פוסט טראומה: האם ניתן למנוע?

(0)
לדרג
תוכן מקודם

טיפול מהיר ותמיכה בסמוך לאירוע טראומתי, מסייעים ברוב המקרים למנוע פוסט טראומה. עם זאת, בהתעללות מינית ממושכת, שיעור הפוסט טראומה גבוה. כיצד לטפל?

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
077-2306918 (מספר מקשר)

רוב האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי בחייהם, כדוגמת חשיפה למלחמה (הלם קרב), פיגוע טרור או תאונת דרכים - יצליחו להתמודד ולהתגבר על הטראומה, בעזרת טיפול מתאים ותמיכה משפחתית-חברתית-נפשית.

יוצאי דופן הם מקרים של אונס, ניסיון לאונס והתעללות מינית ממושכת בילדות, אשר משפיעים על כל מהלך החיים.

במחקרים מסוימים אצל עד כ-90%-80% מנפגעות התקיפה המינית בילדות, תתפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית, אליה יתלוו במקרים רבים הפרעות פסיכיאטריות נוספות, כגון: דיכאון וחרדה, הפרעות אכילה והתמכרויות לסמים ולאלכוהול. המקרים הקשים יגיעו עד לניסיונות אובדניים ולאשפוזים פסיכיאטריים.

פוסט טראומה גורמת לפגיעה משמעותית בכל תחומי החיים. צילום: שאטרסטוק
פוסט טראומה גורמת לפגיעה משמעותית בכל תחומי החיים. צילום: שאטרסטוק

מהי ההגדרה הפורמלית של "טראומה"?

טראומה היא מצב נפשי הנובע מחשיפה ישירה לאירוע המהווה איום מוחשי על חייו או על שלמותו הנפשית והפיסית של האדם.

האירוע הטראומטי יכול להיות חד פעמי ובלתי צפוי, או אירוע מתמשך או חוזר, כמו במקרים של התעללות מינית.

עם השנים, איגוד הפסיכיאטרים בארה"ב - הרחיב את האירועים המוגדרים כטראומה; כך, ב-DSM, ספר הסיווג האמריקאי להפרעות נפשיות, תחת ההגדרה טראומה, נכללים גם מקרים של חשיפה לא ישירה לאירוע שמהווה טראומה. לדוגמה: טראומה לאחר צפייה בפיגוע דרך המדיה, או לאחר שמיעת עדות על רצח או תאונה של קרוב, מבלי להיות נוכח באירוע. לדעתי, כיום, ההגדרה לאירועים טראומטיים הורחבה יתר על המידה; ומניסיוני חייב להתקיים התנאי של חשיפה ישירה לאירוע.

מדוע אדם אחד יפתח הפרעת פוסט טראומה, בהשוואה לאדם אחר, אשר יתגבר על האירוע הטראומטי?

1. ראשית, תלוי האם הטראומה היא חד-פעמית או מתמשכת וחוזרת - כמו במקרה של התעללות מינית.

2. עוצמת האירוע הטראומטי.

3. חוסן נפשי.

4. חוסן חברתי ולכידות חברתית, החשובים מאד - במקרים של אירוע רב-נפגעים.

5. סוג הטראומה: כאשר מדובר בילדים החווים אונס והתעללות מינית מתמשכת, האירוע ישפיע גם על מבנה אישיותם, ועל התפתחות הפרעות נפשיות נוספות, על דימוי הגוף ועל כל מהלך חייהם, כפי שיוסבר בהמשך. לא בכדי, ניתן לראות במעשה אונס והתעללות מינית בילדות , אירוע טראומטי לכל החיים, בבחינת "רצח של הנפש".

מהם הסימפטומים של טראומה?

לאחר החשיפה לאירוע טראומטי, במהלך כחודש לאחר האירוע, מתקיים השלב החריף של הטראומה, המוגדר כהפרעת דחק חריפה (Acute Stress Disorder), אשר באה לידי ביטוי בסימפטומים כגון:

זיכרונות חודרניים

עיסוק כפייתי בהשתלשלות האירוע

עוררות יתר

חרדה ופחד

בכי

תנודות רגשיות

הפרעות שינה

הימנעות מחשיפה לדברים שמזכירים את הטראומה

מה הקשר בין טראומה לפוסט טראומה?

כאמור, מבין האנשים החווים אירוע טראומטי - ובעקבותיו הפרעת דחק חריפה, רוב האנשים יצליחו להתגבר, באמצעות טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, תמיכה משפחתית ותמיכה של הקהילה.

ככל שהלכידות גבוהה יותר ויש לנפגע הטראומה עם מי לדבר או במי להיעזר, כך גדלה ההסתברות שהוא יתגבר טוב יותר על הטראומה.

לדוגמה: מסיבה זו, בצה"ל מלמדים מפקדים לשפר את הלכידות החברתית; ולאחר אירוע טראומטי, מקיימים מפגשים של החיילים וצוותי ההצלה שנחשפו לאירוע. במפגשים אלה, הנקראים " מפגשי דה בריפינג ", מנתחים את האירוע ומבנים סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף.

כך, גם אם האירוע היה קשה לחיילים - עדיין הבניית הסיפור, לצד מתן תמיכה חברתית ונפשית, מקלים ומרגיעים.

צה"ל משקיע משאבים רבים במפגשים כאלה, לאחר אירועים רבי נפגעים, על מנת למנוע התפתחות פוסט טראומה בקרב מספר רב של חיילים שנחשפו לאירוע .

מהו אחוז האנשים שיפתחו הפרעה פוסט טראומטית?

ההערכות הן כי לאחר אירוע רב נפגעים, כגון קרב או פיגוע טרור, כ-10% יפתחו פוסט טראומה. לאחר אונס או תקיפה מינית, כ-50% יפתחו פוסט טראומה; ולאחר התעללות מינית ממושכת או חוזרת, כפי שמתקיימת במקרים של גילוי עריות במשפחה, כ-80%-90% יפתחו פוסט טראומה ( במחקרים מסוימים ).

מהי פוסט טראומה מורכבת?

שיעור גבוה מהילדים והילדות שחווים התעללות מינית, יפתחו פוסט טראומה מורכבת, תסמונת קשה המתאפיינת בפלשבקים של האירועים, מצבים דיסוציאטיביים תכופים של התנתקות, תנודות רגשיות קיצוניות, שינויים בדפוסי יחסים בינאישיים, תחושת אשמה, המלווה בהפרעות נפשיות נוספות, כגון: דיכאון, חרדה, התמכרויות (בעיקר סמים ואלכוהול) והפרעות אכילה (כתוצאה מדימוי גוף מעוות: אנורקסיה והרעבה עצמית או בולמוסי אכילה והשמנת יתר).

בקרב נפגעות תקיפה מינית בילדות, נפגעת גם היכולת לשמור על עצמן - ולכן הן מועדות לחוות טראומות מיניות חוזרות, לאורך חייהן - ולהיות מנוצלות שוב ושוב. הסיבות לכך טמונות בחוסר היכולת להגן על עצמו על רקע תקופה ארוכה של שליטה רודנית .

ברוב המקרים, הנפגעות בנוסף להתעללות המינית חוות גם נטישה והזנחה נפשית, פיסית וכלכלית על ידי המשפחה. ברוב המקרים, גם האם שעומדת לצדו של האב או בן הזוג שלה המתעלל - מתנערת מהבת שנפגעה. בעבודתי עם בנות שחוו פגיעה מינית בילדות, נוכחתי לגלות שהבגידה של האם והנידוי המשפחתי מהווים מוטיב חוזר ולעיתים קשה שבעתיים מהפגיעה כשלעצמה .

כתוצאה מכך, רבות מהן אינן זוכות לתמיכה נפשית, חוות מחסור בתמיכה ומחסור כלכלי ומגיעות לשוליים החברתיים. הן חוות בושה, עצב רב ולעיתים גם אשמה.

על מנת להתמודד עם הכאב הנפשי, חלקן מתמכרות לסמים ולאלכוהול; וחלקן אף מגיעות לעיסוק בזנות.

אורח חיים זה מזמן להן אינטראקציה עם גברים אלימים ופוגעים; הן נתפסות כטרף קל - ולכן חוות פגיעות חוזרות. במקרה אחד מני רבים שהתפרסם בתקשורת, על הנערה שנאנסה במועדון ברחוב אלנבי, הידרדרה לזנות ובסוף נפטרה ממנת יתר של סמים.

זהו מעגל בלתי נגמר שמתחיל בטראומה מתמשכת בילדות, הגורמת להתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, להתדרדרות ולטראומות חוזרות תחת השימוש.

אחת הדרכים לטיפול בפוסט טראומה היא באמצעות שיחות. צילום: שאטרסטוק
אחת הדרכים לטיפול בפוסט טראומה היא באמצעות שיחות. צילום: שאטרסטוק

כמה מקרב העוסקות בזנות נפגעו מינית בילדותן?

ממחקרים שנערכו בארץ ובעולם, בקרב צעירות העוסקות בזנות, עולה נתון מדהים לפיו למעלה מ-90% מהן נאנסו טרם פנייתן לעיסוק בזנות (מרביתן חוו התעללות מינית ממושכת בילדותן). הן מגיעות לזנות כתוצאה מהתדרדרות כלכלית ונפשית, או בכפייה על ידי גברים אלימים אותם פגשו , ניצלו את חולשתן , היעדר מעגלי תמיכה ונטייתן שלא להצליח להגן על עצמן.

כך, הן חוות באופן יומיומי את הטראומה והאונס שחוו בילדות, וכל מגע מיני נחווה כאונס חוזר. בקצה השני של הסקאלה, ישנן בנות שחוו טראומה, על רקע פגיעה מינית; והן מסתגרות ומתבודדות, ונמנעות מכל קשר זוגי שהוא.

נשים שעברו פגיעה מינית בילדות ומתחתנות - חוות בדרך כלל קשיים בתוך זוגיות נורמטיבית, או נקלעות לקשר עם גבר אלים פיסית או מילולית, שחוזר ומתעלל בהן.
כפועל יוצא מההפרעה הפוסט טראומטית הכרונית, למרות האהבה והמסירות לילדיהן, הן חוות ניתוק רגשי, ומתקשות בהבעת רגשות כלפי ילדיהן;

קיימת חרדה עצומה שגם ילדיהן יחוו טראומה מינית, ולכן הן סובלות מחרדות קשות ומנסות לגונן על ילדיהן באורח קיצוני, כתוצאה מכך גדל דור שני לפוסט טראומה .

כיצד מאבחנים פוסט טראומה?

אם מתקיימים הקריטריונים הבאים, ניתן לקבוע כי האדם פיתח פוסט טראומה, בעקבות האירוע הטראומטי:

1. אירוע שיוגדר כחשיפה לטראומה שסיכנה את השלמות הפיזית, הנפשית או הרגשית.

2. שחזור של הטראומה בשעות הערות והשינה.

3. הימנעות מחשיפה לגורמים המזכירים את האירוע.

4. עוררות יתר - דריכות מתמדת ותגובה קיצונית בתגובה לגירויים פתאומיים.

5. פגיעה משמעותית באיכות החיים בכל תחומי החיים: מקצועיים, חברתיים, משפחתיים ובינאישיים.

מהו הטיפול המומלץ בנפגעי טראומה?

לאחר האירוע הטראומטי, מומלץ שהטיפול ישלב טיפול תרופתי אנטי חרדתי/אנטי דכאוני, עם פסיכותרפיה.

קיים מגוון של טיפולים הניתנים לאחר הטראומה ומורידים את הסיכון להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית כרונית ומקטינים את עוצמת ההפרעה שתתפתח = EMDR, PE.

מהו הטיפול בשלב הפוסט טראומה?

טיפול תרופתי: מתן טיפול אנטי חרדתי ו/או אנטי דכאוני; ולעיתים גם טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי, על מנת להפחית את הפלשבקים.

מניסיוני, במקרים רבים אנשים שחוו אירוע טראומטי נמנעים מטיפול תרופתי מחשש להתפתחות של תלות בתרופות או מחשש להתפתחות של תופעות לוואי ואפילו לשינוי באישיותם.

רבים מהמיתוסים לגבי טיפול תרופתי פסיכיאטרי תקפים בנפגעי טראומה ואולי אף מועצמים על רקע הקושי במתן אמון בבני אדם בכלל ואפילו במטפלים.

פסיכותרפיה: באמצעות שיחות אצל מומחים בטיפול בטראומה ופוסט טראומה.

ישנן שיטות טיפול נוספות:

טיפול בחשיפה ממושכת Prolonged exposure therapy, הכולל שחזור מפורט והדרגתי לאורך הטיפול של האירוע בפני המטפל. שיטה טיפולית זו מתאימה לדעתי יותר למי שחווה אירוע טראומטי חד פעמי, כגון תאונה -ופחות במקרים של פוסט טראומה מורכבת , בעקבות התעללות מינית מתמשכת.

טיפול בשיטת EMDR (ר"ת: Eye Movement Desensitization and Reprocessing - הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) - נועד להפחית את עוצמת התסמינים הנפשיים, אולם הוא יעיל חודש עד חודשיים לאחר הטראומה (ופחות בשלב הפוסט טראומה).

יצוין כי אלה שמגיעים לניסיונות אובדניים ולאשפוז, הם אנשים שבעקבות הטראומה פיתחו גם דיכאון ו/או משתמשים בחומרים פסיכו אקטיביים, כגון סמים ואלכוהול.

לסיכום: יש חשיבות בהענקת טיפול לאנשים שחוו אירוע טראומטי, מהר ככל שניתן - על מנת לסייע להם להתגבר על הטראומה (ולמנוע התפתחות מצב פוסט טראומטי).

ד"ר אלה בלאו היא מומחית בפסיכיאטריה ובטיפול בטראומה, מנהלת מרפאה פסיכיאטרית בתל-אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום