נגישות
נגישות

עכשיו זה רשמי: שחיקה בעבודה - בעיה רפואית מוגדרת

(24)
לדרג

חוזרים הביתה מותשים מהעבודה? אין לכם כוח למשפחה ולתחביבים? אתם לא לבד: ארגון הבריאות העולמי הכיר לאחרונה ב"דחק תעסוקתי" כבעיה רפואית מוגדרת. כיצד מאובחנת שחיקה בעבודה? מה ההבדל בין שחיקה לדיכאון? והכי חשוב: איך תוכלו "לצאת מזה"?

פסיכולוג
09-7455228

לפני כחודש, הודיע לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO - world health organization) כי יש להכיר בשחיקה בעבודה ("דחק תעסוקתי", ""Burn-out) כבעיה רפואית "מן המניין" ואף כלל אותה במדריך הבינלאומי לסיווג מחלות, ה-ICD-11.

זוהי לא הפעם הראשונה שבה מתייחס ארגון הבריאות העולמי לתופעת השחיקה בעבודה כאל בעיה בריאותית נפוצה. למעשה, כבר בשנת 2017 הזהיר הארגון כי עד שנת 2020 הבעיה תהפוך לגורם השני לפגיעה באיכות חיים, מקום אחד בלבד אחרי בעיות לב. זאת, בהסתמך על סקירה של מאות מחקרים ומאמרים שפורסמו בארבעת העשורים האחרונים.

מהי שחיקה בעבודה?

הנטייה היא לראות שחיקה בעבודה כתהליך מתמשך, הנובע כתוצאה משגרה קבועה, שחוזרת על עצמה ללא שינוי ולאורך זמן: אותו מקום עבודה, אותו תפקיד, אותן משימות, אותם לחצים, אותה נסיעה יומיומית ארוכה לעבודה, אותה עמידה יומיומית בפקקים, אותו שכר, עומס קבוע בעבודה, אותן מערכות יחסים בין קולגות בעבודה וכו'.

שחיקה בעבודה היא תהליך מתמשך, הנובע כתוצאה משגרה קבועה, שחוזרת על עצמה ללא שינוי ולאורך זמן. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבטאת שחיקה בעבודה?

ארגון הבריאות העולמי הגדיר שלושה קריטריונים מצטברים לאבחון סינדרום הדחק התעסוקתי:

  1. תחושת אנרגיה ירודה או תשישות;
  2. ריחוק מנטלי ממקום העבודה, תחושה שלילית או ציניות הקשורה למקום העבודה;
  3. ירידה באפקטיביות המקצועית.

מהם המאפיינים הספציפיים של שחיקה בעבודה?

מכיוון שתסמינים אלה דומים לתסמיני דיכאון, מה שעלול ליצור בלבול אבחוני בין השניים, מדגישים בארגון הבריאות העולמי שהקריטריון המהותי באבחון הוא שהסימפטומים מתייחסים ספציפית לתופעות הקשורות למקום העבודה ואינם באים לידי ביטוי ו/או מתארים חוויות בתחומי החיים האחרים.

מהם הגורמים לשחיקה בעבודה?

אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של שחיקה היא כי ההנחה של האדם השחוק היא שהתחושות הבלתי נעימות שהוא מרגיש נגרמות בגלל סיבה ספציפית, שהיא בדרך כלל סיבה חיצונית שאינה קשורה/תלויה בו.

כך, למשל: על פי ההערכות והמחקרים, כ-30% מהמורים ברחבי העולם סובלים משחיקה: רובם ציינו שהשחיקה שלהם נובעת מכך שבעידן המודרני, התלמידים רועשים ואלימים יותר, ההורים מתערבים יותר בעבודתם והרשויות (למשל: משרד החינוך) דורשות מהם הרבה יותר עבודה אדמיניסטרטיבית משדרשו בעבר (הגשת תוכנית מדויקת לגבי כל ילד בחינוך מיוחד, תוספת שעות עבודה, ריבוי ישיבות והשתלמויות וכו'). 
אפשר להניח כי התופעה קיימת במקצועות נוספים שיש בהם שגרה רבה – זאת אומרת, עבודות שבהן העובדים מבצעים משימות רבות בעלות אופי חזרתי.

עם זאת, בהיבט הפסיכולוגי, השחיקה בעבודה נובעת ממספר גורמים אחרים ובהם:

 

  • "שעמום": אם בעבר מקצוע היה עובר "מדור לדור" ואנשים נשארו במקום העבודה לאורך כל/רוב שנות הקריירה שלהם, הרי שהעידן המודרני מתאפיין בצורך תמידי בשינויים, מה שמשפיע כמובן גם על תחום התעסוקה: אדם שעובד תקופה ארוכה באותו מקום או באותה עבודה שגרתית שחוזרת על עצמה, ירגיש מתוסכל ו"משועמם".

  • עומס: עומס קבוע בעבודה יוצר אצל העובד את התחושה שהוא "אף פעם לא מספיק לעשות את מה שהוא אמור לעשות". התחושה הזו לאורך זמן מובילה גם היא לתסכול ולשחיקה.

  • ביקורת חיצונית: פעמים רבות נלווית לתחושת אי ההספק האישית גם ביקורת חיצונית, שרק מחזקת אותה. ניקח לדוגמה פקיד בדואר: בכל פעם שיש תור ארוך (מצב כמעט יומיומי), הלקוחות הממתינים כועסים ומעבירים ביקורת על קצב העבודה שלו. המנהל מגיב גם הוא לביקורת של הלקוחות ו"מייעץ" לפקיד להימנע מיצירת קשר אישי עם הלקוחות ו"לתקתק" עבודה. כתוצאה מכך, בחוויה של אותו פקיד, הוא מסיים כל יום עבודה כשהוא מתוסכל ומותש.

  • אי שביעות רצון: תחושת אי שביעות רצון עלולה לנבוע כתוצאה מתנאי העבודה (שעות, שכר וכו'), מהאווירה במקום העבודה (רעש, ויכוחים על המזגן וכו'), ממערכות יחסים במקום העבודה (קנאה, תחרותיות וכו'), או אף מקצב ההתקדמות בסולם הדרגות המקצועי (שבפועל אינו תואם לציפיות).

  • ציפיות אישיות גבוהות: כאשר יש לאדם ציפיות גבוהות מעצמו, קיימת סבירות רבה שבשלב כלשהו הוא יגיע למצב של שחיקה. כך, למשל: אדם שמצפה מעצמו "להשאיר שולחן נקי" בסוף כל יום עבודה, אינו מצליח לעמוד בכך. לכן הוא נשאר בכל יום שעות נוספות בעבודה (אם בגלל אופי העבודה, אם בגלל שבמהלך היום נכנסים דברים נוספים שבהם הוא נאלץ לטפל ואם בגלל שהוא רוצה להוכיח את עצמו). כתוצאה מכך, כשהוא מגיע הביתה, יש כלפיו כעס מצד בני המשפחה, או שהוא עצמו מרגיש שהוא מפספס זמן יקר עם המשפחה או עם הילדים. ככל שהמצב הזה יימשך בצורה קבועה לאורך זמן והוא ימשיך לצפות מעצמו להישגים בעבודה ובבית, תחושת התסכול שלו תלך ותגבר והוא ירגיש שחוק.

  • תחושת חוסר הערכה: שחיקה בעבודה עלולה להיגרם גם כתוצאה מתחושה מתמשכת של העובד שהממונים עליו אינם "רואים" אותו ואינם מעריכים מספיק את עבודתו ו/או את תרומתו למקום העבודה. כך, למשל: התחושה עלולה לנבוע מתפיסה שהשכר אינו משקף את המאמץ, ההישג או התוצאה, גם אם זהו השכר שעליו סוכם.

  • השוואה: פעמים רבות, השחיקה נגרמת כתוצאה מהשוואה "לא רציונלית" שהעובד עושה. כך, למשל: פועל שמשווה את השכר שלו לשכר של המנכ"ל. השוואה כזו אכן אינה רציונלית, אך עלולה לגרום לאותו פועל לתחושה ש"הוא עושה את כל העבודה הקשה והמנכ"ל מרוויח את כל הכסף". השוואה כזו תגרום לעובד/תחזק אצל העובד את תחושת חוסר ההערכה (המפורטת בסעיף הקודם).

  • שחיקה בזוגיות: ניתן לראות קשר בין שחיקה בזוגיות לשחיקה בעבודה. אין זה סוד שבימינו יש חוויית שחיקה חזקה מאוד בזוגיות, שבאה לידי ביטוי באחוז גירושין גבוה, שעומד כיום על כ-40 אחוז, ובאחוז הזוגות (כ-30 אחוז) שחיים בזוגיות, על אף שלא טוב להם בה. השחיקה בזוגיות פוגעת ברמה האינטימית הרגשית שמאפיינת מערכת יחסים בין אישית קרובה בין שני אנשים שחשובים זה לזה, ומובילה/מחזקת גם את חוויית השחיקה בעבודה.

מהן ההשלכות של השחיקה בעבודה?

כאמור, שחיקה בעבודה מתבטאת ברמת אנרגיה נמוכה, שכשלעצמה מובילה את העובד לנטייה לעשות את המינימום שנדרש ממנו בעבודה, וכתוצאה מכך מובילה גם לירידה באפקטיביות.

עם זאת, לשחיקה בעבודה עלולות להיות גם השלכות נוספות:

  • האשמת הסובבים בשחיקה מכניסה את העובד למצבי קונפליקטים, מריבות, סכסוכים, מתחים עם הממונים עליו וכו'. הדבר מחזק אצלו את תחושת אי שביעות הרצון מהאווירה במקום העבודה.
  • תחושת העומס ו/או חוסר ההערכה גורמת לנטייה של העובד להתלונן, בכל פעם שמוטלת עליו משימה חדשה, ו/או להימנע מליזום ומלקבל על עצמו משימות חדשות.
  • השחיקה בעבודה פוגעת גם ביצירתיות של העובד: כאמור, במצב שחיקה, הנטייה היא להאשים את הסביבה. כך, למשל: עובד שחושב שהמנהל שלו הוא זה שגורם לשחיקה, לא יחשוב מה הוא יכול לעשות אחרת, כדי לשנות את המצב, מאחר ש"זה לא תלוי בו".
  • בטווח הארוך, שחיקה בעבודה שאינה מטופלת, עלולה להוביל לחרדה ואף לדיכאון.
  • תחושת בדידות מהווה מאפיין מרכזי של אדם שנמצא במצב שחיקה. הבדידות נובעת כתוצאה מכך שבסביבתו יש עובדים נוספים, שנמצאים כביכול בדיוק באותו מצב, אך לתפיסתו רמת האנרגיה שלהם גבוהה יותר, הם יוזמים יותר והתקשורת שלהם עם הממונים והקולגות טובה, בעוד שהוא מרגיש שחוק וחסר אנרגיה, לעומתם. לעיתים, תחושת הבדידות נובעת גם בשל "בידול חברתי", בגלל התפקיד הייחודי שיש לו, המצב החברתי שלו, הגיל, או עניין שקשור לחייו הפרטיים.
  • אחת ההשלכות הבעייתיות הרחבות, העלולה להיגרם כתוצאה משחיקה בעבודה, היא יצירת "נורמליזציה" גם בקרב עובדים אחרים: עובדים שחוקים נוטים בד"כ לנתח את המצב שלהם ולשתף את הקולגות שלהם בתחושותיהם. השיתוף עלול לגרום לעובדים נוספים לחוש שחיקה, גם אם לא היו מודעים לכך קודם, אלא קיבלו את העבודה "כמו שהיא". כתוצאה מכך, עלולה להיווצר אווירה שלילית כוללנית.

מהם ההבדלים בין שחיקה לדיכאון?

שחיקה ודיכאון דומים מבחינת התחושה הכללית, הפיזית והנפשית: אנרגית ירודה, חוסר חשק, חולשה, הפרעות שינה, קשיי הירדמות, קושי לקום, תיאבון מופחת/מוגבר, מועקה בבית החזה, עודף אדרנלין (שמשתחרר בגוף בד"כ במצבי פחד ודאגה), תחושת איבוד שליטה במצב וכו'.

עם זאת, יש מספר הבדלים מהותיים בין מצב שחיקה למצב דיכאון:

  • במצב שחיקה, התחושה הבלתי טובה היא תחושה מתמדת. זאת, בניגוד לתחושה הבלתי טובה בדיכאון, שמופיעה בד"כ ברגעים מסוימים.
  • אדם שנמצא במצב שחיקה, מרגיש כאמור שהוא יודע מהי הסיבה לכך (בדרך כלל חיצונית). לעומתו, אדם שנמצא במצב דיכאון בדרך כלל אינו יודע מהי הסיבה לתחושותיו.
  • אחד המאפיינים הבולטים של אנשים שסובלים מדיכאון הוא תחושת הפגיעה בערך העצמי: דימוי עצמי שלילי ונטייה להאשמה עצמית בכל דבר שלילי שקורה (בד"כ שלא בצדק). לעומת זאת, אצל אנשים שסובלים משחיקה, אין לרוב פגיעה בדימוי העצמי. התחושה היא הפוכה: הסביבה היא זו שאינה בסדר.
  • הבדל נוסף הוא שאנשים שסובלים מדיכאון מפנים בדרך כלל את הכעס והתסכול כלפי עצמם, בעוד שאנשים שסובלים משחיקה מפנים את הכעס כלפי חוץ.

 כ-30% מהמורים ברחבי העולם סובלים משחיקה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לטפל בשחיקה בעבודה?

מכיוון שהחוויה הפנימית של מי שסובל משחיקה בעבודה, היא תחושת "מבוי סתום" והרגשה שהוא אינו יכול/אינו יודע כיצד לעשות שינוי, אם בגלל התנאים (למשל: חשש מאיבוד הפרנסה) ואם בגלל האופי שלו (למשל: ביישנות לבקש עזרה) - השלב הראשון לזיהוי ולטיפול בבעיה יהיה להיוועץ במישהו חיצוני (כגון: קולגה, בן משפחה, או איש מקצוע).

הגישה הפסיכולוגית לטיפול בשחיקה בעבודה היא גישה תהליכית (פחות התנהגותית). המטרה של תהליך הטיפול הפסיכולוגי תהיה להבין את המצב, לזהות המקור האמיתי לבעיה ולסייע למטופל לפתור את הבעיה בצורה כזו שתעניק לו כלים שאיתם יוכל להתמודד גם בהמשך.

פעמים רבות, זיהוי והצפה של מקור הבעיה יובילו למציאת הפתרון. כך, למשל: אם השחיקה נובעת בגלל תנאי העבודה, ייתכן שכדאי לשקול מציאת מקום עבודה אחר; אם הסיבה היא שבן/בת הזוג לוחצים להגדיל את ההכנסה החודשית, ייתכן שכדאי לשקול מחדש אם מדובר בצורך הכרחי ולנסות להתפשר.

מהו תפקידו של המנהל בטיפול בשחיקה בעבודה?

מכיוון ששחיקה של עובד אחד יכולה, כאמור, להשפיע לרעה גם על יתר העובדים באותו מקום עבודה, יש חשיבות רבה גם להתנהלות של ההנהלה במצבים כאלה מעבר לטיפול האישי של העובד השחוק עצמו, הן בזיהוי המצב והן בייזום פעולות להפחתת השחיקה.

מנהל טוב יכול לזהות מצב של שחיקה בקרב העובדים דרך איכות התפקוד שלהם; שיחות אישיות; זיהוי של האווירה החברתית השלילית במקום העבודה; ציניות מצד העובדים כלפי הלקוחות; תחושות מתמשכות של אשמה ותסכול בקרב/מצד העובדים; פניות רבות לעזרה; תחושה שאין לו יכולת לפנות לעובדים כדי לבקש מהם סיעור מוחות או תרומה נוספת; תחושה שהעובדים נוטים לעשות רק את המינימום הנדרש מהם ונמנעים מלקחת על עצמם פרויקטים נוספים; חרדה בקרב העובדים לגבי התפקוד ו/או ההישגים שלהם; חשש של העובדים מפני פיטורים וכדומה. מצבים אלו יכולים להעיד על כך שהעובדים נמצאים תחת לחץ רב ולכן יש סיכוי גדול שהם חווים שחיקה.

כדי להפחית את השחיקה, על המנהל לפעול בעניין גם מהכיוון שלו – להחמיא לעובדים על עבודתם, ליזום אירועי גיבוש/ימי כיף, לתת מתנת בונוס קטנה וכדומה. כל אלו ישפרו את תחושת ההערכה של העובדים ויכולים לסייע לשיפור המצב.

לסיכום: שחיקה בעבודה היא ללא ספק בעיה שחשוב להתייחס אליה בהיבט הבריאותי-פסיכולוגי ובראייה לטווח הארוך. פעמים רבות, תחושת הכעס והתסכול שמאפיינת את השחיקה בעבודה, מונעים מהעובד לחשוב על פתרונות יצירתיים ולממש את היכולות האמיתיות שלו. במקרה כזה, טיפול התנהגותי לא יפתור את הבעיה. הפתרון יושג רק באמצעות תהליך עומק, שיגרום לעובד להיות שותף למציאת הפתרון, באמצעות חשיבה על רעיונות חדשים.

 

אהוד גלבוע הוא פסיכולוג קליני בכיר, יועץ זוגי ומדריך פסיכותרפיה ודיאגנוסטיקה לילדים, נוער ומבוגרים.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום