מפסיקים את הפסקת הנשימה בשינה

דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) הוא תופעה של הפסקות נשימה במהלך השינה, הנגרמות עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונות. קיימות הוכחות לכך כי הפסקות נשימה אלו הן בעלות פוטנציאל רב לפגוע בבריאות האדם. הפגיעה יכולה להתבטא בעליה בלחץ הדם, בסיכון להתפתחות של מחלות לב שונות או אף שבץ מוחי. בנוסף לכך, במקביל לפגיעה המהותית באיכות השינה, חלה גם ירידה באיכות חייו של האדם המתבטאת בעייפות רבה במהלך היום, חוסר ריכוז, עצבנות יתר וכו'. סכנה חמורה נוספת היא מעורבות יתר בתאונות דרכים קטלניות עקב הירדמות בזמן הנהיגה.

נחירות שאינן מלוות בהפסקות נשימה אינן מהוות בעיה רפואית, כי אם בעיה חברתית חמורה העלולה לפגוע בזוגיות של אדם עקב הפרעה לבן/בת הזוג של הנוחר/ת. האבחנה מבוצעת במעבדת שינה באמצעות מדידת מספר הפסקות הנשימה ורמת הרוויה של חמצן בדמו של המטופל במהלך השינה.

הטיפול המומלץ במקרים החמורים הינו באמצעות מדחף המחובר למסכה, אשר מזרים אויר בלחץ חיובי לאפו של המטופל במהלך השינה - C-PAP. במקרים הקלים יותר הטיפול המומלץ הוא הורדה במשקל, שינוי בתנוחות השינה, ניתוחים המבוצעים על ידי מומחה אף-אוזן-גרון, והתקנים אוראליים המבוצעים על ידי רופא שיניים שאמון על ביצוען.

השימוש בהתקנים האוראליים בתסמונת דום נשימה בשינה הוא כאמור במקרים הקלים עד הבינוניים, כפי שהוגדר בבדיקת מעבדת השינה. במקרים בהם הבעיה היא נחירות בלבד ולא דום נשימה, ההתקן הוא הטיפול המועדף. הוכח במחקרים רבים כי השימוש בהתקן מביא לשיפור משמעותי בעוצמה ובתכיפות הנחירות, במקביל לצמצום במספר הפסקות הנשימה ובמדדי שינה נוספים, אך כאמור יעילותו נמוכה מזה של מדחסי ה-C-PAP.

ההתקן האוראלי נגד נחירות ודום נשימה חסימתי הינו מכשיר נשלף ("פלטה" דומה לזו של ישור שיניים) המותאמת לשתי לסתותיו של האדם. קיימים סוגים רבים של התקנים: התקנים העשויים מקשה אחת; התקנים נפרדים עבור כל לסת המחוברים ביניהם במנגנונים מתוחכמים מיוחדים; התקנים מוכנים מראש הניתנים להתאמה בפה על ידי חימום ונשיכה בהם, והתקנים המותאמים אישית על ידי טכנאי שיניים מנוסה. רובם המכריע של ההתקנים הללו מקדמים את הלסת התחתונה, ועל ידי כך הם מושכים קדימה את הלשון ופותחים את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע. השימוש בהתקן הוא לזמן השינה בלבד.

לטיפול באמצעות ההתקנים הדנטלים יתרונות רבים: האדם לא קשור באמצעות צינור המחובר במסכה למכונה מרעישה (מדחס), אלא ההתקן נמצא כולו בתוך הפה, וניתן לנייד אותו (מתאים לאנשים המרבים לישון מחוץ לבית). כמו כן, הטיפול איננו פולשני, והינו הפיך, כלומר לא יוצר כל שינוי קבוע בשיניים או בלסתות. בדרך כלל ההיענות להתקנים אלו טובה יותר מאשר ההיענות להתקן ה-C-PAP, ולכן הזקוקים לטיפול נוטים להשתמש בהתקן באופן קבוע מידי לילה, בניגוד למדחס.

תופעות הלוואי הקשורות בשימוש בהתקן הן ברובן קלות וחולפות תוך פרק זמן קצר. תופעות הלוואי הנפוצות הן: כאבים חולפים בשרירי הפנים, מפרקי הלסתות, שיניים, חניכיים וכו'; הפרשת יתר של רוק או יובש פה; הופעת נקישות ("קליקים") במפרקי הלסת, ושינויים במנשך השיניים. במקרים נדירים התופעות הללו חמורות יותר ומחייבות את הפסקת הטיפול באמצעות ההתקן באופן זמני או לצמיתות, על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים. חשוב שהמטופל יהיה במעקב קבוע על ידי רופא שיניים המיומן לאבחן ולטפל בהפרעות במפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה.

מהלך הטיפול כולל פגישת יעוץ בה נבדקת ההתאמה של האדם לקבלת ההתקן. ההחלטה תהיה רק לאחר שיחה עם המטופל, ובהתאם לתוצאות בדיקה מקיפה של השיניים, חניכיים, מפרקי הלסתות ושרירי הפנים. בפגישה זו מוסבר ומודגם אופן פעולת ההתקן, וכן מהם הסוגים השונים של ההתקנים הבאים בחשבון בהתאם למטופל. בהמשך, מתקיימת פגישה לצורך לקיחת מידות לשליחה למעבדה, או התאמת ההתקן, במקרה של התקן זמני, אשר מוכן מראש. במהלך פגישה זו מותאם ההתקן שהוכן במעבדה בפיו של האדם.

פגישות המעקב הינן חיוניות לקבלת יעילות מקסימלית של הטיפול ולמניעת נזקים. הפגישה הראשונה תהיה כשבוע לאחר התקנת ההתקן הדנטלי. פגישות נוספות יקבעו לצורך מעקב שוטף אחר השימוש בהתקן, בהתאם לפרוטוקול שיימסר לאדם. בנוסף, ישנה הפניה לבדיקה חוזרת במעבדת שינה לשם אבחון חוזר של חומרת דום הנשימה החסימתי בשינה.

ד"ר אפרים וינוקור, מעבדת השינה, ביה"ח אסותא.

בואו לדבר על זה בפורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה, נחרה ודום נשימה בשינה.