מיפוי לב: הפחתת הסיכון להתקף לב

(7)
לדרג

בעיה באספקת הדם לשריר הלב (איסכמיה) ניתנת לאבחון באמצעות מיפוי לב: בדיקת הדמיה מהימנה, בעקבותיה ניתן לדעת האם יש צורך בצנתור. מדריך מקיף

מאת: ד"ר אשרף חמדאן

ירידה באספקת הדם ללב בזמן מאמץ - איסכמיה - יכולה להיות מצומצמת; או נרחבת - באופן שיצדיק התערבות לפתיחת העורקים, באמצעות צנתור. איסכמיה נרחבת מנבאת אירועים קרדיווסקולארים עתידיים, כולל אוטם שריר הלב, מצב המוכר כ"התקף לב" - ומתבטא בנמק של תאי שריר הלב, באזורים אליהם לא זורם דם.

הסיבה העיקרית לאיסכמיה היא היצרות משמעותית של העורקים הכליליים (Coronary Arteries), כתוצאה מתהליך מתמשך של טרשת עורקים כליליים, מצב בו הדפנות הפנימיות של העורקים מכוסות ברובד טרשתי, המכיל בין היתר שומנים. כתוצאה מכך, העורקים הולכים ונעשים צרים.

אחת הבדיקות המסייעות לאבחן איסכמיה היא בדיקת מיפוי לב, המספקת תמונת מצב מהימנה של אספקת הדם לשריר הלב. חשוב לציין כי בבדיקת מיפוי לב, לא ניתן לראות את העורקים הכליליים המספקים דם וחמצן ללב (דם מחומצן). יחד עם זאת, באמצעות תמונת זרימת הדם בלב - ניתן להעריך האם קיימת חסימה של עורקים. אנטומיה של העורקים עצמם ניתן לבדוק באמצעות בדיקת CT של הלב ובמהלך ביצוע צנתור.

בדיקת מיפוי לב מספקת תמונת מצב של אספקת הדם לשריר הלב. צילום: thinkstock
בדיקת מיפוי לב מספקת תמונת מצב של אספקת הדם לשריר הלב. צילום: thinkstock

מהי בדיקת מיפוי לב?

בדיקת מיפוי לב היא בדיקת הדמיה, שנועדה לבדוק אם קיימת ירידה באספקת הדם לשריר הלב - בזמן מאמץ - מצב הנקרא איסכמיה. על פי היקף האיסכמיה, יחליט הקרדיולוג אם קיים צורך בביצוע צנתור, לפתיחת חסימה בעורקים הכליליים. בכך, ניתן להקטין את הסיכון לאירוע לבבי.

ישנם מספר סוגים של מיפוי לב: חלקם משלבים מיפוי לב עם סריקת CT; ומאפשרים - בבדיקה אחת - גם לבחון אם קיים מצב איסכמיה; וגם לבדוק האם המטופל סובל מטרשת עורקים כליליים.

מהן האינדיקציות לביצוע מיפוי לב?

חשד לאיסכמיה - בעקבות תלונות של מטופל, בעיקר על כאבים בחזה ו/או קוצר נשימה בעת מאמץ. בדיקת מיפוי הלב תסייע לנו לגלות איסכמיה ולאמוד את היקפה.

הערכת חיות שריר הלב - בעיקר אצל חולים שעברו כבר אוטם שריר הלב וחלק משריר הלב נפגע בעקבות אירוע הלב. על פי זרימת הדם, ניתן לראות היכן יש אזורים בשריר הלב - אותם ניתן להציל, באמצעות טיפול בחסימות, בעזרת צנתור. במצבים כאלה, פתיחת החסימה בעורק - תחזיר את זרימת הדם לאזור הפגוע; ותשפר את תפקוד שריר הלב במאמץ.

חולים במחלה אמילואידוזיס (Amyloidosis) - מחלה יחסית נדירה; בדרך כלל, אמילואידוזיס מתפתחת בגיל המבוגר. ישנם מספר סוגים של אמילואידוזיס - הנקבעים על פי סוג החלבון השוקע בתאי שריר הלב. החלבון המצטבר בתאים גורם להחלשת שריר הלב - ומפחית את יכולת התכווצותו ויכולת אספקת הדם לגוף. זוהי אינדיקציה חדשה יחסית, לביצוע מיפוי לב - אך מאוד חשובה. מיפוי לב מחליף את הצורך בפעולה פולשנית - ביופסיה משריר הלב. במקרה של מיפוי לחולים הסובלים מאמילואידוזיס, מיפוי הלב יבוצע רק במנוחה.

מהן ההכנות הנדרשות לבדיקת מיפוי לב?

הנבדק נדרש להגיע לבדיקה בצום של 4 שעות.

יש להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין: קפה, תה, קולה וכן מאכילת שוקולד 24 שעות לפני הבדיקה.

בהמלצת הרופא בלבד, במקרים רבים - יידרש הנבדק להפסיק נטילת חלק מהתרופות, 24-48 שעות לפני מיפוי הלב. מדובר בתרופות מורידות דופק, בעיקר מקבוצת חוסמי בטא או חוסמי תעלות הסידן.

יש להגיע לבדיקה עם נעלי ספורט ובגדים נוחים.

מהו מהלך בדיקת מיפוי לב?

ישנם שני סוגים של מיפויי לב - האחד מאמץ של הלב עם פעילות פיזית באמצעות הליכה על הליכון, השני עם מתן תרופות:

מיפוי לב במאמץ: במסגרת הבדיקה, הנבדק מתבקש ללכת על הליכון בדרגת מהירות ובשיפוע עולים, עד להגעה לדופק מטרה.

מיפוי לב בעזרת Pharmacology Stress: עבור מטופלים אשר אינם יכולים לבצע מאמץ גופני ולהגיע לדופק המטרה, בשל בעיות אורתופדיות או כושר גופני ירוד - מבוצע מיפוי הלב תחת מתן אחת מ-3 תרופות, באמצעות עירוי לדם. שתיים מהתרופות: דיפירידמול ואדונוזין - גורמות להרחבת העורקים הכליליים; וכתוצאה מכך, מגבירות את זרימת הדם ללב. התרופה השלישית - דובוטמין, מגבירה את התכווצות שריר הלב, על מנת לדמות את פעילות הלב במאמץ.

חשוב לציין כי נבדק הסובל מאסתמה - ומסיבה כלשהי איננו יכול לבצע מיפוי לב במאמץ על גבי הליכון - יעבור מיפוי לב רק תחת מתן דובוטמין. חל איסור לתת לחולה באסתמה תרופות מרחיבות עורקים.

תוצאות הבדיקה מסייעות לקרדיולוג בבחירת הטיפול. צילום: thinkstock
תוצאות הבדיקה מסייעות לקרדיולוג בבחירת הטיפול. צילום: thinkstock

מהם שלבי הבדיקה?

לפני הבדיקה, במהלך הבדיקה ובסיום הבדיקה - מבוצע ניטור אק"ג ולחץ הדם; וכן מעקב אחר תלונות הנבדק, אם ישנן תלונות - בנוגע לתסמינים (כגון: קוצר נשימה וכאבים בחזה).

בשלב הראשון, מבוצע מאמץ על גבי הליכון או לאחר הזרקה לווריד, של אחת מהתרופות שהוזכרו לעיל.

בשלב השני, בשיא המאמץ - מוזרק לווריד חומר מסמן רדיואקטיבי; החומר נקלט באזורים בהם שריר הלב תקין. החומר הרדיואקטיבי איננו נקלט באזור בשריר הלב המקבל אספקת דם מעורק חסום או מעורק עם היצרות משמעותית.

ישנם שני סוגים של חומרים רדיואקטיביים, הנמצאים בשימוש בבדיקות מיפוי לב:

Sestamibi ו-Thallium. בשנים האחרונות, חלה עליה בשימוש בחומר Sestamibi - המפחית את כמות הקרינה אליה נחשפים המטופלים.

בשלב השלישי, כחצי שעה לאחר הזרקת חומר הסימון - מבוצע צילום באמצעות מצלמת גאמא, המזהה היכן נקלט החומר הרדיואקטיבי בשריר הלב.

אם תוצאות מיפוי הלב במאמץ תקינות - הבדיקה מסתיימת. אם מיפוי הלב במאמץ יצביע על ירידה באספקת הדם, יבוצע צילום חוזר - כשעתיים לאחר מכן, יוזרק שוב חומר סימון רדיואקטיבי; ויבוצע גם מיפוי לב במנוחה, במטרה לבחון את אספקת הדם לשריר הלב במנוחה - ולהשוות את התוצאות לאלה שבוצעו במאמץ.

מהי משמעות התוצאות של בדיקת מיפוי הלב?

כאשר משווים בין תוצאות הבדיקה במאמץ ותוצאות הבדיקה במנוחה - ומתברר כי בזמן מאמץ, אספקת הדם ללב איננה מספקת, הבדיקה תהיה חיובית. אם גם במיפוי המבוצע במנוחה, נגלה כי אספקת הדם איננה תקינה, זהו מצב של אוטם שריר הלב - התקף לב.

על פי היקף האיסכמיה ומצבו של החולה, יחליט הקרדיולוג המטפל האם נדרש לבצע צנתור לצורך התערבות כלילית או שניתן להסתפק בטיפול תרופתי.

תוצאות הבדיקה מפוענחות על ידי קרדיולוג, במכון מיפוי הלב ונשלחות בדואר לנבדק בפרק זמן של עד שבועיים.

באיזה מקרים אסור להזריק חומר סימון?

נשים בהריון וילדים אינם מופנים לבדיקת מיפוי לב - בדרך כלל חל איסור להזריק להן/להם חומר רדיואקטיבי.

לסיכום: בדיקת מיפוי לב מספקת תמונה איכותית מאוד, בנוגע לאספקת הדם ללב - והיא בדיקה מהימנה מאוד, לאבחון איסכמיה. כמו כן, תוצאות הבדיקה מסייעות לקרדיולוג בבחירת הטיפול: תרופתי או הפנייה לצנתור. חשוב לציין כי במקרה של אבחון איסכמיה נרחבת, בדיקת המיפוי - מסייעת להקטין את הסיכון לאירוע לב; ונחשבת בדיקה מצילת חיים.

ד"ר אשרף חמדאן הוא קרדיולוג בכיר; מנהל היחידה לדימות ומיפויי לב, במרכז הרפואי "רבין".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום