שיקום לאחר אירוע מוחי

מדי שנה, כ-15,000 אנשים בישראל עוברים אירוע מוחי - שבץ. מדובר בסיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל. כמעט כל מקרה של אירוע מוחי ישאיר אחריו נזק ברמה מסוימת למטופל, נזק אשר יהיה בעל השלכות תפקודיות שונות. כל אירוע מוחי, על סוגיו השונים, מחייב בדיקה ומעקב אצל רופא שיקומי - אם כי רבים מהמטופלים והרופאים המטפלים, אינם מודעים מספיק לכך.

מהן הסיבות לשבץ מוחי?

שבץ מוחי עלול להיגרם כתוצאה מחסימה של כלי דם מוחי, או כתוצאה מקרע בכלי דם, הגורם לדימום אל תוך רקמת המוח. אנשים עם יתר לחץ דם, בעיקר מבוגרים, נמנים עם אוכלוסיית הסיכון ללקות בשבץ מוחי.

בנוסף, אירוע מוחי יכול להיגרם גם כתוצאה מתאונות, פגיעות פיזיות ומחלות נוירולוגיות שונות. גורמי סיכון נוספים לשבץ מוחי: סוכרת, יתר שומנים בדם ועישון. מבין כלל החולים, יתקבלו רק כ-30%-40% למסגרת שיקומית.

מהם הנזקים הנותרים לאחר שבץ מוחי?

לרוב, שבץ מוחי ישאיר אחריו סימנים בדרגות פגיעה שונות. אנשים שעברו שבץ מוחי עלולים להישאר נכים, עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית, שפתית, רגשית - או שילוב של הליקויים האלה. הפגיעה משליכה על המטופל עצמו ובאופן ישיר גם על כל הסביבה שלו - משפחתו, מכריו, מקום תעסוקתו ולפעמים אף גורמת לשינוי במקום מגוריו. מרבית המטופלים שעברו שבץ זקוקים לטיפול שיקומי, שמשמעותו החזרה לתפקוד מקסימלי (עד כמה שניתן) של האזורים שנפגעו, וכן שיפור איכות החיים שלהם ושל משפחתם.

מדוע אפוא אנשים לא מתייעצים עם מומחה שיקום?

לעיתים, מטופלים אשר עברו שבץ שטופל בזמן הקריטי, חשים שהכל תקין, מבלי שנבדקו על ידי רופא מומחה בשיקום. על פניו ולמראית עין - "הכל בסדר". גם הרופא המטפל או הרופא הנוירולוג עלולים לחשוב כך.

למשל, הגיע אלי מטופל אשר עבר אירוע מוחי ושוחרר לביתו כעבור מספר ימים. הוא חזר לעבודה והרגיש שהוא לא מצליח לתפקד כמו בעבר. רק אחרי שמעד ונפל, הוא הגיע ליחידת שיקום יום שלנו - מספר שבועות אחרי האירוע המוחי. הבחנתי מידית בתנועה חריגה ברגלו. חשוב להדגיש כי מתן טיפול סמוך לאירוע יכול להקל על המטופל ולשפר את איכות חייו של המטופל. אותו מטופל נכנס לדיכאון מהמגבלות והקשיים, עליהם היה צריך להתגבר באופן איטי ומבוקר, עם תמיכה שיקומית רחבה. ייתכן שאם המטופל היה נבדק על ידי רופא שיקום, מיד לאחר האירוע - והליקוי התפקודי ברגלו היה מטופל בזמן, הוא לא היה מפתח ליקויים תפקודיים נוספים.

מה כולל הטיפול השיקומי באירוע מוחי?

במסגרת הטיפול במחלקה השיקומית, המטופל מקבל מענה מקיף על ידי מומחים רבים בתחומים שונים.

פיזיותרפיסטים: אחראים לשיפור התפקוד המוטורי בפעילויות היומיום (מעברים, הליכה, מדרגות וכו').

מרפא בעיסוק: מעניק טיפול בתחום הקוגניטיבי, התפקודי, העצמאות האישית והמורחבת, התאמת הסביבה למגבלה של המטופל, הרחבת פעילויות פנאי ושיפור תפקוד עדין של הידיים.

קלינאי תקשורת: במקרה של פגיעה ביכולת הדיבור, שפה ובליעה.

פסיכולוגים שיקומיים: מסייעים בהתמודדות הרגשית שבמעבר מאדם עצמאי לאדם נתמך ולעיתים סיעודי.

עובדים סוציאליים: דואגים לתמיכה בחולה ובמשפחתו ולמיצוי הזכויות הסוציאליות של המטופל.

דיאטנים: מתאימים למטופל תפריט מותאם למחלות רקע ולמצבו הכללי הספציפי ועוד.

עקרונות השיקום נשמרים, אם כי כל מטופל דורש התאמה שיקומית אינדיבידואלית, בהתאם למצבו ולצרכיו השונים, בהתאם לגילו, עיסוקו ותחביביו.

מהי משמעות הטיפול המיידי לאחר שבץ?

קבלת טיפול, בזמן הסמוך לאירוע המוחי, היא קריטית. אם מגיעים לבית החולים בטווח של כ-4.5 שעות מרגע הופעת סימני השבץ, קיים טיפול שממיס את קריש הדם, הסותם את זרימת הדם - ומגדיל את הסיכוי לשיקום. הטיפול ניתן על ידי נוירולוג, בבית החולים בלבד - ולאחר שהמטופל עבר בדיקת CT. עיכוב, אי-אבחנה בזמן או טיפול שגוי - עשויים להחמיר את תוצאות האירוע המוחי.

מהי משמעות טיפול ההמשך, כחלק מתהליך השיקום הכולל?

לצד הטיפול התרופתי המיידי, ישנה חשיבות רבה גם לטיפול הניתן בהמשך, כגון טיפול בהזרקות, כחלק מתהליך השיקום הכולל. למשל, התרופה דיספורט מוזרקת לתוך השריר המכווץ, גורמת לשחרורו, להפחתת הכאב ולהגדלת טווח התנועה.

כך, למשל, מטופל אשר כף ידו סגורה (מאוגרפת) בעקבות האירוע המוחי, ולא יכול לבצע פעולות פשוטות, כמו כתיבה או החזקת כוס שתייה, יכול לחזור ולעשות זאת בתהליך הדרגתי. לכן, המשמעות של עקביות בתהליך הטיפול השיקומי - היא מהותית מאוד. כפי שמטופל החולה במחלה כרונית, נדרש תמיד לקחת תרופות ולא יכול להפסיק לקחת אותן על דעת עצמו, כך גם בטיפול במחלקות שיקומיות.

התמדה בטיפול תרופתי, יחד עם מרכיבי טיפול נוספים כמו פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק, ימקסמו את ההצלחה הטיפולית. המעקב הכרחי - ולרוב השיפור ניכר. ישנם אביזרי עזר ותמיכה, שבכוחם להביא לשיפור או הקלה בתפקוד המטופל ובאיכות חייו. הטיפול השיקומי הוא כלי הכרחי לשיפור תפקודי היומיום; ושיפור איכות החיים של המטופלים ושל בני משפחותיהם. כמו כן, היבט נוסף של הטיפול השיקומי, הוא מניעת תחלואה משנית, כך שהמטופל לא יפתח אירוע מוחי נוסף.

לסיכום, אם ישנו חשד קל ביותר לאירוע מוחי, יש למהר להגיע לבית החולים - לקבלת טיפול מידי. בהמשך, מומלץ מאוד לדרוש להיבדק על ידי רופא שיקומי, כדי לאתר תפקודים שנפגעו וכדי לקבל תוכנית שיקום מקיפה ורב מקצועית, תחת מעקב רפואי; וכל זאת, למען שיפור בתפקוד ואיכות החיים של המטופל ובני משפחתו.

ד"ר טטיאנה ונדר היא מנהלת יחידת שיקום יום בבי"ח הרצפלד.