א-מיניות: הנטייה המינית שנשכחה

(0)
לדרג

לצד הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות ומשיכה לשני המינים, הוגדרה בשנות ה-50' של המאה הקודמת נטייה נוספת. האם מדובר בהפרעה בחשק המיני או בתופעה נורמלית?

מאת: פרופ' גידי רובינשטיין

הביולוג אלפרד קינסי, שהניח את היסודות לתחום הסקסולוגיה, זכור בעיקר בזכות הדוחות המפורסמים שלו על מיניות האדם, ובזכות רצף שבע דרגות המשיכה המינית שהגדיר, הנע מהטרוסקסואליות בלעדית להומוסקסואליות בלעדית, כשבתווך 5 דרגות של ביסקסואליות (משיכה לגברים ולנשים). הרבה פחות זוכרים כי כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, הוא הצביע על נטייה מינית נוספת, שהיא למעשה העדר משיכה מינית לאף אחד מהמגדרים, תופעה שהופיעה בקרב כ-1.5% בקרב גברים ו-3-4% בקרב נשים (האחוזים משתנים כתלות במצב משפחתי). בסקר מקיף שנערך בשנת 1994 בקרב 18,876 בריטים ציינו 1.05% מהמגיבים שמעולם לא חשו משיכה מינית לאף אחד.

מהי א-מיניות? (אילוסטרציה)
מהי א-מיניות? (אילוסטרציה)

חוסר משיכה או חוסר חשק?

ההגדרות השונות לא-מיניות כוללות העדר משיכה מינית לאף אחד מהמינים והעדר צורך בפעילות מינית. במונח "א-מיניות" אין הכוונה להתנזרות או פרישות מבחירה. במצבים מסוימים גם א-מיניים עשויים להיות פעילים מבחינה מינית למשל כדי לספק את בן או בת הזוג או כדי להוליד צאצאים.

המחקר השיטתי ביותר שנערך אל תופעת הא-מיניות הוא מחקרם של ברוטו ועמיתיה, שראה אור בשנת 2010 בכתב העת היוקרתי Archives of Sexual Behavior. לאמיתו של דבר, מדובר בשני מחקרים שנבנו זה על זה ובדקו מגוון גורמים, החל במאפייני הקשרים ושכיחות ההתנהגויות המיניות וכלה בפסיכופתולוגיה ותפקוד בין-אישי בקרב 187 א-מיניים.

החוקרים מצאו שהתגובה המינית של הא-מיניים הייתה נמוכה מהנורמות של המבחן שבאמצעותו נבדקה, אך היא לא נחוותה כגורם למצוקה. דפוסי האוננות של הגברים הא-מיניים היו דומים לאלה של גברים מיניים. ניתוק חברתי והפגיעה ביכולת להרגיש (אלקסיתימיה) התגלו כמאפיינים הפסיכולוגיים הבולטים ביותר של הא-מיניים, אך רמת התפקוד הבין-אישי שלהם הייתה בטווח הנורמלי.

החוקרים ערכו ראיונות עומק בטלפון עם 15 מהמשתתפים הא-מיניים, אשר הגדירו את עצמם כחסרי משיכה מינית לגברים ולנשים והתנגדו להגדרה לפיה הם סובלים מהפרעה בחשק המיני. א-מיניים שנמצאו בקשר זוגי עם שותפים מיניים הודו שהם מנהלים משא ומתן על קיום יחסי מין. באופן כללי, לא נמצאו רמות גבוהות יותר של פסיכופתולוגיה בקרב הא-מיניים, פרט להפרעת אישיות סכיזואידית שאפיינה חלק מהנבדקים. בהפרעת אישיות זו האדם מרגיש שהוא זקוק פחות לקשרים בין-אישיים, יש לו עולם פנימי עשיר מאוד והוא עשוי להרגיש את ההשקעה בקשרים חברתיים כמעמסה.

יש לציין כי ישנם פסיכולוגים הטוענים שההגדרה של הפרעת אישיות סכיזואידית נגועה בהטיה תרבותית. לטענתם, אחת הסיבות לכך שמוצמדת תווית של פתולוגיה לפרטים סכיזואידיים היא העובדה שהם נדירים יחסית. אנשים הנמנים עם קבוצות הרוב באוכלוסייה נוטים להניח שהפסיכולוגיה שלהם היא הפסיכולוגיה ה"נורמלית" ולזהות סטיות מהנורמה הסטטיסטית כנחיתות.

סכיזוכאידים מאופיינים לפעמים כאפאתיים מבחינה מינית, אם כי אינם סובלים מחוסר יכולת להגיע לסיפוק מיני. לסכיזואידים רבים יש דחף מיני בריא, אך יש כאלה המעדיפים לאונן מאחר שהמגעים החברתיים הקשורים במציאת שותף מיני מהווים עבורם מעמסה גדולה מדי. לעתים קרובות המין גורם לאדם הסכיזואידי לחוש שהמרחב האישי שלו נפגע, ועל כן הוא מעדיף לאונן או להתנזר מבחינה מינית במקום "לשלם את המחיר" של קרבה רגשית.

רומנטיקה במקום מיניות

קבלת הא-מיניות כנטייה מינית וכתחום מחקר נמצאת עדיין בחיתוליה, אם כי גוף הידע בתחום זה הולך ומתפתח הן מנקודת מבט סוציולוגית והן מנקודת מבט פסיכולוגית. במקביל החלו להתפתח קהילות חברתיות של א-מיניים, בעיקר ברשת האינטרנט. א-מיניים יכולים להיות מעורבים בקשרים רומנטיים, אף שאינם נמשכים מינית לבני זוגם. הם פיתחו הגדרות משלהם, אשר מקבילות להגדרת הנטייה המינית (הומואים/לסביות/סרייטים/טראנס). הגדרות אלו מתייחסות להיבטים הרומנטיים של הנטיות המיניות המקובלות (למשל, בירומנטי או אמבירומנטי לציון ההיבט הרומנטי של ביסקסואליות, הטרורומנטי לציון ההיבט הרומנטי של הטרוסקסואליות, או הומורומנטי לציון ההיבט הרומנטי של הומוסקסואליות).

יחסי מין כדי לספק את בני הזוג

פרטים א-מיניים נבדלים זה מזה בהיבטים רבים. למשל, יש המדווחים על כך שהם חשים משיכה מינית אך אינם חשים צורך לפעול למימושה משום שאין להם כל רצון או צורך להיות מעורבים בפעילות מינית או אפילו לא מינית (חיבוק, החזקת ידיים וכו'). יש המסתפקים באוננות כצורת פורקן בלעדית, בעוד אחרים אף אינם חשים צורך לאונן. הצורך או הרצון לאונן נחשב בעיני הא-מיניים לדחף מיני והם מנתקים אותו ממשיכה מינית וממיניות (בדומה לרעב, צמא, עייפות וכד'). א-מיניים שמאוננים רואים את האוננות כתוצר נורמלי של גוף האדם ולא כסימן למיניות סמויה, כאשר לעיתים קרובות לא יחשיבו את האוננות כפעילות שגורמת הנאה.

חלק מהגברים הא-מיניים אינם מסוגלים להגיע לזקפה ובכך מנועים מכל פעילות מינית המצריכה חדירה. פרטים א-מיניים אף נבדלים זה מזה ברגשותיהם לגבי פעילות מינית. יש המרגישים אדישות בקשר לכך ויש כאלה המקיימים יחסי מין רק כדי לגרום סיפוק לבני או בנות זוגם הרומנטיים. אחרים מרגישים דחייה של ממש מהרעיון, אם כי אינם חשים בהכרח רתיעה מאנשים שמקיימים יחסי מין.

השלכות טיפוליות

בחברה המערבית המינית מאוד שלנו חוסר הגדרה של הנטייה המינית עלול להוות מקור ללחץ. אם אכן קיימים מאפיינים של קושי לבטא רגש וניסיון להתבודדות אצל חלק מהא-מיניים, מומלץ לכבד בטיפול הפסיכולוגי שלהם את המרחב האישי. בהתאגדויות של א-מיניים ברשת האינטרנט מבוטאת לעתים התנגדות לפתולוגיזציה, התנגדות שמזכירה מאוד את ההתנגדות של הומוסקסואלים להגדרתם כסובלים מהפרעה נפשית. לכן, חשוב לראות את הקשיים הרגשיים כנלווים לא-מיניות, מבלי להגדירה כפתולוגיה בפני עצמה.

חשוב מאוד גם לכבד את הגדרת הבעיה כפי שהמטופל מביא אותה לטיפול ולא לערער על הגדרה זו. על רקע הצורך או הנטייה של המטפל להתקרב למטופל, חשוב מאוד לכבד את המרחק שהמטופל זקוק לו ולהתקרב לאט-לאט ובזהירות. ייתכן שבשלב מאוחר יותר בטיפול האינדיבידואלי, לאחר בניית יחסי אמון, ניתן להציע לחלק מהמטופלים טיפול קבוצתי (לאו דווקא בקבוצה של א-מיניים), כדי לבדוק אם חל שינוי בקרבה/התרחקות שהמטופל מוכן להתנסות בהן לאחר הטיפול האינדיבידואלי.

פרופ' גידי רובינשטיין הוא פסיכותרפיסט, יועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה

הפרופיל של פרופסור רובינשטיין בגוגל פלוס

בואו לדבר עם זה בפורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום