בריאות והעיר הגדולה: האם בריא לחיות בעיר שלכם?

לחיים בערים גדולות יתרונות רבים על איכות חיי הפרט: זמינות גבוהה יותר של שירותים עירוניים, מערכת מסחר מפותחת, מקומות רבים יותר לתעסוקה ולבילוי. גם שירותי הבריאות בערים הגדולות הם לרוב מפותחים ומגוונים יותר. אולם יש גם חסרונות - ערים גדולות, ובעיקר המרכזיות בהם, סובלות מרמה גבוהה של זיהום אוויר, צפיפות אוכלוסייה גבוהה, מפגעים סביבתיים, כגון רעש או הצטברות של פסולת, כמו גם היעדר חמימות ומעטפת תמיכה רגשית שמתאפשרת יותר ביישובים קטנים.

לכל עיר בישראל פנים מיוחדות משלה וכל אחת מספקת סביבת חיים אחרת. הערים נבדלות גם במאפייני אוכלוסייה, בפרופיל החברתי, הכלכלי והתרבותי המיוחד לה וכן ברמת הפיתוח העירוני, בתמיכה בתושב, בהשקעה בבריאות הסביבה וביצירת הזדמנויות לחיים פעילים ובריאים.

לקראת הכנס השנתי בנושא "אי השוויון במערכת הבריאות" שייערך מחר, מפרסם משרד הבריאות דוח שנתי בנושא, הכולל מגוון רחב של נתונים אודות אי השוויון בבריאות והפעולות הרבות שמבוצעות על מנת לצמצם אותו. חלק מהנתונים הנ"ל מתייחסים למדד הבריאות ב-16 הערים הגדולות בישראל.

על פי הנתונים, בישראל של שנת 2018 ישנן 16 ערים שגודלן עולה על 100 אלף תושבים - ובהם מתגוררים 4.4 מיליון אנשים שהם רוב תושבי המדינה. לצורך הצגת המידע העירוני נאסף מידע אודות 14 מדדי בריאות עבור הערים שאוכלוסייתן עולה על 200 אלף תושבים, ו-13 מדדים עבור הערים שאוכלוסייתם נעה בין 100 אלף ל-200 אלף איש.

המדדים נאספו משני מקורות עיקריים: פרויקט "פרופיל חברתי-בריאותי של יישובים בישראל" של הלמ''ס ומשרד הבריאות, במסגרתו מתבצע איסוף ועיבוד מתמשך של מידע ברמה עירונית; והסקר החברתי של הלמ''ס לשנת 2017. מיותר לציין, כי אין בהצגת מדדי בריאות שנבחרו כדי להתיימר ולהציג את התמונה הכללית של בריאות תושבי העיר, אולם גם השימוש במדדים מעטים יחסית יכול לתרום להבנה מסוימת של הבריאות בעיר.

תוחלת חיים בבת ים היא הנמוכה מבין הערים הגדולות. צילום: שאטרסטוק

להלן הממצאים הבולטים:

אשדוד

• תושבי העיר אשדוד דומים לממוצע הארצי בתוחלת חיים וברמת העיסוק בפעילות גופנית.
• שיעור גבוה יותר מהממוצע של ביצוע בדיקות ממוגרפיה ותמותת תינוקות נמוכה.
• רמות העישון והשמנה בילדים גבוהים מעט מהממוצע הארצי.
• שיעורים גבוהים מהממוצע של סרטן אצל גברים וסוכרת בכלל האוכלוסייה.
• שיעור נוטלים כדורי שינה בעיר גבוה יותר מהשיעור הארצי.
• יותר תושבים מדווחים על הימצאות של מוגבלות תפקודית.

אשקלון

• העיר מתאפיינת בתוחלת חיים דומה לממוצע הארצי.
• תמותת תינוקות נמוכה מעט ביחס אל הממוצע.
• התושבים של העיר מעשנים יותר ומבצעים פחות חיסונים נגד שפעת.
• הילדים בעיר מציגים שיעורים גבוהים של השמנה.
• שיעור ביצוע הממוגרפיה גבוה מעט מהממוצע הארצי.
• ההערכה העצמית של בריאות יותר נמוכה, שיעורי סרטן גבוהים יותר לשני המינים ושיעור בעלי מוגבלות תפקודית גבוה משמעותית ביחס לממוצע (33% ביחס ל-22%).

באר שבע

• תוחלת החיים בבאר שבע דומה לממוצע הארצי.
• תמותת התינוקות עולה משמעותית על הממוצע הארצי (8.4 ביחס ל-2.3), בכך שונה באר שבע גם מערים גדולות אחרות, שמאופיינות לרוב בשיעור דומה או נמוך של תמותת תינוקות ביחס לממוצע.
• התושבים מדווחים על יותר עישון, על הערכה עצמית נמוכה יותר של בריאות ועל מוגבלות תפקודית גבוהה ביחס לממוצע הארצי.
• בקרב הילדים בעיר נרשם עודף השמנה.
• שיעורי תחלואה בסוכרת וסרטן דומים לממוצע הארצי, מלבד עודף מסוים של תחלואה בסרטן אצל גברים.

בית שמש

• מדדי הבריאות של העיר בית שמש, על אף היותה ממוקמת נמוך במדד חברתי-כלכלי, יחסית טובים ביחס לממוצע הארצי.
• תמותה נמוכה של תינוקות (9.1 ביחס ל-2.3).
• שכיחות נמוכה של עישון ושל השמנה בילדים.
• שיעור גבוה יותר מהממוצע הארצי של עוסקים בפעילות גופנית.
• שכיחות נמוכה יותר של סרטן אצל גברים.
• ביצוע ממוגרפיה נמוכה משמעותית מהממוצע (59% מול 74%).

בני ברק

• בני ברק, בדומה לבית שמש, היא עיר צעירה מבחינת הרכב הגילאים וממוקמת בדומה לה נמוך בסולם חברתי-כלכלי.
• בני ברק דומה בתוחלת חיים ובתמותת תינוקות לממוצע הארצי.
• התושבים מדווחים על שיעור נמוך יותר של עישון, אך גם עוסקים משמעותית פחות בפעילות גופנית.
• הערכה העצמית של התושבים היא הגבוהה בין הערים הגדולות (92% ביחס ל-84% בממוצע)
• התופעה של השמנת ילדים מצומצמת מאוד.
• שיעור המבצעות בדיקות ממוגרפיה נמוך מהנתון הארצי.
• שיעור מבצעי חיסון שפעת הוא נמוך מהממוצע הארצי (16% ביחס ל-25% בממוצע).
• שכיחות מחלת סרטן בעיר היא נמוכה ביחס לממוצע גם בקרב גברים וגם בקרב נשים.
• שיעור חולי הסוכרת דומה לערך הארצי.

בת ים

• תוחלת חיים בבת ים היא הנמוכה מבין הערים הגדולות.
• תמותת תינוקות בעיר נמוכה מעט מהממוצע הארצי.
• תושבי בית ים מדווחים על הערכה עצמית נמוכה מעט של בריאות.
• שיעור ביצוע גבוה מעט מהממוצע של ממוגרפיה.
• הילדים בעיר נמצאים בעודף משקל בשכיחות גבוהה יותר מהממוצע.
• שיעורי תחלואה בסרטן וסוכרת בעיר גבוהים מהממוצע הארצי.

חולון

• הממצא הבולט בעיר חולון: שיעור נמוך של תמותת תינוקות (2 ביחס ל-2.3 הארצי).
• שיעורי ביצוע גבוהים יותר של ממוגרפיה וחיסוני שפעת.
• תושבי העיר מעשנים יותר ומדווחים יותר על מוגבלות תפקודית.
• שיעור התחלואה בסוכרת ובסרטן בקרב גברים דומים לממוצע הארצי, ואילו בקרב נשים גבוהים יותר.

חיפה

• תוחלת החיים בעיר חיפה דומה לממוצע ארצי.
• תמותת התינוקות נמוכה ביחס לממוצע הארצי.
• תושבי העיר מדווחים על שיעור עישון גבוה ובאופן בולט על יותר מוגבלות תפקודית.
• שיעור הנוטלים כדורי שינה גבוה יותר בעיר ביחס לנתון הארצי.
• התושבים מבצעים מעט יותר חיסוני שפעת ועוסקים יותר בפעילות גופנית.
• ערכי הסוכרת בעיר נמוכים ביחס לממוצע הארצי.
• שיעורי סרטן בקרב גברים ונשים גבוהים יותר מהממוצע הארצי.

ירושלים

• ירושלים ממוקמת נמוך יחסית מבחינת מדד חברתי-כלכלי. עם זאת, תוחלת החיים בעיר דומה לממוצע הארצי (8.82 ביחס ל-5.82).
• שיעור תמותת התינוקות בעיר גבוה מעט ביחס לממוצע.
• העיר מתאפיינת בשיעור נמוך של מעשנים, אך גם של עוסקים בפעילות גופנית.
• אחוז מבצעי ממוגרפיה וחיסוני שפעת הוא נמוך יותר מהממוצע.
• תושבים מדווחים על שיעורים נמוכים יותר של מוגבלות תפקודית.
• ערכי התחלואה בעיר בסרטן או בסוכרת דומים או נמוכים מעט מהממוצע הארצי.
• התושבים מדווחים על שיעורים נמוכים יותר של נטילת כדורי שינה.

כפר סבא

• העיר כפר סבא מתבלטת בתוחלת חיים גבוהה – 4.84, תוחלת החיים הגבוהה בין הערים הגדולות.
• ערך תמותת התינוקות בעיר הוא הנמוך ביותר בין הערים (9.0 ביחס ל-2.3 הארצי).
• שיעור המדווחים על העיסוק בפעילות גופנית בעיר הוא גבוה ביחס לממוצע.
• הילדים בעיר סובלים פחות מעודף משקל.
• הערכה עצמית של בריאות של התושבים גבוהה יותר מהממוצע.
• התושבים מבצעים יותר חיסוני שפעת ובדיקות ממוגרפיה.
• שכיחות העישון בעיר היא גם מעט נמוכה מהממוצע הארצי.
• שיעור החולים בסוכרת בעיר נמוך יחסית.
• יש עודף קל בשיעור תחלואה בסרטן, במיוחד בסרטן השד.

נתניה

• נתניה דומה לממוצע הארצי בתוחלת חיים וגבוה מהממוצע בהערכה עצמית של בריאות.
• תמותת התינוקות בעיר נמוכה יותר מהממוצע הארצי.
• התושבים פחות מדווחים על עישון ופחות מדווחים, באופן משמעותי, על מוגבלות תפקודית.
• שיעור מבצעי חיסוני שפעת ובדיקות ממוגרפיה גבוהים מעט מהממוצע.
• שיעורי תחלואה בעיר יחסית דומים לממוצע.

פתח תקווה

• תמותת תינוקות בפתח תקווה קטנה פי 2 מהממוצע הארצי (6.1 לעומת 2.3).
• תושבי העיר מדווחים על פחות עישון, אך גם על מוגבלות תפקודית בשיעור גבוה משמעותית ביחס לממוצע.
• שיעורי נוטלים כדורי שינה גבוה מהממוצע הארצי.
• שיעורי התחלואה בסוכרת דומים לערים האחרות.
• ניכר עודף קטן של תחלואה בסרטן אצל נשים בעיר.

ראשון לציון

• רוב מדדי הבריאות בעיר דומים למדדים הארציים. השוני ניכר בשיעור נמוך יותר של תמותת תינוקות, ומהיבט השלילי בשיעור הגבוה ביותר בין הערים של המעשנים (28% לעומת 23%).
• שיעור גבוה מעט מהממוצע של ביצוע חיסוני שפעת.
• שיעור ביצוע הממוגרפיה נמוך מהממוצע.
• עודף תחלואה בסרטן בקרב גברים.
• שיעור חולי סוכרת דומה לממוצע.

רחובות

• שיעור נמוך יותר מהממוצע הארצי של תמותת תינוקות.
• השיעור הגבוה ביותר בין הערים של עוסקים בפעילות גופנית (47% מול 30%).
• התושבים מדווחים על פחות עישון.
• שיעור ביצוע ממוגרפיה, כמו גם חיסוני שפעת, נמוך יותר מהממוצע.
• בקרב התושבים שכיחה יותר מוגבלות גופנית.
• שיעור חולי הסוכרת נמוך מהממוצע.
• שכיחות הסרטן מכל הסוגים גבוהה מעט בקרב נשים ונמוכה מעט מהממוצע בקרב גברים

רמת גן

• תמותת התינוקות ברמת גן היא בין הנמוכות בערים (6.1 לעומת 2.3).
• תוחלת החיים בעיר גבוהה מהממוצע (3.84 לעומת 5.82).
• התושבים מדווחים על שיעורים גבוהים יותר של ביצוע ממוגרפיה וחיסוני שפעת, כמו גם על עיסוק בפעילות גופנית.
• שיעורי השמנת ילדים נמוכים יותר מהממוצע.
• תושבי העיר חולים פחות מתושבי ערים אחרות בסוכרת.
• נשים בעיר נמצאות בסיכון גבוה מעט יותר לסרטן השד.

תל אביב-יפו

• תל אביב מתאפיינת בתמותת תינוקות נמוכה (6.1 ביחס ל-2.3).
• שיעור נמוך משמעותית של בעלי מוגבלות תפקודית.
• ההערכה עצמית של בריאות של התושבים היא גבוהה יותר (91% ביחס ל-84%).
• התושבים בעיר עוסקים יותר בפעילות גופנית, גם מעשנים מעט יותר.
• התושבים פחות חולים בסוכרת.
• ניכר עודף תחלואה בסרטן בקרב נשים.

 שיעורי הסרטן בקרב גברים ונשים בחיפה גבוהים יותר מהממוצע הארצי.

סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, התייחס לנתונים: "צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה הוגדרו כיעד עליון בסדר העדיפויות במשרד הבריאות. ביצענו בשנים האחרונות תוכניות רבות בנושא ובכל תוספות המשאבים שהבאנו למערכת, תמיד ניתנה עדיפות לפריפריה. נמשיך לחזק את מערכת הציבורית ולפעול בנושא.

מערכת הבריאות שלנו מורכבת מהצוותים הטובים ביותר בעולם, יחד עם זאת התשתיות והפערים מצריכים תיקון משמעותי והסטת תקציב על מנת לקדם המשך צמצום הפערים, בשל העובדה שהאוכלוסייה מזדקנת, הצרכים עולים וכך גם התקציבים. אתמוך בהעלאת מס בריאות שיוגדר ייעודית  לצורכי מערכת הבריאות."

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב הוסיף: "אי השוויון בבריאות אינו שונה ממחלות אחרות. הוא פוגע במצב הבריאות של תושבי מדינת ישראל. בדומה למחלות אחרות, עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להתמודד עמו. הפרסום מעיד על פערים משמעותיים בתוצאי הבריאות במדינת ישראל בין קבוצות אוכלוסייה שונות בערי ישראל. אני שמח לראות שהפעילות של המשרד נושאת פרי ובחלק מהתחומים יש צמצום בפערים. יחד עם זאת, נדרשים עוד מאמצים ומשאבים רבים לצמצום הפערים. חשוב לציין שמרבית הפערים בתוצאי הבריאות, נגרמים כתוצאה מפערים חברתיים-כלכליים שמקורם מחוץ למערכת הבריאות והמשרד פועל על מנת לצמצם את הפערים שנוצרים. כמובן שיש צורך קריטי בהגברת המשאבים למערכת."

לחצו כאן למידע נוסף ונתונים נוספים במפת הבריאות הישובית.