עיכוב בחיסוני השפעת: גובר החשש מהתפרצות המחלה

(2)
לדרג

השנה תחל תקופת חיסוני השפעת רק בחודש נובמבר, מה שעשוי לגרום להידבקות המונית במחלה ולעומס יתר על מערכות הבריאות, העמוסות גם ככה בתקופה זו. מדוע חל עיכוב בהגעת החיסונים לישראל ומהי הסיבה שחשוב להתחסן מדי שנה?

רופא משפחה
053-9374656 (מספר מקשר)
רופאה למחלות זיהומיות ,מומחית למחלות זיהומיות
077-2311219 (מספר מקשר)

בעקבות הודעתה של חברת Sanofi Pasteur האוסטרלית, שמייצרת את מרבית החיסונים נגד שפעת, כי השנה יגיעו החיסונים באיחור ניכר, גוברת הדאגה בקרב מערכות הבריאות בישראל. בהודעת החברה שנשלחה בסוף יוני לרשויות הבריאות ברחבי העולם, נכתב כי הסיבה לעיכוב נעוצה בארגון הבריאות העולמי (WHO) שפרסם השנה באיחור את תחזית זני השפעת, שעליה מתבסס הייצור של תרכיב החיסון לשנה זו. על פי ההערכות, החיסונים אמורים להגיע לישראל לקראת סוף חודש אוקטובר - מה שאומר שמתן החיסונים לציבור יחל רק בחודש נובמבר - עיכוב של כחודש מהמועד המומלץ בכל שנה.

"ההשפעה של החיסון בהגנה מפני וירוס השפעת מושגת רק לאחר כשלושה שבועות ממועד ההתחסנות, כך שהמשמעות של העיכוב הזה היא שעד דצמבר האוכלוסייה לא תהיה מוגנת מפני המחלה, שמגיעה לכאן בדרך כלל כבר מתחילת נובמבר", אומרת ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון בחולון.

על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, שיעור התחלואה בשיא עונת השפעת 2019/2018 היה גבוה בהשוואה לשנתיים הקודמות, תפוסת המיטות במחלקות הפנימיות של בתי החולים הייתה מעל 100% במהלך כל העונה והגיעה לשיא של 114% בשבוע האחרון של ינואר. לא פלא אם כן, שבמערכת הבריאות חוששים כי העיכוב במתן החיסון יוביל לכך שיותר אנשים יידבקו במחלה ו/או יסבלו מהסיבוכים השונים שלה, מה שיגדיל משמעותית את העומס על בתי החולים, שגם כך נמצאים בתפוסה מלאה בתקופה זו של השנה.

גם כאשר יעילות החיסון נמוכה יותר הוא עדין מפחית באופן משמעותי תמותה ותחלואה. צילום: שאטרסטוק

מדוע חשוב להתחסן נגד שפעת בכל שנה מחדש?

לדברי ד"ר מאור, בניגוד למחלות ויראליות אחרות שמקורן ב"נגיפים יציבים", נגיף השפעת משתנה בקלות ועובר טרנספורמציה שאינה ניתנת לחיזוי - לעתים מדובר בנגיף עם שינוי מינורי ולעתים מדובר בשינוי דרמטי שנגרם כתוצאה מחיבור עם נגיף שונה (מה שגרם לשפעת העופות למשל): "השינויים האלו, קטנים ככל שיהיו, מקשים על הזיכרון של מערכת החיסון ולכן אפשר להידבק בכל שנה מחדש. זוהי גם הסיבה שבגללה מייצרים את החיסון בכל שנה מחדש. מגפת השפעת מתחילה באוסטרליה ובדרום-מזרח אסיה ומשם מגיעה לעולם המערבי. ארגון הבריאות העולמי לוקח דגימות של הנגיף מחולים ברחבי העולם, ולפיהם ממליץ על התרכיב לאותה שנה. השנה, חל עיכוב בהמלצות של ארגון הבריאות העולמי וזה מה שגרר את שרשרת העיכובים", מסבירה ד"ר מאור.

עם זאת, ד"ר מאור מדגישה כי גם תרכיב החיסון השנתי הוא בגדר 'ניחוש מלומד', שכן הוא מתבסס כאמור על הערכה של זני הנגיף שיגיעו לכאן מבלי שניתן יהיה לחזות זאת במאת האחוזים. "יש שנים שהחיסון קולע למטרה ויש שנים שפחות, ולכן יש שנים שבהן החיסון יעיל פחות. גם כאשר יעילות החיסון נמוכה יותר הוא עדין מפחית באופן משמעותי תמותה ותחלואה, ולכן חשיבות ההתחסנות מדי שנה רבה".

מהן סכנות השפעת?

מחלת השפעת מתבטאת לרוב בחום וחולשה כללית, שפרט לחוסר הנוחות ולנזק הכלכלי אינה מסוכנת מאוד לכשעצמה. אולם, החשש העיקרי הוא מסיבוכי המחלה, ובעיקר מהסיבוך השכיח של דלקת ריאות חיידקית. על פי הנתונים, בעונת השפעת בשנה שעברה, שיעור הפניות של מבוטחי קופ"ח מכבי בשל דלקת ריאות בקבוצת התינוקות מתחת לגיל שנתיים הגיע לשיא של כ-85 ל-10,000 מבוטחים; בקבוצת הילדים ונוער בני 18-2 שנים שיעור הפניות הגיע בשיאו ל-18 ל-10,000 מבוטחים ושיעור הפניות בקבוצת הקשישים בני 65 שנים ומעלה הגיע בשיאו לכ-19 פניות ל-10,000 מבוטחים. ממוצע הפניות לרפואה דחופה וליתר קופות החולים היה דומה.

"הסיבוך השכיח ביותר של מחלת השפעת הוא מעורבות של דרכי הנשימה", מסבירה ד"ר מאור. "לאחר כמה ימי מחלה, נגיף השפעת מכשיר את הקרקע להשתלטות חיידקים ונגיפים שונים על הריאות, מה שגורם לסיבוכים בעיקר בקרב ילדים, קשישים, נשים בהריון ואנשים עם מחלות רקע ומערכת חיסון לקויה. סיבוכים אלו יכולים להתבטא בברונכיוליטיס, דלקת ריאות ואף להוביל למוות". על פי הנתונים, במהלך עונת השפעת אשתקד עמד אחוז הפטירות מדלקת ריאות על ממוצע של 12% מסך מקרי הפטירה, ולממוצע של כ-16% בסוף פברואר ובמחצית הראשונה של מרץ.

סיבוכים נוספים, נדירים יותר של מחלת השפעת, הם תסמונת "גיליאן ברה" (היחלשות של השרירים עד כדי שיתוק), דלקת של המוח, דלקת של הלב ועוד. "הסיבוכים ומקרי המוות שכיחים אמנם יותר בקרב חולים שנמצאים בקבוצות הסיכון, אבל בכל שנה מתים משפעת בין אחד לשלושה אנשים צעירים ובריאים, ללא כל סיבה ברורה", מדגישה ד"ר מאור, "לכן ההתחסנות חשובה לכל אחד ולא רק למי שמוגדר בקבוצת הסיכון".

האם החיסון מסוכן?

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר על החיסון נגד שפעת הוא שהחיסון עצמו מסוכן וגורם למחלה. "זוהי טעות", מסבירה ד"ר מאור. "החיסון שניתן בזריקה הוא תרכובת של חיידקים מומתים שאינם יכולים להשתכפל ולגרום למחלה והוא נחשב לחיסון בטוח מאוד. לעיתים יכולות להיות לו תופעות לוואי של אדמומיות או כאב קל באזור ההזרקה, אך אלו הן כמובן תופעות לוואי שאינן מסכנות חיים".

לדבריה, ההידבקות בשפעת לאחר החיסון יכולה לנבוע מכמה סיבות, שאינן קשורות כאמור לחיסון עצמו:

  • ראשית, לחיסון לוקח שלושה שבועות עד שהוא משפיע, ולכן ייתכן שאותו אדם נדבק בשפעת בתקופת ההמתנה הזו – זהו, כאמור, גם החשש הגדול מהעיכוב שחל השנה.

  • קיימים סוגים רבים של וירוסים שגורמים לחום ולביטויים קליניים שדומים לשפעת, אך בפועל אינם באמת שפעת.
  • תרכיב החיסון מבוסס כאמור על ניחוש מושכל, כך שאף פעם לא ניתן להבטיח את יעילותו במאת האחוזים. לכן, ייתכן שגם לאחר החיסון האדם נדבק בשפעת, שהחיסון לא הצליח להגן מפני הנגיף שלה. "המטרה העיקרית של החיסון היא לא בהכרח למנוע מהמחוסנים להיות חולים, אלא בעיקר כדי להחליש את עוצמת המחלה אם תהיה כזו ובכך למנוע סיבוכים ומוות".

ד"ר מאור מסבירה כי גם החשש מפני תסמונת "גיליאן ברה" כתוצאה מהחיסון עצמו הוא לרוב מיותר, שכן מדובר בסיבוך נדיר מאוד שנגרם כתוצאה מתגובה אוטואימונית לחיסון שגורמת לשיתוק, שבמקרים רבות מחלים לחלוטין ובחלק מהמקרים מחלים באופן חלקי". עם זאת, חשוב להדגיש כי ישנם סוגים שונים של וירוסים ונגיפים שיכולים לגרום לתסמונת הזו ונגיף השפעת הוא לא מהנפוצים שבהם, אך התחלואה בשפעת לכשעצמה מהווה סיכון גבוה יותר להתפתחות של גיליאן ברה, סיכון רב בהרבה מאשר החיסון עצמו".

לנשים בהיריון חשוב מאוד להתחסן. צילום: שאטרסטוק

למי הכי חשוב להתחסן?

החיסון מומלץ כאמור לכולם, אך יש לו חשיבות רבה בעיקר לפעוטות מגיל חצי שנה עד שנתיים, לקשישים מעל גיל 65, לנשים בהיריון, לאנשים מדוכאי חיסון ולאנשים הבאים במגע קרוב עם אוכלוסיות בסיכון כמו עובדי בריאות. "אחד מהמיתוסים השגויים לגבי החיסון נגד שפעת, הוא שהוא מסוכן לאנשים מדוכאי חיסון. בפועל, ההפך הוא הנכון. ראשית, מדובר כאמור בנגיפים מומתים שאינם מהווים סכנה ומנגד, דווקא לאנשים מדוכאי חיסון חשוב להתחסן מכיוון שהם מועדים יותר להידבקות ולסיבוכים כתוצאה מהשפעת", מסבירה ד"ר מאור.

לדבריה, לנשים בהיריון חשוב מאוד להתחסן גם בשל העובדה שלפי הסטטיסטיקה יש יותר מקרי תמותה של נשים בהריון כתוצאה משפעת ביחס לאוכלוסייה הרגילה, וגם מכיוון שפעוטות ניתן לחסן רק מגיל חצי שנה - כך שהחיסון במהלך ההיריון מעניק הגנה כלשהי גם לעובר ועד הגיעו לגיל ההתחסנות המותר.

מיתוס נוסף שמבקשת ד"ר מאור להפריך הוא שהחיסון אסור למי שאלרגי לביצים: "בעבר חשבו שאסור לתת את החיסון למי שאלרגי לביצים, מכיוון שאת הנגיף שממנו מייצרים את החיסון מגדלים בביצים, אך היום כבר יודעים שאין לכך שום השפעה והחיסון בטוח גם לאלרגנים האלו".

"שיעורי התחלואה שעולים מדי שנה, ההתחממות הגלובלית שמשפיעה גם על הטרנספורמציות של הנגיפים ואורח החיים שמחליש בעקיפין את מערכת החיסון, מדגישים עוד יותר את החשיבות של החיסון השנתי נגד שפעת", היא מסכמת.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי: "בעונת השפעת 2019-2020 ובדומה למדינות אחרות בעולם, חיסונים נגד שפעת יגיעו לישראל באיחור מהרגיל. הסיבה לאיחור קשורה לעיכוב בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי הזנים שיכללו בתרכיב. עיכוב זה גרר אחריו איחור בייצור התרכיבים ובהגעתם לשטח. החיסונים נגד שפעת צפויים להגיע בחודש נובמבר. משרד הבריאות פועל להקדים את מועד הגעת החיסונים ככל הניתן, ולאפשר שימוש בחיסונים בהקדם האפשרי אחרי הגעתם לישראל. לא ניתן לצפות את מועד תחילת העונה, לכן קשה להעריך את ההשפעה של האיחור על תחלואת השפעת. השנה יש חשיבות מיוחדת להקדים ולהתחסן סמוך ככל האפשר להגעת החיסונים לארגונים המחסנים."

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

עוד בנושא: שפעת ומחלות חורף - אתם שואלים, הדוקטורס עונים

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום