" שיתאים לכל מצב. מובן שברגע שהרופא המטפל מזהה בעיה ספציפית, כגון מצבי דלקת, גוף זר, אלרגיה או עין יבשה - הוא יכול לטפל בהתאם לסוג הבעיה.

במקרה שמדובר בראיה לקויה, הרופא יכול לאבחן ולהמליץ על הרכבת משקפיים, או להפנות לבדיקה ייחודית לילד.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים רופא העיניים חושד או מאבחן מצב נוירולוגי או גופני, אשר בעיטו הוא בוחר להפנות את המטופל למומחה בתחום הרלוונטי, ומכאן אף גדלה חשיבות הבדיקה.

לסיכום: מצמוץ הוא פעולה טבעית וחיונית לשם תפקודה ובריאותה של העין. אולם, במקרים מסוימים הוא עשוי להעיד על מצב הדורש התייחסות רפואית. חשוב להיות ערניים לכל מצב יוצא דופן, בעיקר כשמדובר בילדים. במצבים מסוימים מצמוץ יתר עשוי להעיד על בעיה המחייבת התייחסות מידית – החל מקשי נפשי, דרך ליקויי ראייה ועד לבעיה נוירולוגית או גופנית.

ד"ר קנייזר בוריס הוא רופא עיניים, מומחה קרנית ומנתח קטרקט והסרת משקפיים במרכז הרפואי הרב תחומי "שבע עיניים" ואחראי תחום קרנית ב"סורוקה".