הולטר לב: הסירו דאגה מלבכם

(3)
לדרג

סובלים מעייפות וסחרחורות? מרגישים "דפיקות לב" מסיבה בלתי מוסברת? הפתרון פשוט: בדיקת הולטר לב, למשך 24 שעות - נותנת תמונה מהימנה של קצב הלב

מאת: פרופ' תרצה פוקס

הפרעת קצב לב (Cardiac Arrhythmia) נחשבת בעיה קרדיולוגית שכיחה מאוד. קיים מגוון סוגים של הפרעות קצב: קצב לב איטי מאוד (המתבטא בדופק נמוך); קצב לב מהיר (המתבטא בדופק מואץ); קצב לב משתנה והפסקות דופק.

ישנם אנשים רבים אשר סובלים מהפרעות קצב לב, שאינן דורשות כל טיפול; וישנם אנשים הסובלים מהפרעות קצב שעלולות לסכן את חייהם. כך, למשל: במקרים של דום לב, כאשר הלב חדל לפעום.

אדם הסובל מקצב לב איטי (ברדיקרדיה) עלול לחוש תסמינים של חולשה, עייפות, סחרחורת ולעיתים אף עילפון ואיבוד הכרה. אדם הסובל מקצב לב מהיר (טכיקרדיה) עלול לחוש את הדופק המואץ וגם תסמינים כגון חולשה, סחרחורת ו/או קוצר נשימה.

כאשר עולה חשד להפרעות בקצב הלב, בעקבות הופעת חלק מהתסמינים או כולם - יופנה המטופל לבדיקת הולטר לב, במטרה לבדוק האם קיימת פעילות חשמלית בלתי תקינה בלב, המתבטאת בהפרעת קצב לב.

ישנם אנשים הסובלים מהפרעות קצב שעלולות לסכן את חייהם. צילום: thinkstock
ישנם אנשים הסובלים מהפרעות קצב שעלולות לסכן את חייהם. צילום: thinkstock

מהי בדיקת הולטר לב?

הולטר לב (Holter Monitor) היא בדיקה לניטור הפעילות החשמלית של הלב. יתרונה על פני בדיקת אק"ג רגילה, הוא בכך שבדיקת אק"ג רגילה נערכת לפרק זמן קצר - כ-5 דקות; ואילו בדיקת הולטר לב היא בדיקה אק"ג רציפה למשך 24 שעות - ולכן קיים סיכוי גבוה יותר לאתר הפרעות בקצב הלב (קיימות גם בדיקות לזמן ממושך יותר, כפי שיפורט בהמשך). אצל רוב האנשים, הפרעות בקצב הלב אינן סדירות - ויכולות להופיע לעיתים רחוקות. לכן, בבדיקת אק"ג רגילה, הסיכוי לאתר הפרעות - נמוך מאוד.

כיצד מבוצעת בדיקת הולטר לב?

טכנאי רפואי מחבר אל הנבדק את מכשיר ההולטר - וכעבור 24 שעות ינותק המכשיר.

מכשיר ההולטר הינו מכשיר הקלטה קטן, בגודל של טלפון נייד, המחובר ל-3 אלקטרודות, המחוברות אל בית החזה באמצעות מדבקות. מצדו השני, המכשיר נתלה על המותניים באמצעות חגורה. המכשיר מקליט למשך 24 שעות את האותות החשמליים מהלב - ועם החזרת המכשיר, הטכנאי יזין את הנתונים למחשב.

המדידות של קצב הלב מבוצעות בצורה דומה לזו של מכשיר האק"ג, אך בעוד מכשיר האק"ג מחובר אל בית החזה של הנבדק באמצעות 12 אלקטרודות - מכשיר הולטר לב מחובר אל בית החזה באמצעות מדבקות, המחוברות ל-3 אלקטרודות בלבד.

חלק קטן מהחולים יחובר למכשיר הולטר הכולל 12 חיבורים. כך ייעשה במקרים בהם יודעים כי החולה סובל מהפרעות קצב שמקורן בחדרי הלב - והן נחשבות להפרעות מסוכנות יותר. על פי דפוס הפרעת הקצב, יודע הקרדיולוג להעריך מאיזה אזור בלב ההפרעה מגיעה.

האם כדאי כי המטופל ישים לב ל"תחושות הלב" שלו במהלך הולטר לב - וינהל "יומן"?

אכן, מומלץ מאוד שהמטופל ינהל רישום בנוגע לתסמינים ואירועים יוצאי דופן, כגון: סחרחורת, חולשה, דופק מואץ, קוצר נשימה או תחושת עילפון - ויציין את השעה בה התרחשו. לאחר ניתוח התוצאות, ניתן יהיה לבדוק האם בנקודות הזמן הללו המכשיר אמנם הצביע על הפרעות קצב.

מניסיוני, בארה"ב מקפידים הרבה יותר (בהשוואה לישראל) - לדרוש מהנבדק לנהל רישום, כחלק מהפרוטוקול של הבדיקה.

האם בדיקת הולטר לב כרוכה בכאב?

בדיקת הולטר לב היא בדיקה חיצונית. לכן, הבדיקה איננה כרוכה בכאב או בתופעות לוואי.
לעיתים רחוקות, אנשים עם עור רגיש, מפתחים פריחה בעור מהמדבקות.

מהן ההכנות הנחוצות לבדיקת הולטר לב?

אין צורך בהכנות לקראת בדיקת הולטר לב. יחד עם זאת, חשוב להקפיד לא להרטיב את המדבקות - כדי שהאלקטרודת לא יתנתקו. לכן, מומלץ להתקלח לפני הבדיקה - ולא לבצע פעילות גופנית שתגרום להזעת יתר. מלבד זאת, המטופל מתבקש להמשיך בשגרת יומו. המכשיר מקליט את אותות הפעילות החשמלית של הלב, ללא הפרעה.

כיצד מתבצע פענוח תוצאות בדיקת הולטר לב?

לאחר שהנתונים הוזנו למחשב, המחשב מעבד אותם, סופר את ההפרעות - ומסמן אותן. תרשים הבדיקה מועבר אל רופא קרדיולוג, לצורך פענוח.

כאשר הבדיקה מבוצעת בקופת חולים, תתקבל תשובה תוך מספר ימים - עד שבועיים.

כאשר הבדיקה מבוצעת במסגרת אשפוז, תתקבל תשובה זמן קצר לאחר הניתוק ממכשיר ההולטר.

המכשיר מקליט למשך 24 שעות את האותות החשמליים מהלב. צילום: thinkstock
המכשיר מקליט למשך 24 שעות את האותות החשמליים מהלב. צילום: thinkstock

מתי מומלץ לבצע בדיקת הולטר לב?

המקרים בהם קיים צורך לבצע את הבדיקה הינם:

חשד להפרעה בקצב הלב: בעקבות תלונה של הנבדק על תסמינים כגון: חולשה, סחרחורת, דופק לא סדיר, עילפון ואיבוד הכרה.

לאחר אירוע מוחי: בדיקת הולטר לב לאחר אירוע מוחי - מבוצעת במטרה לוודא שהחולה איננו סובל מדופק לא סדיר, בפרוזדורים של הלב: פרפור פרוזדורים. במצב של פרפור פרוזדורים, עלולים להיווצר קרישי דם בלב - אשר ייסחפו דרך אבי העורקים, לעורקים שיגיעו למוח - ויגרמו לאירוע מוחי שניוני. במקרה שמאתרים פרפור פרוזדורים לאחר שבץ מוחי, יינתן לחולה טיפול תרופתי - באמצעות תרופות נוגדות קרישת דם.

מהי רמת הדיוק של בדיקת הולטר לב?

כאשר תרשים האק"ג נקרא ע"י קרדיולוג מיומן, ניתן לקבוע בביטחון כי קיימת התאמה של 100% בין הנתונים שמספקת בדיקת הולטר לב - לבין המצב בפועל של הפעילות החשמלית של הלב.

האם בדיקת הולטר לב יכולה להיות תקינה, למרות שהאדם מדווח על הפרעות קצב?

קיימים מקרים בהם הנבדק סובל מתסמינים הקשורים בהפרעות בקצב הלב, אולם הם לא יופיעו במהלך היממה בה נערכת בדיקת ההולטר - ולכן הבדיקה תראה שמצב הלב תקין. לדוגמא: מטופל יכול לדווח על כך שמדי פעם הוא חש סחרחורת, מתעלף ומאבד הכרה - אבל אירוע כזה איננו מתרחש במהלך 24 השעות של בדיקת ההולטר.

כאשר מדובר באירוע חוזר אצל אדם מבוגר, הסיכוי שהוא סובל מהפרעת קצב הינו סיכוי גדול. לכן, כדי לברר את אופי הפרעת הקצב, הוא יחובר למכשיר הולטר המבצע ניטור ארוך טווח.

כיצד מתבצע ניטור לב ארוך טווח, ליותר מ-24 שעות?

ישנם שני סוגים של מכשירי ניטור ארוכי טווח:

מכשיר ניטור חיצוני - loop recorder: נמצא בשימוש של חברות פרטיות, אשר מעניקות שירותי טלרפואה. מכשיר מסוג זה מקליט את הפעילות החשמלית של הלב, רק כאשר הנבדק חש בשינוי כגון סחרחורת או תחושת עילפון ולוחץ על כפתור. ברגע שהנבדק לחץ על הכפתור, המכשיר משדר למוקד החברה - וניתן לראות האם בנקודת זמן זו אכן התרחשה הפרעה בקצב הלב.

ישנם חולים אשר חווים התעלפויות פתאומיות - ולכן אינם יכולים להספיק להתריע על כך. למצבים אלה, מכשיר ה-loop recorder איננו מתאים לצורך אבחון, אלא תידרש השתלה של מכשיר ניטור - Implantable loop recorder.

זוהי טכנולוגיה מתוחכמת, המבצעת הקלטה רציפה של הפעילות החשמלית של הלב, באמצעות השתלת צ'יפ זעיר - מתחת לעור של בית החזה - אשר משדר את הנתונים למחשב חיצוני.

לסיכום: כאשר אדם סובל מתסמינים אופייניים להפרעות בקצב הלב, הסיכוי לאתר את הפרעות הקצב באמצעות בדיקת אק"ג קצרה - הוא נמוך מאוד. ניטור הפעילות החשמלית של הלב למשך 24 שעות, באמצעות מכשיר הולטר לב - מסייע ברוב המקרים לאיתור הפרעות קצב. בדיקת הולטר לב נחשבת בדיקה חיונית, לאיתור סוגים שונים של הפרעות בקצב הלב. יתרונות הבדיקה העיקריים: בדיקה לא פולשנית, אשר מספקת נתונים מדויקים באשר לפעילות חשמלית בלתי תקינה של קצב הלב.

פרופ' תרצה פוקס היא מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת היחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים "אסף הרופא".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום