גלאוקומה: אבחון, טיפול וחידושים

(3)
לדרג

גלאוקומה נקראת "הגנב השקט של הראייה" - וחשוב לבצע בדיקת לחץ תוך עיני, לאבחון מוקדם. כיצד מטפלים? ומדוע לייזר קר נחשב חידוש טכנולוגי חם?

ד"ר גולדנפלד מרדכי (מודי)
רופא עיניים ,מומחה למחלות עיניים

גלאוקומה היא אחת הסיבות השכיחות לפגיעה בראייה, המובילה לעיוורון (כ-2.5% מאוכלוסיית העולם חולה בגלאוקומה). מאחר שאין לגלאוקומה שום סימנים מקדימים, מכונה המחלה גם "הגנב השקט" של הראייה.

גלאוקומה כרוכה בפגיעה עצבית, (בעצב הראיה), שלרפואה המודרנית אין עדיין יכולת לתקן - ולכן הדרך היחידה לעצור את התקדמות המחלה היא על ידי גילוי מוקדם. אם לא תאובחן מבעוד מועד - תיגרם פגיעה בראייה, העלולה להגיע עד כדי איבוד ראייה מוחלט.


מדידה של הלחץ התוך עיני. צילום: שאטרסטוק

מדידה של הלחץ התוך עיני. צילום: שאטרסטוק

 

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה היא פגיעה בעצב הראייה, העצב המוביל את הגירוי של הראייה מהעין (שהיא למעשה מצלמה) - אל המוח שמתרגם אותה.

הפגיעה בעצב הראייה נגרמת בעקבות מצב שבו מערכת ניקוז הנוזלים מהעין איננה מתפקדת כשורה. הנוזלים שנוצרים בחלל העין אינם מתפנים החוצה מהעין - וגורמים לעליה בלחץ התוך עיני, הגורמת לנזק בעצב הראייה. עם הזמן, הרזרבות בעצב מתכלות, כתוצאה מעליית הלחץ התוך עיני - ואז מתחיל תהליך בלתי הפיך של פגיעה בראש עצב הראייה אשר אם לא תטופל בזמן עלולה להוביל לפגיעה בראיה .

מהם הגורמים לגלאוקומה?

עלייה בלחץ התוך עיני מופיעה בגלל גנטיקה מסוימת, אך בדומה ליתר לחץ דם ראשוני - גם כאן טרם נמצאה סיבה ישירה למחלה.

ישנם מספר סוגים של גלאוקומה:

גלאוקומה פתוחת זווית - גלאוקומה הדרגתית: ברוב הגדול של המקרים, הגורם לגלאוקומה הוא עלייה הדרגתית בלחץ התוך עיני. בחלק מהמקרים, מתפתחת המחלה על אף שהלחץ התוך עיני תקין - ככל הנראה מכיוון שהלחץ גבוה, ביחס לאותו אדם (גלאוקומה עם לחץ תקין שכיחה יותר בנשים, אצל אנשים הסובלים מהפרעות בלחץ הדם, בעיקר לחץ דם נמוך!, מיגרנות, דום נשימה בשינה וכו').

גלאוקומה מולדת: מופיעה אצל תינוקות וילודים - ומאובחנת בדרך כלל בלידה או בחודשי החיים הראשונים.

גלאוקומה משנית לבעיות עיניים אחרות: מתפתחת כ"תופעת לוואי", בעיקר אצל אנשים שעברו ניתוחים שונים בעיניים, חולי סוכרת עם פגיעה עינית, אנשים שסבלו או סובלים מדלקות תוך עיניות (אוביאיטיס); ואנשים המקבלים טיפול קבוע של תרופות ממשפחת הסטרואידים.

גלאוקומה צרת זווית: נגרמת כתוצאה ממבנה צר, באזורי הניקוז בעין. גלאוקומה זו מתחלקת ל-2 תת סוגים, הראשון בו הלחץ עולה באופן הדרגתי (כפי שתואר קודם לכן), או גלאוקומה התקפית על רקע סגירת פתאומית של זווית הניקוז בעין.

מנגנון המחלה בהתקף גלאוקומה מטיפוס זווית צרה-סגורה. כאשר אנחנו עוברים מתנאים של שהייה באור לשהייה בחושך (למשל: בקולנוע), האישון מתרחב, על מנת לאפשר ליותר אור להיכנס לעין. לאנשים בעלי מבנה זווית צר, עלולה ההתרחבות של האישון לסתום את אזור הניקוז של העין בבת אחת (ולא בהדרגתיות) - ולגרום בכך להתקף גלאוקומה, שבא לידי ביטוי בכאבים קשים, טשטוש ראייה, בחילות והקאות ומחייב פניה מיידית לטיפול רפואי.

מה כולל תהליך האבחון של גלאוקומה?

ברוב המקרים, הפגיעה היא הדרגתית - ופוגעת בהתחלה רק בראייה ההיקפית, או רק בעין אחת. היות שאנחנו מתבוננים בשתי העיניים, קשה מאוד להבחין בפגיעה, בעיקר מכיוון שהיא קטנה - ולא מורגשת בהתחלה.

לכן, ההמלצה היא כי כל אדם מעל גיל 40 יעבור אחת לשנה בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים, הכוללת בדיקת חדות ראייה, מדידה של הלחץ התוך עיני והסתכלות על עצב הראייה, כדי לוודא שהוא נראה בריא ותקין.

אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, כגון: אנשים קצרי ראייה, או מי שיש לו סיפור משפחתי של גלאוקומה, צריכים להיבדק באופן תדיר, ללא קשר לגילם. הבדיקה אינה כרוכה באי נעימות ואינה מפריעה למהלך החיים, ביום הבדיקה - כך שלמעשה אין גיל מוקדם מידי להיבדק; הבדיקה מומלצת לכל מי שמסוגל לשתף פעולה (לענות על שאלות - ולהניח את הראש במכשיר הבדיקה). עם זאת, יצוין כי לרוב המחלה אינה מופיעה לפני גילאי העשרה המאוחרים, גם בקרב מי שמשתייך לקבוצות הסיכון.

רוב המקרים מאובחנים בבדיקה השגרתית, בה מבחין הרופא כי הלחץ התוך עיני גבוה מידי, או שהלחץ תקין - אבל העצב נראה עם חשד לפגיעה. במקרים אלה, מופנה המטופל ל-2 בדיקות לא פולשניות - וחשובות מאוד.

בדיקת שדה ראייה ממוחשבת: בדיקה שבה מראים לנבדק נקודות אור משתנות, בהיקף שדה הראייה - והוא מתבקש ללחוץ, בכל פעם שהוא מבחין בנקודה, על הכפתור הייעודי. בתום הבדיקה, מתקבלת מפה המשקפת את היקף הראייה שלו - ובכך ניתן לקבוע האם ראייתו תקינה או שיש פגיעה כלשהי.

סריקת לייזר ממוחשבת: סריקה של עצב הראייה, באמצעות לייזר, שמטרתה לבדוק האם חסרים בו סיבים, כתוצאה מהלחץ התוך עיני (מה שמעיד על שחיקה). בנוסף, מאפשרת סריקה זו לערוך בעתיד השוואה בין הבדיקות - ולבדוק האם המבנה נשאר יציב ולא נפגע, או שישנו נזק מתקדם לאורך זמן.


משמאל - עין תקינה, מימין - גלאוקומה. הלחץ התוך עיני שפוגע בעצב הראייה וחלה חסימה של ניקוז העין. צילום: שאטרסטוק

משמאל - עין תקינה, מימין - גלאוקומה. הלחץ התוך עיני שפוגע בעצב הראייה וחלה חסימה של ניקוז העין. צילום: שאטרסטוק

 

מהן דרכי הטיפול בגלאוקומה?

לאחר שיש נתונים על מצב עצב הראייה, שדה הראייה והלחץ התוך עיני - מחליט הרופא המטפל האם יש צורך רק במעקב, או האם יש צורך בטיפול להורדת הלחץ התוך עיני.

טיפול תרופתי: טיפול באמצעות טיפות עיניים מסוגים שונים, שמטרתן לגרום לעין לייצר פחות נוזל, או לשפר את ניקוז הנוזל. לרוב, הטיפול התרופתי יעיל לאורך זמן - אך חסרונו בכך שהוא כרוך בטרחה יומיומית, מצד המטופל, שמקשה עליו להתמיד בכך (בעיקר, כאשר יש צורך ביותר מסוג אחד של טיפות)., ועלול לגרום לתופעות לוואי, מקומיות (צריבה, גרד אודם מקומי), או אף סיסטמי (קוצר נשימה, האטה בקצב הדופק).

טיפול לייזר מונע (אירידוטומיה): לחלק מהאנשים, בעלי מבנה עם נטייה לזווית צרה, מומלץ לבצע טיפול לייזר מונע, על מנת למנוע את הסכנה של התקף גלאוקומה. טיפול זה מומלץ בעיקר למי שנכלל בקבוצת סיכון - רחוקי ראייה.( מרכיבי משקפיים עם עדשות (+) ) הטיפול מהיר, אינו כרוך בכאב, נמשך מספר דקות - ומבוצע אמבולטורית (ללא אשפוז) אצל הרופא.

טיפול לייזר (טרבקולופלסטי): אני אוהב לתאר את טיפול הלייזר מסוג זה בשם "תרופה כירורגית", עקב מנגנון הפעולה שלה טיפול הגורם לתגובה כימית בעין ומשחרר חומרים הגורמים לשיפור תפקוד מערכת הניקוז בעין כמו טיפות תרופתי, אך מבוצע פעם במספר שנים.

קיימים שני סוגים של טיפולי הלייזר (תרופה כירורגית), שמטרתם להחליף/לעכב או להתווסף לטיפול התרופתי, בעיקר לחולים שאינם רוצים או אינם יכולים לטפל בטיפות עיניים מסיבות שונות, או כאלה שהטיפול התרופתי אינו יעיל מספיק, על מנת להוריד את הלחץ לרמה הדרושה (לחץ המטרה). באמצעות טיפול הלייזר, ניתן להגיע ברוב המקרים, בטיפול אחד לאיזון המחלה, למשך 1-5 שנים.

בטיפולים אלה, יורים לייזר לאזור ניקוז הנוזלים של העין, כדי ליצור תגובה כימית המאפשרת לניקוז הנוזלים לעבוד בצורה יעילה יותר - ובכך להוריד את הלחץ. הלייזר ה"היסטורי" שהיה הראשון שפותח, לייזר מסוג "ארגון" "לייזר חם", שבזמן הטיפול יוצר כוויות קטנות באזור המטופל - ולכן ניתן להשתמש בו פעם אחת בלבד; והלייזר המתקדם יותר - "לייזר קר" (לייזר סלקטיבי,SLT) שיעיל באותה המידה, אולם אינו יוצר צלקות; ולכן מאפשר לעשות טיפולים חוזרים (זהו גם יתרונו) - אך אינו כלול בסל הבריאות ולכן הוא יקר יותר.

טיפול ניתוחי: במקרים שבהם הטיפולים התרופתיים ו/או הלייזר אינם מצליחים להגיע ללחץ המטרה (הלחץ שבו מניחים שהמחלה תיעצר או תואט משמעותית), אין ברירה - אלא ללכת לניתוחים פולשניים.

מטרת כל הניתוחים היא יצירת חריר בעין (בצורה כזו או אחרת), שאליו יוכלו הנוזלים להתנקז עם או בלי הסתייעות בצינוריות שונות, המושתלות בעין במטרה לעקוף את אזור ניקוז הנוזלים מהעין שאינו מתפקד, כל הניתוחים מבוצעים בהרדמה מקומית דרך חתך מינימלי (זעיר פולשני) כל כירורג העוסק בגלאוקומה בוחר את סוג הניתוח, (עם או בלי אביזר המושתל בעין) בהתאם למצב החולה שנמצא בפניו.

חשוב לדעת כי מאחר שבניתוח יוצרים חריר בעין, שהוא למעשה פצע בעוד שהנטייה של הגוף היא לצלק את הפצעים; יעילותו של הניתוח מוגבלת בזמן - ותלויה בנטייה האישית של המטופל ליצור צלקת וברמה הטכנית של ביצוע הניתוח.

האם יש חידושים בתחום הלייזר הקר?

הטיפול בלייזר הקר חדש יחסית - ודורש מיומנות של מומחה לגלאוקומה. לכן, רוב רופאי העיניים אינם מבצעים אותו. לאחרונה, נכנסה לתחום חברת הסטארט אפ הישראלית "בלקין לייזר", שפיתחה (בשיתוף הח"מ) פטנט המאפשר לבצע טיפול לייזר SLT באופן רובוטי - וללא מגע יד אדם, מה שיפשט את הטיפול ויאפשר לכל רופא עיניים לבצע אותו. החברה עומדת להתחיל בניסוי בינלאומי שייערך במספר מרכזים רפואיים .

לסיכום: אבחון מוקדם של גלאוקומה, בעזרת בדיקת לחץ תוך עיני ובדיקת עצב הראיה - עשוי להציל את הראייה שלכם. מומלץ להיבדק בכל שנה, לאחר גיל 40. או אף קודם באם הנכם נמצאים בקבוצת סיכון. במקרה שאובחנה גלאוקומה, ניתן לטפל בה במספר דרכים - תרופתיות וניתוחיות - לרבות טכנולוגיית לייזר קר חדשנית.



ד"ר מרדכי (מודי) גולדנפלד הוא מומחה למחלות עיניים, בעל מומחיות על בגלאוקומה; בכיר ביחידה לגלאוקומה, במחלקת עיניים בבית החולים "שיבא", בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה