גידול בבלוטות הרוק: להסיר בהקדם

(0)
לדרג

מרגישים נפיחות חשודה בצוואר? חשוב להיבדק. גם אם מדובר בגידול שפיר, יש להסירו בניתוח. מכשיר חדשני מקטין את הסיכון לפגיעה בעצב הפנים, במהלך הניתוח

ד"ר מזרחי אבירם
רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר

בגוף האדם יש בלוטות רוק רבות, בגדלים ומיקומים שונים, שתפקידן להפריש רוק כל הזמן ולהגביר את הפרשת הרוק בעת אכילה, כדי לסייע בתהליך העיכול. נהוג לחלק את בלוטות הרוק לבלוטות רוק גדולות, 3 בכל צד ובלוטות רוק קטנות הפזורות בחלל הפה והלוע. הבלוטות הגדולות כוללת את:

א. בלוטות הפרוטיס, או בעברית "בת האוזן" הממוקמות קדמית לאוזן.

ב. בלוטות תת לסתיות: המצויות מתחת ללסת התחתונה.

ג. "בלוטות תת לשוניות": מצויות מתחת ללשון ברצפת הפה.

מהם הגידולים השכיחים בבלוטות הרוק?

באופן כללי גידולים בבלוטות הרוק הינם נדירים יחסית לגידולים אחרים באיזור הראש והצוואר.

גידולים בבלוטות הרוק שכיחים יותר בבלוטות בת האוזן ועל פי רוב מדובר בגידולים שפירים. אולם במקרים מסויימים תהליך גידולי בבלוטות הרוק עשוי להפוך לגידול ממאיר במהלך השנים.

מהם התסמינים המעידים על חשד לגידול בבלוטות הרוק?

כאשר מדובר בגידולים שפירים, הנפוצים כאמור יותר בבלוטות בת האוזן, ההסתמנות השכיחה היא הופעת גוש בצד הפנים או צוואר עליון המורגש במישוש. כאשר מדובר בגידול ממאיר, ייתכנו תסמינים נוספים, כגון כאב או אף חולשה של הפנים, בשל פגיעה בעצב הפנים העובר בתוך בלוטת בת האוזן.

בשל החשש שגידול שפיר יעבור התמרה ממארת ויהפוך לסרטני אם לא יטופל, קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולטיפול בכל מצב של גידול בבלוטות הרוק.

כיצד מאובחנים גידולים בבלוטות הרוק?

כאשר מתעורר חשד לגידול בבלוטות הרוק, יש לבצע בדיקת אולטרסאונד. בהמשך, נעשית גם בדיקת MRI וכן בדיקת "ניקור מחט" (FNA), במסגרתה נלקחת ביופסית מחט מהגוש החשוד ונשלחת לבדיקה פתולוגית.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקות השונות, המסייעות לקביעת האבחנה, ניתן לתכנן את הטיפול המתאים.

מהו הטיפול המקובל בגידול בבלוטת הרוק?

כמעט בכל המקרים, הגישה הטיפולית לגידולים בבלוטות הרוק היא ניתוח. בדרך כלל, יכלול הניתוח הסרה של כל הבלוטה הנגועה; ולעתים רק חלק מהבלוטה. על פי רוב, כאשר מדובר בגידול שפיר הסרה כירורגית של הבלוטה מספיקה על מנת להביא לריפוי מלא, אך כאשר מדובר בגידול ממאיר יש לעיתים צורך בטיפול משלים בקרינה.

האם הסרת בלוטת הרוק אינה פוגעת בתפקוד?

בדרך כלל לא, בגוף האדם יש הרבה בלוטות רוק, שיכולות להתגבר על המחסור בבלוטה אחת; הבלוטות הנותרות מצליחות לעמוד בקלות במשימה.

מה בנוגע לגידול ממאיר בבלוטת הרוק?

במקרים בהם מדובר בגידול ממאיר בבלוטת הרוק, יבוצע ניתוח להסרת הבלוטה הנגועה עם או בלי קשריות לימפה בצוואר ובדרך כלל יש צורך בהמשך בטיפול משלים, בהתאם לסוג הגידול והסיכון להישנות או ההתפשטות נוספת של המחלה. לרוב, הטיפול המשלים המקובל לגידולים ממאירים בבלוטות הרוק לאחר ניתוח הוא הקרנות.

מה כולל ניתוח להסרת גידול בבלוטת רוק?

הניתוח מבוצע ע"י כירורג מומחה לניתוחי ראש וצוואר; רצוי שיהיה בעל ניסיון בניתוחים מסוג זה. במהלך הניתוח, המבוצע בהרדמה מלאה, נעשה חתך אסטטי קדמית לאוזן או מתחת ללסת התחתונה, הרקמה המיועדת מוסרת והחתך נתפר ונסגר. יש חשיבות רבה לבחירת מנתח מיומן, כדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בניתוח זה.

מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים בניתוחי בלוטות רוק?

הסיבוך המרכזי, הוא פגיעה בעצב הפנים. מאחר שעצב הפנים עובר בתוך או בסמיכות לבלוטות הרוק, עשוי הניתוח לגרום לפגיעה בעצב הפנים, שתגרום לעיוות. לרוב מדובר בפגיעה זמנית החולפת תוך מספר שבועות עד חודשים, אולם במקרים נדירים הפגיעה נותרת לצמיתות ואינה הפיכה. הדברים אמורים במיוחד כאשר הפעולה הכירורגית נעשית על ידי מנתח שאינו מנוסה מספיק ונעדר ידע ומיומנויות.

בנוסף, חשוב לציין כי הסיכון לסיבוכים עולה, כאשר מדובר בגידול ממאיר (לא שפיר). זאת, הן נוכח נטיית הגידול "לפלוש" למבנים סמוכים והן משום שהגידול מפושט וגדול יותר. לכן, הסרתו עלולה לגרום גם פגיעה בעצב. ישנם מקרים בהם הפגיעה בעצב מכוונת ומחויבת המציאות. זאת, כאשר הגידול מערב את עצב הפנים ויש צורך "להקריב" את העצב על מנת להסיר את הגידול במלואו.

החדשות הטובות: מכשיר חדשני מסייע לכירורגים המומחים לניתוחי ראש וצוואר, לצמצם את הסיכון לפגיעה עצבית, בניתוח להסרת גידול בבלוטת הרוק.

מהו המכשיר החדשני ומה יתרונותיו?

מדובר במכשיר ניטור אלקטרו-פיזיולוגי, שנקרא גם "ניטור נוירופיזיולוגי תוך-ניתוחי", המותקן על פניו של המנותח ומסייע לבצע, תוך כדי הניתוח, מעקב צמוד אחר עצב הפנים. כך, המכשיר מוריד את רמת הסיכון לפגיעה בעצב ואת רמת הסיכון לסיבוכים בלתי רצויים.

בעזרת מכשיר הניטור יכול המנתח, תוך כדי פעולה, לזהות האם (חלילה!) יש ירידה בתפקוד העצב ולפעול בהתאם על ידי הפסקת הפעולה ונקיטת פעולה אחרת; או על ידי נקיטת אמצעים אחרים, שימנעו נזק בלתי הפיך.

לסיכום: גידולים בבלוטות הרוק אינם שכיחים. ברוב המקרים בהם קיימים גידולים בבלוטות הרוק, הם שפירים. יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של גידול בבלוטת הרוק, כדי למנוע הפיכת הגידול לגידול ממאיר הנוטה להתפתח במהירות ועשוי לסכן את חיי המטופל. לאחר אבחון גידול בבלוטת הרוק, מותאמת למטופל תכנית טיפולית, הכוללת בדרך כלל ניתוח להסרת הגידול. מדובר בניתוח העלול לגרור פגיעה עצבית. ניתן להקטין את הסיכון לפגיעה עצבית באמצעות ניטור נוירו-פיזיולוגי תוך ניתוחי; בנוסף, יש חשיבות לניסיון והמיומנות של המנתח.

ד"ר אבירם מזרחי הוא רופא מנתח בכיר במערך אא"ג ניתוחי ראש וצוואר ומנהל המעבדה לחקר גידולי ראש צוואר ובסיס גולגולת במרכז הרפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה