נוירולוגיה - השפעותיה ודרכי טיפול

(0)
לדרג

סימפטומים נוירולוגים, הפרעות תנועה ושינה ומחלת הפרקינסון - ד"ר מריאטה אנקה, מומחית לנוירולוגיה משיבה לשאלות בנושאים אלו ועוד

מאת: מערכת zap doctors

"תחום הנוירולוגיה שייך לשדה הרחב של מחלות פנימיות, כך שקשה לערוך הפרדה מלאכותית בין נוירולוגיה לבין בעיות כלליות שבהן מעורבות כל מערכות הגוף", כך אומרת ד"ר מריאטה אנקה, נוירולוגית בבית החולים וולפסון, בראיון מיוחד לאתר דוקטורס.

ד"ר אנקה מציגה מספר סימפטומים נוירולוגים בעלי השלכות גופניות רחבות:

^^כאב ראש^^ - זהו סימפטום נוירולוגי העשוי לייצג מכלול בעיות הקשורות למערכת העצבים, כמו: מיגרנה, גידולים, דימומים מוחיים, דלקת מוח או דלקת קרום המוח; או בעיות מערכתיות, כגון דלקות אוזניים/שיניים/עיניים, סינוסים, מצבי לחץ, עליות בלחץ הדם, זיהומים כלליים, מחלות ויראליות ועוד.

^^הפרעות הליכה ויציבה^^ - הפרעות אלו עשויות להעיד על פגיעה מוחית מסוגים שונים, או פגיעה היקפית בעצבי הגפיים על רקע סוכרת, חוסר ויטמינים, או חומרים רעילים שונים, כגון: אלכוהול, תרופות נגד סרטן.

^^איבוד הכרה^^ - עשויים להימנות על משפחת המחלות הפירכוסיות, כמו אפילפסיה, אך מאידך- גם מהפרעות קצב הלב, התקפי מיגרנה ואף לחץ נפשי.

^^שיתוק גפיים^^ - יכול להעיד על אירוע הכרוך בפגיעה במוח או בחוט השדרה, אך גם בהתאם לפיזור האנטומי המתאים - על מחלת שריר או עצב, או על הפרעה בריכוז מלחים מסוימים בדם.

^^ירידה בזיכרון\שיכחה^^ - עשויה להצביע על מחלה ניוונית של המוח (אלצהיימר), או על פגיעה כלילית של המוח על רקע מחלות גופניות כרוניות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם (דמנציה ווסקולרית) ,כמו גם על פגיעה פוסט-טראומטית או הפרעה קשה באיכות השינה, ואף על הפרעה נפשית דיכאונית.

הפרעות תנועה ושינה

ד"ר אנקה, אשר מתמחה בהפרעות תנועה ושינה, מספרת על עיסוקה: "אני פוגשת מגוון רחב של בעיות תנועה, בקרב טווח רחב מאוד של גילאים: החל מילדים ונוער וכלה במבוגרים וקשישים. כך למשל, אני מטפלת במחלת הפרקינסון, סוגי רעד שונים, 'טיקים' ברמות שונות, דיסטוניה כללית ופוקלית, כוראיה ומחלת הנטינגטון, תסמונת הרגליים העצבניות, הפרעות הליכה ויציבות.

"רפואת השינה היא תחום המצוי בתהליכי התפתחות, ובשנים האחרונות קיבל תנופה משמעותית. העוסקים בתחום זה חותרים להבין ולמצות את הפנומנולוגיה המורכבת של השינה. חשוב לציין שבעבר, חקר השינה נתפס כתחום מחקר וטיפול משני, אלא שכיום סבורים שבאמצעות חקר השינה ניתן לפענח את הפעילות המנטלית והמוטורית המתרחשת במצב העירות.

"ובאשר להפרעות השינה: ממחקר שנערך עד כה, ידוע שהפרעות השינה השכיחות הן למשל הפרעות בתנועה המתרחשות טרום-הרדמות, כמו תסמונת הרגליים העצבניות
(Restless Leg-Syndrome), תנועות גוף וגפיים בזמן שינה, תנועות מחזוריות של הרגליים (Periodic Leg Movements in Sleep).

"בנוסף, הפרעת תנועה שכיחה היא הנעת הלסת המלווה בחריקות שיניים (Bruxism), ודיבור בשינה (Sleep Talking).

"מעניין לציין כי קיימת הפרעה התנהגותית ותנועתית מעניינת בשינה, בשלב שנת חלום, המוגדרת כמצב שבו שרירי הגוף רפויים, למעט השרירים המזיזים את גלגלי עיניים
(Rapid Eye Movement, REM), במסגרת הפרעה זו, החולה מבצע פעילות פשוטה או מורכבת יותר עד כדי תוקפנות מסוכנת העשויה להיות מופנית כלפי בן זוגו (REM Behavioral Disorder).

"מסתבר שמקור הפרעות מוטוריות אלו היא המערכת הדופמינרגית של המוח, הקשורה גם להפרעות בתנועה המתרחשות במצב ערנות. לפיכך, הגישה הטיפולית מבוססת על שיפור פעילות הדופמין, או תוספת דופמין (Dopicar, Sinemet), או באמצעות חומרים בעלי אפקט הדומה לאפקט הדופמין, או אגוניסטים לדופמין Cabaser, Requip) Pergolid).

"טיפולים אלה חותרים לשפר את ההפרעה הנדונה באמצעות העלאת פעילות הדופאמין במוח. חשוב להדגיש כי הטיפולים הללו סימפטומטים, כלומר ניתן לצמצם את היקף התופעה, אך לא להעלימה לחלוטין.

"טיפול זה עולה בקנה אחד עם הטיפול בהפרעות בתנועה במצב של עירנות, מכיוון שגם במצב זה מערכת העצבים המרכזית פועלת באופן לקוי בעקבות חוסר דופמין או חוסר יעילות הדופמין שבמערכת.

מחלת הפרקינסון

לאחרונה צוין יום הפרקינסון הבינלאומי. ד"ר אנקה, מומחית בתחום, משיבה מהם החידושים האחרונים בתחום והאם ניתן לקיים חיים נורמאליים עם פרקינסון.

"מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח, הנחקרת במאתיים השנים האחרונות, במטרה ללמוד ממנה על תפקוד המוח ולנסות לשנות את מהלכה כדי לשפר את איכות החיים של החולים בה", מדגישה ד"ר אנקה. "מחלה זו פוגעת במערכת העצבים המרכזית בהדרגתיות החל מגזע המח התחתון וכלה בגרעיני הבסיס וקליפת המוח. כאשר כיום כבר ידוע שהתהליך הניווני מתחיל שנים רבות לפני הופעת סימני המחלה המובהקים, כמו רעד, איטיות וקושי בהליכה.

"על שום מיקום המחלה והתפתחותה ההדרגתית האיטית, ניתן לאבחן את המחלה באמצעות סימנים מוקדמים, אלא שסימנים מוקדמים אלו מסתברים בדיעבד: כמו למשל ירידה בחוש הריח והפרעות שינה, שכן מבנה השינה נגזר מתפקוד גזע המוח התחתון.

"האבחון הנוירולוגי מופיע בשלב שבו התהליך הניווני כבר מגיע לחלקו העליון של גזע המוח, לחומר השחור הידוע כסמן במחלת הפרקינסון (Substantia Nigra), היכן שהתאים המפרישים את הורמון הדופמין.

"אלא שבניגוד לתפיסה המקובלת בשנים האחרונות כי הדופאמין הוא ה"שחקן" הראשי במחלה, הרי שכיום כבר מבינים שישנם תאים וחומרים נוספים המעורבים בשלבים מוקדמים יותר של המחלה ה"שקטה" יחסית, מכאן שטיפול נכון בהתפשטות המחלה, הן מבחינת זמן והן מבחינת מקום, חייב להיות רב כיווני.

"מתפיסה חדשה זאת, נגזר מחקר החותר למצוא טיפולים תרופתיים המונעים תהליכים ניווניים (טיפולים נוירופרוטקטיבים) בכל סוגי התאים המעורבים במחלה, ולא רק טיפול המחליף יצירת חומר מסוים כדוגמה הדופמין במחלת הפרקינסון.

"כיום, המחקר נמצא בעיצומו, כך שלעת עתה הרופאים המטפלים מנסים לנצל מקסימלית את פוטנציאל הטיפול החלופי (Replacement Therapy) המחזיר למערכת את פעילות הדופמין, קרי החומר העיקרי החסר. ניתן להשיג זאת באמצעות אגוניסטים לדופאמין או באמצעות ניתוחים שבהם ממקמים קוצבים באזורי מוח בעלי תפקוד לקוי, במטרה להחזיר לתפקוד את המסלולים הפגועים (-deep brain stimulation-DBS).

"ובנוסף, למרות שהטיפולים הללו משפרים רק את חלקם היחסי של הסימפטומים, הרי שמורכבות המחלה מחייבת גם שינוי - מגישה פרמקולוגית גרידא לגישה הוליסטית יותר: טיפול במחלה אינו מסתכם בתרופה הפועלת על רקמה, אלא מחייב גם קיום אורח חיים נכון, כדי למנוע סיבוכים במערכת השלד, ומאידך- גם החמרה בתפקוד הנפשי. חשוב להקפיד על שילוב החולה במסגרת תומכת משפחתית (משפחה, בן זוג) וחברתית (מקום עבודה, חברה).

"מטעמים אלו, הטיפול הנוכחי במחלת הפרקינסון מבוסס על טיפול תרופתי ו/או כירורגי שאליו מתווספים טיפולים שאינם פרמקולוגיים, כמו: פעילות גופנית, תוספי מזון, טכניקות ריכוז, הרפיה, מוזיתראפיה,או כל פעילות המהווה זרז חיובי המיטיב עם תפקוד המוח. כמו כן, טיפול משולב זה מלווה בטיפול משלים בבני המשפחה, כמו: שיחות תמיכה, פעילות משותפת בין חולים לבני משפחה, יעוץ סקסולוגי ופסיכולוגי, יעוץ שירותי רווחה לקבלת עזרה לפי הצורך".

לסיום, מבקשת ד"ר אנקה לציין: "ברצוני להוסיף שכיוון מרתק במחקר המחלה מבוסס על שימוש בתאי גזע המח, הממוקמים במוח העצמות. תאים אלה מוחדרים לאזוריו החולים של המוח, במטרה להפכם לתאים המפרישים את החומר הנדרש באותו המקום, וכך לתקן את הליקוי התפקודי".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום