טרשת נפוצה: הטיפול בספסטיות

טרשת נפוצה הינה מחלה אוטואימונית כרונית (אוטואימונית: חיסון עצמי), בה נפגעת מערכת העצבים המרכזית. המחלה פוגעת באזורים שונים, בחוט השדרה, במוח ובעצב הראיה.

כ-90% מהחולים בטרשת נפוצה צפויים לפתח הפרעת הליכה במהלך המחלה, ולעתים קרובות הפרעת ההליכה נובעת מספסטיות: מתח שרירים מוגבר כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, הגורמת לירידה בכוח השרירים ובקואורדינציה, ועלולה להיות מלווה באי נוחות ובכאבים.

בשנים האחרונות, חלה התקדמות טכנולוגית בתחום הטרשת הנפוצה, התקדמות המשפיעה גם על הטיפולים הקיימים למחלה בכלל, ובטיפול בספסטיות בפרט.

במהלך ההליכה, כל צעד שאנו עושים, מורכב משני שלבים מרכזיים: שלב נשיאת המשקל, ושלב העברת הרגל. בקרב אנשים בריאים, שלב נשיאת המשקל מהווה 60% מהדרך, בעוד שלב המעבר מהווה 40%. הגורמים המשפיעים על הליכה תקינה הם טווחי תנועה תקינים במפרקים, פעילות מתואמת של שרירים שונים, כולל הפסקת פעולתם בזמן הנכון, וכן כוח הכובד. ספסטיות עלולה לפגוע בתיאום הפעילות בין השרירים ובכוחם, וכתוצאה מכך להגביל את טווחי התנועה במפרקים ולפגוע ביכולת להתמודד עם כוח הכובד.

בחולי טרשת נפוצה, מופיעה לעתים קרובות הבעיה הנקראת, Stiff Knee Gait, קרי, הליכה עם ברך נעולה. במצב זה, המטופל אינו יכול לכופף את ברכו בשלב העברת הרגל, מה שמביא להליכה בצעדים קטנים, קושי בעליית מדרגות ומעידות.

ניתן לבצע הערכת הליכה בקרב חולי טרשת נפוצה במגוון דרכים. קיימות בדיקות שמטרתן לבדוק סיבולת הליכה, כגון הליכה במשך 5 דקות, או לאורך 500 מטרים, אך אין בדיקות הנותנות הערכה מדויקת של איכות ההליכה. בשנים האחרונות, נכנסו לשימוש אמצעים המאפשרים להעריך את איכות ההליכה של המטופל, ובהתאם לכך, להתאים לו טיפול ראוי:

1. בדיקה ממוחשבת תלת ממדית: הבדיקה מתבצעת באמצעות הנחת סמנים אינפרה אדומים על גוף המטופל, בזמן שהוא הולך על מסלול ההליכה, ודורך על פלטות כוח, המודדות את הלחץ שהוא מפעיל בגפיו. הבדיקה אורכת כ-3 שעות, מחייבת עיבוד הנתונים שנאספו, והתשובה מתקבלת תוך 2-3 שבועות לאחר הבדיקה. מדובר בבדיקה יחסית יקרה וארוכה, אשר אינה נמצאת בסל הבריאות.

2. מכשיר זבריס (Zebris): הנבדק הולך על הליכון, שמתחתיו נמצא משטח רגיש ללחץ, המספק נתוני זמן, מהירות, אורך צעד, משך שלבי הצעד השונים וסימטריה של ההליכה. תוצאות הבדיקה, בצירוף צפייה בסרטון וידאו של המטופל בזמן הליכה, יכולים לתת נתונים בעלי דיוק גבוה, בנוגע ליכולות ההליכה של המטופל. מדובר בבדיקה אשר נמצאת בסל הבריאות.

לאחר שהמטופל עובר את אותן בדיקות, לאבחון רמת הנכות שלו, מוצגים בפניו מגוון טיפולים, שנועדו לעזור בהפחתת נוקשות טונוס השרירים ובשיפור יכולות ההליכה:

1. רעלן בוטולינום (דיספורט, בוטוקס): רעלן המופק מחיידק, הגורם להרפיית השרירים הנוקשים ומוזרק ישירות לשריר הספסטי. הטיפול מיועד בעיקר למצבים בהם מדובר בספסטיות ב-2-4 שרירים, ויכול לשמש גם לטיפול בבעיות שליטה בשלפוחית השתן. הטיפול אינו נמצא בסל הבריאות לטיפול בספסטיות של הגפיים בטרשת נפוצה למבוגרים, אך חלק מהמבטחים מאשרים אותו.

2. פמפירה: תרופה ייעודית לחולי טרשת נפוצה, הנכללת בסל התרופות, עם התוויה לטיפול בקשיי הליכה אצל מטופלים עם טרשת נפוצה. התרופה אמורה לשפר את מהירות ואיכות ההליכה שלהם ללא קשר לחומרת המחלה, או לצורות השונות שלה. התחלת הטיפול בתרופה ניתנת לחולים עם פגיעה ביכולת ההליכה (לפי 4-6.5 EDSS).

3. משאבת בקלופן: טיפול סיסטמי, הנכלל בסל התרופות, עבור מטופלים עם ספסטיות ברמה גבוהה, כאשר הספסטיות מערבת מספר גדול של שרירים, באופן סימטרי, וכאשר לא ניתן לטפל ברעלן בוטולינום. המשאבה מושתלת בדופן הבטן, עם צינור המגיע לתוך תעלת השדרה, מחייבת תדלוק מדי 3 חודשים והחלפה מלאה מדי 7 שנים.

4. פיזיותרפיה (ריפוי בעיסוק): לצד כלל הטיפולים התרופתיים שצוינו לעיל, ניכרת חשיבות גבוהה ביותר, לטיפול פיזיותרפי ולטיפול בריפוי בעיסוק. באמצעות שיטות מגוונות, ניתן לעזור למטופלים ללמוד טכניקות שונות להפעלת השרירים בצורה טובה יותר ולצמצם את היקף הפגיעה בגפיים העליונות והתחתונות.

טיפולים אלה מתבצעים במסגרת מרפאת מומחים בשיקום או נוירולוגיה על-ידי רופאים שהתמחו בהזרקות הבוטולינום לספסטיות בטרשת, כגון המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי על שם שיבא, בתל השומר, וכן בבתי חולים מרכזיים אחרים.

הכותב הוא רופא בכיר ביחידה לאורתופדיית ילדים ובמחלקת שיקום ילדים, בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, ובמרכז לטרשת נפוצה, במרכז הרפואי שיבא, ומנהל את מעבדת התנועה במרכז הרפואי

בואו לדבר על זה בפורום הליכה וניתוח התנועה.