גלאוקומה: חשיבות האבחון המוקדם

(0)
לדרג

גלאוקומה היא קבוצת מחלות שהמשותף להן הוא פגיעה אופיינית בעצב הראייה, פגיעה העלולה להידרדר לעיוורון. מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים החל מגיל ארבעים

מאת: פרופ' דני געתון

גלאוקומה (ובעברית: ברקית) היא קבוצת מחלות שהמשותף להן הוא פגיעה אופיינית בעצב הראייה, המתבטאת באובדן מתמשך של סיבי העצב ומלווה בנזק לשדה הראייה. הגלאוקומה מתפתחת כאשר נוזל העין, הנוצר באופן קבוע, אינו מנוקז כראוי מן האזור הקדמי של גלגל העין שנקרא "זווית הלשכה הקדמית". הצטברות הנוזל מעלה את הלחץ התוך עיני, בין אם במצב נדיר שבו הזווית סגורה, ובין אם במצב השכיח שבו הזווית פתוחה. במחלת הגלאוקומה מאבד החולה תחילה את החלקים ההיקפיים של שדה הראייה, ועם התקדמות המחלה נפגע גם מרכז שדה הראייה.

הגלאוקומה פתוחת הזווית (או הגלאוקומה הכרונית) היא הנפוצה ביותר, ושכיחותה עומדת על 2%-1.5% מהאוכלוסייה הכללית ועד 10% באוכלוסייה המבוגרת. הגלאוקומה הכרונית, המתפתחת ומתקדמת באטיות רבה, מהווה אחת הסיבות המובילות לעיוורון בעולם. סוגים נוספים הם גלאוקומה משנית הנובעת על רקע מחלות אחרות כגון סוכרת, קטרקט ועוד, או גלאוקומה מולדת, המופיעה אחת ל-10,000 לידות ומצריכה טיפול כירורגי מוקדם ככל האפשר.

ההנחה היא כי יותר מ-50 אלף איש בישראל סובלים מגלאוקומה, ואלפים רבים אינם מודעים כלל למחלתם.

גורמי הסיכון לגלאוקומה

גורם הסיכון מספר אחד להתפתחות המחלה הוא לחץ תוך עיני מוגבר, העומד על יותר מ-22 מ"מ כספית. אנשים שסובלים מלחץ תוך עיני מוגבר חשופים יותר לגורמי הסיכון הנוספים, הכוללים בין היתר קרנית דקה, גיל מבוגר וסוכרת. סיפור משפחתי של גלאוקומה מעלה אף הוא את הסיכון למחלה, וכן קוצר ראייה, עישון, חבלות בעין ועוד.

בעבר היה נהוג לחשוב כי לחץ תוך עיני גבוה הוא חלק בלתי נפרד ממחלת הגלאוקומה. כיום אנו יודעים בבירור כי גלאוקומה אינה חייבת לכלול לחץ תוך עיני מוגבר, ולכן יש לעבור בדיקת עיניים מלאה כדי לאתר או לשלול ממצאים המעידים על נזק בעצב או בשדה הראייה.

בדיקה ואבחון הגלאוקומה

בדיקת העיניים לגילוי מחלת הגלאוקומה אצל רופא העיניים כוללת בדיקת ראייה מקיפה, בדיקת הלחץ התוך עיני, זווית הלשכה הקדמית, החלק הקדמי של העין וקרקעית העין. בדיקה חשובה שנוספה לאחרונה היא בדיקת עובי הקרנית מחקרים גילו שככל שהקרנית עבה יותר, כך הסיכון לגלאוקומה פוחת.

הרופא קובע את חדות הראייה באמצעות לוח מספרים או אותיות, ולאחר מכן מאלחש את העין ובודק את הלחץ התוך עיני במכשיר טונומטר. חלק נוסף מהבדיקה כולל הרחבת אישונים באמצעות טיפות ובדיקת ראש עצב הראייה באמצעות מכשיר אופטלמוסקופ.

לאחר הבדיקה הקלינית אצל רופא העיניים, יש עוד מספר בדיקות חשובות המסייעות להערכת הנזק האפשרי של גלאוקומה, והעיקרית שבהן היא בדיקת שדה הראייה. בדיקות נוספות כוללות אולטרה-סאונד של גלגל העין, מיפוי ממוחשב של עצב הראייה ולעתים גם טומוגרפיה ממוחשבת (בדיקת CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI).

כיצד מטפלים בגלאוקומה?

אחד מסוגי הטיפול הוא הורדת הלחץ התוך עיני, הן לבעלי לחץ תוך עיני מוגבר והן לבעלי לחץ תוך עיני תקין. מחקרים הוכיחו כי פעולה זו הצליחה להאט באופן משמעותי את התקדמות המחלה.

השלב הראשון הוא טיפול תרופתי, המתמקד כיום בטיפול מקומי הניתן באמצעות טיפות עיניים. השלב השני כולל טיפולי לייזר שנועדו להגביר את הניקוז בעין ולהוריד את הלחץ, ובשלב השלישי מתבצעים ניתוחים מיוחדים הנעשים במטרה למנוע נזק מתמשך לסיבי עצב הראייה.

אסטרטגיית הטיפול נקבעת על ידי רופא העיניים, בהסתמך על ממצאי שדה הראייה וראש עצב הראייה, ובהתחשב בנתונים רבים לגבי החולה ומחלתו.

מדוע חשוב כל כך לאבחן את הגלאוקומה מוקדם?

המחקרים העדכניים בתחום הגלאוקומה הצעידו אותנו קדימה בהבנת גורמי הסיכון, אולם הדרך הטובה ביותר לטפל בגלאוקומה היא לתפוס אותה מוקדם ככל האפשר. ללא טיפול נאות ולאורך זמן, הגלאוקומה מציבה סכנה ממשית של איבוד הראייה.

הגלאוקומה היא מחלה שקטה, שבשלבים הראשונים אינה מראה סימנים קליניים בולטים, אינה כואבת ואינה פוגעת בחדות הראייה. יש חשיבות רבה בהגברת המודעות למחלה ובאבחון מוקדם, וזאת כדי להאט את התקדמותה מהר ככל האפשר ולהימנע מנזק בלתי הפיך. לכל אדם מעל גיל 40, ובמיוחד לבעלי גורמי סיכון למחלה, מומלץ להיבדק לפחות אחת לשנתיים לשם גילוי מוקדם של המחלה. מעל גיל 60 יש להיבדק פעם בשנה.

הכותב הוא מנהל מכון הגלאוקומה של שירותי בריאות כללית בתל-אביב ורופא בכיר במערך העיניים של מרכז רפואי רבין

בואו לדבר על זה בפורום גלאוקומה - בניהול העמותה לחקר בריאות העין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום