אירוע מוחי: אתגרי השיקום

(6)
לדרג

אירוע מוחי גורר אחריו אתגרים מוטוריים קשים כגון: התכווצות יתר של השרירים, קושי בבליעה ועוד. לעתים, המטופל סובל גם מכשל מוטורי מוכר פחות - תסמונת הבכי והצחוק

מאת:

האתגר העיקרי בטיפול באירוע מוחי הוא שלב השיקום, כאשר כל אדם נדרש להתמודד עם סימפטומים שונים ותופעות שונות - הנוצרות כתוצאה מאותה פגיעה. ישנן תופעות שכיחות יותר ושכיחות פחות, הנוגעות לתחום המוטורי - ומפריעות לעיתים לתפקוד הפיזי; ולעיתים לתפקוד הנפשי והרגשי.

מהי שכיחות הליקויים השונים, אחרי אירוע מוחי?

לאחר אירוע מוחי, כמעט 50% מהמטופלים אינם מסוגלים ללכת, 70% אינם מצליחים להשתמש ביד וכ-40% סובלים מהפרעות בדיבור. כמעט בכל התופעות האלה ניתן לטפל במגוון תרופות או טיפולים שיקומיים, אך הן מחייבות מודעות וסבלנות רבה מצד המטופל ומשפחתו. מעבר לתופעות המוכרות יחסית, ישנם לא מעט אתגרים נוספים - שחשוב להכיר בתהליך השיקום. חלק מהאתגרים בלתי נראים - ולכן אינם פשוטים לזיהוי וטיפול.


לאחר אירוע מוחי, כמעט 50% מהמטופלים אינם מסוגלים ללכת. צילום: שאטרסטוק

מהי ספסטיות? כיצד ניתן לטפל בה?

תופעה נוספת, עמה צריכים להתמודד לא מעט מטופלים במסגרת השיקום, לאחר אירוע מוחי - היא ספסטיות: התכווצות יתר של השרירים, הנובעת ממתח (טונוס) מוגבר של שרירי השלד, מה שמקשה על הפקת תנועות ופעולות רצוניות.

אדם הסובל מספסטיות יגלה שידו המשותקת נוטה להימצא בכיפוף חזק של המרפק וכף היד. לדוגמה: חולה הסובל מספסטיות - יתקשה בתפקוד מוטורי, בכל הקשור לפעולות כמו אחיזה, רחצה, אכילה או שימוש ביד לצורך היגיינה אישית.

חשוב לדעת כי ניתן לטפל בספסטיות - ולשפר את התפקוד הבסיסי ואיכות החיים. ניתן להשתמש בטיפולי פיזיותרפיה, כמו גם בהזרקה מקומית של בוטולינום טוקסין (דיספורט או בוטוקס), אשר יכולים להרפות את השרירים - ולשפר את תפקוד היד, דבר שיאפשר את העלאת רמת העצמאות של המטופל ויאפשר לו השתלבות טובה ככל הניתן בחיי היומיום, לצד תפקוד טוב יותר מבחינה תעסוקתית וחברתית. מעבר לתפקוד, טיפול בספסטיות מסייע גם בהורדת הכאב שנגרם מנוקשות השרירים, דבר שכמובן משפר את איכות החיים של המטופל.

כיצד ניתן להתמודד עם קושי בבליעה, בעקבות אירוע מוחי?

הפרעה מוטורית נוספת, איתה מתמודדים מטופלים שסבלו מאירוע מוחי, היא קושי בבליעה - בייחוד נוזלים. זוהי תופעה מסכנת חיים, במקרה שהנוזלים נכנסים לקנה הנשימה - במקום לוושט. לכן, חשוב ללמד את המטופל טכניקות טיפול והימנעות, לצד זיהוי כניסה של אוכל ומים לקנה הנשימה.

מהם הקשיים הרגשיים, בעקבות אירוע מוחי? מהי תסמונת הבכי והצחוק?

בנוסף לתופעות מוטוריות שנראות לעין ומורגשות היטב למטפל ולמטופל - לאירועים מוחיים ישנן גם השלכות מוטוריות המשפיעות באופן עמוק על איכות החיים של המתמודדים עם תהליך השיקום, בשל המאפיין הרגשי שלהן.

למשל: הפרעת זיכרון - בעקבות האירוע, המטופל עלול להיפגע בקשב, בריכוז ובזיכרון. ישנם טיפולים התנהגותיים ותרופתיים שעוזרים בטיפול, עליהם יש להתייעץ עם רופא השיקום. אחת התופעות הפחות מוכרות והיותר "בלתי נראות" היא תסמונת הבכי והצחוק, המאופיינת בפרצי צחוק ובכי בלתי נשלטים. התסמונת (הידועה בשם PBA) מופיעה אצל אנשים עם פגיעה דו צדדית על רקע וסקולרי, אשר הביאה לכשל בוויסות של רגשות.

כך, נוצר מצב בו המטופל אינו יכול לשלוט במידת הצחוק או הבכי, באופן שאינו תואם את הסיטואציה (אותו אדם יכול למצוא את עצמו מתייפח במשך דקות ארוכות, בשל רגע קטן של חוסר נעימות; או צוחק ממושכות מבדיחה שלא הייתה באמת כל כך מצחיקה).

הבעיה העיקרית הנובעת מתסמונת הצחוק והבכי הינה הפגיעה באיכות החיים של המטופל, שכן הרגעים האלה גורמים למבוכה ולהימנעות מאירועים חברתיים - לצד הסתגרות בבית והימנעות מיצירת קשרים בינאישיים. בעבר, הסברה הייתה שמדובר בהפרעה נפשית (מי שאינו מכיר את התופעה - עדיין יכול לחשוב כך) ולכן הטיפול בה היה התנהגותי.

כיום, אנו מבינים את מנגנון ההפרעה - ומודעים לכך שמדובר בכשל מוטורי, לא פחות מהפרעת דיבור או הליכה. לכן, הטיפול בתסמונת הצחוק והבכי מלווה גם בטיפול תרופתי (תרופה הנקראת נודקסטה), אשר הוכח כי הוא אכן מצליח להפחית את ההפרעה - ולתת למטופל תחושת שליטה על החיים שלו.

ניתן להשתמש בפיזיותרפיה לטיפול בספסטיות. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: ההמלצה הכללית עבור חולים שסבלו מפגיעה מוחית היא לעבור הערכה שיקומית של רופא שיקום, שיאבחן את הליקויים - ומה דרוש על מנת לשפרם. ישנן דרכים רבות לטפל בתופעות הנלוות השונות - במסגרת אשפוז כללי או אשפוז יום. לפעמים אשפוז בקהילה (לטיפולים ספציפיים) או שיקום בית, אצל המטופל עצמו - יכולים להוות אופציות הולמות. כל אפשרויות השיקום מרוכזות בידי רופא שיקום, המנהל את הצוות השיקומי. לכן, חשוב גם לדעת לפנות אליו - לכל שאלה או נושא שמעוררים קושי או מפריעים לאיכות חיים תקינה. כמעט לכל דבר בימינו יש פתרון או מספר פתרונות; גם למחלות וסימפטומים שנדמה שלא היה להם מענה בעבר. עם זאת, לפני הכל: הדבר החשוב ביותר הוא שהמטופלים עצמם לא יתביישו לספר על הבעיות שלהם.

ד"ר טטיאנה ונדר היא מומחית בנוירולוגיה ורפואת שיקום, מנהלת יחידת שיקום יום בבית חולים "הרצפלד" בגדרה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום