שימור דם טבורי: מדריך מעשי

בנקי דם טבורי ציבורי ברחבי העולם מחזיקים במאגר ובו כ-600 אלף מנות דם טבורי. בבנקי דם טבורי משפחתיים / פרטיים ברחבי העולם יש יותר מ-3 מיליון מנות. עד כה בוצעו מעל 35,000 טיפולים שכללו שימוש בדם טבורי - טיפולים אשר סייעו להצלת חיים, לריפוי או להקלת תסמינים של יותר מ- 100 מחלות.

המילה האחרונה בתחום טרם נאמרה - והפוטנציאל הגלום בתחום זה, של שימוש בתאי גזע המצויים בדם הטבורי, הוא אדיר. הורים רבים מכירים בפוטנציאל זה ובוחרים לשמר את הדם הטבורי של ילדיהם בבנק פרטי.

איך עושים את זה? מה כוללת הפרוצדורה? מה ההבדל בין בנק דם פרטי לציבורי? מה היתרונות של שימור המנות ומי מבטיח לנו שלא "יעבדו" עלינו? להלן התשובות.

מה זה איסוף דם טבורי?

כאשר תינוק נולד, נמצאת בחבל הטבור ובשליה כמות מסוימת של דם, אותה אנו מכנים דם טבורי. דם זה מכיל כמות גבוהה מאד של תאי גזע: תאים ייחודיים, חכמים וחשובים, מהם מתמיין העובר, תאים אשר יכולים להתפתח לתאים פונקציונליים מגוונים. את הדם הזה ניתן ונהוג לאסוף ולשמור אותו בהקפאה בבנק דם לשימושים עתידיים. זהו איסוף דם טבורי.

כיצד נעשה איסוף דם טבורי?

מדובר בפרוצדורה פשוטה ביותר. כאשר האישה יולדת, לידה טבעית או קיסרית, נאסף הדם הטבורי. בשלב ראשון בתהליך לאחר לידת התינוק, צוות חדר הלידה מנתק את חבל הטבור הקושר את התינוק לשליה. לאחר פרק זמן נפלטת השליה מהגוף. איסוף הדם הטבורי לרוב מתבצע לאחר ניתוק חבל הטבור, בעוד השליה נמצאת בתוך הגוף, באמצעות החדרת מחט לווריד אשר בחבל הטבור ומתן אפשרות לדם הטבורי לזרום לשקית איסוף.

מה כולל ההליך של שימור דם טבורי?

מדובר בתהליך הכולל מספר שלבים.

שלב ראשון: איסוף הדם הטבורי בזמן הלידה, כפי שפורט לעיל.
שלב שני: העברת שקית האיסוף לבנק דם הטבורי.
שלב שלישי: בבנק הדם הטבורי מתחיל תהליך הטיפול בדם, אשר כולל הפרדה של תאי הגזע מתוך המסה, הוצאת דגימות מהדם הטבורי ומדם היולדת לצורך ביצוע בדיקת התאמה גנטית (רק בבנק ציבורי), בדיקת איכות התאים, בדיקות בקטריאליות, והוספה של חומר המונע פגיעה בתאים בעת תהליך ההקפאה.
שלב רביעי: הקפאה מדורגת ומבוקרת של תאי הגזע מתוך המנה לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס (טמפרטורה של חנקן נוזלי).
שלב חמישי: העברה לאחסון במכלים סגורים המכילים חנקן נוזלי השומר על הטמפרטורה הנמוכה לאחסון לאורך זמן.

מה ההבדל בין בנק דם טבורי ציבורי לבנק דם טבורי משפחתי / פרטי?

בנק דם טבורי ציבורי הוא בנק שהוקם על ידי המדינה או מוסדות ציבוריים ומיועד לכלל הציבור בארץ ובעולם. בנק זה אוסף אליו את מנות הדם אשר נתרמו על ידי היולדות, ללא עלות כלשהי וללא תמורה כלשהי. מתוך כלל המנות שנאספו שומר הבנק רק את אלה אשר עומדות בדרישות של המאגר הבינלאומי ולכן מנות שפרופיל היולדת אינו מתאים, מנות קטנות או מנות שנמצא בהן זיהום בקטריאלי או שהיולדת נושאת עמה מחלות מסוימות אינן נשמרות ומועברות למחקר או לפסולת. משיקולים אלה ומשיקולים של מחסור במשאבים כספיים הבנק שומר רק חלק מהמנות וככלל הבנקים הציבוריים שומרים כשליש, רבע או פחות מהמנות שנאספו. המנות אשר נשמרות בסופו של תהליך שייכות לבנק אשר ימכור אותן לחולה שהמנה נדרשת לצורך טיפול בו.

בפועל, כאשר ישנו חולה, אדם מהיישוב הזקוק לתרומה, קובעים את הזהות הגנטית שלו ובודקים את המאגרים בארץ ובעולם. אם מוצאים מנה מתאימה לנזקק, תימכר המנה ותועבר להשתלה. הסיכויים למציאת מנה מתאימה בין אנשים זרים היא קטנה ביותר (1:120,000). מכירת מנות דם מסייעת לקיומו של הבנק. בבנקים הציבוריים ברחבי העולם יש רק כ-600 אלף מנות ויכולתם של הבנקים הללו לספק מנת דם מתאימה לכל דורש איננה מספקת".

על הרקע הזה, הוקמו בנקי דם פרטיים, אשר כמו בכל מערכת בחיים (חינוך, בריאות וכדומה) מספקים, תמורת תשלום, שירותים משלימים.

בנק דם טבורי פרטי הוא בנק ייעודי המציע שירותי איסוף ושימור של דם טבורי. בבנק זה, המנות הנאספות נשמרות עבור התינוק הנולד ובני משפחתו. מנת הדם היא רכושו הבלעדי של התינוק. רק לו ולהוריו כאפוטרופוסים עד גיל 18 יש גישה למנה זו. במילים אחרות, המנות הנשמרות בבנק הפרטי / משפחתי הן מנות ייעודיות ליילוד ולבני משפחתו. שירות זה ניתן בתשלום.

מה היתרונות של שימור דם טבורי בבנק דם פרטי?

היתרונות רבים:

ראשית: המנה היא רכושו של התורם ונשמרת לעת הצורך. כפי שצוין כבר, בבנק דם טבורי ציבורי אין ביטחון, מלכתחילה שהמנה תשמר. גם אם תשמר, היא תהיה זמינה לכל דורש מתאים ולכן אם חלילה תידרש לך המנה, אין בטחון שתמצא או שימצא תחליף בבנקים ציבוריים.

שנית: רמת התאמה של המנות. בבנקים המשפחתיים, רמת ההתאמה של המנות היא גבוהה. ליילוד ההתאמה למנה שלו מלאה וכן יש רמת התאמה גבוהה לבני משפחתו, אחים, אחיות, הורים ובני דודים. בבנק הציבורי התאמת המנות נמוכה יותר ולכן קשה יותר להשיגה.

שלישית: חלק מהטיפולים החדשניים הקיימים היום מתמקדים בהשתלות עצמיות ולא מתורם זר, אפילו אם הוא בן משפחה. במצב של השתלה עצמית (אוטולוגית) בעת השימוש במנה אין כל חשש מדחיית שתל, אין חשש שהגוף יזהה אותו כאויב ויפעל נגדו. זהו יתרון עצום ביותר בתהליך ריפוי הכולל אחרי השתלה.

רביעית: הזמינות - ידוע לנו היום, כי אדם הנזקק למנת תאי גזע לצורך השתלה עובר תהליך ארוך ומייגע של חיפוש מנה, אצל בני משפחה ולאחר מכן במאגרים העולמיים שבהם כ- 600 אלף מנות. תהליך זה לוקח זמן רב, זמן יקר במיוחד אצל החולה הנזקק. המנה המשפחתית זמינה לטיפול בפרק זמן קצר מאוד של ימים ניתן לבדוק המנה ולהפשיר אותה לקראת שימוש. בבנקים המשפחתיים יש כ- 3 מיליון מנות ופרוש הדבר כי ל-3 מיליון משפחת יש מנה זמינה ברמת התאמה גבוהה או קרובה לגבוהה לשימוש מידי.

מה עושים עם החשש שבנק פרטי "יעבוד" עלינו, לאור ניסיון העבר?

בודקים מראש, ראשית האם הבנק קיבל אישור משרד הבריאות בהתאם לחוק הדם הטבורי. שנית בוחנים מי עומד מאחורי הבנק, בית חולים יציב או גורם פרטי ללא בטחונות.

ד"ר אריה (יוקי) גניגר, אחראי על הפיתוח המדעי של קבוצת טבורית

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

לכתבה הראשונה - לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום דם טבורי.