נגישות
נגישות

מחלת היאפים: עייפות כרונית

(6)
לדרג

מה ניתן לעשות כשתחושת העייפות לא עוברת גם אחרי מנוחה? טיפול תרופתי, ספורט ורפלקסולוגיה הם רק חלק מהפתרונות

מאת: פרופ' אליעזר קיטאי, יונתן קדם ורותי שרגאי

עוד בנושא: פוסט טראומה, בריאות הנפש

'דוקטור, אני כל הזמן עייף. אני קם בבוקר ומרגיש עייף, במשך היום אני עייף כל הזמן ואפילו אחרי סוף השבוע, אני מתחיל את שבוע העבודה עייף מאוד'. מטופלים רבים מגיעים לרופא ומתלוננים על תחושה של עייפות כרונית. העייפות הפכה, לצערנו, לאחד מסימני ההיכר של האדם המודרני ולעתים נראה שכולם סביבנו, וגם אנחנו, מפהקים ורוצים להגיע למיטה ברוב שעות היום.

מה הסיבה לתשישות הזו? העייפות הכרונית מתחלקת לשתי קטגוריות עיקריות: עייפות שנובעת ממחלות ועייפות שאינה נובעת ממחלות. בעוד שעייפות רגילה היא תופעה חולפת שניתנת לטיפול על ידי מנוחה, יציאה לחופשה וכדומה, הרי שאלה הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית מתעוררים עייפים גם לאחר שינה ממושכת.

אורח חיים לחוץ

רוב התלונות על עייפות אינן מצביעות בהכרח על קיום מחלות גופניות או נפשיות. תופעת העייפות 'הרגילה' קשורה לאורח החיים המודרני, המאופיין במתח, לחצים ותחושת סטרס בלתי פוסקת. היא אופיינת בעיקר לאנשים צעירים, מכורים לעבודה (וורקוהולים), שעובדים שעות רבות מחוץ לבית וממעטים בשעות שינה. תופעת העייפות מהווה ביטוי לאנרגיה נפשית חסרה ולהשפעת לחצים שונים: בענייני כספים, בזוגיות, במשפחה ובמרוץ שאין לו סוף להישגים פיננסיים, אישיים וחברתיים, הגובה לבסוף את מחירו.

לעתים בנוסף לעייפות מופיעים סימנים כגון כאבים, ירידה במשקל, צרידות, שינוי ביציאות, הפרעות בווסת (אצל נשים); ולכן מקובל לבצע בדיקות גופניות - בכבד, בריאות, בלב. כמו-כן, מומלץ לבצע בדיקות בסיסיות של רמת ההמוגלובין בדם לשלילת אנמיה, ופעילות בלוטת המגן - לשלילת תת-פעילות של הבלוטה.

כאשר הבדיקות תקינות, מתרחב הבירור לאורח החיים של החולה. אם הוא מדווח על בעיות במישור האישי - בעבודה, בבית, מקרים של אלימות במשפחה וכדומה, זהו מצב פסיכוסומטי שיבוא על פתרונו כשתטופל הבעיה הנקודתית. לחולים הסובלים מעייפות בשל כושר גופני ירוד ו/או עודף משקל, ממליצים לעשות שינוי באורח החיים ולעסוק בפעילות גופנית קבועה, המשפרת את ההרגשה הכללית. לעתים, הידיעה שכל הבדיקות תקינות והאדם בריא, מספיקה כדי להרגיע ולנטרל את תחושת התשישות הבלתי מוסברת.

עייפות ממושכת

הבעיה האמיתית מתחילה כאשר מדובר בעייפות הנובעת ממחלות. אחד הסימנים האופייניים למחלות ספציפיות כמו תת-פעילות של בלוטת המגן, דיכאון או אנמיה, היא תחושת עייפות. בתסמונת דום נשימה בשינה, השכיחה באנשים לקראת גיל העמידה ובאלה הסובלים מעודף משקל, יש כאלה שעייפים כל היום ואף נרדמים באופן פתאומי.
המחלה הקשה שסימנה העיקרי הוא עייפות ממושכת, הנקראת גם 'מחלת היאפים', היא תסמונת העייפות הכרונית (CFS - Chronic Fatigue Syndrome). זו מחלה 'חדשה' יחסית, אשר הוגדרה לראשונה כמחלה מבחינת המודעות הרפואית רק ב-1990, ובשנים האחרונות מתבררים מקורותיה והדרכים להתמודד עמה.

תסמונת העייפות הכרונית נפוצה ביותר (בארצות הברית סובלים ממנה בין 1-4 מיליון איש) ובעלת סימנים גופניים ונפשיים, המחבלים קשות באיכות החיים. יש אנשים שמשך המחלה אצלם הוא שישה חודשים ויש כאלה שמחלתם נמשכת שלוש שנים ויותר. גם חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם, אך היא מתחילה מדרגת חומרה בינונית ומעלה. כרבע מהחולים רתוקים למיטתם ואינם יכולים לתפקד כלל ויש שממשיכים בעבודתם בצורה שונה מהרגיל, בצורה חלקית ופגומה ומרגישים רע כל העת. התסמונת אינה מבדילה בין מוצא או מין, היא נצפתה במגוון ארצות, פוגעת באנשים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, גברים ונשים כאחד, ואף בבני אותה משפחה. החולים הם בדרך כלל צעירים, בגילאי 30-50. לא ידוע על מקרים בגילאי הילדות והנעורים.

כשל חיסוני

הגורם לתסמונת העייפות הכרונית הוא כנראה ריגוש במערכת החיסונית, אשר גורם לשרשרת תגובות והפרשות של חומרים שונים, שמביאים לבסוף לעייפות. ישנם חוקרים הגורסים כי הגורם לריגוש הוא חשיפה לוירוסים בעבר, הנותנת אותותיה אחרי מספר שנים. כנראה שיש גם גורמים גנטיים המשפיעים על אפשרות הוירוס לגרום לריגוש במערכת החיסונית.

במקרים רבים המחלה פורצת מיד אחרי שפעת או תקופה מסוימת אחריה, ומתבטאת בעייפות, או דכאונות, או שניהם גם יחד. התסמינים דומים לאלה של מחלות אחרות ("מחלת הנשיקה", טרשת נפוצה, דלקת כבד) ולכן, יש לשלול קיום מחלות אחרות על מנת לאבחנה במדויק. ככל שמזהים את המחלה מהר יותר, כך קל יותר להתמודד עמה.

הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית חשים תנודות במחלה, יש להם ימים טובים ויש טובים פחות. בדרך כלל, אנשים אלה לא מתפקדים בחום או אחרי ארוחת צהרים, או שמסוגלים לתפקד רק מספר שעות בבוקר. יש המרגישים טוב יותר בשעות הערב ויש שעייפים לא רק מהמחלה, אלא גם מחוסר היכולת להירדם.

בנוסף לעייפות כתופעה חדשה, שאינה חולפת לאחר שינה, צריכים להתקיים מספר תסמינים נוספים על מנת שהחולה יוכר כלוקה ב-CFS: חום נמוך וגלי קור, חולשה כללית ותשישות, גרון אדום וכואב, חולשת שרירים וכאבי שרירים, נפיחות בלוטות הלימפה, כאבי בטן, בחילות, קוצר נשימה ועוד. ישנם גם תסמינים נפשיים: דיכאון ובעיות קוגניטיביות - הפרעות בריכוז, בזיכרון ועוד. כל חולה מדווח על תסמינים שונים ואצל כל אחד מופיעים רק חלק מהתסמינים. לעתים יתכן שאנמיה, חסר בויטמין B12, רמה נמוכה של כדוריות דם לבנות, מיעוט לימפוציטים, מיעוט מגנזיום, ירידה ברמת חילוף החומרים ותת רמת סוכר בדם, הן תופעות לוואי למחלה עצמה. בכל מקרה, קיימת פגיעה במערכת החיסונית ולכן נוהגים לכנות את ההפרעה גם בשם "תסמונת העייפות הכרונית והכשל החיסוני" - Chronic Fatigue & Immune Deficiency Syndrome.

הטיפול המשולב

הטיפול בתסמונת העייפות הכרונית הוא כוללני ומתייחס לכל אחד מהתסמינים השונים בפני עצמו: אלטרוקסין לאיזון פעילות בלוטת המגן, ברזל במצב של אנמיה, תוספת ויטמינים במקרה של חסר, תרופות אנטי דכאוניות לטיפול בדיכאון, טיפול תרופתי נגד כאבים, כדורי שינה לבעיות בשינה ועוד. כמו כן, מומלץ לבצע פעילות גופנית קלה לשיפור מצב הרוח, ויש גם מחקרים המראים כי טיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי יכול לעזור לחולים. עם זאת, כל אמצעי הטיפול יכולים אמנם להפחית את רמת הפעילות של המחלה אך לא לרפאה כליל.

^^הומאופתיה^^

לפי התפיסה ההומאופתית, מטופלים המתלוננים על עייפות כרונית הם אנשים בעלי רגישות ללקות במחלה, לעתים אנשים שלקחו על עצמם יותר מדי מטלות, ומעמיסים על עצמם מעבר למה שהם מסוגלים לבצע. גם במנוחה הם לא ממש נחים אלא ממשיכים לחשוב, אך דפוס החשיבה שלהם אינו נכון. בשלב מסוים הם פשוט קורסים, הגוף אומר להם 'מספיק'.

הטיפול ההומאופתי במקרה של עייפות כרונית מתחיל בשיחה עם המטופל בניסיון לשנות את תפיסת עולמו, ולהבין את מצוקותיו. בהמשך מלמדים אותו הרפיה בעזרת טכניקות שונות, כמו מדיטציה, יוגה או טאי צ'י. מדיטציה היא אחד הכלים הטובים להתמודדות עם המחלה - המטופל לומד להקשיב לנשימותיו ומתאמן ב'לנקות את הראש' מדאגות. ההומאופת מפנה את החולה לייעוץ לגבי תזונה נכונה וגם למעגלי ייעוץ קבוצתיים, העוסקים בשינוי דרך ההסתכלות על החיים.

^^רפלקסולוגיה ופרחי באך^^

הטיפול הרפלקסולוגי מתחיל אף הוא בתשאול מקיף של המטופל וממשיך בעיסוי שהוא שילוב של עיסוי תאילנדי עם רפלקסולוגיה, בעזרת קרם רפלקסולוגי ניטרלי ושמנים מרגיעים ומעוררים. העיסוי מטפל במערכת החיסונית, במערכת העיכול, בכבד ובמערכת ההורמונלית ומאפשר לגוף ליצור אנרגיה. בכל פגישת טיפול מעסים את כל הגוף ונותנים תוספת מיוחדת לאיברים שדורשים זאת, אותם איברים פגועים הזקוקים לטיפול מיוחד.

אצל מטופל המכור לקריירה, לדוגמה מנהל היי-טק שעובד 11 שעות ביממה, יכולה להתגלות שחיקה של בלוטת האדרנלין. הטיפול לכן יתמקד בהרגעה, עבודה על הכליות, על הריאות ועל נשימות. כמו כן, ישנם מטופלים המתלוננים בנוסף לעייפות גם על פיברומיאלגיה - כאבי שרירים מפושטים ותשישות הפוגעת בעיקר בשרירים וברקמות המחברות אותם לעצמות. במקרה כזה, הטיפול יכול להימשך בין שנה לשנתיים, ורצוי להגיע לפגישות הטיפול פעם בשבוע.

הטיפול האלטרנטיבי הנכון בעייפות כרונית משלב מספר תחומים של הרפואה הטבעית, כמו טיפול אנרגטי עם פרחי באך וטווינא, כאשר לכל חולה מתאימים את השילוב הנכון עבורו. בעיקרון, תמצית של פרחי באך או תמצית הומיאופתית יכולות לעזור בהעלאת הרמה החיסונית של הגוף ורמת האנרגיה. כמו-כן, הן יכולות לתמוך בגוף בצורה המיטבית כדי למלא את המצברים מחדש.

פרופ' אליעזר קיטאי הוא מומחה לרפואת משפחה ומנהל המחלקה להתמחות ברפואת משפחה בלאומית. יונתן קדם הוא מטפל בהומיאופתיה ורותי שרגאי היא מטפלת ברפלקסולוגיה ובפרחי באך בלאומית.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת משפחה
פורום הומאופתיה
פורום טיפול בפרחי באך

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום