סרטן בלוטות הרוק: כיצד מטפלים?

(7)
לדרג

סרטן בבלוטות הרוק אינו נפוץ - ולרוב ניתן להחלים בעזרת טיפול הולם (ניתוח ולעתים הקרנות או כימותרפיה). מרגישים נפיחות באזור בלוטות הרוק? אל תזניחו

רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר
077-2310294 (מספר מקשר)

סרטן בבלוטות הרוק איננו שכיח, אך מעל גיל 60 שכיחותו עולה. כיצד מאבחנים סרטן בבלוטות הרוק? כיצד מטפלים בו? וכיצד נשמרים מפגיעה בעצב הפנים? על שאלות אלה ועוד, נשיב במאמר זה.

מהן בלוטות הרוק?

הרוק המופרש לחלל הפה מיוצר על ידי בלוטות הרוק, הגדולות והקטנות. ישנם שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות:
1. זוג בלוטות הפארוטיס - ממוקמות בצדי הפה, מתחת לאוזניים. בבלוטות אלה עובר עצב הפנים, המפעיל את שרירי הפנים באותו הצד. בלוטות הפארוטיס מורכבות מאונה שטחית ומאונה עמוקה.
2. זוג בלוטות רוק מתחת לעצם הלסת - נקראות בלוטות "סאב מנדיבולריות"
3. זוג בלוטות מתחת ללשון.

בנוסף, ישנן בפה גם מאות בלוטות רוק קטנות, הפזורות בחיך, בלשון, בלחיים, בגרון ובאף.

ישנם שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות. צילום: שאטרסטוק
ישנם שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות. צילום: שאטרסטוק

מהם תפקידי הרוק?

לרוק יש ארבעה תפקידים עיקריים:
1. להרטיב את המזון, כדי שיחליק בקלות מהלוע - דרך הוושט, אל הקיבה.
2. לסייע לגוף במניעת דלקות בחלל הפה והגרון, באמצעות אנזימים המצויים בנוזל הרוק.
3. להגן על השיניים מפני עששת.
4. הרוק משתתף בתהליך פירוק המזון - כבר בחלל הפה.

מהי שכיחותו של סרטן בבלוטות הרוק?

סרטן בבלוטות הרוק איננו שכיח. גידול סרטני יכול להתפתח גם בבלוטות הרוק הגדולות וגם בקטנות. כ-80% מהגידולים בבלוטות הרוק הגדולות הינם שפירים - ורק כ-20% מאובחנים כגידולים סרטניים. לעומת זאת, בבלוטות הרוק הקטנות, מרבית הגידולים הינם ממאירים.
יצוין כי שכיחות המחלה עולה מעל גיל 60.

מהם הגורמים לסרטן בבלוטות הרוק?

הקרנות (רדיותרפיה) לטיפול בגידולים אחרים באזור הראש והצוואר.
זיהומים ויראליים.
חשיפה לחומרי תעשייה, כגון סיליקה וסוגי גומי שונים.

מהם הסימפטומים של סרטן בבלוטות הרוק?

סרטן בבלוטות הרוק עשוי להתבטא במספר תסמינים:
הנפוץ ביותר: הופעה של נפיחות/ גוש בצד הפנים - סביב האפרכסת, מתחת לעצם הלסת או בחלל הפה והלוע. לעיתים הגידול ממוקם באזורים שאינם נראים בבדיקה ראשונית.
בדרך כלל, הגוש איננו מלווה בכאב - ורק במקרים מעטים, הנפיחות תהיה מלווה בכאב.
חולשה בתנועת הפנים או שיתוק מחצית הפנים, בגלל חדירה של הגידול לעצב הפנים.

הופעה של נפיחות מתחת לעצם הלסת היא אחד התסמינים למחלה. צילום: שאטרסטוק
הופעה של נפיחות מתחת לעצם הלסת היא אחד התסמינים למחלה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לאבחן סרטן בבלוטות הרוק?

האבחון הראשוני מבוצע על ידי רופא אף, אוזן וגרון.

חשוב לציין כי יש חולים המייחסים את הסימפטומים לבעיות בשיניים - ויפנו בתחילה לרופא שיניים, אשר יפנה לאבחון ע"י רופא אף אוזן וגרון, בהתאם לסימנים המחשידים. אם קיים חשד לגידול בבלוטות הרוק, יישלח החולה לבדיקת אולטרסאונד ולבדיקת MRI - לאיתור הגידול, מיקומו וגודלו. בשלב הבא, תבוצע בדיקה שנקראת ניקור מחט - FNA:
Fine-Needle Aspiration. במהלך הבדיקה, מתבצע ניקור של הגוש ושאיבת תאים מתוכו, באמצעות מחט דקה (תחת אולטרסאונד). התאים שנשאבים נבדקים מתחת למיקרוסקופ, על מנת לקבוע אם מדובר בתהליך גידולי שפיר, ממאיר או בתהליך דלקתי.

כיצד ניתן לטפל בסרטן בלוטות רוק?

הטיפול בגידול סרטני בבלוטות הרוק נקבע בהתאם לשלב המחלה, מיקומו, גודלו של הגידול והאם הוא שלח גרורות לצוואר.

מכיוון שמרבית הגידולים נמצאים בבלוטות הרוק הגדולות התת-אוזניות (הפארוטיס), בהן עובר עצב הפנים, נתייחס בסקירה זו לטיפול בסרטן זה.

הטיפול השכיח ביותר כולל ניתוח לכריתה (חלקית או מלאה) של בלוטת הפארוטיס.

במקרים בהם קיים חשש לכך שהסרטן יתפשט לבלוטות הלימפה, כורתים גם את בלוטות הלימפה בצוואר, בהליך ניתוחי הנקרא דיסקציה צווארית. ההחלטה האם לבצע כריתה חלקית או כריתה מלאה של בלוטת הפארוטיס, תלויה בגודל הגידול, בשאלה האם הוא ממוקם באונה שטחית ו/או באונה עמוקה של בלוטת הפארוטיס ובשאלה האם עצב הפנים מעורב בגידול.

מהו מהלך הניתוח?

ניתוח כריתה של בלוטת הפארוטיס מבוצע בהרדמה כללית - וכולל ביצוע של חתך באזור בלוטת הרוק הקדמית לאפרכסת, עם הרחבת החתך לאזור הצוואר העליון. במהלך הניתוח, המטופל מחובר למכשיר המנטר את עצב הפנים - ומסייע בזיהויו לאורך הניתוח. השימוש במכשיר מקטין את הפגיעה בעצב הפנים, שעובר בתוך בלוטת הרוק - וכך מקטין את הסיכון לשיתוק במחצית הפנים.

האבחון הראשוני מתבצע על ידי רופא אף, אוזן וגרון. צילום: שאטרסטוק
האבחון הראשוני מתבצע על ידי רופא אף, אוזן וגרון. צילום: שאטרסטוק

מהם הסיבוכים האפשריים, לאחר כריתת בלוטת הפארוטיס?

פגיעה בעצב הפנים - כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מנוסה, הסיכון לפגיעה בעצב הפנים נמוך. אם קיימת פגיעה בעצב הפנים, היא תהיה בדרך כלל זמנית, תחלוף תוך מספר שבועות או חודשים - ותתבטא בחולשה חלקית של תנועת הפנים. לעיתים חולשה של עצב הפנים עלולה לגרום לקושי בסגירת העין, מה שיכול להוביל להתייבשות הקרנית בעין ופגיעה בה. בשל כך, יש חשיבות רבה לשמירה על לחות העין, עם טיפות מתאימות - וכיסוי העין בשינה.

חשוב לציין כי רק במקרים בודדים עלול החולה לסבול משיתוק קבוע של מחצית הפנים.

עוד נציין כי ככל שהגידול מאובחן בשלב מוקדם יותר, כך קטן הסיכון לפגיעה בעצב הפנים.

פגיעה בעצב האוריקולרי הגדול - זהו עצב אשר עובר במרכז אזור הניתוח ואחראי לתחושה בחלק התחתון של האפרכסת והעור שמתחתיה. לרוב, יש צורך לחתוך אותו - מכיוון שהוא נמצא בשדה הניתוח. אם נחתך - לא תיגרם הפרעה תפקודית, אולם תיתכן ירידה בתחושה, בחלק התחתון של האוזן ובעור שמתחת לאפרכסת, אשר לרוב חולפת לאחר מספר שבועות או חודשים.

לעיתים נדירות נוצרת פיסטולה של רוק - הפרשה של רוק משארית הבלוטה, לחלל באזור הניתוח, או הפרשה מקו הצלקת בעור. במקרים אלה, תהיה הצטברות של רוק או הפרשתו החוצה. ברוב המקרים, הפיסטולה נסגרת מעצמה.

סינדרום פריי (Frey) - לבלוטת הפארוטיס מגיעים עצבים אשר גורמים לה להפריש רוק. לאחר כריתת הבלוטה, בחלק מהמקרים, חלק מקצוות העצבים גדלים בצורה חריגה - ומגיעים לבלוטות זיעה בעור הלחי. התוצאה היא שבכל פעם שהמטופל אוכל, מופיעה זיעה על הלחי. רק באחוז קטן מהמקרים, התופעה מפריעה לתפקוד - ואז ניתן לטפל בה ע"י מריחת דאודורנט אנטי-פרספירנט, או משחה מיוחדת על העור באזור זה.

כמו בכל הליך ניתוחי, קיים סיכון לזיהום הפצע הניתוחי, שיטופל באמצעות אנטיביוטיקה או סיכון לדימום לאחר הניתוח.

לאחר ניתוח לכריתת גידול סרטני מבלוטת הפארוטיס, יינתן במרבית המקרים טיפול אונקולוגי משלים: הטיפול כולל קרינה, על מנת להשמיד תאים סרטניים שייתכן ונותרו בשדה הניתוח - ולעיתים יינתן גם טיפול באמצעות תרופות כימותרפיות. תופעות הלוואי של טיפולי ההקרנות באזור בלוטות הרוק: כווייה זמנית בעור הפנים והפחתה בייצור הרוק (לכן תיתכן תחושה של יובש בפה).

לסיכום: גידול סרטני בבלוטות הרוק אינו שכיח. במרבית המקרים, ניתן להחלים ממחלה זו בעזרת טיפול הולם. סיכויי ההחלמה תלויים בגודל הגידול, סוגו, מיקומו בבלוטה, מידת הפיזור לבלוטות לימפה בצוואר, היקף הניתוח ובאופי הטיפול האונקולוגי המשלים.

פרופ' גדעון בכר הינו מנתח מומחה למחלות אף אוזן גרון וגידולי ראש וצוואר, מנהל מערך אף אוזן וגרון במרכז הרפואי "רבין" (בילינסון, שניידר והשרון).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום