מעי רגיש: לא קל לעיכול

(5)
לדרג

כאבים בלתי פוסקים בבטן? נפיחות מטרידה? מדובר בסימנים אופייניים לתסמונת המעי הרגיש/רגיז (ובלעז: IBS). שינוי תזונתי וטיפול תרופתי עשויים להקל על התסמינים

מאת: ד"ר רם דיקמן

תסמונת המעי הרגיש (או הרגיז), או בשמה המדעי: (IBS) Irritable bowel syndrome, היא מצב שכיח מאוד המופיע אצל 20%-10% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם המערבי, מתוכם כ-75% נשים. סוג התסמינים, עוצמתם ותדירותם משתנה מאדם לאדם, ועשוי לנוע מתסמינים קלים מאוד שאינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי, עד לתסמינים קשים ותדירים הפוגעים באיכות החיים.

מעי רגיש, אבחון וטיפול (אילוסטרציה)
מעי רגיש, אבחון וטיפול (אילוסטרציה)

מהם תסמיני המעי הרגיש?

תסמונת המעי הרגיש או IBS היא בעיה כרונית, שתסמיניה מתחילים בדרך כלל בגיל צעיר. הלוקים בתסמונת סובלים בעיקר מכאבים עוויתיים בבטן, יציאות לא סדירות (עצירות או שלשול) ותפיחות של הבטן (ריבוי גזים). ישנן כמה סברות לגבי הגורמים המובילים ל-IBS. מחקרים הראו כי אצל הסובלים מ-IBS, ישנו שינוי בציר המקשר בין המוח לבין מערכת העצבים של מערכת העיכול ולהפך.

עם המנגנונים הבולטים נמנים הפרעה בתנועתיות המעי, העלולה להוביל לשלשול או לעצירות כתסמין בולט; עלייה בתחושת הכאב הסובייקטיבית, המתבטאת בסף כאב נמוך במיוחד, המוביל להופעת כאב בטן גם במקרים שבהם רוב האוכלוסייה אינה חשה כאב; וכן סיבות פסיכו-סוציאליות, כגון דיכאון או חרדה. ישנם אף גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים כגון זיהום חולף שמותיר את המעי רגיש יותר, גם אם הזיהום עצמו כבר חלף.

איך מאבחנים את התסמונת?

כיצד תזהו אם כאב הבטן או אי הנוחות שאתם חשים אכן עונה על הקריטריונים של IBS? אם אי הנוחות או הכאב נמשכים לפחות שלושה חודשים, שימו לב האם תדירות היציאות השתנתה: יותר משלוש ליום או פחות משלוש לשבוע. כמו כן, כדאי לשים לב למרקם הצואה, לתהליך התרוקנות שאינו תקין, ליציאה מלווה ריר או לתחושת חוסר התרוקנות מלאה ולתפיחות הבטן. שימו לב, רוב התלונות הללו חולפות לאחר ההתרוקנות והן לא מופיעות בשעות הלילה או בזמן ההתעוררות מהשינה. עוד תסמינים הם צרבת, כאבים בחזה, עייפות, חרדה ודיכאון.

לאחר שבדקתם את התסמינים שהוזכרו קודם, כדאי לפנות לרופא המטפל. בשלב הראשון, הרופא יעריך את אופי התלונות, משך התלונות, מחלות עבר, היסטוריה רפואית, שימוש קבוע בתרופות, הרגלי תזונה, עישון, שתייה ועוד. במעמד זה, כדאי להכין מראש רשימה של התסמינים העיקריים ורשימה נפרדת עם שאלות לרופא. בהמשך יבצע הרופא בדיקה גופנית מקיפה, ובהתאם לנתונים, הוא יכול להמליץ על ביצוע בדיקות מעבדה שונות כגון ספירת דם, תפקודי בלוטת התריס ובדיקות נוספות, כגון בדיקת דם לזיהוי מחלת הצליאק (רגישות לגלוטן) ותרביות צואה. בהתאם לתוצאות הבירור הראשוני, יחליט הרופא על ביצוע בדיקות עזר נוספות, כגון תבחין אי סבילות ללקטוז, בדיקות אנדוסקופיות ועוד.

האם דימום מפי הטבעת וירידה במשקל הם מתסמיני המעי הרגיש?

חשוב לציין כי אנמיה (חוסר דם), דמם מפי הטבעת, ירידה במשקל, שלשול לילי וחום אינם מתאימים לאבחנה של תסמונת המעי הרגיש, ומחייבים התייחסות שונה והערכה רפואית מכוונת.

בעבר אובחנה IBS על "דרך השלילה", כלומר החולה נדרש לעבור בדיקות רבות מאוד, לפני שהרופא קבע אבחון זה. בשנים האחרונות, הרופאים מאבחניםIBS באופן "חיובי", כלומר על פי קריטריונים לאבחון, המכונים "המדדים של רומא". בנוכחות התסמינים המתאימים ובהיעדר ממצאים פתולוגיים בבדיקות או סימני "אזהרה", ניתן לקבוע את האבחון ברמת סבירות גבוהה, העומדת על כ-98%.

כיצד מטפלים במעי הרגיש? האם ניתן לבצע בשלב ראשון טיפול תזונתי?

לאחר שהרופא קיבל את כל התוצאות, ואבחן שאכן מדובר ב-IBS הוא ימליץ על מספר שלבי טיפול ולעתים על שילוב שלהם. השלב הראשון יכלול טיפול תזונתי, ועדיף ששלב זה יבוצע בעזרתה של דיאטנית קלינית, האמונה על הנושא. רצוי מאוד "לתפור" תפריט מתאים לחולה, המביא בחשבון את הרקע הרפואי של המטופל ואת ההשפעות האפשריות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. מטופלים רבים סובלים מחוסר עיכול מלא של סוכר החלב (לקטוז), או חוסר בספיגה מלאה של סוכר הפירות (פרוקטוז), או של ממתיקים מלאכותיים המכילים סורביטול. חוסר ספיגה מלאה של הסוכרים הללו עלול להוביל לתחושות לא נעימות הכוללות: כאבי בטן, ריבוי גזים, תפיחות ושלשולים. על פי עצת הדיאטנית, ניתן לבחון את הקשר בין התלונות לסוכרים הללו, באמצעות הפחתה של הצריכה שלהם לתקופת ניסיון של מספר שבועות. במידה וחל שיפור בתלונות, בזמן שנמנעים מסוכר זה או אחר, אפשר לתכנן נכון יותר את הדיאטה המתאימה למטופל.

קיים מגוון של מוצרי מזון או מרכיבים של מוצרי מזון, הקשור ליצירת כמות מופרזת של גזים. דוגמאות אופייניות כוללות את משפחת הקטניות, כרוב, בצל, פירות יבשים, דבש, תפוח עץ, אגס, אבטיח, מיצי פירות, פירות משומרים, מנגו, פפאיה, ליצ'י וענבים. אפשרי לנסות להימנע משימוש במוצרי מזון מסוימים לתקופות קצרות, וכך לנסות לבודד את הגורם הספציפי המוביל לתחושת התפיחות.

לסובלים משלשולים מומלץ לנהל סדר יום תזונתי המורכב מארוחות קטנות יחסית ולעיתים קרובות יותר, מומלץ ללעוס היטב את המזון, לאכול לאט ובאווירה רגועה ולהימנע משתייה מוגזת. ניתן גם להוסיף לטיפול כמוסות פרוביוטיקה המכילות "חיידקים טובים" או חיידקים פרוביוטיים, על מנת לחדש את פלורה של המעי ולתמוך בה. לדוגמא: אצל מי שסובלים משלשולים מרובים, נמצא שכמות החיידקים הפרוביוטיים נמוכה בהרבה.

מה עושים כאשר הטיפול התזונתי לא מועיל? מה כולל הטיפול התרופתי בתסמונת המעי הרגיש?

אם כל השינויים התזונתיים שערכתם לא עזרו, לעתים אין ברירה, אלא לפנות לטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי המומלץ משתנה בין חולה לחולה, הוא תלוי בעצמת התסמינים, בתדירותם, הוא קשור גם ל"מה הכי מפריע", או כפי שהרופאים אומרים מהו "התסמין הדומיננטי". הטיפול גם תלוי ברקע הרפואי של המטופל והאם הוא נוטל עוד תרופות, מחשש לאינטראקציה מזיקה בין התרופות השונות.

תרופות שהוכחו כיעילות לטיפול ב-IBS כוללות תכשירים המיועדים להפיג תסמין בודד. לדוגמא, אם המטופל סובל מעצירות, מומלץ על טיפול במשלשלים אוסמוטיים כגון נורמלקס או פגלקס או על סיבים תזונתיים מסיסים, כגון מטמוציל, קונסיל ועוד. במקרים של ריבוי גזים ותפיחות ("הבטן שלי נראית כאילו אני בחודש שמיני...") אפשר להשתמש בתרופות נוגדות התכווצות, הנלקחות סמוך למועד הארוחה, לדוגמא: קולפרמין, תרופה ללא מרשם על בסיס שמן עץ המנטה, המפחיתה כאב עוויתי ותפיחות. במקרים אחרים, אם המטופל סובל בעיקר משלשולים, אפשר ליטול קלבטן, אימודיום או סטופאיט. ישנן עוד דוגמאות לטיפולים נקודתיים, לדוגמא: אם הכאב העוויתי בבטן לא נותן מנוח, ניתן להשתמש במרפי שרירים, כגון קולפרמין, קולוטאל, ספזמלגין, פפברין, נוטנסיל ועוד.

כדאי לציין שהסובל מ-IBS לא יסתפק במקרים מסוימים בטיפול נקודתי, אלא יעדיף טיפול בכלל התסמינים שלו, או טיפול גלובלי. לדוגמא: מי שסובל מכאב בטן עוויתי ועצירות, לא יסתפק במשלשל שיפתור רק את בעיית העצירות ולא יטפל כלל, או אפילו יגביר את הכאב. כלומר: יש לחפש במקרים מסוימים תכשיר שיענה על כל הדרישות. דוגמא אחרת היא של מטופל הסובל משלשול, כאב בטן וחרדה מלווה בדיכאון. גם כאן, צריך לחפש תכשיר שישפיע גם על התלונות הבטניות וגם על מצב הרוח.

אם כך, טיפול תזונתי או טיפול נקודתי-תסמיני יהיה יעיל במקרים הקלים ואילו במקרים העמידים והקשים נזדקק לטיפול גלובלי. דוגמא טובה לטיפול גלובלי היא של תכשירים נוגדי דכאון, טיפולים התנהגותיים כגון היפנוזה רפואית ודמיון מודרך. אגב, במקרים מסוימים אפשר אף לשלב בין תכשיר נוגד דכאון לטיפול התנהגותי. תכשירים נוגדי דכאון הוכחו כיעילים, אולם הם לא נעדרי תופעות לוואי ולכן השימוש בהם די מוגבל. אפשר להתגבר על בעיה זאת אם הרופא והמטופל יוצרים "ברית" שבה המטופל מתחייב לעדכן את הרופא אודות תופעות הלוואי והרופא מתחייב להגיב בזמן סביר ולהציע פתרון חליפי. מאד חשוב לציין בהקשר זה כי אין מדובר בתרופות שמיועדות לטפל "בבעיה נפשית", אלא בתכשירים שמפחיתים כאב ורגישות יתר של המעי. חבל שמטופלים רבים נמנעים מנטילת תכשירים נוגדי דכאון רק בגלל החשש מהסטיגמה שתדבק בהם.

לסיכום, IBS היא תסמונת-מחלה שכיחה הגורמת לחולי רב ולפגיעה קשה באיכות החיים. יש פתרונות רבים לבעיה זאת, וכדאי לפנות לייעוץ. איחולי בריאות שלמה.

הכותב, ד"ר רם דיקמן, הוא סגן מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון

בואו לדבר על זה בפורום מעי רגיש.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום