הפרעת אכילה ושמה בולימיה

(1)
לדרג

בולימיה מאופיינת בהתקפי זלילה, המלווים ברגשות אשם כבדים ומאמצי "פיצוי" על הזלילה. מה גורם לבולימיה? מה בינה לאנורקסיה? והכי חשוב: איך מטפלים?

מאת: ד"ר שרון עירון שגב

בולימיה נרבוזה (או בקיצור בולימיה) היא מחלה השייכת לקבוצת מחלות הקרויות הפרעות אכילה. המחלה מאופיינת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים המלווים בפעולות מפצות וגורמים לפגיעות פיזיות ונפשיות. מחלות נוספות השייכות לקבוצה זו הן אנורקסיה נרבוזה (או בקיצור אנורקסיה) והפרעת אכילה כפייתית או זללנית או בולמוסית (שמות שונים בעברית לאותה מחלה הנקראת באנגלית Binge eating disorder). המאפיין של הפרעות אכילה הוא שהן מחלות פסיכוסומטיות, כלומר: א. הגורמים למחלה הם גם גופניים וגם נפשיים, ב. המחלה פוגעת הן בגוף והן בנפש, ג. הטיפול במחלות אלו הוא שילוב של טיפול גופני של רופאים ודיאטנים וטיפול נפשי של פסיכולוגים.


בולימיה היא מחלה שמתאפיינת בהתקפי זלילה. צילום: שאטרסטוק

מהי בולימיה?

בולימיה היא מחלה שמתאפיינת בהתקפי זלילה, כלומר יש אפיזודות חוזרות של אכילת כמות גדולה מאד של מזון בפרק זמן קצר יחסית. האכילה על-פי רוב נעשית בסתר ללא נוכחות קרובים או חברים. האכילה מתאפיינת בחוסר סדר והגיון, כלומר אכילת מוצרי מזון מתוקים, מלוחים, קרים, חמים, בכל מצב צבירה, לעיתים אף אוכל קפוא ולא מופשר או מזון לא מבושל. במהלך האכילה האדם מרגיש איבוד שליטה ו/או חוסר יכולת להפסיק את הזלילה. לכן האכילה מסתיימת רק כאשר הוא חש ממש מפוצץ, לפעמים עד כדי כאבי בטן חזקים מאד. בשלב זה מתעוררים אצלו רגשות אשם קשים, תחושות כישלון, אכזבה עצמית ופחד עצום מהשמנה. לכן הוא מבצע פעולה שתפצה על הזלילה. לרוב, פעולת הפיצוי היא הקאה יזומה, אולם יש פעילויות מפצות נוספות כמו צומות, ריצה/הליכה למרחקים או פרקי זמן ארוכים, שימוש במשלשלים, משתנים וחוקנים. על פי הקריטריונים הרפואיים המופיעים בספר הקריטריונים הפסיכיאטרי - 5DSM, כאשר הזלילה וההקאה מתרחשות אחת לשבוע במשך שלושה חודשים לפחות החולה מוגדר/ת כסובל מבולימיה.

במה בולימיה שונה מאנורקסיה?

שתי המחלות בולימיה ואנורקסיה שייכות כאמור לקבוצה אחת של מחלות שנקראת הפרעות אכילה. שתי המחלות נובעות בין היתר מדימוי עצמי נמוך, דימוי גוף נמוך או מעוות, ורצון עז או כמיהה לרזות בכל מחיר. אבל הדרך להשגת המטרה היא שונה. הסובלת מאנורקסיה (לרוב נערות ונשים) מצמצמת בהדרגה את כמות המזון, הקלוריות, הסוכר והשומן הנאכלים על ידה עד לצום חלקי או מלא. כתוצאה מכך חלה ירידה דרסטית במשקל הגוף עד כדי מצב של תת תזונה עם נזקים גופניים ונפשיים קשים ביותר. אנורקסיה היא מחלה מסכנת חיים שנראית באופן בולט מאוד בשלבים המתקדמים של המחלה ( רזון קיצוני). זאת בניגוד לסובלות מבולימיה אצלן הפעילות נעשית לרב בסתר ומשקל גופן בדרך כלל תקין, לכן קשה מאוד לבני משפחה, חברים, מורים וכו' להבחין בבעיה ולהפנות לטיפול.

האם בולימיה קשורה לבעיות דימוי עצמי?

כמו כל הפרעות האכילה, גם בולימיה קשורה לדימוי עצמי נמוך ולדימויי גוף נמוך או מעוות. כלומר, החולה מרגישה שמנה בכל משקל גם אם הוא תקין, היא חושבת שכל הבעיות שלה בחיים נובעות מעודף משקלה ואם רק תרד במשקל - כל בעיותיה ייפתרו וחייה ישתנו לטובה. היא מגבילה את עצמה בחייה החברתיים בגלל עודף המשקל אותו היא מרגישה ולכן לא יוצאת למסיבות, לא הולכת לים וכ"ו. מרבית הזמן היא עסוקה במשאלה שלה לרזות וכיצד לבצע זאת, למשל: תכנון של דיאטות, קריאה על דיאטות, תכנון הארוחות, רגשות אשם וכעס אם אכלה משהו שאינו בתוכנית או שהיא חושבת שהוא משמין ועוד.

אילו סיכונים בריאותיים אורבים לסובלים מבולימיה?

בולימיה פוגעת גם בגוף וגם בנפש. חלק מהבעיות הגופניות הידועות הן פגיעה במנגנוני רעב ושובע כך שאי אפשר לאכול באופן תקין, בריא ומאוזן; כיבים ודלקות לאורך הוושט; פגיעה בשיניים (חורים בשיניים, בעיות חניכיים); כיבים בפה, כתוצאה מהימצאות תדירה של חומצות הקיבה בפה או בוושט; בעיה בוויסות משקל הגוף; פגיעה במאזן המלחים בגוף, כתוצאה מהקאות חוזרות ונשנות ו/או שימוש במשלשלים ומשתנים; פציעות גוף רבות אצל אלו המפצות על אכילתן בפעילות גופנית אובססיבית ואינטנסיבית; פגיעה במערכת העיכול, כתוצאה משימוש במשתנים ומשלשים ועוד. הבעיות הנפשיות הנפוצות יותר הן דימוי עצמי ודימוי גוף נמוכים; שיפוט לא מציאותי של משקל וצורת הגוף; הסתגרות או הימנעות חברתית; חוסר תפקוד לימודי או תעסוקתי; הפרעות חרדה שונות כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) והתקפי חרדה; דיכאון קליני; מחשבות אובדניות ועוד.

מהי השכיחות של בולימיה באוכלוסייה? חתך גילאים? והתפלגות בין נשים וגברים?

בולימיה היא מחלה שהסובלות ממנה הן בעיקר נערות ונשים, אולם בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית גם בקרב נערים וגברים הסובלים מהמחלה. אין הרבה מחקרים אפידמיולוגים על היקף המחלה ותוצאותיהם אינן חד משמעיות, משום שהנחקרים משתייכים לקבוצות מגוונות באוכלוסייה. חוקרים נוטים להסכים כי לפחות 1%-2% מאוכלוסיית נערות ונשים בגילאים 15-45 בארצות המפותחות סובלות מבולימיה. אבל, יש מחקרים שמצאו שיעורים גבוהים הרבה יותר, עד 9%. אצל גברים השיעורים נמוכים יותר והערכות נעות בין 0.3%-1.4%. מאחר שבולימיה, כמו כל הפרעות האכילה, מיוחסת לנשים או נחשבת כמחלה של נשים, הרי שגברים נוטים להכחיש את המחלה והיא בתת-אבחון (כלומר יתכן שהמספר הגברים החולים בבולימיה גבוה יותר מהידוע לנו כיום). המחלה פורצת בדרך כלל בגיל ההתבגרות או אצל מבוגרים צעירים ואינה שכיחה בקרב אנשים מעל גיל 60. קיימות אוכלוסיות בסיכון גבוה במיוחד לפתח הפרעות אכילה כמו דוגמנים ודוגמניות, רקדנים ורקדניות, ספורטאים מקצועיים והומוסקסואלים. בקבוצות אלו שיעור הפרעות אכילה גבוה בהרבה מזה שבכלל האוכלוסייה הן בנשים והן בגברים. לדוגמה, הסיכון לחלות בבולימיה בקרב גברים הומוסקסואלים הוא 14%.

הטיפול בבולימיה הוא טיפול בין תחומי הכולל לפחות רופא, דיאטנית ופסיכולוג. צילום: שאטרסטוק


כיצד מטפלים בבולימיה?

הטיפול בבולימיה, כמו בכל הפרעות האכילה, הוא טיפול בין תחומי הכולל לפחות רופא (פסיכיאטר, רופא נשים, רופא ילדים או רופא משפחה), דיאטנית ופסיכולוג. מטרות הטיפול הן רבות, ביניהן: טיפול בבעיות הגופניות שנגרמו כתוצאה מהמחלה; הפסקת הזלילות והפעילויות המפצות (למשל הקאות); הטמעה של אכילה מאוזנת ובריאה תוך שמירה על משקל גוף תקין; שיפור במצב הבעיות הרגשיות שהובילו להפרעת האכילה; קבלה והשלמה עם מבנה וצורת הגוף; טיפול בהימנעות החברתית; שיפור בדימוי העצמי; מיתון הדיכאון ותופעות חרדה ועוד. הטיפול בנוער כולל גם את ההורים אשר מעורבותם הכרחית להצלחת הטיפול ולהבראת ילדם. הטיפול בכל הפרעות האכילה צריך להיעשות על-ידי אנשי מקצוע מיומנים בעלי ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה. לכן יש יתרונות רבים למרכזים בין תחומיים המטפלים בהפרעות אכילה בהם כל הטיפול ניתן תחת קורת גג אחת, תוך שיתוף פעולה מלא בין המטפלים השונים.

הכותבת, ד"ר שרון עירון שגב, היא מנהלת מרכז isis לטיפול ומניעה של השמנה והפרעות אכילה

ד"ר שגב בגוגל פלוס

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום