שאלות נפוצות מפורום שיקום לאחר אירוע מוחי

(0)
לדרג

הפורום הייחודי לנושא שיקום מאירוע מוחי בניהולו של דר' דניאל גוטליב יספק לכם הצצה אל נבכי ההחלמה המסובכת והמתישה משבץ מוחי, על שיקום, השתקמות ונזק אפשרי

מאת:
שאלה: שאלת השאלות, איך משתקמים? מה אפשר לעשות כדי להוציא את הנפגע מכך ולגרום לו לשתף פעולה עם אנשי מקצוע?

תשובה: אנשי המקצוע מודעים היום יותר מבעבר להשפעה ההרסנית של שינוי במצב הרוח, בדרך כלל דיכאון, על הצלחת השיקום לאחר אירוע מוחי. מדובר למעשה על כך שכתוצאה מהתפתחות של דיכאון הופכים גם ההשגים השיקומיים, קטנים או גדולים, לחסרי ערך בעיני המחלים. אנו מתייחסים לדיכאון אחרי שבץ מוחי כתופעה שמקורה לא רק בתגובה הנפשית המובנת לטראומה שקרתה אלא גם תוצאה של שינויים אורגניים במוח שנפגע וההערכה הזהירה אומרת שלפחות רבע אם לא מחצית המחלימים מהאירוע יסבלו מדכאון כזה. הבשורה טובה היא שהתגובה לתרופות במצב זה היא באופןצ מפתיע טובה ואפילו טובה מאוד. משום עליכם לעשות מאמץ רציני למצות את הטיפול האנטידכאוני שאמרת שאביך החל לקבל. פרושו של דבר להמצא במשך מספר חודשים במעקב חודשי או דו שבועי של של פסיכוגריאטר או גריאטר או נוירולוג או מומחה לשיקום. לא כל כך חשוב מה המומחיות של הרופא המטפל אלא מידת נסיונו בתחום הספציפי דיכאון אצל חולי שבץ וכדאי לברר את זה לפני התחלת הטיפול. לפעמים המינון של התרופה שלוקחים אינו מספיק או יותר מדי ולפעמים צריך לנסות יותר מתרופה אחת לפני שפותרים את הבעיה. במקביל לטיפול הרפואי הזה צריך להחליט על המטרות השיקומיות שמענינות את המחלים ולחתום איתו על "חוזה" בקשר להשגתן. האם מה שמענינן אותו הכי הרבה בשלב זה של ההחלמה שלו הוא לחזור לעצמאות בתחום מסוים של התפקוד האישי שלו, או אולי הוא מעוניין לחזור לעסוק בתחביב ישן שהוזנח או לחזור לנהוג או לנסוע לחו"ל. לכל אחד מטרה קונקרטית ובתנאי שהיא מציאותית צריך להציב בתור "המטרה" שלקראת מכוונת הפעילות שלו ושל הסובבים אותו שרוצים לעזור לו.

שאלה: חודשים אחרי הארוע החלו כאבים ביד המשותקת תוך כדי התכווצות כף היד, משככי כאבים לא עוזרים. האם קיימת איזו שיטת טיפול שיכולה לעזור במקרה כזה?

תשובה: צריך לברר אם מקור הכאב בכווץ יתר של שרירי היד (ספסטיות) או בהפרעה מוחית מרכזית של העצבוב ביד (נוירלגיה). במקרה הראשון, היד בדרך כלל משותקת לחלוטין ומכווצת. הטיפול כולל תרופות להורדת הטונוס השרירי ביד כמו וליום, מוסקול ובקלופן. לאחרונה יש גם אפשרות להזריק זריקות בוטולין מקומיות לשרירים המכווצים אולם הנגישות לטיפול הזה עדיין מוגבלת. במרקה השני מדובר בדרך כלל ביד מתפקדת שמגלה רגישות לא נורמלית לגירויים כמו מגע או קור. הטיפול כולל אז תרופות אנטינוירלגיות כמו אלתרולת או טגרטול. לעיתים מקורם של כאבים ביד הוא בעמוד שידרה צאוורי ואז הטיפול כולל תרופות כמו נרופן וסוגים חזקים יותר של תרופות מאותו הסוג (אנטיאינפלמטורים לא סטרואידלים). מכל זה מובן שיש צורך באבחון רפואי של אופי הבעיה לפני שמנסים טיפול כזה או אחר. בכל מצב למנח היד יש חשיבות, במיוחד כשהיא אינה פעילה וזה כולל הנחתה מורמת על כרית שמונחת גם מתחת לכתף המשותקת בעת שכיבה במיטה ומניעת 'נפילתה' של יד משותקת כלפי מטה בעת ישיבה או הליכה על ידי שימוש בשולחן או במתלה. גם סד קצר לכף היד יעיל במניעת כאבים כאלו וכדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק מומחית לשבץ כדי להתקין סד כזה

שאלה: מה סיכויי החלמה של אדם הקיבל דום לב, ואספקת חמצן למח הופסקה למשך 7-8 דקות? מה לעשות?

תשובה: ההחלמה ממצב של נזק מוחי עקב חוסר חמצן יכולה להמשך חודשים, אולם ככל שהיא מתארכת כך קטנים הסכויים שהחולה יחזור למצבו הקודם וגדלים הסכויים שגם לאחר ש'יתעורר' ישאר עם נכות משמעותית, פיזית ומנטלית. מותר ואפשר להתגבר על המבוכה הראשונית ולספק לו גירויים לא ספציפיים כמו ליטוף של היד והפנים או השמעת מוזיקה דרך האוזניות של ווקמן.

שאלה: אבי בן 73 לאחר 2 אירועים מוחיים קטנים ו2 התקפי לב קטנים אף הם, מאז יש לו סחרחורות והוא נופל לפרקים, מה עושים?

תשובה: "סחרחורת" במצב כזה יכולה לנבוע מבעיות של אבר שווי המשקל באזן התיכונה (נדיר יחסית) ואז כדאי שרופא א.א.ג יבדוק גם את האזן ואפשר לנסות תרופות מדכאות סחרחורת כמו אגיסרק או סטונרון. הסחרחורת יכולה להגרם על ידי בעיות בזרימת הדם המוחית ואז היא מלווה בתלונות נוספות כמו קושי בדבור, ראייה או בליעה וצריך לפנות מייד לנוירולוג כדי לשלול אפשרות כזו. הסחרחורת יכולה לנבוע מבעיות של עמוד שידרה צאוורי ואז היא מלווה בכאבי עורף וכתפיים והנוירולוג יכול להתרשם מכך ולבסוף ה"סחרחורת" יכולה לנבוע מחוסר איזון של לחץ דם בין מצבו בשכיבה וישיבה למצבו בעמידה, מצב הנקרא "אורטוסטטיזם" וקשור לעיתים למתן תרופות מסוימות או לאי שתייה מספקת ובאופן טיפוסי הוא מתאפיין בהופעת הסחרחורת כאשר המתלונן עובר מישיבה לעמידה (ורצוי על כן לעשות את זה באיטיות). נא פנה לנוירולוג ורופא א.א.ג לברור..
לגבי אמצעי מיגון מנפילות: שטיחים אינם תמיד פתרון יעיל שכן כאשר ההליכה אינה טובה הם גורמים דווקא לקושי בהליכה ומגבירים את הסכנה ליפול (אם כי ללא ספק אם כבר נופלים אז עדיך על שטיח ולא על הרצפה..). יש "מגיני ירכיים" שעלותם כ200 ש"ח והם נמכרים בחנויות לציוד אורטופדי ודומיהן שדווח עליהן שהצליחו לצמצם בעזרתם את הסכנה מנפילות באופן משמעותי. אצל קשיש שנפל מספר פעמים - כדאי לנסות.

שאלה: אבי בן 51 ולפני 4 חודשים בזמן אימון בחדר כושר קיבל פירפור חדרים שהוביל לדום לב. הוא עבר החייאה מסיבית וארוכה וכתוצאה מכך מוחו נפגע עקב אנוקסיה, מה ניתן לעשות עכשיו?

תשובה: בעיות התנהגותיות מהסוג שמתואר מטופלות על ידי פסיכוגריאטרים ואותם ניתן למצוא בדפי זהב או במחלקות הפסיכיאטריות בכל בית חולים גדול (כללי או פסיכיאטרי, שלוותה או גהה למשל). חלק מהגריאטרים ורופאי השיקום מתמצאים היטב בעצמם במתן תרופות הרגעה כאלו. באופן כללי האיזון הנפשי של פגוע מוחי הוא קשה. הבעיה אינה בתרופות שכן אלו קיימות ובמינון מתאים אפשר להרגיע כל אחד אלא באי יכולתנו להרגיע רק את אותן התנהגויות המזיקות. הסכנה היא "להרוג זבוב עם פטיש 5 קילו", כלומר להצליח לבטל את ההתנהגות המזיקה אך לגרום בו זמנית לירידה כללית בעירנות ובצלילות הפוגעת באכות חייו של פגוע המוח. מציאת המינון התרופתי האופטימלי דורשת על כן טיטרציה עדינה וסבלנית. כמו כן צריך לזכור שאצל פגוע המוח יש בעיה של "ברקסים" רגשיים (בדומה לתינוק הפורץ בבכי ללא סיבה נראית לעין) וגם גירוי קטן ו"זניח" כמו אי נוחות בישיבה או צמא או הבנה לא נכונה של שינוי כלשהו יכולים לגרום לתגובה חסרת פרופורציה ("תגובה קטסטרופלית"). חשוב על כן לשים לב היטב לנסיבות שבהן מתרחשת התנהגות כזו לנסות לצמצם למינימום את הגורמים הסביבתיים הפוטנציאלים לפני ותוך כדי שפונים לשימוש בתרופות הרגעה.

שאלה: שמי יעל ואני בת 19 ויש לי כאבים בפנים דו צדדי מעל הלחי כבר במשך שנה , כאב קבוע בתדירויות שונות, האם צריך להיבדק על ידי נוירולוג?

תשובה: למען שלוותך את צריכה בהחלט להבדק גם על ידי נוירולוג ואולי אפילו רופא עור. אינני מכיר תופעה נוירולוגית שתגרום לכאבים דו צדדיים בלחיים וגם כאבי עמוד שידרה אינם מקרינים בצורה כזו אולם אני בטוח שאם תבדקי על ידי נוירולוג וימצא שגם בדיקה זו תקינה תוכלי להיות שקטה יותר וזה כבר יעזור.

שאלה: אבי עבר אירוע מוחי לא מזמן - לדברי רופאיו יידרש לעבור ניתוח לשם הכנסת צינור לתוך הקיבה, האם זה הפיתרון היחיד?

תשובה: לא ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה.
כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת.

שאלה: אבי בן 64 לקה בשטף דם בגזע המוח כיום שבועיים לאחר הארוע הוא נמצא בהכרה חלקית ומסוגל למצמץ בעיניו בלבד, יש סיכוי לשיפור? מה עושים?

תשובה: אם אכן אביך מסוגל לתקשר דרך מצמוץ העיניים והוא משותק באבריו האחרים אז זהו מצב קשה של נזק מוחי בגזע המוחי הנקרא בטרמינולוגיה המקצועית
locked in syndrome
אני מניח שזה לא נראה לך הזמן המתאים ביותר לקריאת ספרים אבל בכל זאת הייתי ממליץ לך לקרוא ספר בשם הפרפר ופעמון הצלילה שהוכתב כולו על ידי אדם שסבל ממצב זה באמצעות המצמוץ בעיניו! הוא מתאר שם בפרוט חסר תקדים את כל העובר עליו לטוב ולרע. הספר יצא לאור, בתרגום מצרפתית, לפני כשנתיים.
בכל זאת הייתי מציע שקלינאי תקשורת או נוירולוג סבלני יבדוק באיזו מידה אביך אכן מבין ומתקשר משום שלעיתים קרובות אנו מגזימים בהערכת יכולת התקשורת במצבים כאלו והחולה נמצא במצב פחות ערני ממה שנדמה לנו, שקוע בתרדמת קלה, שהיא בבחינת חסד במצב כזה, עד שיתברר אם תפקודים אחרים כמו תנועות הגפיים או שרירי הפנים חוזרים לשליטה.
אינני מכיר תרופות נסיוניות למצב ספציפי זה וצריך להתאזר בסבלנות ולספק לו את כל הטיפול התומך המקובל אבל מותר גם, בלי להבייש, ללטף ולדבר כאילו המחלים מבין חלק מהקורה ולאפשר לשמוע מוזיקה דרך אוזניות וכו'.

שאלה: אדם בן 86 שעבר אירוע מוחי ללא סימנים חיצוניים, ושקע בדיכאון, לחץ דם נמוך, ועייפות - האם הוא זכאי לשיקום?

תשובה: שיקום הוא זכותו של כל מבוטח בקופת חולים והוא מבוסס על חוק הבריאות. המטופל שלך זכאי לקבל טיפול כזה וחובתך לדרוש אותו עבורו. לחץ הדם הנמוך שלו עלול לנבוע ממספר סבות ויש צורך לבדוק אותן ספציפית ועד אז לדאוג שהוא שותה מספיק. הוא בוודאי אינו תורם לו להרגשתו הכללית. יש מקום להתייחס גם למצבו הנפשי , לטיפול מניעה לפני שבץ נוסף ולשקום התקשורת שלו.

תשובה: אני בן 46 ועברתי אירוע מוחי, נכון להיום אני לאחר שיקום ועפ"י ואני משוקם טוב ומתפקד עצמאי, האם הזמן ייטיב עם זה?

תשובה: אנו נוהגים להתייחס לשלושה שישה חודשים הראשונים כחשובים ביותר מבחינת מיצוי מרבית ההחלמה, לאחר מכן את שארית ההחלמה אנו מצפים לראות עד תום השנה הראשונה אולם כל זה מתייחס להחלמה הספונטנית ולא לקומפנסציה שאדם לומד לבצע על נכות מסוימת שנותרה. תהליך קומפנסטורי כזה נמשך למעשה כל החיים ואין לו מגבלה של זמן. בנוסף לכך יש עדויות די משכנעות על כך שגם לאחר חמש שנים של אי שימוש ביד משותקת נצפתה חזרה מסוימת חלקית של התנועות באמצעות טכניקות שונות וכנראה שמדובר בתנועות שהאדם הנכה לא היה מודע לקיומן ולא ניצל אותן. כך שהנושא די מורכב.

שאלה: כיצד ניתן להחזיר את כושר הדיבור לנפגע שבץ בצורה הטובה ביותר? רצוי דרך הרפואה הציבורית.

תשובה: ראשית כל נצלי עד תום את המגיע לך במסגרת הביטוח הרפואי הרגיל וגם המשלים אם יש לו כזה. פירושו של דבר שמגיעים לו לפחות 8-12 טיפולים בשנה עם השתתפות עצמית מסוימת ולשם כך צריך לגשת למרפאת האם או לטלפן לזכויות חברים ולברר מה עליכם לעשות כדי לקבל זאת. לא בלתי שכיח להמשיך אחר כך להעסיק את אותה קלינאית תקשורת שהחלה בעבודתה דרך הקופה באופן פרטי למספר טיפולים נוספים שעלותם נעה בסביבות המאה ומשהו שקל לטיפול +\-. לאחר מכן ועוד יותר טוב תוך כדי כך אפשר להתחיל ללמוד לעשות שימוש במחשב לצורך תרגול (במידה ומצבו מתאים לכך) ולשם כך קיימות תוכנות. גם אנחנו שמנו באתר שלנו דפי עבודה לתרגול שפה שאת יכולה לבדוק (WWW.PNAIVEBRIUT.COM ) והגישה אליהם בינתיים חופשית לכל. קלינאית התקשורת מוזמנת לבדוק ביחד עם סבך מה מתוכנות המחשב יותר מתאים לו והתחיל לתרגל איתו כדי שיוכל להמשיך לבד. קיימים גם ספרים בנושא

שאלה: אבי נפל וקיבל מכות בראש, אובחנו אצלו שטפי דם - מה עושים על מנת לספוג אותם ולנקזם?

תשובה: שכחת לציין בן כמה האבא ואני יוצא מתוך ההנחה שהוא איש מבוגר מעבר לשנות השישים שלו. אני יכול רק לנחש שמדובר באירוע של שטף דם במעטפות המוח, או במינוח הלועזי שטוף דם סובדורלי. זוהי תוצאה לא בלתי שכיחה של חבלת ראש שלעיתים יכולה להיות כל כך חסרת משמעות שהחולה בקושי זוכר אותה ובכל זאת כתוצאה ממנה פוקע כלי דם קטן היושב במעטפת המוח העשירה בכלי דם וגורם להצטברות שטף דם קטנה בין קופסת הגולגלת הקשיחה ורקמת המוח העדינה. במנגנון של ספחיה אוסמוטית שלא נתעכב עליו כאן עלול שטף דם קטן כזה לגדול ולהתנפח עד כדי לחץ על רקמת המוח הופעת בעיות נוירולוגיות כמו כאב ראש והקאות אך גם שיתוקים למיניהם. הטיפול,, במיוחד בגיל המבוגר אינו פשוט משום שאף על פי שפעולת הניקוז של הצטברות דם כזו אינה מאוד מסובכת וכל מחלקה נירוכירוגית מיומנת בה אין ביטחון שלאחר ביצועה לא יצטברו שוב נוזלים בחלל שנוצר והתופעות תחזורנה על עצמן משום כך, כל זמן שלא נשקפת סכנת חיים מעדיפים טיפול שמרני שבו בעזרת כדורים המקטינים את השפעת הלחץ ובעיקר בעזרת הזמן שמאפשר לדם הקרוש להתפרק ולהספג הבעיה חולפת מעצמה. תקופת ההמתנה הזו יכולה אכן להיות בעיתית מבחינת חוסר נודאותואי קיומם של כללים ברורים אולם במרבית המקרים ההגיו הבריא ממלא את תפקידו היטב, כלומר אם חל שינוי משמעותי במצב כמו הופעה מחודשת של כאבי ראש עזים, ישנוניות וחוסר יציבות או הופעה של חולשה ביד או הרגל אי מנוס מלפנות שוב לחדר מיון.

רוצים לדעת עוד? רוצים לשאול על רה"מ אריאל שרון? רוצים להבין את המושגים הרצים בתקשורת יותר לעומק?
בואו להתיעץ עם דר' דניאל גולטיב בפורום שיקום מאירוע מוחי

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום