"אין לנו למה להתבכיין על העבר, כי אין לנו שליטה עליו"
צביקה זליג, בן 81, חולה בסוכרת כבר 35 שנה. בטור אישי הוא משתף על ההתמודדות עם המחלה, על קטיעת הרגל שעבר ועל המערכת לניטור סוכר שיכולה לשנות את חייו
צביקה זליג, ניצול שואה, בן 81, חולה סוכרת מגיל 46, מספר על ההתמודדות שלו עם המחלה.
"לפני 35 שנה, לאחר שביצעתי את בדיקת סקר שגרתית, התקשר אלי הרופא ואמר: ברוך הבא למועדון הסוכרת!"
"הייתי די בהלם", הוא מספר, "אני אדם שעסק בספורט - שחיתי, עשיתי הליכות והקפדתי להתעמל על בסיס שבועי. לא הייתי 'שמן' כך שלא הרגשתי שאני נתון לסיכון. לא הרגשתי תסמינים מיוחדים. יחד עם זאת, ברגע שקיבלתי את הבשורה התחלתי להיזהר, הלכתי לדיאטנית שנתנה לי תפריט מיוחד ונמנעתי מסוכרים עד כמה שיכולתי. אבל עמוק בלב, לא הבנתי איך זה קרה לי כי לא הרגשתי שום דבר לפני כן."
צביקה זליג. צילום: באדיבות המשפחה
כיצד התמודדת עם הסוכרת?
"בהתחלה, התמודדתי עם הסוכרת בצורה טובה. הלכתי לרופא לביקורות ואף קיבלתי כדורים לאיזון הסוכר. אבל הדקירות לבדיקת רמות הסוכר בדם היו מתסכלות וכואבות. הרגשתי ממש שהאצבעות שלי מחוררות. הייתי צריך לדקור את האצבעות באופן תכוף יחסית, על מנת להבין את רמות הסוכר שלי. עשיתי את זה בלית ברירה. לעתים קרובות, הייתי מבצע בדיקה רק פעם אחת ביום וזה לא היה מספיק כדי לקבל תמונת מצב לגבי הסוכרת שלי.
הבעיה הייתה במשמעת העצמית שלי: לא הצלחתי לעמוד בה בצורה מושלמת. ידעתי שיש דברים שצריך להפסיק. למשל, אני לא נוגע באלכוהול. אבל לפני כ-12 שנה, התברר לי שכל מה שעשיתי לא עוזר והסוכרת שלי לא מאוזנת. הגעתי לרמת HbA1c (המוגלובין מסוכרר) גבוהה והרגשתי שאני ממש מאבד שליטה. בהמלצת הרופא, התחלתי להזריק אינסולין - ומאז עד היום אני מזריק אינסולין לפחות שלוש פעמים ביום, לפני כל ארוחה."
אלא שרמות הסוכר הבלתי מאוזנות גבו את מחירן. כלי הדם בגפיו של צביקה זליג נפגעו, וברגל ימין שלו הופיע פצע בלתי ניתן לריפוי. החשש לנמק כתוצאה מהסוכרת הוביל לקטיעת הרגל.
מה שינה את תמונת הטיפול שלך בסוכרת?
"לאחר הקטיעה, הבנתי כי אני זקוק לעזרה מקצועית על מנת לצלוח את הטיפול במחלה, שמור על איזון, ולמנוע התדרדרות נוספת. התחלתי טיפול אצל רופא חדש, שגם הכיר לי את טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר רציף. וכך, בעזרתה, הצלחתי לראשונה בחיי לשמור על רמות סוכר מאוזנות. בנוסף, הייעוץ הרפואי והתזונתי אותו קיבלתי עזר לי לייצב את רמות הסוכר שלי ולהוריד את רמת ה-HbA1c שלי בצורה משמעותית".
האם אתה משתמש במערכת בימים אלה?
"לצערי, הטכנולוגיה לא נכללת בסל התרופות האחרון עבור סוכרתיים מסוג 2 מזריקי אינסולין – וזה בעייתי מאוד. מימון הטכנולוגיה באופן פרטי יקר מאוד ואין באפשרותי לעשות זאת.
הטיפול שלי אינו שונה מסוכרתי מסוג 1, היות שגם אני נדרש להזריק אינסולין. זה בעיקר מתסכל כי דקירת האצבעות כואבת ובלתי נסבלת, והפתרון שמציעה הטכנולוגיה הוא עבורי כמו נס משמים.
אני מאוד מקווה שהמערכת תיכנס לסל הבריאות הקרוב. בזכות המערכת, הבנתי כיצד דברים שונים משפיעים על הסוכר שלי והבנתי איך עליי לשמור על איזון ולהימנע מסיבוכים בהמשך. המערכת גורמת לי להיות בשליטה וכך אני יכול לשלוט על הסוכרת שלי ולא הפוך."
הדקירות לבדיקת רמות הסוכר בדם היו מתסכלות וכואבות. צילום: שאטרסטוק
מה הגישה שלך לחיים כיום?
"המוטו שלי פשוט: 'אין לנו למה להתבכיין על העבר כי אין לנו שליטה עליו והוא לא יכול לחזור, ואת העתיד אנחנו לא יכולים לצפות. מה שנשאר לנו הוא ההווה, איתו צריך ללכת יד ביד'. למעשה, אני מניח, שאם הייתי יכול להשתמש בטכנולוגיה כבר בתחילת הדרך, הייתי יכול לשמור על איזון ברמות הסוכר ולמנוע את הסיבוכים שקרו. יחד עם זאת, אני מאמין שצריך להתמודד עם ההווה ועם עכשיו, ולכן אני רוצה לעשות את כל שביכולתי בשביל לשמור על סוכרת מאוזנת ולחיות עמה בצורה טובה".
