נגישות
נגישות

דלקת עיניים של היילוד וחסימת דרכי דמע

(0)
לדרג

דלקת עיניים המופיעה בחודש הראשון לחיים יכולה להיות ספטית או לא, או לנבוע מחסימת תעלות ניקוז הדמע. דלקת אספטית בדרך כלל באה על רקע גירוי כימי של כסף חנקתי (Silver Nitrate) הניתן למניעת זיהום חיידקי. היום דלקת זו אינה שכיחה, כי השימוש במשחה אנטיביוטית למניעת זיהום חיידקי החליפה את החומר המגרה. זיהום חיידקי, נגיפי או כלמידיה הם הגורמים העיקריים לדלקת עיניים זיהומית של היילוד. היילודים נדבקים בגורמים אלה בעת המעבר בתעלת הלידה בעת הלידה. חסימת תעלות ניקוז הדמעות יגרמו לאותן תופעות כמו דלקת חיידקית, אלא שהן חוזרות אחר הפסקת הטיפול המקומי או הסיסטמי.

מאת: חיים סטולוביץ

הגדרה

דלקת עיניים המופיעה בחודש הראשון לחיים והכוללת אודם של הלחמית, בצקת עפעפיים, הפרשה מוגלתית ודמעת.

אפידמיולוגיה

שכיחות דלקת נאונטלית זיהומית היא 2%-1% בארה״ב ותלויה במצב הכלכלי-חברתי. מאז הוחל השימוש בכסף חנקתי בשנת 1881 נצפתה ירידה משמעותית בהיארעות הדלקת. כלמידיה הייתה הגורם השכיח ביותר בארה״ב לכך: 6.2 ל-1,000 לידות חי. חיידק הגונוקוקוס כמעורר המחלה ירד בשכיחותו מ-100 ל-1,000 ל-3 ל-1,000 לידות חי. באירופה השכיחות ירדה מ-10% לפחות מ-1%. באנגליה ב-1943 נמנו פחות מ-7 מקרים ל-1,000 לידות חי עקב השימוש בכסף חנקתי. במדינות מתפתחות השכיחות של דלקת עיניים זיהומית של היילוד שכיחה יותר. בקניה, למשל, שכיחות חיידק הגונוקוקוס וכלמידיה הייתה 40 ו-80 ל-1,000 לידות חי, בהתאמה. ליותר מ-50% מהיילודים בניירובי הייתה דלקת עיניים על רקע גונוקוקוס.

חסימת תעלות ניקוז הדמעות לעומת זאת, שכיחותה 20%-5%. כ-80% ממקרי חסימת תעלות ניקוז הדמעות משתפרים ספונטנית עד גיל שישה חודשים.

אטיולוגיה

גורמים כימיים או חיידקיים הם ממחוללי המחלה השכיחים. הגורם הכימי העיקרי היה תמיסת כסף חנקתי בריכוז 2% שאומצה בשנת 1881 כמונעת דלקת הלחמית של היילוד. המצאה זו הייתה פריצת דרך במניעת עיוורון של ילדים בעקבות זיהום בחיידק הגונוקוקוס הפוגע בקרנית. ואולם אחרי ניסיון רב-שנים נזנח הטיפול הזה נזנח בגלל רעילות ללחמית ובמקומו משתמשים באנטיביוטיקה מקומית בצורת משחה או טיפות.

המחוללים החיידקיים השכיחים הם כלמידיה, גונוקוקוס וסטפילוקוק. המחולל הנגיפי השכיח הוא הרפס.

פתופיזיולוגיה

דלקת הלחמית מאופיינת באודם ובנפיחות של העפעפיים ושל הלחמית עם הפרשה מוגלתית. תקופת דגירה - פגיעה כימית מכסף חנקתי מופיע ביום הלידה וחולפת מעצמה בתוך 4-2 ימים. דלקת על רקע גונוקוקלי נוטה להופיע 5-3 ימים אחרי הלידה אך גם מאוחר יותר. דלקת על רקע כלמידיה נוטה להופיע 14-5 ימים אחרי הלידה, וזיהום הרפטי בדרך כלל מופיע בשבועיים הראשונים לחיים.

הערכה קלינית

דלקת לחמית גונוקוקלית נוטה להיות החמורה מכולן. היא דו-צדדית ומאופיינת בהפרשת מוגלה בכמויות גדולות. החיידק תוקף את הקרנית ויכול לגרום בה לבצקת ולהינקבותה.

דלקת לחמית על רקע כלמידיה מתחילה כהפרשה מימית ההופכת לאחר מכן לצמיגה. תיתכן הדבקה חד-צדדית. בדרך כלל יש פסוודוממברנות. לחמית מעובה ועכירות בקרנית הן תוצאות הזיהום.

דלקת לחמית בקטריאלית על רקע חיידקים גרם-חיוביים (כמו Staphylococcus aureus, Streptococcus pneumoniae, Streptococcus viridans, Staphylococcus epidermidis.) או גרם- שליליים (כמו ,Escherichia coli, Klebsiella pneumoniae, Serratia marcescens, and Proteus Enterobacter, Pseudomonas species) גורמים לבצקת בעפעפיים וללחמית אדומה בדומה לדלקת עיניים על רקע חיידקי.

דלקת לחמית על רקע הרפס סימפלקס מופיעה בתוך שבועיים מאז הלידה. ההפרשה מימית, בדרך כלל יש שלפוחיות על עור העפעפיים או הפנים, ועל הקרנית יש כיבים בתצורה דנדריטית (Dendritic) או גאוגרפית.

חסימת ניקוז הדמעות

שכיחות תופעה זו היא של 20%-5% מאוכלוסית היילודים. מתבטאת בהפרשה ובדמעות מאז הלידה. יכולה להיות חד-צדדית או דו-צדדית. ברוב המקרים נוצר קרום החוסם את מוצא הצינור מוביל הדמעות לאף ולכן הדמעות אינן עוברות לאף אלא מצטברות בשק הדמעות עד שנוזל הדמעות עולה על גדותיו ונשפך מהעין החוצה. מאחר שהחיידקים שעל פני הריסים ועור העפעפיים אינם נשטפים לאף, נוצרת ההפרשה שהיא הביטוי לניסיון של הגוף לחסל את החיידק המקנן בשק הדמעות. רוב המקרים נפתחים ספונטנית, 80% עד גיל שישה חודשים. לכן, הטיפול הוא שמרני - ניקוי ההפרשה. יש הממליצים על עיסוי שק הדמעות. אפשר לפתוח את החסימה על ידי לחיצה על שק הדמעות, אך רק בידי רופא עיניים המומחה לכך. סיכויי ההצלחה הם 56% בגיל חודשיים, 45% בגיל ארבעה חודשים, ו-28% מעל גיל שישה חודשים.

אם החסימה לא נפתחה עד גיל שבעה חודשים, יש לחשוב על פתיחת החסימה בהרדמה כללית, אם לפי האסכולה הממליצה על פתיחה ושטיפה של דרכי הדמעות בגיל זה, ואם לפי האסכולה הממליצה להמתין עד גיל שנה לפתיחה בהרדמה.

בדיקות עזר

גירוד תאי לחמית לצביעה בצביעות מיוחדות לגלוי כלמידיה ותרבית לגילוי חיידקים.

אבחנה מבדלת

צלוליטיס אורביטלית, צלוליטיס פרה ספטלית, דקריוציסטיטיס, קרטיטיס, גלאוקומה.

טיפול

מניעת אופתלמיה נאונטלית על ידי שימוש בתכשירים אנטיביוטיים כמו משחת אריתרומיצין 0.5% או טטרהציקלין 1% היא הכרחית. במקרים של דלקת גונוקוקלית, כלמידיאלית או הרפטית יש לטפל באופן סיסטמי באנטיביוטיקה מתאימה.


ד"ר חיים סטולוביץ, מחלקת עיניים, היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה, בית החולים לילדים ע"ש דנה

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עיניים לילדים ופזילה.

לאבחון עיניים אדומות או ורודות אצל ילדים - לחץ כאן.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום