גידולי המעי הגס: אבחון וטיפול

(24)
לדרג

סובלים מעצירות או משלשול? דם בצואה? ירידה פתאומית במשקל? כדאי מאוד להיבדק: אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס מעלה משמעותית את הסיכוי להחלמה מלאה

רופא אונקולוג ,מומחה לאונקולוגיה
077-2308177 (מספר מקשר)

גידולי המעי הגס הם הגידולים השכיחים ביותר באוכלוסייה, אחרי גידולי ריאות - ביחס של 1 ל-2.5, בין נשים לגברים (משמע: יותר גברים חולים). על פי הנתונים, בקרב 4.9% מאוכלוסיית ארה"ב יתגלה מדי שנה גידול במעי הגס - בין הגילאים 20-34 - בקרב 1.1%; בין הגילאים 35-44 - בקרב 4%; בין הגילאים 45-54 - בקרב 13.4%; ומעל גיל 55 - בקרב 20%-24%.

גורמים גנטיים מגבירים את הסיכון לחלות במחלה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
גורמים גנטיים מגבירים את הסיכון לחלות במחלה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

מדוע יש חשיבות כה רבה לאבחון מוקדם?

גילוי מוקדם יכול למנוע את התפתחות המחלה ולהציל חיים - ולכן יש חשיבות רבה לביצוע בדיקות שגרתיות, אבחון וטיפול נכון. מחלקים את שלבי המחלה לארבעה שלבים; ככל שהמחלה מתגלה בשלב ראשוני יותר, כך הסיכוי להגיע לריפוי מלא - גבוה יותר.

מהם סיכויי ההישרדות, לפי שלבי האבחון?

90% בשלבים 1-2; 60%-70% בשלבים 2-3; ורק 5% בשלב 4 (השלב הגרורתי).

מהם הגורמים לגידולים סרטניים במעי?

נכון להיום, טרם נמצאו הגורמים הספציפיים למחלה; עם זאת, ידועים הדברים הבאים:

מחלות זיהומיות: פוליפים רבים במעי ומחלות מעיים דלקתיות-זיהומיות מסוימות: סינדרום לינץ', קרוהן (Crohn's Disease) וקוליטיס כיבית - גורמות למחלה בקרב 3% מהאוכלוסייה. לפי הנתונים הסטטיסטיים, כ-2% מכלל החולים בקרוהן, שאינם מקבלים טיפול - יפתחו גידול סרטני במעי תוך 10 שנים; 8% תוך 20 שנה; וחולים בקוליטיס כיבית שאינם מטופלים - יפתחו את המחלה תוך 30 שנה.

גנטיקה: נמצאו מספר גנים, שעוברים בצורה דומיננטית - ועלולים לגרום למחלות סרטן של הטיירואיד (בלוטת התריס) וגידולים מליגמיים (ממאירים), בהם הגן MACC1.

תורשה: מחלות המעיים הדלקתיות-זיהומיות עוברות בתורשה - ועלולות לגרום להתפתחות המחלה, בקרב 5%-7% מכלל האוכלוסייה. אם לאחד מבני המשפחה (מדרגה ראשונה) היה גידול במעי הגס, עומד הסיכון להתפתחות המחלה על כ-20%.

אורח חיים לא בריא: בנוסף, ידוע כי גם פקטורים מסוימים באורח החיים מעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. למשל: השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית וצריכה של בשר אדום ו/או בשר שעובד בתהליך אינטנסיבי (למשל: "על האש").

מהם הסימפטומים שעלולים להעיד על התפתחות המחלה?

הסימפטומים השכיחים הם שינויים ביציאות, ביחס ליציאות הרגילות (עצירות או תכיפות), דם בצואה, איבוד תיאבון, איבוד משקל, בחילות והקאות - ולעיתים גם אנמיה מסיבה בלתי מובנת, המתגלה בבדיקות דם שגרתיות.

כיצד מאבחנים סרטן במעי הגס?

האבחון הראשוני נעשה באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.

מהי התדירות שבה יש לבצע קולונוסקופיה? החל מאיזה גיל?

אם אין עבר תורשתי במשפחה, יש לבצע את הבדיקה באופן שגרתי - אחת ל-5 שנים, החל מגיל 50 ועד גיל 70.

אם יש עבר משפחתי, יש לבצע קולונוסקופיה בשכיחות גבוהה יותר. אם התגלה חשד למחלה, בבדיקת הקולונוסקופיה - מבצעים ביופסיה; ומחליטים על המשך הטיפול, בהתאם לתוצאותיה.

הסרת פוליפ מהמעי בבדיקת קולונוסקופיה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
הסרת פוליפ מהמעי בבדיקת קולונוסקופיה. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול?

טיפול מניעתי: כאשר מתגלים פוליפים רבים, ניתן טיפול על ידי אספירין - שמסייע, במקרים רבים, להפחתת הכמות שלהם. אם הטיפול באספירין איננו מוריד את כמות הפוליפים, מוציאים את הפוליפים - וממשיכים במעקב.

טיפול רפואי: אם מתגלה אחד מהגנים הידועים, מוענק טיפול ממוקד לגן (targeted therapy). אם בביופסיה נמצאו תאים סרטניים, ההחלטה על סוג הטיפול נקבעת בהתאם לשלב המחלה: ניתוח להוצאת הגידול; ניתוח וטיפול כימותרפי; ניתוח, טיפול כימותרפי וטיפול ממוקד מטרה.

כיצד קובעים את הטיפול - בהתאם למחלה; ובהתאם לשלב בו התגלתה?

שלבים 1-2: ניתוח להוצאת הגידול - הגידול עלול לגרום לחסימה במעי; הוצאתו בניתוח מונעת את החסימה - ולכן זהו שלב חשוב ומהותי בטיפול.

שלב 2 מתקדם, או שלב 3: ניתוח וטיפול כימותרפיה משלים.

שלב 4: ניתוח, טיפול כימותרפי וטיפול מכוון מטרה.

שלב 4 מתקדם: כשכבר לא ניתן להשתלט על התאים הסרטניים, נוהגים לתת טיפול קרינתי במספר מקומות, כדי להוריד את שכיחות הכאב - ולשפר את איכות החיים (טיפול פליאטיבי).

סרטן רקטום: ניתוח, הקרנות וכימותרפיה.

מהו המעקב הנדרש, לאחר הטיפול?

אדם שעבר טיפול בשלבים הראשונים - מעקב אחת לשלושה חודשים, בשנתיים הראשונות; אחת לחצי שנה, בשנה השלישית; ואחת לשנה - בשנים שלאחר מכן.

המעקב ב-3 השנים הראשונות כולל קולונוסקופיה ו-CT ריאות ובטן. על פי הצורך, מבצעים גם PET CT, בדיקה הבוחנת את הגוף כולו.

ד"ר יצחק שנירר הוא מומחה באונקולוגיה קלינית וקרינה. בעבר מנהל המכון האונקולוגי בפוריה כיום משנה למנהל בית חולים לסרטן ואונקולוג ראשי בבית חולים promed לסרטן שנגחאי.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

ד"ר שנירר יצחק
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום