כבד שומני: שומן מיותר ומסוכן

(19)
לדרג

מעל 60% מהחולים בכבד שומני סובלים מהשמנת יתר. על ניתוח בריאטרי להשמנת יתר חולנית כטיפול עיקרי במחלה

מאת: ד"ר עאסי נימר

הכבד השומני הינו מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי ונמצאת בעלייה מתמדת. המחלה פוגעת בכ-25% מהאוכלוסייה וכרבע מהמקרים עלולים להתפתח למחלת כבד מתקדמת. גם ילדים עלולים לחלות: נמצא כי כ-6 מיליון ילדים בארה"ב בלבד חולים במחלת הכבד השומני.

מחלת הכבד השומני, המאופיינת בהצטברות שומן בתאי הכבד ברמה החורגת מהנורמה (מעל 5%), הוכרה כבר לפני כעשור כמחלה המסכנת את תפקוד הכבד עד כדי הזדקקות להשתלת כבד. לפני כן, הייתה הסכמה בספרות הרפואית כי כבד שומני אינו בעיה בריאותית משמעותית, ועל כן, ההמלצה שניתנה לסובלים מהתופעה, הייתה להקפיד על תזונה מאוזנת, ללא צורך במעקב רפואי. עם התפתחות הטכנולוגיה והמחקר, אובחנו יותר ויותר מקרים של חולים עם מחלת כבד מתקדמת וצורך בהשתלת כבד, למרות שאינם צרכני אלכוהול.

ישנם 4 שלבים של מחלת הכבד השומני:

1. כבד שומני קל - הצטברות שומן של 10-30%.
2. הצטברות שומן עם סימני דלקת.
3. הצטברות שומן עם סימני דלקת וצלקות.
4. שחמת כבד - מחלה סופנית המתבטאת בצמצום גודל הכבד ובסיבוכים, כגון: הצטברות מים בבטן וברגלים (מיימת), דימומים בדרכי העיכול, סרטן ומוות. הפתרון היחיד לשחמת הינו השתלת כבד.

תזונה לקויה ושתייה ממותקת

מידע מחקרי חדש מצביע על כך שכבד שומני מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות טרשת עורקים ועקב כך למחלות לב וכלי דם. סיבה עיקרית למחלת הכבד השומני הינה התסמונת המטבולית הכוללת מכלול מחלות שמתקיימים ביניהן יחסי גומלין, כך שכל מחלה הינה גורם סיכון למחלה משנית.

בין גורמי הסיכון המאפיינים את התסמונת: מחלות לב וכלי דם, נטייה לסוכרת ותנגודת לאינסולין, השמנת יתר חולנית ובפרט השמנה ב?טנית, רמה גבוהה של שומנים בדם ויתר לחץ דם וכן גם מחלת הכבד השומני. ההגדרה לתסמונת היא קיומם של שלושה גורמי סיכון לפחות.

ברם, לא די בתסמונת המטבולית כגורם סיכון; גם אנשים רזים ובריאים למראית עין עלולים לחלות במחלה. מסקר מדגמי שנערך באחרונה בקרב אוכלוסייה "בריאה" בישראל נמצא כי 33% לוקים בכבד שומני. המחלה נפוצה פי 2 ויותר בקרב הסובלים מהשמנת יתר חולנית. הסברה היא כי ישנה השפעה של תזונה לקויה כגורם סיכון למחלת הכבד השומני, אך על כך אין ידע נצבר מספק.

במעקב עדכני שנערך בבית החולים זיו בצפת, במשך 3 שנים, נמצא קשר בין כבד שומני לבין צריכת שתייה קלה ממותקת. במסגרת המעקב השתתפו 310 חולים בכבד שומני, מתוכם 31 ללא גורמי סיכון קלאסיים. מהמעקב עלה כי 80% מהחולים ללא גורמי סיכון צרכו מידה רבה של משקאות ממותקים - יותר מ-50 גרם של תוספת סוכר ביום. במחקר עוקב, אשר כלל 90 משתתפים: 31 חולים עם גורמי סיכון, 29 ללא גורמי סיכון קלאסיים ו-30 בקבוצת ביקורת, נמצא כי 80% מהחולים צרכו יותר מ-500 מ"ל של משקאות ממותקים ביום. קבוצת החולים צרכה משקאות ממותקים פי 5 מקבוצת הביקורת. עבודות אלה התפרסמו במגזין הרפואי היוקרתי Journal of Hepatology. גורמי סיכון נוספים הם תרופות המיועדות לחולי סרטן שד, כגון פרידנזון וטמוקסיפן.

טיפול בהשמנת יתר חולנית

נוכח הקשר ההדוק בין השמנה חולנית לבין מחלת הכבד השומני, לפיו מעל 60% מהחולים בכבד שומני סובלים מהשמנת יתר חולנית, המלצת ארגון הבריאות העולמי לטיפול בהשמנת יתר חולנית עם מחלות נלוות הינה ניתוח בריאטרי - שם כולל לסוגים שונים של ניתוחים המטפלים בהשמנת יתר. ההמלצה מתבססת על מחקרים רבים אשר הוכיחו את יעילות ניתוחים אלה בטיפול בהשמנת יתר חולנית ובתסמונת המטבולית.

אחרון המחקרים שהתפרסם בעת האחרונה במגזין הרפואי היוקרתיClinical Gastroenterology & Hepatology, בחן באופן מקיף את הקשר בין ניתוח בריאטרי לבין מחלת הכבד השומני. המחקר, שסיכם 15 עבודות מחקר בנושא, מצא כי ההפחתה במדד ה-BMI היא בשיעור של 19-42%, כאשר ב-92% מהמנותחים מחלת הכבד השומני הקל נעלמה, ב-81% סימני הדלקת נעלמו וב-66% הצלקות נעלמו.

פתרון ניתוחי

בארץ מתבצעים כיום שלושה ניתוחים מתקדמים עיקריים, אשר מגבילים את נפח הקיבה וגורמים לירידה בדחף האכילה ובתיאבון. ניתוחים אלה נכללים בסל הבריאות, ללא כל עלות מצד המטופל. הם מבוצעים לרוב בטכניקה זעיר פולשנית (לפרוסקופית), כלומר ללא פתיחת בטן, אלא באמצעות חתכים זעירים בדופן הבטן.

הקריטריונים להתאמה לפתרון ניתוחי הם כאשר מדד מסת גוף הוא 40 ומעלה או 35 ומעלה עם תחלואה נלווית הקשורה להשמנה (כגון: מחלת כבד שומני, סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה ועוד) וזאת רק לאחר שהמטופל ניסה בעבר, ללא הועיל, דרכים אחרות להפחתה במשקל.

השמנה חולנית ידועה כפוגעת באיכות החיים, מקצרת את תוחלת החיים בצורה משמעותית ומעלה את הסיכון לתמותה פי 2 ויותר בהשוואה לאוכלוסייה עם משקל תקין. הסיכון ממשיך לעלות בצורה חדה עם עליית מדד מסת הגוף.

חשוב לציין כי כאשר נבחנת האפשרות לניתוח בריאטרי, על המנתח לשלב מומחה כבד בתהליך קבלת ההחלטות; מומחה הכבד ממליץ שלא לנתח במקרה שישנן דליות בוושט ובקיבה, הנגרמות כתוצאה מיתר לחץ דם פורטלי (לחץ בווריד השער הזורם לכבד), זהו סיבוך של מחלת כבד מתקדמת, אשר עלול לסכן את החולה בעת ניתוח. כמו כן, מומחי כבד אינם ממליצים לנתח במקרה בו ההשמנה נחשבת "בריאה". דהיינו כאשר בעלי עודף משקל גבוה אינם סובלים מכבד שומני ורמת אינסולין תקינה וכן ללא תסמונת מטבולית.

ד"ר עאסי נימר הוא מייסד ומנהל מרפאת הכבד במרכז רפואי זיו בצפת ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה בטכניון.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד - אבחון וטיפול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום