תרומת ביצית: שלב אחרי שלב

(0)
לדרג

נשים הזקוקות לתרומת ביצית לשם הריון יוכלו לקבלה מתורמת בארץ או בחו"ל. במאמר זה נרחיב אודות תהליך תרומת הביציות ושלביו השונים, הן מצד הנתרמת והן מצד התורמת

רופא גינקולוגיה ומיילדות (נשים) ,מומחה ליילוד וגינקולוגיה
077-2306945 (מספר מקשר)

הליך של תרומת ביצית, משמעותו שאיבת ביציות מתורמת המייצרת ביציות תקינות - והשתלתן ברחם של נתרמת, לאחר הפרייתן בזרע בן הזוג של הנתרמת או בזרע של תורם. הליך תרומת ביציות נועד לאפשר לנשים בגילאי 18-54, שאינן יכולות להתעבר מביציותיהן, להרות וללדת ילדים באמצעות תרומת ביציות של תורמת אנונימית. בישראל גם התורמת וגם הנתרמת חייבות להיות תושבות ישראל.
תורמת ביציות יכולה להיות אישה המצויה בעצמה בטיפולי הפריה, או אישה בגיל 21-35 המתנדבת לתרום ("תורמת מתנדבת") ושאינה מקבלת טיפולי הפריה. בטיפולים הנעשים בישראל, יישמרו פרטי התורמת, פרטי הנתרמת ופרטי נותן הזרע במאגר מידע ייעודי. לאחר הלידה ירשמו הפרטים האמורים במאגר רישום יילודים.

תרומת ביצית להריון גם בגיל מבוגר (אילוסטרציה shutterstock)
תרומת ביצית להריון גם בגיל מבוגר (אילוסטרציה shutterstock)

באיזה מצבים תרומת ביציות רלוונטית?

ישנם מספר מצבים נפוצים העשויים להצדיק קבלת תרומת ביציות:

גיל מבוגר: מרבית הנשים אשר נזקקות לתרומת ביציות הן נשים הנמצאות מעבר לגיל המאפשר השגת הריון עם הביציות העצמיות שלהן. בניגוד לגבר המייצר זרע חדש במהלך חייו, אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות ומשתמשת בהן במהלך חייה. ככל שגיל האישה עולה, יורדת הן כמות הביציות והן איכותן. הירידה באיכות ומספר הביציות מתחילה כבר מגיל 37, אך היא משמעותית ביותר מעל לגיל 40.

גם כאשר מושג הריון עם ביציות עצמיות, בגיל מבוגר יותר, הסיכוי "לקחת הביתה ילד בריא" יורד בשל העלייה בשכיחות ההפלות והמומים המולדים, שכיחות העולה עם הגיל. במרבית העולם, מומלץ להציע תרומת ביציות לנשים כבר מגיל 42 או 43. בארץ מתאפשר טיפול עם ביציות עצמיות במימון קופות החולים עד לגיל 45.

בעיות פיריון: המצב השני בו אישה נזקקת לתרומת ביצית כדי להרות הוא כאשר אינה מייצרת ביציות או שאיכות הביציות שלה ירודה מאוד. זה עשוי להתרחש גם כאשר מדובר בנשים צעירות, שאצל חלקן כלל אין ביציות. הגורמים למצב כזה מגוונים, והוא עשוי להתרחש, למשל, אצל נשים עם גידולים סרטניים שעברו בגיל צעיר טיפולים כגון כימותרפיה או הקרנות, שפגעו בייצור הביציות. כיום מומלץ לנשים אלה, במידה שאין הוראת נגד רפואית בשל המחלה עצמה, לבצע הליך של הקפאת ביציות או עוברים, בניסיון לשמר אופציה של פוריות עתידית.

גורמים נוספים עלולים לפגוע בפוריות האישה: למשל מחלות גנטיות הגורמות לחוסר פעילות שחלתית; ניתוחים שבעקבותיהם בוצעה כריתה מלאה או נרחבת של השחלות; הפסקת פעילות השחלה מסיבה לא ידועה (גיל מעבר מוקדם); מספר מחזורי טיפול שבהם לא התקבלו ביציות או שהתקבלו ביציות לא תקינות ולכן לא בוצעה החזרת עוברים.

בקרב נשים אלה, הסיכוי המרבי או היחידי, להשגת הריון, הוא על ידי שימוש בביציות איכותיות של נשים צעירות אחרות.

ההחלטה תתקבל רק לאחר ייעוץ (אילוסטרציה shutterstock)
ההחלטה תתקבל רק לאחר ייעוץ (אילוסטרציה shutterstock)


מהו התהליך של תרומת ביצית?

מדובר בתהליך ארוך ורב שלבי שמתחיל בהחלטה על גיוס תורמת. ישנם שני מסלולים לקבלת תרומת ביציות בישראל: האחד, הוא תרומת ביציות מתורמות ישראליות בארץ, שמתרחש כולו בארץ; והשני הוא תרומת ביציות מתורמות לא ישראליות מחו"ל. בכל מקרה, הנתרמת והתורמת מתחילות בסדרת בדיקות וטיפולים להשלמת התהליך הרב שלבי של שתיהן, הנבדל זה מזה לחלוטין.

מהו התהליך תרומת ביציות מצד התורמת?

בדרך כלל תורמת הביציות היא אישה צעירה, בת פחות מ-35, אשר מעוניינת לתרום ביצית, אם בשל מניע אידאולוגי (עשיית "מצווה") או כלכלי (קבלת תמורה). לאחר שאישה מביעה נכונות לתרום ביצית, על התורמת המתנדבת לעבור ועדה הבודקת את מוכנותה הרפואית והנפשית להליך תרומת הביציות; ועליה לתת הסכמתה לכך שפרטיה יישמרו במאגרי המידע. בהמשך, עוברת התורמת תשאול רפואי לגבי ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה הקרובה. היא עוברת גם בדיקה גופנית ובדיקות כלליות להערכת מצבה הבריאותי הכללי, בדיקות לשלילתן של מחלות זיהומיות ובדיקות גנטיות. חשוב להבהיר כי התרומה היא אנונימית, והנתרמת היא זו הבוחרת תורמת בהתאם לנתוניה ומאתרת מספר תורמות מתאימות. לאחר בחירת הנשים המתאימות לתרום ביציות, על התורמת יהיה להתחיל בהליך שאיבת הביציות.

כיצד, אם כן, מתבצע הליך שאיבת הביציות מגוף התורמת בפועל?

תחילת חלקו זה של התהליך הוא בקבלת טיפול הורמונלי, שמטרתו לגייס מספר ביציות, לעומת הביצית הבודדה המתקבלת במחזור טבעי של אישה. במהלך הגירוי ההורמונלי הנעשה בזריקות יומיות, מתבצעות בדיקות דם ואולטרה סאונד, להערכת גדילת הזקיקים (הזקיקים הם אותם מבנים הקיימים בשחלה ואשר בתוכם נמצאת הביצית, אשר מפאת גודלה הקטן, ניתן לראותה רק במיקרוסקופ). במועד שבו גודל הזקיקים ורמת ההורמונים בדם מעידים על ביציות בשלות, מתבצעת שאיבת הביציות מהתורמת.

שאיבת הביציות היא הליך המבוצע בהרדמה קלה והנמשך כ-20 דקות, ובמהלכו נדקרים הזקיקים תחת הסתכלות אולטרה סאונד, על מנת לשאוב את הביציות הנמצאות בתוכם. לאחר השאיבה, נעשית הכנת זרע בן הזוג או זרע תורם שנבחר על ידי הנתרמת, לצורך הפרייתו עם הביציות שנשאבו. מספר הביציות שהופרו ואיכותן תיבדק בימים שלאחר מכן שכן יש לזכור שלא כל זקיק מכיל ביצית ולא כל ביצית היא בשלה וברת הפרייה. השלב הבא מתמקד בנתרמת וכולל את החזרת העוברים שנוצרו לאחר ההפריה לרחמה של הנתרמת.

טיפול הורמונלי לתורמת הביצית (אילוסטרציה shutterstock)
טיפול הורמונלי לתורמת הביצית (אילוסטרציה shutterstock)

מהו התהליך הקשור לתרומת ביציות מצד הנתרמת?

נתרמת הביציות עוברת תהליך הכולל תשאול ובחינה של ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה. עליה לבצע בדיקות רפואיות מקדימות, בנוסף לבדיקות המיועדות לנשים בקבוצת הגיל שבו בדרך כלל מתקבלת תרומת ביציות (לדוגמה בדיקות שד, תיעוד מצב בריאות מרופא משפחה, בדיקת E.K.G ועוד).
בנוסף, מומלץ שבן הזוג או תורם הזרע של נשים המיועדות לקבלת ביציות יעבור את כל הבדיקות הגנטיות המתאימות. במידה שיתברר כי נותן הזרע נשא של מחלה גנטית כל שהיא, יש לבצע לתורמת, בנוסף לבדיקות השגרתיות, גם בדיקה גנטית מיוחדת שתבדוק את קיומה של אותה המחלה הגנטית כמו למקור הזרע.
לאחר שלב הבדיקות והשלמת תהליך התרומה מהתורמת והפריית הביצית, מגיע שלב החזרת העוברים לרחמה של הנתרמת.

כיצד מתבצע של החזרת העוברים לרחם הנתרמת?

החזרת העוברים לנתרמת יכולה להיעשות בשני אופנים:

החזרת עוברים טריים: לצורך כך, יש לתאם ולסנכרן בין מועד בשלות הביציות ושאיבתן מהתורמת, לבין בשלות רירית הרחם של הנתרמת, המיועדת לקבל את העוברים לרחמה. בהתאם לאופי מחזור האישה ולגילה, ניתן לבצע החזרה במחזור טבעי של הנתרמת, או בשילוב של תמיכה הורמונלית, כדי להגיע לתיאום מקסימלי בין התורמת והנתרמת.

הפריית IVF לביצית הנתרמת (אילוסטרציה shutterstock)
הפריית IVF לביצית הנתרמת (אילוסטרציה shutterstock)

החזרת עוברים מוקפאים: במידה שלנתרמת עדיין יש מחזורים סדירים ולא ניתן לבצע סינכרוניזציה מדויקת בין התורמת לנתרמת, העוברים המוקפאים יכולים להיות מוחזרים במחזור טבעי של הנתרמת, או במחזור שבו מתבצעת הכנה של רירית הרחם, באמצעות מתן הורמונים הגורמים לגדילה תקינה של רירית הרחם. הטכנולוגיה הקיימת היום להקפאה מהירה של הביציות המופרות מאפשרת הישרדות גבוהה לאחר ההפשרה. לאחר ההחזרה, יתכן צורך בתמיכה הורמונלית לאחר החזרת העוברים, הנקבעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לנתוני הנתרמת.

מהם הסיכונים הנלווים להליך של תרומת ביצית, אם בכלל?

מבחינת תורמת הביצית, הרי שבעקבות שאיבת הביצית היא עלולה לחוש כאב בטן קל ולסבול מדימום ביום או ביומיים שלאחר הליך השאיבה. הסיכונים הנלווים לשאיבת ביציות עלולים להיות זיהום, פגיעה באיברים סמוכים, או סיכונים הנלווים להרדמה עצמה אך כל אלו די נדירים. מבחינת הנתרמת יהיה עליה לקחת בחשבון עוד טרם תחילת ההליך את הסיכונים הרבים הנלווים להריון בגיל מבוגר.

האם הסיכוי להריון כתוצאה מתרומת ביצית גבוה?

בהחלט. אחוזי ההצלחה להשגת הריון במחזורי תרומת ביציות שמקורן בנשים צעירות ובריאות יכול להגיע ל-40%.

ד"ר אריק כהנא הוא מומחה לטיפולי פיריון והפריה חוץ גופית, מנהל יחידת טיפולי הפיריון וההפרייה החוץ גופית "אסותא" ראשון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום הקפאת ביציות.

ד"ר כהנא אריק
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום