פוסט טראומה: מתי חרדה הופכת לבעיה שדורשת טיפול?

(14)
לדרג

פוסט טראומה וחרדה הם מצבים נפשיים שיש להיות ערניים אליהם ולטפל בהם בהקדם. מה ההבדל בין חרדה לפוסט טראומה? מהם נורות האזהרה שחשוב לשים אליהן לב ומה חשוב לדעת?

רופא משפחה
053-9374656 (מספר מקשר)
רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
077-2310246 (מספר מקשר)

בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות להשפעות הנפשיות ארוכות הטווח של המציאות בכלל ושל המציאות הביטחונית בפרט, לא רק בישראל אלא ברחבי העולם כולו. מושגים כמו 'הלם קרב', 'פוסט טראומה' ו'נפגעי חרדה' כבר אינם זרים לנו, ולמרבה הצער המקרים האלו גם אינם נדירים עוד.

כך למשל, על פי נתוני משרד הבריאות, רק במרכזי חוסן בעוטף עזה מטופלים כ-2,639 מבוגרים וילדים מתחילת שנת 2019, עקב תסמינים/תגובות פוסט טראומתיים כתוצאה מהמצב הביטחוני. אך כשהמצב המתוח הופך לשגרה – איך יודעים מתי מדובר ב"חרדה בריאה" לבין חרדה שדורשת טיפול?

לרגל חודש המודעות לבריאות הנפש יצאנו לבדוק מה ההבדל בין השתיים ומתי חשוב לגשת לטיפול. על מנת לקבל תשובות לשאלות אלו ונוספות פנינו אל ד"ר שאול סטיר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית בדימוס, יועץ פסיכיאטריה במשרד הביטחון, חבר בוועדה הפסיכיאטרית-משפטית של משרד הבריאות וחבר בוועדת הביקורת של איגוד הפסיכיאטרים בישראל.

מצב של פוסט טראומה מתבטא במחשבות חוזרות על אותו אירוע שמופיעות בפתאומיות. צילום: שאטרסטוק

מתי חרדה דורשת התייחסות?

לדברי ד"ר שאול סטיר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית בדימוס, יועץ פסיכיאטריה במשרד הביטחון, חבר בוועדה הפסיכיאטרית-משפטית של משרד הבריאות וחבר בוועדת הביקורת של איגוד הפסיכיאטרים בישראל, החרדה במהותה הבסיסית היא רגש חיובי: "חרדה היא למעשה 'אזעקה הישרדותית' שמפעילה ביטויים נפשיים וגופניים כדי לאותת לנו על סכנה קרבה. בלעדיה לא היינו מבחינים ברבות מהסכנות הקיימות ולא היינו מצליחים להיערך לקראתן ולהתמודד איתן, כך שחרדה במינון נכון היא דבר חיובי. הבעיה מתחילה כשהחרדה מוגזמת, כשמדובר ב'חרדת יתר' שנמשכת גם לאחר שהסכנה חלפה ומשבשת את התפקוד היומיומי".

מהם ביטויי החרדה?

ד"ר סטיר מסביר שחרדה היא רגש אוניברסלי שמתבטא בדרך כלל בדאגנות יתר, התעסקות עם בעיה מסוימת בצורה לא מידתית (כמעט כפייתית), אי שקט וכו', אך מדגיש שהביטויים שלה, תכיפותם ועוצמתם הם עניין סובייקטיבי שתלוי בהיסטוריה האישית, בנסיבות האירוע וכו' – זאת אומרת: "באינטראקציה בין הגורם המחולל למבנה של מקבל הטראומה".

מה ההבדל בין חרדה להתקף חרדה?

בשונה מחרדה 'כרונית' שהיא למעשה 'סטייט אוף מיינד' קבוע, התקף חרדה (המכונה גם 'פאניקה') הוא מעין 'פיק' פתאומי וקצר. "הפאניקה באה לידי ביטוי בסימנים גופניים בולטים מאוד, כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, חוסר שליטה ואפילו פחד להשתגע", אומר ד"ר סטיר. "התקף פאניקה יכול להופיע כתוצאה משילוב של גורמים חיצוניים ופנימיים והוא לרוב מתחיל בפתאומיות ומתגבר עם הזמן".

מהו פוסט טראומה?

חרדת יתר יכולה לנבוע מסיבות שונות שאחת הבולטות שבהן היא כתוצאה ממצב של סכנה - מלחמה, פיגוע, נפילת טיל, רעידת אדמה וכדומה. "כשהחותם של החרדה בתוך הרקמה הנפשית הוא מאסיבי מאוד, מתרחשת במוח תופעה המוכרת בשם 'טראומה', שעשויה להמשיך גם לאחר שהגירוי הטראומתי נעלם, ומכאן גם השם 'חוויה פוסט טראומתית' (PESD)", מסביר ד"ר סטיר.

"מצב של פוסט טראומה מתבטא במחשבות חוזרות על אותו אירוע שמופיעות בפתאומיות, ללא שום התראה ובאופן מאסיבי שאינו מאפשר לאדם להשתחרר מהן, בדומה לתקליט שחוזר על עצמו. לכן הן מכונות 'מחשבות טורדניות'. במצב כזה, הזיכרון משתלט למעשה על התפקוד הנפשי ופוגע בתפקוד הקוגניטיבי".

ד"ר סטיר מסביר שמחשבות טורדניות כתוצאה מפוסט טראומה יכולות להופיע באופן מודע או לא מודע. כך למשל, יכול הזיכרון הטראומתי להופיע בזמן חלום שאותו לא יזכור האדם בבוקר אך יתעורר עם תחושת חרדה או מועקה, או להופיע בצורה אינטנסיבית מאוד בזמן ערות. במקרה כזה האדם לא רק זוכר את החוויה הטראומתית, אלא ממש רואה את הסיטואציה וחווה אותה מחדש. לתופעה הזו קוראים 'פלאשבק'.

מהו הטיפול בחרדה?

מכיוון שלא ניתן לחזות מראש אם, מתי ומה תהיה התגובה לטראומה, יש חשיבות רבה לאינטראקציה טיפולית כמעט מיידית באזורים שחשופים לגירויים טראומתיים, כדוגמת הישובים בדרום שחשופים מאוד להתקפות טילים ואזעקות. נסיבות שבהחלט עלולות לגרום לתופעות של חרדה, פאניקה ואף לפוסט טראומה.

"אם לא מטפלים בבעיה בסמיכות לאירוע, עלולה להיות תוצאה של קורניפיקציה - קיבעון של התופעה הפוסט טראומתית; ולכן בקרב אוכלוסיות הסיכון, חשוב ליזום מהלכים שמטרתם לחפש ולשלול הפרעות פוסט טראומתיות ולא לחכות שהן יתעוררו", מדגיש ד"ר סטיר.

"חשוב לזכור שכל חוויה טראומתית נרשמת בתאי הזיכרון שלנו ולעתים הביטויים הקליניים מופיעים אחרי שנים, בגלל עניין פעוט, כשלמעשה מדובר בטראומה מצטברת ואותו עניין פעוט הוא רק 'הקש ששבר את גב הגמל'. זה נכון לגבי כל חוויה טראומתית, קל וחומר לגבי מצבים שבהם יש אירועים טראומתיים רודפים. עלות האיתור של אנשים שעשויים להיות חשופים לטראומה, קטנה משמעותית מאשר העלויות הכלכליות והנפשיות שכרוכות בטיפול בטראומה שהתפרצה".

ירידה בתפקוד היא אחת מנורות האזהרה שיש לשים אליהן לב. צילום: שאטרסטוק

מהן נורות אזהרה לפוסט טראומה?

במקביל לחשיבות של איתור נפגעים על ידי המערכת, מדגיש ד"ר סטיר את החשיבות של תשומת הלב הסביבתית לתסמינים השונים שעלולים להעיד על הבעיה והצורך להגיע לאבחון בכל מקרה שבו מתעורר חשד:

  • חרדה.
  • הימנעות מחשיפה לכל דבר שיכול לקשור את האדם לטראומה – כך לדוגמה, הימנעות מצפייה בחדשות רעות, התרחקות מאנשים שעשויים לשאול לשלומו וכדומה.
  • הימנעות ממצבים חברתיים.
  • עמימות רגשית.
  • ירידה בתפקוד שבאה לידי ביטוי בהפרעה במישור המשפחתי, התעסוקתי והחברתי.
  • שינויים בתפקוד ושינויים רגשיים.

וכדומה.

גם לגבי דרכי הטיפול מדגיש ד"ר סטיר כי אין דרך אחת נכונה והטיפול הוא אינדיבידואלי מאוד. "כל אדם הוא יצור מורכב מאוד מבחינה ביולוגית, פסיכולוגית וחברתית ולכן גם הטיפול הוא אינטגרטיבי ולא אחיד לכולם".

לסיכום: פוסט טראומה וחרדה הם מצבים נפשיים שיש לשים לב אליהם ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר, גם אם החוויה הטראומתית אינה באה לידי ביטוי בתסמינים קליניים.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום