דם טבורי: מדוע כדאי לשמור?

(0)
לדרג

דם טבורי הנשמר בעת הלידה הוא דם עשיר בתאי גזע, תאים מיוחדים בעלי שימושים רפואיים רבים, העשויים להציל חיים. מדוע כדאי לשמור דם טבורי? כתבה ראשונה

מאת: ד"ר אריה (יוקי) גניגר

כבר שנים מדברים על כך שהטיפול בתאי גזע הוא "הדבר הבא". הורים רבים שוקלים האם לשלם מכיסם ולשמר את הדם הטבורי של הרך הנולד. כדי לסייע לכם בהתלבטות, יש להבין מה זה דם טבורי? מה הוא מכיל? מה הם תאי גזע? מה האופציות הטיפוליות בהווה ובעתיד? ולמה לוקח כל כך הרבה זמן להבטחה להתממש?

מה זה דם טבורי?

דם טבורי הוא דמו של התינוק, הנמצא בחבל הטבור ובשליה ברגע הלידה. דם זה מכיל תאי גזע - תאים ייחודיים, סופר-חכמים, שמעורבים ביצירתו של העובר על שלל מאפייניו ותכונותיו. בעת ההפריה, כשהזרע פוגש את הביצית, נוצר תא אחד בודד המכונה תא גזע. בתהליך התפתחות העובר, תא הגזע מתחלק לעוד ועוד תאי גזע שהלכה למעשה מתמיינים תוך כדי חלוקתם לתאים בעלי תפקודים ויכולות שונות. תאי הגזע מספיק חכמים כדי להתמיין בצורה כזו, כך שכל תא מתמיין לפי תפקוד מסוים, אשר יצור בסופו של תהליך איבר בגופו של העובר.

התחלקות התאים החכמים הללו היא שמובילה ליצירתו של יצור אנושי פונקציונלי, מה שאומר שתאי הגזע יודעים הכול ויכולים כנראה לעשות הכול - ולכן הם ייחודיים וחשובים. תאי גזע הם, למעשה, אבני הבניין של הגוף האנושי, והם יכולים להפוך לכל תא: תאי דם, תאי עור וכדומה.

שמירת דם טבורי (אילוסטרציה)
שמירת דם טבורי (אילוסטרציה)

למה לאסוף דם טבורי?

משום שהשימוש שנעשה בו כבר כיום והפוטנציאל לשימוש בו הם אדירים. זהו דם שהוא מתנה לכל ילוד ואשר יכול לשמש אותו ואת בני משפחתו, ואפילו זרים גמורים, בכל שלב בחיים, למגוון עצום של מטרות רפואיות. הדם הטבורי עשיר בתאי גזע, שכאמור יכולים להתפתח לכל תא מכל סוג. זהו דם טרי לחלוטין, צעיר, חסר פגמים, המתאים התאמה מוחלטת לתינוק ואולי אף התאמה מלאה או חלקית לדמם של אנשים אחרים, בוודאי בני משפחה (קרבה גנטית). השימושים האפשריים בו הם אינסופיים. לידה היא הזדמנות יחידה וחד פעמית לאסוף דם טבורי, אשר יהווה תעודת ביטוח לתינוק ולבני משפחתו, משום שהוא טומן בחובו אופציות רפואיות טיפוליות עתידיות שעשויות להציל חיים או לסייע לטיפול במחלות.

מה השימושים שנעשים כיום בדם טבורי?

ברחבי העולם התבצעו עד כה מעל 35,000 טיפולים בעזרת דם טבורי. כיום החלק הארי הוא של השתלות מתורמים זרים, כ-3,000 השתלות בוצעו אצל בני משפחה, אחים/אחיות, הורים ובני דודים, וכ- 1,000 השתלות הן אוטולוגיות - כלומר החולה קיבל את הדם הטבורי ותאי הגזע שנאספו ממנו בלידתו. הטיפולים המרכזיים היום, בעזרת דם טבורי, הם תחליפי השתלות מוח עצם, אשר כבר הפכו לטיפולים סטנדרטיים וטיפולים שבשגרה. הדם הטבורי משמש דרך קבע להשתלות, לשם טיפול במחלות של מערכת הדם, תסמונות גנטיות ומחלות אוטואימוניות. מחלות נפוצות שמטופלות כיום באופן תדיר באמצעות שימוש בדם טבורי הן, למשל, אנמיה ע"ש פנקוני ולוקמיה. לטיפול בלוקמיה משתמשים בתאי הגזע ממנות דם טבורי, במקום להפיקם ממח עצם. בנוסף לטיפולים הסטנדרטיים שמנינו כאן, ישנם כיווני טיפול ואפיקי מחקר בנוגע לשלל מחלות ומצבים רפואיים, לגביהם הטיפול בדם הטבורי מבטיח גדולות ונצורות ונראה כי העתיד צופן לא מעט דברים טובים.

מהם כיווני המחקר של טיפול בדם טבורי?

כיווני המחקר נוגעים ללא מעט תחלואות, כשהבולטות בהן: שיתוק מוחין, סוכרת נעורים, שבץ, אוטיזם, פיגור, אובדן שמיעה, פגיעות מוחיות ועוד. בכל התחומים הללו ישנם מחקרים בשלבים שונים. מחקר בולט במיוחד הוא של פרופ' ג'ואן קורצברג מאוניברסיטת דיוק, אשר בוחנת השפעת טיפול בדם טבורי לילדים הסובלים משיתוק מוחין. יש מספר ילדים ישראלים, המשתתפים בניסוי קליני לטיפול בשיתוק מוחין. הניסוי נמשך כשנתיים ובמסגרתו נבדקים התפקודים הפיסיולוגיים והקוגניטיביים של המשתתפים. הניסוי אמור להסתיים בסוף שנת 2015, אך אנו יודעים כבר היום על ילדה ישראלית אחת שהטיפול הניסויי הוביל לשיפור ניכר במצבה ולהתקדמות אדירה בתפקודה. כל שנה אנו מתבשרים על מחקרים וניסויים קליניים חדשים תוך שימוש בתאי גזע מדם טבורי.

מדוע הפוטנציאל הגלום בשימוש בדם טבורי טרם מומש?

ראשית, אין זה נכון לומר כי הפוטנציאל לא מומש. כאמור בוצעו יותר מ- 35,000 השתלות של תאי גזע מדם טבורי והתוצאות מעידות על הצלחה.

שנית, חשוב להבין כי תהליכים רפואיים הם תהליכים מורכבים, רבי שלבים וארוכים. עם כל הרצון הטוב ועם כל המאמץ - לא ניתן לזרז תהליכים של מחקר ובחינה. זהו שביל ארוך ומפותל שאנו נמצאים בעיצומה של צעידה בו. כבר עכשיו ההצלחות מרחיקות לכת ומדברות בעד עצמן. אחים, הורים ודודים, וגם אנשים ללא קירבה משפחתית, נרפאים ברחבי העולם, בזכות שימוש בדם טבורי. אנו שמחים בכל פעם מחדש עם אנשים שמחלימים. תסמינים מופחתים ותפקוד משופר. מספר המחלות המטופלות באמצעות דם טבורי נמצא כל הזמן בעליה ומגמה זו לא צפויה להיעצר. כיווני המחקר מבטיחים ביותר. הפוטנציאל הוא אדיר ופשוט חבל לפספס הזדמנות פז שכזו. חשוב להדגיש כי מנת הדם הטבורי נשמרת בשלב הראשון למשך עשרים שנה, וברור כי ניתן יהיה להאריך את תקופת השמירה לזמן אולי בלתי מוגבל. מדובר על כן בתעודת ביטוח לכל החיים, אשר תכלול גם טיפולים שבוחנים אותם, ואנו מאמינים כי למרות הדרך שנותרה עד ליישומם בבני אנוש, העתיד הוא ממש מעבר לפינה.

לכמה זמן נשמר דם טבורי?

ככלל, דם טבורי הנשמר בתנאים מיטביים יכול להישמר לכל החיים, בידינו כיום תאים שנשמרים בפועל כבר יותר מעשרים שנה והנתונים מורים כי התאים במצב חיות תקין וכשירים לשימוש. רוב בנקי הדם המשפחתיים / פרטיים מתחייבים לשימור מיטבי של עשרים שנים. מבחינה מדעית, מהניסיון בשימור רקמות, אנו יודעים כי ניתן לשמור תאים אלה לפרקי זמן ארוכים יותר, לכן בתום עשרים השנים הראשונות תוארך תקופת השימור.

האם כמות הדם הטבורי מספיקה לריפוי אדם בוגר?

ראשית, יש להדגיש כי מחלות שונות דורשות כמויות שונות של תאי גזע לצורך טיפול. לדוגמא, לגבי רוב המחלות הסרטניות המטופלות כיום בתאי גזע המינון הנדרש הוא 30 מיליון תאי גזע לכל קילוגרם של משקל הגוף. לחילופין, הטיפול בשיתוק מוחין מצריך כמות של כ- 150 מיליון תאי גזע. גודל המנות הנאספות משתנה, כך שלומר מראש שהמנה לא תכיל מספיק תאים לטיפול במבוגר, זה לא נכון.

שנית, באותם מקרים שיש צורך בכמות גדולה יותר של תאים קיימת האפשרות לבצע השתלה כפולה של שתי מנות. לחילופין, חשוב לציין כי קיימת כיום טכנולוגיה של שכפול תאים Ex vivo expansion המאפשרת הגדלה של מספר תאי הגזע מהמנה הקיימת ועל ידי כך לייצר מספיק תאים הנדרשים לשם טיפול במחלה.

ד"ר אריה (יוקי) גניגר, אחראי על הפיתוח המדעי של קבוצת טבורית.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבתzap doctors

לכתבה השנייה - לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום דם טבורי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום