קושי בנשימה אפית: מתי יש צורך בטיפול?

(2)
לדרג
תוכן מקודם

סובלים מקשיים בנשימה דרך האף? מדובר בתופעה שכיחה, העשויה לחלוף מאליה במקרה שמדובר בצינון. עם זאת, ישנם מצבים הדורשים טיפול מיוחד: נזלת אלרגית, קונכיות אף מוגדלות, שקד שלישי או סינוסיטיס

רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר
077-2306924 (מספר מקשר)

הנשימה האפית מתבצעת על ידי כניסת אוויר דרך הנחיריים, אל שני חללים המופרדים זה מזה באמצעות מחיצה סחוסית במרכז האף. מצד כל אחד מהחללים יש מבנים בולטים הנקראים קונכיות האף, שתפקידן להעניק לאוויר הנכנס דרך האף חום ,לחות והגנה חיסונית ראשונית.

האוויר זורם בשני החללים שבין המחיצה לקונכיות, ובכניסה לנחיריים יש שסתום מיוחד המאט את זרימת האוויר, כך שהרירית שמצפה את  חלל  האף  תוכל לעשות את תפקידה. רירית האף, כשמה כן היא - מפרישה נוזל  לח (ריר) אל חלל האף באופן שוטף, כך היא מווסתת את טמפרטורת האוויר הננשם ומעשירה אותו בלחות, כדי להבטיח שכאשר יגיע אל הריאות, תתאפשר ספיגה מיטבית של החמצן. מלבד תפקיד זה, לוקחת רירית האף חלק חשוב גם במערכת האחראית על חוש הריח. בחלק העליון של חלל האף ושל הקונכיות, מסתעפות שלוחות של עצבי חוש הריח, הלוקחות גם הן חלק בפעילות חוש הריח.
בתוך עצם הגולגולת קיימים חללי אוויר, הנמצאים משני צדי חלל האף, ונקראים סינוסים. גם הסינוסים מצופים ברירית, המפרישה גזים ונוזלים שמתנקזים אל חלל האף.

 

מהם התסמינים הנלווים לקשיים בנשימה אפית?

כשגורם מסוים יוצר קושי, חסימה או הפרעה בנשימה האפית, הדבר יורגש יותר בשעות הלילה, בזמן השינה, כשרובנו נושמים בעיקר דרך האף. לקשיים בנשימה אפית עלולים להתלוות מגוון תסמינים בעלי השלכות על איכות החיים: גודש באף, נזלת מתמשכת, אף סתום, פגיעה בחוש הריח, תחושת לחץ בפנים, כאבי ראש, לחץ בעיניים, קשיי ריכוז ועוד.

 

קשיים בנשימה אפית עלולים להתלוות מגוון תסמינים בעלי השלכות על איכות החיים. צילום: שאטרסטוק

מתי כדאי לפנות לרופא?

פנייה לרופא צריכה להיעשות בכל מצב שבו קשיי הנשימה האפית מתמשכים ויוצרים פגיעה באיכות החיים, ובעיקר כשמתפתחת חסימה של נחיר אחד, המלווה בדימום מאותו נחיר.

 

כיצד מתבצע האבחון?

אבחון הסיבה לקשיים בנשימה אפית מתבצע על ידי בדיקה של רופא אף אוזן גרון. השלב הראשון של הבדיקה הוא האנמנזה: תשאול המטופל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו והתסמינים מהם הוא סובל. שלב זה יאפשר לרופא להבין את אופי הבעיה ולהעריך את השפעתה על איכות חייו של המטופל.

השלב הבא, שיתבצע באמצעות מבט אל תוך הנחיריים תוך שימוש במנורת ראש, יכלול בדיקה של חלל האף הקדמי, הכולל את מחיצת האף, הקונכיות ושסתום האף.

לאחר מכן, תתבצע בדיקה אנדוסקופית באמצעות סיב אופטי, שיוכנס דרך הנחיריים ויאפשר סקירה של חלל האף האחורי והחלל האפי הגבוה. במקרים מורכבים יותר, המצריכים קבלת מידע נוסף, עשויה להידרש גם בדיקת CT ולעיתים גם MRI.

מהם הגורמים לקושי בנשימה אפית?

קיים מגוון רחב של גורמים העלולים לגרום לחסימה של האף ובהם בעיות מבניות, כגון: סטייה של מחיצת האף; מחלות דלקתיות של האף והסינוסים (כגון: סינוסיטיס, אלרגיה, פוליפים ועוד); מחלות הנובעות מפגיעה מולדת או נרכשת בתפקוד של רירית האף; ובמקרים נדירים גידולים בחלל האף.

במאמר זה, בחרנו להתמקד במספר גורמים עיקריים:

 

נזלת אלרגית: מחלת האף הנפוצה ביותר. למעשה מדובר בדלקת בחלל האף, הנגרמת כשאלרגן מסוים (פריחה, קרדית האבק, פרוות בעלי חיים ועוד) גורם להתעוררות מערכת החיסון המקומית. האף מגיב לכך זה במספר דרכים: נזלת מוגברת, גודש באף, עיטושים, דמעות, גירוד בעיניים ובאף, לחץ באף ובפנים, הגדלה של הקונכיות ובצקת של הרירית. תגובות אלה עלולות לגרום לחסימה של האף.

קונכיות מוגדלות: תופעה זו יכולה להיות תגובתית לדלקות באף שיכולות להיגרם מנזלת אלרגית, או מסיבות אחרות, שאינן אלרגיות. במצבים אלה, עלול החלל שבין הקונכיות לבין מחיצת האף להצטמצם משמעותית, להיחסם ולהקשות על מעבר האוויר.

שקד שלישי (אדנואיד): זוהי אחת הסיבות הנפוצות ביותר לקשיים בנשימה אפית בקרב ילדים ומתבגרים. למעשה, השקד השלישי הוא גוש של רקמה לימפטית, הנמצא באחורי האף, מעל חלקו האחורי של הלוע. עם הגיל, נפחו לרוב מצטמצם, אך בילדות הוא עלול להיות מפותח עד כדי חסימה של דרכי הנשימה האפית.

סינוסיטיס חריפה: סינוסיטיס היא דלקת של האף והסינוסים, הנחשבת נפוצה מאוד. סינוסיטיס עלולה להופיע כמחלה חריפה או כמחלה כרונית. סינוסיטיס חריפה היא מחלה קצרת מועד, העלולה להיווצר על ידי זיהום חיידקי או וירוס. ברוב המקרים, סינוסיטיס חריפה היא המשך ישיר של התקררות דמוית שפעת. יתלוו לה תסמינים כגון: אף סתום, נזלת (צמיגה בתחילה ובהמשך מוגלתית), כאבי פנים ולעיתים גם חום ותחושת חולי כללית.

סינוסיטיס כרונית (פוליפים באף): סינוסיטיס כרונית היא דלקת ארוכת טווח של רירית הסינוסים. הגורמים לסינוסיטיס כרונית קשורים במערכת החיסון של המטופל. המחלה נוצרת על ידי מנגנון דומה מאוד למחלת האסתמה ונפוצה בקרב חולי אסתמה רבים. תהליך  הדלקת גורם להיווצרות קבועה של פוליפים - מבנים רקמתיים הבנויים מתאי דלקת ונוזלים – וכתוצאה מכך, המטופל יחווה קושי גדול בנשימה מהאף, פגיעה משמעותית בחוש הריח, לחצים באף ובפנים, הפרשות מרובות מהאף ונזלת אחורית מלווה בליחה (post nasal drip).

 

כיצד ניתן לטפל בכל אחד מהגורמים לקושי בנשימה אפית?

נזלת אלרגית: הטיפול בנזלת אלרגית יותאם לחומרת הדלקת ולתסמינים הנלווים לדלקת. כצעד ראשון, יומלץ להימנע ככל האפשר מחשיפה לאלרגן המעורר את הדלקת. יינתן טיפול תרופתי סטרואידי או אנטי היסטמיני. במקרים מסוימים, ניתן יהיה לעבור סדרת זריקות למיתון התגובה האלרגית. זהו תהליך ממושך, המתאפשר רק כשהגורם לאלרגיה ברור. אם המצב אינו משתפר והפגיעה באיכות החיים משמעותית, יישקל פתרון ניתוחי להסרת הרירית החולה. פתרון זה אמנם לא ירפא לחלוטין את האלרגיה, אך ישפר את אפקטיביות הטיפול התרופתי ויאפשר פתיחה של דרכי הנשימה.

 

קונכיות מוגדלות: ניתן לטפל בקונכיות מוגדלות באמצעות ניתוח לצמצום הקונכיות, בו ייכרתו חלק מעצם הקונכית וחלק מינימלי מהרירית. אמצעי טיפול אחר הוא צריבה של הרירית הנפוחה, באמצעות גלי רדיו. זוהי אלטרנטיבה עדינה יותר, הנעשית בהרדמה מקומית, אינה מצריכה חבישה פנימית או אשפוז ומאפשרת החלמה קלה ומהירה יותר.

 

שקד שלישי: במקרים קלים, יוחלט על מעקב כדי לראות אם השקד השלישי מצטמצם מעצמו עם הגיל. במקרים קשים יותר, יוסר השקד השלישי בניתוח.

סינוסיטיס חריפה: ברוב המקרים, הדלקת תחלוף מעצמה ולא תחייב כל טיפול. לעומת זאת, במצבים שבהם המצב אינו משתפר והמטופל סובל מכאבים, יינתן טיפול אנטיביוטי, בתוספת הנחייה לביצוע שטיפות של האף עם מי מלח. ישנם מקרים שבהם מקור הדלקת מגיע מבעיה בשיניים, המצריכה גם היא טיפול נפרד.

 

סינוסיטיס כרונית (פוליפים באף): כשמה כן היא - מחלה כרונית שברוב המקרים אינה ניתנת לריפוי. מטרת אמצעי הטיפול השונים היא להקטין את הדלקת ככל האפשר ולהשתלט על תסמיני המחלה, כדי לשפר את איכות החיים של החולה ככל האפשר. כצעד ראשון, יינתן טיפול תרופתי על ידי תרסיס המבוסס על סטרואידים, אך ברוב המקרים יידרש ניתוח ולאחריו המשך טיפול מונע, בצורת תרסיסים ושטיפות מי מלח.

 

אבחון הסיבה לקשיים בנשימה אפית מתבצע על ידי בדיקה של רופא אף אוזן גרון. צילום: שאטרסטוק

 

לסיכום: קושי בנשימה אפית הוא תופעה נפוצה, העשויה להיווצר בעקבות מגוון גורמים. כדי לזהות את מקור הבעיה ולהתאים לה טיפול, בעיקר במצבים של חסימה חד-צדדית העלולה להיות מלווה בדימום, יש להגיע לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון. בהתאם לגורם החסימה, יוחלט על דרך הטיפול המתאימה ביותר לצמצום הבעיה ולשיפור מקסימלי של איכות החיים.

 

ד"ר אברהם אברג'ל הוא מומחה במחלות אף אוזן גרון, ניתוחי ראש, צוואר, אף וסינוסים. סגן  מנהל  מערך אף אוזן גרון, ניתוחי ראש- צוואר, בבית החולים איכילוב, מנהל יחידת  אף  וסינוסים  של בית החולים ומרכז את תחום מחלות האף והסינוסים והפרעות נשימה בשינה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
ד"ר אברג'ל אברהם
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום